על השמרנות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
על השמרנות

על השמרנות

5 כוכבים (דירוג אחד)

הרב מיכאל אברהם

הרב ד"ר מיכאל דוד (מיכי) אברהם (נולד ב-15 בינואר 1960) הוא ד"ר לפיזיקה, עוסק בפילוסופיה כללית, לוגיקה ופילוסופיה יהודית. כתב כמה ספרים בנושאים אלו.

אברהם נולד בחיפה ולמד במדרשיית נועם שבפרדס חנה. עם משפחתו היה מראשוני התושבים באלקנה. לאחר מכן למד בישיבת הר עציון באלון שבות, ובצה"ל שימש כמדריך מפקדי טנקים. אחרי השירות הצבאי התקרב לדעות חילוניות (על אף שלדבריו מעולם לא הרגיש עצמו כשייך לסקטור זה סוציולוגית, אלא רק בחלק מדעותיו), אולם בהמשך חזר לדת ואף החל ללמוד בישיבת נתיבות עולם בבני ברק, בכולל של ישיבת פוניבז' ובכולל חזון איש (במקביל ללימודיו האקדמיים). אברהם בעל תואר מהנדס חשמל ואלקטרוניקה מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני בהצטיינות בפיזיקה עיונית באוניברסיטת בר-אילן בהדרכת פרופסור חיים הלפרן, ותואר שלישי בהצטיינות באותו התחום בהדרכת פרופ' משה קוה. על עבודה זו זכה בשנת 1996 בפרס לנדאו למדעים ולמחקר של מפעל הפיס. בהמשך עשה אברהם פוסט-דוקטורט במחלקה לפיזיקה כימית במכון ויצמן למדע אצל פרופ' איתמר פרוקצ'יה ובמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן אצל פרופ' משה גיטרמן. הוא התגורר מספר שנים בירוחם ושימש כר"מ בישיבת ההסדר ירוחם. נכון ל-2012 הוא מתגורר בלוד ומלמד בבית המדרש של המכון הגבוה לתורה שבאוניברסיטת בר-אילן, וכן מוסר שיעורים והרצאות במכללת קריית אונו, בבצלאל, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ובמקומות נוספים. בעבר היה אחד מראשי המדברים בפורום האינטרנט הדתי "עצור כאן חושבים". אברהם נשוי ואב לשישה. אברהם מבחין במאמריו ובהרצאותיו בין הזהות הדתית של ציבור שומרי המצוות האורתודוקסי עמו הוא מזוהה, לבין המעמד הסוציולוגי "חרדים", שלדבריו מזוהה בטעות עם המעמד הדתי החרדי.

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

שאלת השמרנות מנסרת ללא הרף בחלל השיח הפוליטי והאידאולוגי שלנו בשנים האחרונות. המושג שמרנות מקבל משמעויות שונות בתחומים שונים, כמו פוליטיקה, משפט, פילוסופיה, אידאולוגיה, דת ועוד. בכולם ניטש ויכוח ער אודות השמרנות, ולא תמיד ברור הקשר בן התחומים. מאמצים גדולים מאד מושקעים במחקר וביצירת הגות שמרנית ואנטי שמרנית.

האם ביסוד השמרנות יש תשתית פילוסופית מאחדת? האם שמרנות היא ערך? מתודה? מה השיקולים בעדה ונגדה? מה הקשר, אם בכלל ישנו כזה, בין שמרנות לבין משפט או ערכים? האם דת או אמונה דתית הן בהכרח שמרניות? כיצד מאבחנים עמדה שמרנית, ומהם השיקולים לאמץ או לדחות עמדה כזאת? ניתוח מושגי הוא כלי מועיל לפיזור ערפילים כאלו, והוא עשוי גם להביא אותנו למסקנות מפתיעות. החוברת הזאת באה להשלים את החסר, בשפה בהירה ולא אקדמית וללא הפניות מעיקות.

פרק ראשון

מבוא

בשנים האחרונות מתנהל מהלך עומק בחברה הישראלית שמנסה להחדיר אידאולוגיה והגות שמרנית לדיון הציבורי שלנו בתחומים שונים; כלכלה, מדיניות, ביטחון, דת, חברה וצורות שלטון. עד השנים האחרונות ההגות בישראל נטתה בצורה ברורה ומובהקת לצד השמאלי הלא שמרני (שמונע על ידי קרנות וגורמים, בארץ וב מחו"ל – הקרן החדשה לישראל ועוד). כמשקל נגד הקימו גם השמרנים (באמצעות קרנות משלהם, דוגמת קרן תקווה) מכוני מחקר אקדמיים (מכון שלם), מכוני מדיניות (פורום קהלת), הוצאות ספרים (הוצאת שלם, סלע מאיר וספריית שיבולת), הם הקימו וחידשו כתבי עת (תכלת, השילוח) והקימו גם כלי תקשורת (ישראל היום, מקור ראשון, בשבע, ערוץ 14) וכמובן גם הכשירו אנשים שונים שיובילו את המהלכים הללו. וכך הם הניעו תהליך עומק מרתק בחברה הישראלית (שיאו היה הניסיון לערוך את הרפורמה המשפטית שהחל בשנת 2023, רפורמה שמבוססת על עבודה של פורום קהלת). על אף שבדרך כלל אני מתנגד לתפיסות השמרניות, אני חב להם תודה על היחשפות לספרות הגותית מהכיוונים השמרניים שכמעט לא הייתה קיימת בישראל עד לפני כמה שנים.

השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית-פילוסופית. כבר כאן אציין שענייני כאן אינו בפוליטיקה וגם לא באידאולוגיה. מטרתי היא עיון אנליטי ומושגי, וכמו בדרך כלל גם כאן עיון כזה יכול להביא אותנו לכמה מסקנות מפתיעות. בין היתר ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר,  בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל.

שמרנות במישור הפוליטי והמשפטי

בסעיף הזה אסביר במה לא אעסוק בספר זה. המונח 'שמרנות' משמש אותנו רבות בשדה הפוליטי והאידאולוגי. השמרנות בשדה הזה מיוחסת לימין. לעמדה שעומדת מולו (השמאל) אין שם אידאולוגי ברור. לפעמים מכנים זאת ליברליזם, למרות שבאופן מסורתי דווקא הימין דוגל בליברליזם, ולכן כאן אמנע משימוש במונח הזה. על אף אי הדיוק, אני אכנה כאן את מה שעומד מול השמרנות בשם "מודרניזם" (גישה ששואפת לשנות ולתקן את המציאות הקיימת, כלומר פניה מופנות קדימה, בניגוד לשמרנות שבמובן מסוים פונה אחורה).

במישור הפוליטי, לא לגמרי ברור מדוע דווקא הימין מזוהה עם שמרנות. טלו כדוגמה את הרפורמה המשפטית שיזמה ממשלת נתניהו (בשנת 2023). מדובר היה שם בשינוי מהפכני של סדרי השלטון וחלוקת הסמכויות בין רשויות השלטון. את השינוי המהפכני הזה הובילו אנשי ימין מובהקים (למרות שימין אמור לדגול במבנה שלטוני שנותן פחות כוח לממשלה, והרפורמה הזאת חתרה לחזק מאד את הממשלה). לא בכדי התעוררו נגד הרפורמה הזאת מחאות נרחבות וקשות ברחובות ובתקשורת, והמוחים נהגו ועדיין נוהגים לכנות את הרפורמה "מהפכה משטרית". כעת אני שואל: כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה מהפכות? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות. ומצידה השני של המטבע, חלק לא מבוטל מהמוחים שייכים לשמאל הפוליטי בישראל. חשוב לשים לב שהם לא מתנגדים למהפכה הזאת רק בגלל תכניה, אלא עולות אצלם טענות בדבר הצורך לעשות את הרפורמה בקצב איטי ומבוקר ומתוך שיח והסכמה ציבורית רחבה. אלו הן טענות שמרניות למהדרין.

הרב מיכאל אברהם

הרב ד"ר מיכאל דוד (מיכי) אברהם (נולד ב-15 בינואר 1960) הוא ד"ר לפיזיקה, עוסק בפילוסופיה כללית, לוגיקה ופילוסופיה יהודית. כתב כמה ספרים בנושאים אלו.

אברהם נולד בחיפה ולמד במדרשיית נועם שבפרדס חנה. עם משפחתו היה מראשוני התושבים באלקנה. לאחר מכן למד בישיבת הר עציון באלון שבות, ובצה"ל שימש כמדריך מפקדי טנקים. אחרי השירות הצבאי התקרב לדעות חילוניות (על אף שלדבריו מעולם לא הרגיש עצמו כשייך לסקטור זה סוציולוגית, אלא רק בחלק מדעותיו), אולם בהמשך חזר לדת ואף החל ללמוד בישיבת נתיבות עולם בבני ברק, בכולל של ישיבת פוניבז' ובכולל חזון איש (במקביל ללימודיו האקדמיים). אברהם בעל תואר מהנדס חשמל ואלקטרוניקה מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני בהצטיינות בפיזיקה עיונית באוניברסיטת בר-אילן בהדרכת פרופסור חיים הלפרן, ותואר שלישי בהצטיינות באותו התחום בהדרכת פרופ' משה קוה. על עבודה זו זכה בשנת 1996 בפרס לנדאו למדעים ולמחקר של מפעל הפיס. בהמשך עשה אברהם פוסט-דוקטורט במחלקה לפיזיקה כימית במכון ויצמן למדע אצל פרופ' איתמר פרוקצ'יה ובמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן אצל פרופ' משה גיטרמן. הוא התגורר מספר שנים בירוחם ושימש כר"מ בישיבת ההסדר ירוחם. נכון ל-2012 הוא מתגורר בלוד ומלמד בבית המדרש של המכון הגבוה לתורה שבאוניברסיטת בר-אילן, וכן מוסר שיעורים והרצאות במכללת קריית אונו, בבצלאל, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ובמקומות נוספים. בעבר היה אחד מראשי המדברים בפורום האינטרנט הדתי "עצור כאן חושבים". אברהם נשוי ואב לשישה. אברהם מבחין במאמריו ובהרצאותיו בין הזהות הדתית של ציבור שומרי המצוות האורתודוקסי עמו הוא מזוהה, לבין המעמד הסוציולוגי "חרדים", שלדבריו מזוהה בטעות עם המעמד הדתי החרדי.

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

על השמרנות הרב מיכאל אברהם

מבוא

בשנים האחרונות מתנהל מהלך עומק בחברה הישראלית שמנסה להחדיר אידאולוגיה והגות שמרנית לדיון הציבורי שלנו בתחומים שונים; כלכלה, מדיניות, ביטחון, דת, חברה וצורות שלטון. עד השנים האחרונות ההגות בישראל נטתה בצורה ברורה ומובהקת לצד השמאלי הלא שמרני (שמונע על ידי קרנות וגורמים, בארץ וב מחו"ל – הקרן החדשה לישראל ועוד). כמשקל נגד הקימו גם השמרנים (באמצעות קרנות משלהם, דוגמת קרן תקווה) מכוני מחקר אקדמיים (מכון שלם), מכוני מדיניות (פורום קהלת), הוצאות ספרים (הוצאת שלם, סלע מאיר וספריית שיבולת), הם הקימו וחידשו כתבי עת (תכלת, השילוח) והקימו גם כלי תקשורת (ישראל היום, מקור ראשון, בשבע, ערוץ 14) וכמובן גם הכשירו אנשים שונים שיובילו את המהלכים הללו. וכך הם הניעו תהליך עומק מרתק בחברה הישראלית (שיאו היה הניסיון לערוך את הרפורמה המשפטית שהחל בשנת 2023, רפורמה שמבוססת על עבודה של פורום קהלת). על אף שבדרך כלל אני מתנגד לתפיסות השמרניות, אני חב להם תודה על היחשפות לספרות הגותית מהכיוונים השמרניים שכמעט לא הייתה קיימת בישראל עד לפני כמה שנים.

השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית-פילוסופית. כבר כאן אציין שענייני כאן אינו בפוליטיקה וגם לא באידאולוגיה. מטרתי היא עיון אנליטי ומושגי, וכמו בדרך כלל גם כאן עיון כזה יכול להביא אותנו לכמה מסקנות מפתיעות. בין היתר ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר,  בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל.

שמרנות במישור הפוליטי והמשפטי

בסעיף הזה אסביר במה לא אעסוק בספר זה. המונח 'שמרנות' משמש אותנו רבות בשדה הפוליטי והאידאולוגי. השמרנות בשדה הזה מיוחסת לימין. לעמדה שעומדת מולו (השמאל) אין שם אידאולוגי ברור. לפעמים מכנים זאת ליברליזם, למרות שבאופן מסורתי דווקא הימין דוגל בליברליזם, ולכן כאן אמנע משימוש במונח הזה. על אף אי הדיוק, אני אכנה כאן את מה שעומד מול השמרנות בשם "מודרניזם" (גישה ששואפת לשנות ולתקן את המציאות הקיימת, כלומר פניה מופנות קדימה, בניגוד לשמרנות שבמובן מסוים פונה אחורה).

במישור הפוליטי, לא לגמרי ברור מדוע דווקא הימין מזוהה עם שמרנות. טלו כדוגמה את הרפורמה המשפטית שיזמה ממשלת נתניהו (בשנת 2023). מדובר היה שם בשינוי מהפכני של סדרי השלטון וחלוקת הסמכויות בין רשויות השלטון. את השינוי המהפכני הזה הובילו אנשי ימין מובהקים (למרות שימין אמור לדגול במבנה שלטוני שנותן פחות כוח לממשלה, והרפורמה הזאת חתרה לחזק מאד את הממשלה). לא בכדי התעוררו נגד הרפורמה הזאת מחאות נרחבות וקשות ברחובות ובתקשורת, והמוחים נהגו ועדיין נוהגים לכנות את הרפורמה "מהפכה משטרית". כעת אני שואל: כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה מהפכות? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות. ומצידה השני של המטבע, חלק לא מבוטל מהמוחים שייכים לשמאל הפוליטי בישראל. חשוב לשים לב שהם לא מתנגדים למהפכה הזאת רק בגלל תכניה, אלא עולות אצלם טענות בדבר הצורך לעשות את הרפורמה בקצב איטי ומבוקר ומתוך שיח והסכמה ציבורית רחבה. אלו הן טענות שמרניות למהדרין.