לא בני אדם - מתוך צינורות

דוידוף, הנהג של המג''ד, היה הראשון שהבחין בו. ״הנה מגיעות צרות,״ אמר והתרומם מארגז הפעולה הריק עליו ישב. ״כולה קצין של מג''ב, דוידוף,״ פלט שטיין, מרוכז כולו בלוח השש־בש, ״אתה יודע מה זה אומר?״ המשיך דוידוף לעמוד, עיניו לא מרפות מן הקצין במדי הזית המשונים. ״לא, אני לא יודע,״ סינן שטיין בחוסר סבלנות, ״אולי תשב כבר? תורך.״ ״זה אומר שהולכים לספח מישהו משלנו אליהם, 'תגבור בכוח־אדם' הם קוראים לזה, זה לא הפעם הראשונה שזה קורה.״ — ״אז יספחו אליהם מישהו, ביג דיל. תזרוק כבר את הקוביות, דוידוף.״ — ״בשבילך זה אולי לא 'ביג דיל' אבל בשביל המסכ...״ התחיל דוידוף, אך שטיין קטע אותו, ״נשבע לך, דוידוף, אם אתה לא זורק כבר את הקוביות המזורגגות, אני הולך למסו״ל עכשיו ומבקש להסתפח. אולי איתם לפחות אני אצליח לגמור משחק.״

המשך העלילה בספר המלא