סביונים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
סביונים

סביונים

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

תקציר

שְׁאֵרִיּוֹת צִפּוֹרִים, הַאִם תָּשִׁירוּ לִכְבוֹדִי?
הַבִּיטוּ בַּעֲלֵי הַוֶּרֶד נִפְתָּחִים אַט אַט
זֶה עֲדַיִן אוֹתוֹ אוֹר הַמְּשַׁחֵד אֶת הַחֹשֶׁךְ.
הַאִם לֹא תֵּדַעְנָה שֶׁמָּה שֶׁאָבַד, נִמְצָא בְּמַבַּטְכֶן?
כָּזֶה הוּא טֶבַע הַדְּבָרִים
נִתָּן לְהַחְבִּיא מְעַט תְּכֵלֶת מִתַּחַת לַכְּנָפַיִם.
בִּשְׁעַת בֹּקֶר כָּזֹאת,
כְּשֶׁאֲנִי צוֹפָה בָּכֶן מִצְטַיְּצוֹת,
חִידַת צִלִּי כִּמְעַט וְנִפְתֶּרֶת.

שיריה של יהודית דריגס מביעים באופן עדין ורגיש את העבר שרובנו חולקים. אותו עבר, שאם איננו חשופים לו, משהו בראייתנו את עצמנו נפגם. הנסיון להעלות חזרה את תמונת הילדות כפי שהיא משתקפת בתוך הבגרות, מעורר הדהוד חזק ואמון בקוראים ובקוראות. השירה שמתבוננת דרך שתי האספקלריות האלה יחד, מעניקה להן משמעות.
נורית זרחי

פרק ראשון

שלוש וחצי בלילה
עַל מִטַּת לַיְלָה
עֲשׂוּיָה מֵהֶבֶל נִשְׁמוֹת הוֹרַי,
תְּלוּשָׁה כְּמוֹ דַּף מַחְבֶּרֶת
אֲנִי מִתְכַּרְבֶּלֶת בְּזִכְרוֹנוֹת עֲטוּפֵי תַּכְרִיכִים.
תַּחַת הַמִּטָּה צְבִירֵי מִלִּים,
בּוֹר הַתָּמִיד שֶׁעָלַי לְמַלֵּא.
 
תרגילים בזיכרון
הָאוֹר הָיָה סָדוּק, הַקִּירוֹת חֶרֶס, הָעֵצִים חַסְרֵי תְּנוּעָה, הַשְּׁבִיל סָלוּל לְכָל אָרְכּוֹ —
בֵּטוֹן? בֹּץ שָׁחֹר? רְגָבִים? אַדְמַת חוֹל? — חָצָץ.
 
בְּאֶמְצַע רִבּוּעַ אֲדָמָה בַּיִת נִצָּב —
עָשׂוּי סֻכָּרִיּוֹת? מַרְמֵלָדָה? שׁוֹקוֹלָד? עוּגִיּוֹת? — בָּצֵק.
 
דֶּלֶת הַכְּנִיסָה נִפְתְּחָה בַּחֲטָף —
רִחֲפָה? חֻזְּקָה בְּצִירֵי בַּרְזֶל? עֵץ? פְּלָדָה? — עֲשׂוּיָה רֶשֶׁת.
 
וְהַהוֹל מוּאָר —
פָּנָסִים? פְלוֹרֵסֶנְטִים? נֵרוֹת? כַּדֵּי שֶׁמֶן? — חַשְׁמַל לָבָן.
 
וְקוֹלוֹת הַבַּיִת —
צְעָקוֹת? צְחוֹק? בֶּכִי? מִלְמוּלִים? — שְׁתִיקָה.
 
וּמִי שָׁם גָּר —
מִתְחַזִּים? אִלְּמִים? חַסְרֵי שֵׁם? מוּבָסִים? נֶחְרָצִים? מְשַׁכְנְעִים? מְשֻׁכְנָעִים? שְׁאֵרִים? בּוֹדְדִים? אוֹבְדֵי דֶּרֶךְ עֲקוּדִים לַעֲבָרָם? — אֲנָשִׁים חַפִּים מֵאַשְׁלָיָה.
סביונים
בְּתוֹךְ סוֹדוֹת הָרִצְפָּה שֶׁלִּי
אֲנִי עֲדַיִן מְגַדֶּלֶת אֶת סַבְיוֹנֵי הַיַּלְדוּת
לִכְבוֹדֵךְ אִמָּא.
פָּנִית לְאָחוֹר
כְּשֶׁבָּאָה רוּחַ הַמִּדְבָּר הַגְּדוֹלָה,
עֵינַיִךְ הִבִּיטוּ לִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים
וְלֹא רִחַמְתְּ
עָלֵינוּ הַכְּלוּאִים בֵּין סוֹרְגֵי הַלּוּל.
 
אֵיךְ לֹא רָאִית
שֶׁאֲנַחְנוּ עֲדַיִן מְהַלְּכִים בְּעִקְבוֹתַיִךְ,
עֲרִיסוֹת עֵינֵינוּ נִשָּׂאוֹת לִקְרָאתֵךְ,
דַּעְתֵּנוּ מֻסַּחַת,
רַגְלֵינוּ מַרְחִיקוֹת לְאָחוֹר
וְרֵאוֹתֵינוּ מוּצָפוֹת בְּאָבָק צָהֹב.
 
אֶת חַיֵּינוּ
הָיִינוּ נוֹתְנִים
שֶׁתִּסֹּבִּי לְאָחוֹר,
שֶׁתַּבִּיטִי בָּנוּ —
קָרְבְּנוֹת אַהֲבָתֵךְ.
סביונים יהודית דריגס
שלוש וחצי בלילה
עַל מִטַּת לַיְלָה
עֲשׂוּיָה מֵהֶבֶל נִשְׁמוֹת הוֹרַי,
תְּלוּשָׁה כְּמוֹ דַּף מַחְבֶּרֶת
אֲנִי מִתְכַּרְבֶּלֶת בְּזִכְרוֹנוֹת עֲטוּפֵי תַּכְרִיכִים.
תַּחַת הַמִּטָּה צְבִירֵי מִלִּים,
בּוֹר הַתָּמִיד שֶׁעָלַי לְמַלֵּא.
 
תרגילים בזיכרון
הָאוֹר הָיָה סָדוּק, הַקִּירוֹת חֶרֶס, הָעֵצִים חַסְרֵי תְּנוּעָה, הַשְּׁבִיל סָלוּל לְכָל אָרְכּוֹ —
בֵּטוֹן? בֹּץ שָׁחֹר? רְגָבִים? אַדְמַת חוֹל? — חָצָץ.
 
בְּאֶמְצַע רִבּוּעַ אֲדָמָה בַּיִת נִצָּב —
עָשׂוּי סֻכָּרִיּוֹת? מַרְמֵלָדָה? שׁוֹקוֹלָד? עוּגִיּוֹת? — בָּצֵק.
 
דֶּלֶת הַכְּנִיסָה נִפְתְּחָה בַּחֲטָף —
רִחֲפָה? חֻזְּקָה בְּצִירֵי בַּרְזֶל? עֵץ? פְּלָדָה? — עֲשׂוּיָה רֶשֶׁת.
 
וְהַהוֹל מוּאָר —
פָּנָסִים? פְלוֹרֵסֶנְטִים? נֵרוֹת? כַּדֵּי שֶׁמֶן? — חַשְׁמַל לָבָן.
 
וְקוֹלוֹת הַבַּיִת —
צְעָקוֹת? צְחוֹק? בֶּכִי? מִלְמוּלִים? — שְׁתִיקָה.
 
וּמִי שָׁם גָּר —
מִתְחַזִּים? אִלְּמִים? חַסְרֵי שֵׁם? מוּבָסִים? נֶחְרָצִים? מְשַׁכְנְעִים? מְשֻׁכְנָעִים? שְׁאֵרִים? בּוֹדְדִים? אוֹבְדֵי דֶּרֶךְ עֲקוּדִים לַעֲבָרָם? — אֲנָשִׁים חַפִּים מֵאַשְׁלָיָה.
סביונים
בְּתוֹךְ סוֹדוֹת הָרִצְפָּה שֶׁלִּי
אֲנִי עֲדַיִן מְגַדֶּלֶת אֶת סַבְיוֹנֵי הַיַּלְדוּת
לִכְבוֹדֵךְ אִמָּא.
פָּנִית לְאָחוֹר
כְּשֶׁבָּאָה רוּחַ הַמִּדְבָּר הַגְּדוֹלָה,
עֵינַיִךְ הִבִּיטוּ לִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים
וְלֹא רִחַמְתְּ
עָלֵינוּ הַכְּלוּאִים בֵּין סוֹרְגֵי הַלּוּל.
 
אֵיךְ לֹא רָאִית
שֶׁאֲנַחְנוּ עֲדַיִן מְהַלְּכִים בְּעִקְבוֹתַיִךְ,
עֲרִיסוֹת עֵינֵינוּ נִשָּׂאוֹת לִקְרָאתֵךְ,
דַּעְתֵּנוּ מֻסַּחַת,
רַגְלֵינוּ מַרְחִיקוֹת לְאָחוֹר
וְרֵאוֹתֵינוּ מוּצָפוֹת בְּאָבָק צָהֹב.
 
אֶת חַיֵּינוּ
הָיִינוּ נוֹתְנִים
שֶׁתִּסֹּבִּי לְאָחוֹר,
שֶׁתַּבִּיטִי בָּנוּ —
קָרְבְּנוֹת אַהֲבָתֵךְ.