סיפור המסע הגדול

שְׁמִי שִׁיר.

דּוֹדָהּ שֶׁלִּי גִ'ינְגִ'ית הִיא מְכַשֵּׁפָה אֲמִתִּית,

וְזֶהוּ סִפּוּר הַמַּסָּע הַגָּדוֹל

שֶׁעָרַכְנוּ גִ'ינְגִ'ית וַאֲנִי בְּחוּץ לָאָרֶץ

(וְגַם כָּל מָה שֶׁאֵרַע לְפָנָיו).

פֶּרֶק א'
יוֹם אֶחָד צִלְצְלָה גִ'ינְגִ'ית

יוֹם אֶחָד צִלְצְלָה גִ'ינְגִ'ית וְאָמְרָה: "אֲנִי לוֹקַחַת אֶת שִׁיר".

- "לְאָן?" תָּמְהָה אִמָּא.

- "לְחוּ"ל", עָנְתָה גִ'ינְגִ'ית.

אִמָּא, שֶׁמַּכִּירָה טוֹב מְאוֹד אֶת אֲחוֹתָהּ הַבְּכִירָה, שֶׁמַּחְלִיטָה הַחְלָטוֹת מְשֻׁנּוֹת וּמוּזָרוֹת בְּיוֹתֵר, לְרֶגַע לֹא הִתְבַּלְבְּלָה. לֹא שָׁאֲלָה: "מָה פִּתְאוֹם?" אוֹ "אֵיךְ?" "לָמָּה"?" וּ"מָתַי?", אֶלָּא פָּסְקָה מִיָּד בְּאֹפֶן נֶחְרָץ וְחַד מַשְׁמָעִי — "לֹא!"

- "מָה זֹאת אוֹמֶרֶת לֹא?" נֶעֶלְבָה גִ'ינְגִ'ית תֶּכֶף וּמִיָּד.

- " 'לא' זֶה לֹא. לֹא!" חָזְרָה וְאָמְרָה אִמָּא, "בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן - לֹא!"

- "אָה, אֲנִי יוֹדַעַת, אַתְּ בֶּטַח חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנִי לֹא מַסְפִּיק אַחְרָאִית, וְחוּץ מִזֶּה תִּזְכְּרִי לָךְ שֶׁאֲנִי אֲחוֹתֵךְ הַגְּדוֹלָה...", הֵגִיבָה דּוֹדָתִי גִ'ינְגִ'ית בְּכַעַס גָּדוֹל.

אִמָּא לֹא נִסְּתָה כְּלָל לְהִתְוַכֵּחַ עִם אֲחוֹתָהּ הַגְּדוֹלָה (הֲלֹא הִיא גִ'ינְגִ'ית, דּוֹדָתִי הַמְּכַשֵּׁפָה), וְרַק חָזְרָה וְאָמְרָה: "לֹא! בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא!"

- "אֲבָל אֲנִי מַבְטִיחָה לָךְ", חִנְנָה דּוֹדָתִי את קולה "בְּהֵן צִדְקִי! אֲנִי אַשְׁגִּיחַ עָלֶיהָ בְּשֶׁבַע עֵינַיִם — תִּרְאִי! כָּל יוֹם נֵלֵךְ לְמוּזֵיאוֹן אַחֵר, בָּעֶרֶב נֵלֵךְ לְקוֹנְצֶרְט וַאֲפִלּוּ בַּצָּהֳרַיִם נֵלֵךְ

לִרְאוֹת הַצָּגָה חִנּוּכִית — שֶׁל שְׁתַּיִם, אָז אַל תִּהְיִי כָּזֹאת", הִתְחַנְּנָה דּוֹדָתִי אֶל אִמִּי. "חוּץ מִזֶּה, שִׁיר הִיא הַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁלִּי — בְּבַקָּשָׁה..."

הָאֲפַרְכֶּסֶת שֶׁבְּיַד אִמִּי הֵחֵלָּה לְהַמְטִיר דְּמָעוֹת כַּמַּיִם

(וְְזֶה סִימָן שֶׁמֵּעֵבֶר לַקַּו דּוֹדָתִי גִ'ינְגִ'ית בּוֹכָה).

- "גִ'ינְגִ'ית", אָמְרָה אִמָּא, "תַּפְסִיקִי תֶּכֶף וּמִיָּד לִשְׁפֹּךְ מַיִם מֵהַטֵּלֵפוֹן, כִּי זֶה לֹא יַעֲזֹר לָךְ. אֲנִי כְּבָר מַכִּירָה בְּעַל פֶּה אֶת כָּל הַטְּרִיקִים וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁלָּךְ".

בְּבַת אַחַת הִפְסִיקוּ הַמַּיִם לִזְרֹם, וּבִמְקוֹם זֶה הֵחֵלָּה הָאֲפַרְכֶּסֶת לְהַאֲדִים, לְהַאֲדִים כֻּלָּהּ, אָדֹם חִוֵּר, שֶׁהָפַךְ עָמֹק יוֹתֵר וְיוֹתֵר, חָזָק יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁהָפְכָה כֻּלָּהּ לֶהָבָה אַחַת גְּדוֹלָה. אוֹ אָז נִשְׁמַע לְפֶתַע קוֹל נֶפֶץ אַדִּיר: בּוּם!!!

אַבָּא שָׁמַט אֶת הָעִתּוֹן, צִנְצֶנֶת זְכוּכִית אַחַת הִתְנַפְּצָה בְּבֶהָלָה גְּדוֹלָה, וְהַשָּׁכֵן מִמּוּל הֵחֵל לִצְעֹק בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "מָה קָרָה? מָה קָרָה? פְּצָצָה? תַּזְמִינוּ מִשְׁטָרָה, מִשְׁטָרָה..."

(וְזֶה סִימָן, שֶׁמֵּעֵבֶר לַקַּו, דּוֹדָתִי גִ'ינְגִ'ית, כַּנִּרְאה, כָּעֲסָה).

אִמָּא נִרְאֲתָה קְצָת חִוֶּרֶת, אַךְ לֹא אָמְרָה דָּבָר. הִיא הִתְיַשְּׁבָה בַּכֻּרְסָה וְהֵחֵלָּה לִקְרֹא סֵפֶר.

"אִמָּא..." הִתְחַלְתִּי לְהַגִּיד, "לֹא רוֹצָה לִשְׁמֹעַ דָּבָר!" אָמְרָה אִמָּא בְּכַעַס גָּדוֹל, "טוֹב מְאוֹד אֲנִי מַכִּירָה אוֹתָךְ, וְעוֹד יוֹתֵר מִזֶּה אֶת דּוֹדָתֵךְ..."

- "אִמָּא"... חָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי...

- "שׁוּם דָּבָר! הַנּוֹשֵׂא סָגוּר!" עָנְתָה.

נִרְאֶה לִי, שֶׁגִ'ינְגִ'ית, בְּכָל זֹאת, עִצְבְּנָה אֶת אִמָּא, כִּי, בֶּאֱמֶת, הֲרֵי לֹא אָמַרְתִּי אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת בְּכָל הַנּוֹשֵׂא. נָכוֹן שֶׁבַּלֵּב הִתְפַּלַּלְתִּי שֶׁגִ'ינְגִ'ית תְּנַצֵּחַ וַאֲנִי אֶסַּע, אֲבָל, בֶּאֱמֶת, לֹא אָמַרְתִּי שׁוּם דָּבָר... וּבִכְלָל, כָּל מָה שֶׁרָצִיתִי לְהַגִּיד הָיָה:

"אִמָּא, מָתַי נֵלֵךְ לְסֶרֶט?"