אוקסימורון —
כְּבָר כִּמְעַט שָׁלוֹשׁ שָׁנִים שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי אֵינֶנּוּ
וְעוֹדֶנִּי חַיָּה.
הכול בסדר —
הַכֹּל בְּסֵדֶר. אֲנִי עוֹבֶדֶת בָּאֲדָמָה בְּיָדַיִם חֲשׂוּפוֹת, מוֹצִיאָה תַּפּוּחֵי אֲדָמָה שֶׁשָּׁתַלְנוּ בַּחֹרֶף. הַכֹּל בְּסֵדֶר. אֲנִי יוֹצֵאת עִם הַכֶּלֶב לְטִיּוּל, לִנְשֹׁם אֲוִיר מְלוֹא הָרֵאוֹת. הַכֹּל בְּסֵדֶר. אֲנִי מְבַשֶּׁלֶת אֶת הָאֹכֶל שֶׁכֻּלָּם אוֹהֲבִים. אֲנִי מְקַלַּחַת, מַלְבִּישָׁה, מְחַבֶּקֶת, הַכֹּל בְּסֵדֶר. אֲנִי שָׁרָה לַיְּלָדִים בָּעֶרֶב כְּשֶׁהֵם כְּבָר בַּמִּטּוֹת, הֵם נִרְדָּמִים וְרַק לִקְרַאת סוֹף הַשִּׁיר הָאַחֲרוֹן הַקּוֹל שֶׁלִּי נִשְׁבָּר. אֲנִי מְתַפְקֶדֶת. הַכֹּל בְּסֵדֶר.
אבל מאז אני רק נחנקת —
קָרָאתִי אֵצֶל אִשָּׁה אַחַת
שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁתּוֹת הַרְבֵּה מַיִם
כְּדֵי לַעֲבֹר אֶת הַתְּקוּפָה הַזּוֹ בְּשָׁלוֹם
וּמֵאָז אֲנִי רַק שׁוֹתָה וְשׁוֹתָה
כְּאִלּוּ הָלַכְתִּי בַּמִּדְבָּר כָּל חַיַּי.