אתה אוהב להופיע בפני קהל?
כל פעם שמבקשים ממני לדבר אני מדבר ורק אם שרים ומנגנים אני שותק
יש בי גם איזה חיידק במה. הוא לא אלים. הוא נמצא בשליטה. הוא סובל דיחוי. זה לא חיידק משחק ולא בימוי, גם לא ציור תפאורה, אבל זה כן צורך להיזון מיסודות התיאטרון. אני די אוהב לעמוד על במה מול אולם מלא אנשים השרויים באפלה מסוימת ולספר סיפור למיקרופון, בעיקר אם בתום דברי מנגנים ושרים, בעיקר שירת נשים. שירה כזו ממיסה אותי. אני חושב שבשל כך שמחתי לשיתוף הפעולה עם חגי ליניק, סופר ומוזיקאי שהעלה בתיאטרון תמונע ערב שלם מוקדש לי, ובו הלחינו ושרו קטעי טקסטים שלי שהם דמויי שיר או תוצרי שיר, ובין השירים דיברו דברים שאינם מסבירים ומקרבים ומנחמים על הקושי, אלא מספרים. הנימוק של ליניק היה שהגונב מגנב פטור ואם אני עושה מעשים חופשיים, לעיתים מגונים, בחומרים של אחרים, אפשר לעשות גם לי וממני קולאז'ים שאינני חתום עליהם ולא נקראתי להסכים להם, אלא להיות צופה ומאזין לתרומת האיברים שנודבתי לה.