שש כנפיים לאחת

אמי הגדולה
יוֹשֶׁבֶת עַל כֵּס מַלְכוּת
לְבוּשָׁה לָבָן, עֲטוּפָה עָנָן.
עֵינֶיהָ טוֹבוֹת.
הִיא מְעַגֶּלֶת אֶת
כַּפּוֹת יָדֶיהָ הָרַכּוֹת
וְאוֹסֶפֶת לְחֵיקָהּ יְלָדִים אֲבוּדִים.
אַחַר כָּךְ כּוֹאֲבוֹת לָהּ הַיָּדַיִם
הִיא פּוֹתַחַת אוֹתָן
וַאֲנַחְנוּ נִשְׁמָטִים.
ותאמר אמי
לְכִי לָךְ מֵאַרְצֵךְ וּמִמּוֹלַדְתֵּךְ
וּמִבֵּית אָבִיךְ וּמִבֵּיתֵךְ
אֶל הָאָרֶץ
אֲשֶׁר אַרְאֵךְ
וָאֵצֵא לָלֶכֶת
אַרְצָה
אֲנִי וְכָל אֲשֶׁר עִמִּי
אֲנִי
וָאֵצֵא מִתּוֹךְ הֶעָנָן, וָאֵצֵא מִבֵּית חָרָן
וָאֵצֵא מִמִּצְרַיִם וָאֵצֵא מִיהוּדָה
מִסְּפָרַד, מֵהוּנְגַרְיָה
וּמֵאִירַאן
אֲנִי וְכָל אֲשֶׁר אֲנִי, עִמִּי.
ולא גן היה שם ולא עצים
וְהָיוּ הַשָּׁמַיִם לְמַטָּה
וּלְמַעְלָה הָאוֹר
וַאֲנִי פְּלִיטַת אֵם
בֵּינֵיהֶם
גּוּף שׁוֹקֵק
כָּרוּךְ בְּשַׂק הַיְקוּם
תָּאַי מִתְחַלְּקִים
לִפְנַי וְלִפְנִים
וְכָל רוֹאַי
עֵינֵי אֱלֹהִים
חַיִּים.