משבר הקורונה בישראל
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
משבר הקורונה בישראל

משבר הקורונה בישראל

תקציר

הספר סוקר בצורה כרונולוגית-היסטורית את המאורעות שקרו בעיקר במהלך השנה הראשונה של משבר הקורונה, בשפה בהירה וברורה לכל, ומגוּבה בצילומים, מסמכים והפניות למקורות רבים, המהווים אסמכתאות לטיעונים ולאירועים המתוארים בספר.

הספר יפקח את עיניכם וישאיר אתכם בתדהמה לגבי הרקע הגאו-פוליטי העולמי לפרוץ המגפה, תהליכי קבלת ההחלטות בישראל וחוסר יעילותם של האמצעים והצווים, אשר נפלו על ציבור תמים וחרד, תוך אובדן זכויות יסוד והתדרדרות במדרון החלקלק לעבר סמכותנות ואובדן חירות.

פרק ראשון

הקדמה

ותהי האמת נעדרת

"זמנים מוזרים הם הימים בהם ההשכלה הפורמלית מלמדת את הצעירים והמבוגרים שקרים, והאדם אשר מעז לומר את האמת נקרא משוגע וטיפש."
- אפלטון, 427 לפנה"ס

קשה לכתוב על האמת בימינו. קשה לאנשים לומר את האמת, להציג את האמת בתמונות ובסרטונים וללכת בדרך הישר - בדרך האמת. הקושי הזה אינו מקרי, הוא נובע ממסע פרופגנדה והנדסת תודעה עולמיים, מווירוס של שקרים וממגפה של שחיתות. אבל למרות זאת יש אנשים שמתעקשים לדבוק באמת וללכת בדרך האמת.
כפי שווירוס זקוק לסביבת מחיה מסוימת בכדי לשרוד ולהתרבות, כך השקר צריך תנאים מסוימים בכדי להתקיים: שלא יהיה חופש ביטוי רב מדי וריבוי דעות, שלא תהיה חשיבה עצמאית וביקורתית, שלא תהיה התנגדות או הטלת ספק גדולה מדי מצד האוכלוסייה.
אפשר להשיג "מצע" עבודה זה על ידי הטלת אימה ופחד, הכרזת מצב חירום ובעזרת פרופגנדה והנדסת תודעה. באותה מידה, כאשר המדע נעשה חד צדדי, מגויס, מעורב בפוליטיקה, אינטרסים זרים ושחיתות, הוא נהפך לפסאודו-מדע, כפי שקרה פעמים רבות בהיסטוריה האנושית תחת משטרים חשוכים. תהליכים אלו לוקחים זמן, וכאשר הם נעשים בעורמה, צעד אחר צעד, פריצת גבול אחר גבול, פעמים רבות ה"צפרדע" כלל אינה מרגישה שמבשלים אותה במים, שנעשים רותחים יותר ויותר. רומא לא נבנתה ביום אחד, והיא גם לא נהרסה ביום אחד.
בספר זה לא אתייחס לשמועות השווא, הדיסאינפורמציה ברשתות החברתיות ולכל מיני תאוריות ("קונספירציה") אשר לא היו מבוססות על עובדות וראיות. אין ספק, שפרט לשקרים ולדיסאינפורמציה שזרמו ממקורות ה"סמכות", היו גם כאלו שהגיעו מאזרחים מודאגים, היסטריים או מבולבלים. אנשים רבים חיפשו את האמת ורצו להבין מה משמעות המאורעות שעברנו. חלקם עשו זאת בצורה פחות הגיונית ומסודרת וחלקם יותר. לפי דעתי, רוב האנשים "הפשוטים", ללא אינטרס כלכלי בעניין, עשו זאת בתום לב. מי שמחפש את האמת במקורות שונים, גם כאלו שאינם תחת המסגרת של המדיה הממסדית, צריך לבחון כל מקור מידע לגופו וכל טענה לגופה, להשתמש בחשיבה ביקורתית ובחקירה אובייקטיבית ולהפריד את המוץ מהתבן, את הטפל מהעיקר.
למרות מה שטוענים ברשויות, הנזק והסכנה העיקריים אינם נובעים מאותם אנשים פרטיים שמעלים השערות, שחלקן מופרכות, וחלקן הוכחו לאחר זמן כנכונות, אלא נובעים ממקורות המידע המגויסים של הממסד, מהממשלה, הרשויות ומקורות הסמכות וממקבלי ההחלטות, שהם בעלי הכוח וההשפעה הגדולים ביותר והיכולת להשפיע על המצב הנפשי והגופני של ה"המונים". אנסה לבחון אילו מן ההחלטות שלהם נבעו ממדע, ואילו נבעו מפוליטיקה, שחיתות ופסאודו- מדע; מה מדבריהם היה אמת ומה שקר.
בימינו לאנשים 'אין זמן' לקרוא ספרים, מאמרים או להתעמק בדברים יותר מדי. אין זמן ו'אין כוח' לחשוב בצורה מאומצת, עצמאית וביקורתית. זאת אחת הסיבות שאנשים הולכים בצורה עיוורת אחרי אנשי סמכות, ושהגענו למצב העגום הנוכחי.
בתקופות שהאמת נעדרת, אין לצפות למצוא אותה בקלות, ללא מאמץ, וללא התמודדות פסיכולוגית עם דיסוננס קוגניטיבי; אבל ככל שאנשים יהיו מחויבים לאמת האובייקטיבית מתוך עקרון היסוד החשוב של קידוש ערך האמת, כך יהיה להם יותר סיכוי להגיע קרוב לידיעת האמת.1 הטיית אישוש, חשיבה קבוצתית, פנייה לסמכות ודיסוננס קוגניטיבי הם תופעות פסיכולוגיות-חברתיות שמונעות מאנשים להיות פתוחים לרעיונות שונים ולבחון מידע חדש באופן אובייקטיבי.
לדוגמה, אדם שעד עכשיו האמין באופן עיוור ל"מומחים" הסמכותיים, הקפיד על מסכת בד בכל מקום והזריק לעצמו ולמשפחתו כל חומר ניסיוני שדרשו ממנו, יעדיף לדחות את הרעיון שהוא טעה ושהמציאות הפוכה. רעיון זה יגרום לו כאב נפשי, דיסוננס פסיכולוגי, ורוב האנשים יעשו כמעט הכול כדי להתחמק מאזור לא נוח זה ומהכאב. נוסף לכך, ככל שאדם תלוי יותר במערכת לכלכלתו, למקומו החברתי, וליציבות הנפשית שלו, כך יתנגד למידע אשר יערער את הלגיטימיות של מערכת זו שעל ידי כך עלול לערער את חייו ויציבותו הפסיכולוגית. אדם "רגיל" יימנע מכל זה (במודע או שלא במודע), אלא אם הוא מחשיב את ערך האמת האובייקטיבית מעל הנוחות הקוגניטיבית שלו.
הספר הזה מיועד לאנשים שכבר הבינו שמשהו 'לא מסתדר' במה שקורה מסביבנו, אנשים שרוצים לעשות סדר בדברים ולהבין אותם יותר לעומק, וגם לאלו שאינם חושבים כך אבל משאירים לעצמם פתח של ספק, 'ראש פתוח', ורצון אמיתי וכן לדעת את האמת, תוך מוכנות להתמודד עם דיסוננסים קוגניטיביים ולשנות את דעתם. תשאלו את עצמכם בכנות - אם תקבלו מידע חדש שסותר את דעותיכם הקיימות, האם אתם מוכנים ומזומנים לשנות את דעתכם ואולי אפילו להודות בטעות?
זה אינו ספר של ניתוחים סטטיסטיים מורכבים ודיונים אקדמאיים. אין כאן אג'נדה פוליטית או כל רצון להשתתף בהסחת הדעת של 'הפרד ומשול' של 'שמאל-ימין-שמאל'. השיטה הפוליטית עצמה מעודדת שקר ומשחיתה. רוב הפוליטיקאים הם שקרנים; אנשים פשוט בוחרים באיזה שקר נעים להם יותר להאמין. המטרה העיקרית פה היא להוציא את האמת לאור, בתקווה שעם האמת, יגיע גם הצדק ואיתו החירות והחופש.

1

סיפור אישי

באופן אישי, השמועות והידיעות (הפרופגנדה) על אנשים שנופלים ברחובות בסין, תפסו אותי בעודי בדרכי לסיים תואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה של המדע באוניברסיטת תל אביב. הייתי מעורה מאוד בחדשות מהעולם וצפיתי בנעשה בדאגה רבה. הזמנתי מסכות N95 ואגרתי מוצרי יסוד לפני שרוב האנשים בארץ היו מודעים שקורה משהו, וחילקתי אותם לאנשים קרובים כשהמשבר פרץ במלואו.
בינואר שררה בארץ שאננות. הגעתי לאוניברסיטה ודיברתי עם מזכירות בניין מדעי הרוח ועם אב הבית והזהרתי על הסכנה הקרבה. הלכתי למשרד של האח הראשי של האוניברסיטה ושוחחתי איתו. הוא אמר שבודקים אנשים בשדה התעופה ושאין צורך בדאגה. שלחתי אימיילים למשרד החינוך, הבריאות ולמל"ג בבקשה לדחות את סמסטר ב' כדי למנוע הדבקות המוניות, אבל קיבלתי תשובות ביורוקרטיות קרות. בנוסף, וכמו בסרטים (‘Contagion’), נפגשתי באותה התקופה עם מישהי נחמדה שביקרה בסין, במחוז ווהאן, בנובמבר במסגרת עבודתה בחברת הייטק.
ניסיתי לקדם טיפול טבעי באינהלציה כנגד הנגיף (ונגד כל נגיף נשימתי אחר).2 יצרתי קשר עם גורמים שונים: אנשי דת ורוח, משרד הבריאות, מכון ויצמן, המכון הביולוגי, המדען הראשי לשעבר, רופאים, מנהלי מחלקות בבתי חולים ורבים אחרים. אנשים הביעו עניין, אבל משום מה זה נבלם פעם אחרי פעם כשניסיתי לקדם את העניין לניסוי קליני. כשנה לאחר מכן, גיליתי שיש טיפול דומה ויעיל מאוד שמומלץ במיוחד לחולים קשה בנגיף נשימתי, שכולל אינהלציה של ריכוז מסוים של מי חמצן.3 4 5

אחד האימיילים הראשונים ששלחתי, אימייל לאוניברסיטת ת"א, פברואר 2020

תשובה לאימייל ששלחתי למועצה להשכלה גבוהה

באותם ימים הייתי בעיקר עסוק בניסוי, הכנה, וניסיון קידום של הטיפול שהאמנתי שיכול להציל חיים. אבל בו בזמן התחלתי להבחין יותר ויותר בחוסר היגיון, חוסר עקביות לוגית (שינויי גרסאות וכו') והצגת פסאודו-מדע כמדע של הרשויות בארץ ובעולם. בהתחלה לא חשבתי שזה נעשה בזדון, ולא היה בידי מידע שהיה יכול להצביע על קשרים בין אישיים וארגוניים ושחיתות רחבת היקף. הייתה זו בחורה נבונה בשם סיוון אשר אילצה אותי להתעורר למציאות שלא הייתי מודע לה.
נוצר בינינו קשר במהלך החיפוש שלי אחר אנשים אשר מעוניינים לנסות את התרופה שהכנתי כנגד נגיפים. יום אחד סיוון התקשרה אליי בהיסטריה. היא עסקה ברפואה טבעית בחוץ לארץ במשך שנים, והשקרים והשחיתויות של חברות הפארמה היו ידועות לה, וכאשר יצאו לפועל בשנת 2020 מזימות גדולות, היא נבהלה מאוד.
באותו יום כשדיברה איתי בטלפון, היא הייתה ממש היסטרית ודיברה כמעט ללא הפסקה. האמת היא שהתאפקתי שלא לצחוק מהדברים ההיסטריים שנשמעו כמו "תאוריות קונספירציה" חסרות בסיס ומלאות בחרדות ופרנויה. התאפקתי ובמקום לצחוק ניסיתי להרגיע אותה, עודדתי אותה לנשום עמוק ולקחת דברים בפרופורציה. היא נרגעה אבל התעקשה שלפחות אראה סרטון שמסביר חלק מהדברים. למען הסר ספק (פתיחות מחשבתית) ראיתי את הסרטון של דייויד אייק [David Icke] המפורסם. במהלך דבריו, בין השאר, הוא הטיח ביקורת כלפי "הלובי היהודי" באוניברסיטאות בארה"ב. דבריו לגבי הלובי היו שקריים ובעיקר חד צדדיים (הייתי מעורה בנעשה בארה"ב וידעתי שהתמונה אחרת לגמרי ושתנועות ה- BDS האנטי-ישראליות והאנטישמיות פועלות בכוח רב נגד ישראלים ויהודים ואף מונעות את הופעתם של אנשים שונים על רקע זה.) מאייק נדף ריח אנטישמי, ואני אלרגי לריח הזה. יותר מכך, גיליתי בחלק מדבריו שקר, ולכן יכולתי בקלות להתעלם ולפסול את כל דבריו. אבל כחלק מלימודיי ומהמחקר האישי שלי לגבי האמת האובייקטיבית וחקר האמת, ידוע לי שגם אם אדם אינו מדייק, או אפילו משקר בנוגע לעניין אחד, אין זה בהכרח אומר שהוא משקר לגבי דברי אחרים. יכול להיות שהשקר או הטעות נובעים מכשל לוגי כלשהו או מנטיות קוגניטיביות אישיות, שנושאים אחרים אינם נגועים בהן.
בנקודה זו, בלי שהייתי מודע לזה בזמנו, הייתי לפני בחירת מסלול קריטית. אצל רוב האנשים חוסר הנוחות של מקור המידע החדש, בתוספת החשדות כלפי המהימנות של המידע, ובעיקר הדיסוננס הקוגניטיבי שעלול להיגרם על ידי המידע החדש, היו גורמים להם לסגור עיניים, לאטום אוזניים ולהמשיך באמונתם הסובייקטיבית. אבל בגלל שהתחייבתי לאמת האובייקטיבית בצורה עמוקה ביותר (ואפשר לומר שגם דתית, ערך האמת מבחינתי הוא עניין של אמונה וקשור לבורא עולם ולרוחניות), החלטתי לנסות לבדוק את שאר המידע בצורה עניינית ואובייקטיבית. להפתעתי וגם במידה רבה למכאוביי, ככל שחקרתי יותר, גיליתי שיש ראיות רבות לכך שמה שנעשה בארץ ובעולם אינו מקרי, אינו תמים ואינו למען "בריאות הציבור" או "למען ביטחונכם". תודה סיוון, אומנם הדרך מאז הייתה קשה ומלאת כאב, אבל אני מעדיף לחיות באמת וללכת באור האמת עם הכאב, מאשר לחיות באשליה, בחושך השקר.

משבר הקורונה בישראל שמואל שפרלינג

הקדמה

ותהי האמת נעדרת

"זמנים מוזרים הם הימים בהם ההשכלה הפורמלית מלמדת את הצעירים והמבוגרים שקרים, והאדם אשר מעז לומר את האמת נקרא משוגע וטיפש."
- אפלטון, 427 לפנה"ס

קשה לכתוב על האמת בימינו. קשה לאנשים לומר את האמת, להציג את האמת בתמונות ובסרטונים וללכת בדרך הישר - בדרך האמת. הקושי הזה אינו מקרי, הוא נובע ממסע פרופגנדה והנדסת תודעה עולמיים, מווירוס של שקרים וממגפה של שחיתות. אבל למרות זאת יש אנשים שמתעקשים לדבוק באמת וללכת בדרך האמת.
כפי שווירוס זקוק לסביבת מחיה מסוימת בכדי לשרוד ולהתרבות, כך השקר צריך תנאים מסוימים בכדי להתקיים: שלא יהיה חופש ביטוי רב מדי וריבוי דעות, שלא תהיה חשיבה עצמאית וביקורתית, שלא תהיה התנגדות או הטלת ספק גדולה מדי מצד האוכלוסייה.
אפשר להשיג "מצע" עבודה זה על ידי הטלת אימה ופחד, הכרזת מצב חירום ובעזרת פרופגנדה והנדסת תודעה. באותה מידה, כאשר המדע נעשה חד צדדי, מגויס, מעורב בפוליטיקה, אינטרסים זרים ושחיתות, הוא נהפך לפסאודו-מדע, כפי שקרה פעמים רבות בהיסטוריה האנושית תחת משטרים חשוכים. תהליכים אלו לוקחים זמן, וכאשר הם נעשים בעורמה, צעד אחר צעד, פריצת גבול אחר גבול, פעמים רבות ה"צפרדע" כלל אינה מרגישה שמבשלים אותה במים, שנעשים רותחים יותר ויותר. רומא לא נבנתה ביום אחד, והיא גם לא נהרסה ביום אחד.
בספר זה לא אתייחס לשמועות השווא, הדיסאינפורמציה ברשתות החברתיות ולכל מיני תאוריות ("קונספירציה") אשר לא היו מבוססות על עובדות וראיות. אין ספק, שפרט לשקרים ולדיסאינפורמציה שזרמו ממקורות ה"סמכות", היו גם כאלו שהגיעו מאזרחים מודאגים, היסטריים או מבולבלים. אנשים רבים חיפשו את האמת ורצו להבין מה משמעות המאורעות שעברנו. חלקם עשו זאת בצורה פחות הגיונית ומסודרת וחלקם יותר. לפי דעתי, רוב האנשים "הפשוטים", ללא אינטרס כלכלי בעניין, עשו זאת בתום לב. מי שמחפש את האמת במקורות שונים, גם כאלו שאינם תחת המסגרת של המדיה הממסדית, צריך לבחון כל מקור מידע לגופו וכל טענה לגופה, להשתמש בחשיבה ביקורתית ובחקירה אובייקטיבית ולהפריד את המוץ מהתבן, את הטפל מהעיקר.
למרות מה שטוענים ברשויות, הנזק והסכנה העיקריים אינם נובעים מאותם אנשים פרטיים שמעלים השערות, שחלקן מופרכות, וחלקן הוכחו לאחר זמן כנכונות, אלא נובעים ממקורות המידע המגויסים של הממסד, מהממשלה, הרשויות ומקורות הסמכות וממקבלי ההחלטות, שהם בעלי הכוח וההשפעה הגדולים ביותר והיכולת להשפיע על המצב הנפשי והגופני של ה"המונים". אנסה לבחון אילו מן ההחלטות שלהם נבעו ממדע, ואילו נבעו מפוליטיקה, שחיתות ופסאודו- מדע; מה מדבריהם היה אמת ומה שקר.
בימינו לאנשים 'אין זמן' לקרוא ספרים, מאמרים או להתעמק בדברים יותר מדי. אין זמן ו'אין כוח' לחשוב בצורה מאומצת, עצמאית וביקורתית. זאת אחת הסיבות שאנשים הולכים בצורה עיוורת אחרי אנשי סמכות, ושהגענו למצב העגום הנוכחי.
בתקופות שהאמת נעדרת, אין לצפות למצוא אותה בקלות, ללא מאמץ, וללא התמודדות פסיכולוגית עם דיסוננס קוגניטיבי; אבל ככל שאנשים יהיו מחויבים לאמת האובייקטיבית מתוך עקרון היסוד החשוב של קידוש ערך האמת, כך יהיה להם יותר סיכוי להגיע קרוב לידיעת האמת.1 הטיית אישוש, חשיבה קבוצתית, פנייה לסמכות ודיסוננס קוגניטיבי הם תופעות פסיכולוגיות-חברתיות שמונעות מאנשים להיות פתוחים לרעיונות שונים ולבחון מידע חדש באופן אובייקטיבי.
לדוגמה, אדם שעד עכשיו האמין באופן עיוור ל"מומחים" הסמכותיים, הקפיד על מסכת בד בכל מקום והזריק לעצמו ולמשפחתו כל חומר ניסיוני שדרשו ממנו, יעדיף לדחות את הרעיון שהוא טעה ושהמציאות הפוכה. רעיון זה יגרום לו כאב נפשי, דיסוננס פסיכולוגי, ורוב האנשים יעשו כמעט הכול כדי להתחמק מאזור לא נוח זה ומהכאב. נוסף לכך, ככל שאדם תלוי יותר במערכת לכלכלתו, למקומו החברתי, וליציבות הנפשית שלו, כך יתנגד למידע אשר יערער את הלגיטימיות של מערכת זו שעל ידי כך עלול לערער את חייו ויציבותו הפסיכולוגית. אדם "רגיל" יימנע מכל זה (במודע או שלא במודע), אלא אם הוא מחשיב את ערך האמת האובייקטיבית מעל הנוחות הקוגניטיבית שלו.
הספר הזה מיועד לאנשים שכבר הבינו שמשהו 'לא מסתדר' במה שקורה מסביבנו, אנשים שרוצים לעשות סדר בדברים ולהבין אותם יותר לעומק, וגם לאלו שאינם חושבים כך אבל משאירים לעצמם פתח של ספק, 'ראש פתוח', ורצון אמיתי וכן לדעת את האמת, תוך מוכנות להתמודד עם דיסוננסים קוגניטיביים ולשנות את דעתם. תשאלו את עצמכם בכנות - אם תקבלו מידע חדש שסותר את דעותיכם הקיימות, האם אתם מוכנים ומזומנים לשנות את דעתכם ואולי אפילו להודות בטעות?
זה אינו ספר של ניתוחים סטטיסטיים מורכבים ודיונים אקדמאיים. אין כאן אג'נדה פוליטית או כל רצון להשתתף בהסחת הדעת של 'הפרד ומשול' של 'שמאל-ימין-שמאל'. השיטה הפוליטית עצמה מעודדת שקר ומשחיתה. רוב הפוליטיקאים הם שקרנים; אנשים פשוט בוחרים באיזה שקר נעים להם יותר להאמין. המטרה העיקרית פה היא להוציא את האמת לאור, בתקווה שעם האמת, יגיע גם הצדק ואיתו החירות והחופש.

1

סיפור אישי

באופן אישי, השמועות והידיעות (הפרופגנדה) על אנשים שנופלים ברחובות בסין, תפסו אותי בעודי בדרכי לסיים תואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה של המדע באוניברסיטת תל אביב. הייתי מעורה מאוד בחדשות מהעולם וצפיתי בנעשה בדאגה רבה. הזמנתי מסכות N95 ואגרתי מוצרי יסוד לפני שרוב האנשים בארץ היו מודעים שקורה משהו, וחילקתי אותם לאנשים קרובים כשהמשבר פרץ במלואו.
בינואר שררה בארץ שאננות. הגעתי לאוניברסיטה ודיברתי עם מזכירות בניין מדעי הרוח ועם אב הבית והזהרתי על הסכנה הקרבה. הלכתי למשרד של האח הראשי של האוניברסיטה ושוחחתי איתו. הוא אמר שבודקים אנשים בשדה התעופה ושאין צורך בדאגה. שלחתי אימיילים למשרד החינוך, הבריאות ולמל"ג בבקשה לדחות את סמסטר ב' כדי למנוע הדבקות המוניות, אבל קיבלתי תשובות ביורוקרטיות קרות. בנוסף, וכמו בסרטים (‘Contagion’), נפגשתי באותה התקופה עם מישהי נחמדה שביקרה בסין, במחוז ווהאן, בנובמבר במסגרת עבודתה בחברת הייטק.
ניסיתי לקדם טיפול טבעי באינהלציה כנגד הנגיף (ונגד כל נגיף נשימתי אחר).2 יצרתי קשר עם גורמים שונים: אנשי דת ורוח, משרד הבריאות, מכון ויצמן, המכון הביולוגי, המדען הראשי לשעבר, רופאים, מנהלי מחלקות בבתי חולים ורבים אחרים. אנשים הביעו עניין, אבל משום מה זה נבלם פעם אחרי פעם כשניסיתי לקדם את העניין לניסוי קליני. כשנה לאחר מכן, גיליתי שיש טיפול דומה ויעיל מאוד שמומלץ במיוחד לחולים קשה בנגיף נשימתי, שכולל אינהלציה של ריכוז מסוים של מי חמצן.3 4 5

אחד האימיילים הראשונים ששלחתי, אימייל לאוניברסיטת ת"א, פברואר 2020

תשובה לאימייל ששלחתי למועצה להשכלה גבוהה

באותם ימים הייתי בעיקר עסוק בניסוי, הכנה, וניסיון קידום של הטיפול שהאמנתי שיכול להציל חיים. אבל בו בזמן התחלתי להבחין יותר ויותר בחוסר היגיון, חוסר עקביות לוגית (שינויי גרסאות וכו') והצגת פסאודו-מדע כמדע של הרשויות בארץ ובעולם. בהתחלה לא חשבתי שזה נעשה בזדון, ולא היה בידי מידע שהיה יכול להצביע על קשרים בין אישיים וארגוניים ושחיתות רחבת היקף. הייתה זו בחורה נבונה בשם סיוון אשר אילצה אותי להתעורר למציאות שלא הייתי מודע לה.
נוצר בינינו קשר במהלך החיפוש שלי אחר אנשים אשר מעוניינים לנסות את התרופה שהכנתי כנגד נגיפים. יום אחד סיוון התקשרה אליי בהיסטריה. היא עסקה ברפואה טבעית בחוץ לארץ במשך שנים, והשקרים והשחיתויות של חברות הפארמה היו ידועות לה, וכאשר יצאו לפועל בשנת 2020 מזימות גדולות, היא נבהלה מאוד.
באותו יום כשדיברה איתי בטלפון, היא הייתה ממש היסטרית ודיברה כמעט ללא הפסקה. האמת היא שהתאפקתי שלא לצחוק מהדברים ההיסטריים שנשמעו כמו "תאוריות קונספירציה" חסרות בסיס ומלאות בחרדות ופרנויה. התאפקתי ובמקום לצחוק ניסיתי להרגיע אותה, עודדתי אותה לנשום עמוק ולקחת דברים בפרופורציה. היא נרגעה אבל התעקשה שלפחות אראה סרטון שמסביר חלק מהדברים. למען הסר ספק (פתיחות מחשבתית) ראיתי את הסרטון של דייויד אייק [David Icke] המפורסם. במהלך דבריו, בין השאר, הוא הטיח ביקורת כלפי "הלובי היהודי" באוניברסיטאות בארה"ב. דבריו לגבי הלובי היו שקריים ובעיקר חד צדדיים (הייתי מעורה בנעשה בארה"ב וידעתי שהתמונה אחרת לגמרי ושתנועות ה- BDS האנטי-ישראליות והאנטישמיות פועלות בכוח רב נגד ישראלים ויהודים ואף מונעות את הופעתם של אנשים שונים על רקע זה.) מאייק נדף ריח אנטישמי, ואני אלרגי לריח הזה. יותר מכך, גיליתי בחלק מדבריו שקר, ולכן יכולתי בקלות להתעלם ולפסול את כל דבריו. אבל כחלק מלימודיי ומהמחקר האישי שלי לגבי האמת האובייקטיבית וחקר האמת, ידוע לי שגם אם אדם אינו מדייק, או אפילו משקר בנוגע לעניין אחד, אין זה בהכרח אומר שהוא משקר לגבי דברי אחרים. יכול להיות שהשקר או הטעות נובעים מכשל לוגי כלשהו או מנטיות קוגניטיביות אישיות, שנושאים אחרים אינם נגועים בהן.
בנקודה זו, בלי שהייתי מודע לזה בזמנו, הייתי לפני בחירת מסלול קריטית. אצל רוב האנשים חוסר הנוחות של מקור המידע החדש, בתוספת החשדות כלפי המהימנות של המידע, ובעיקר הדיסוננס הקוגניטיבי שעלול להיגרם על ידי המידע החדש, היו גורמים להם לסגור עיניים, לאטום אוזניים ולהמשיך באמונתם הסובייקטיבית. אבל בגלל שהתחייבתי לאמת האובייקטיבית בצורה עמוקה ביותר (ואפשר לומר שגם דתית, ערך האמת מבחינתי הוא עניין של אמונה וקשור לבורא עולם ולרוחניות), החלטתי לנסות לבדוק את שאר המידע בצורה עניינית ואובייקטיבית. להפתעתי וגם במידה רבה למכאוביי, ככל שחקרתי יותר, גיליתי שיש ראיות רבות לכך שמה שנעשה בארץ ובעולם אינו מקרי, אינו תמים ואינו למען "בריאות הציבור" או "למען ביטחונכם". תודה סיוון, אומנם הדרך מאז הייתה קשה ומלאת כאב, אבל אני מעדיף לחיות באמת וללכת באור האמת עם הכאב, מאשר לחיות באשליה, בחושך השקר.