מלחמה משלו
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מלחמה משלו
מכר
אלפי
עותקים
מלחמה משלו
מכר
אלפי
עותקים

מלחמה משלו

4.5 כוכבים (26 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

תקציר

חיל האוויר שיצא למלחמת יום הכיפורים נחשב לטוב מסוגו בעולם. בשנים שקדמו למלחמה הוא קיבל כמחצית מתקציב הביטחון, הוציא משירות את רוב המטוסים המיושנים שבאמצעותם ניצח ביוני 1967 והכפיל את מספר מטוסי הקרב שלו. טייסיו היו עתירי ניסיון מבצעי ואלופי העולם בהפלות מטוסים. לכול היה ברור שאם תפרוץ מלחמה, חיל האוויר לא רק יביס את יריביו הערביים, אלא גם יסלול את הדרך לכוחות היבשה. 
ציפיות אלה נכזבו. בימי המלחמה הראשונים והקשים ביותר חיל האוויר סייע באופן חלקי בלבד לכוחות היבשה, וכמעט עד סוף המלחמה הוא לא הצליח לממש את מלוא יכולותיו ולתרום באופן משמעותי להשגת הניצחון. השאלה מדוע זה קרה לא קיבלה תשובה מלאה עד היום. היא נותרה חור שחור בהיסטוריה של המלחמה.
מלחמה משלו הוא המחקר הראשון שמתאר ומנתח את הדרך שבה פעל חיל האוויר לאורך כל המלחמה על סמך תיעוד מקורי מדיוני הקבינט, המטכ"ל ומטה חיל האוויר ופירוט תוכניות החיל ומבצעיו בפועל. אורי בר־יוסף מציג את השורשים והסיבות להתנהלות החיל ושופך אור על החמצותיו הגורליות.
_ הכאוס שיצרו פקודותיו המבולבלות של מפקד החיל בתחילת המלחמה.
_ הפסקת מבצע "תגר", להשמדת מערך הטילים בתעלה, כישלון מבצע "דוגמן" להשמדת מערך הטילים בגולן והשלכותיהם.
_ הדבקות במבצעי "נגיחה" לתקיפת שדות תעופה, למרות תועלתם המצומצמת.
_ התרומה השולית של חיל האוויר לקרבות המרכזיים במלחמה.
_ מחדל אי־תקיפת כוחות המשלוח העיראקיים לאורך כל המלחמה.
_ התקיפה ההרואית של המטכ"ל הסורי מול השפעתה המינורית.
_ הדיווחים המסולפים של מפקד חיל האוויר לרמטכ"ל על כוחו של החיל.
מלחמה משלו הוא קריאת תיגר על הגרסה של חיל האוויר למלחמה. זהו מחקר מטלטל ופורץ דרך. 

פרופסור (אמריטוס) אורי בר־יוסף לימד במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה. מלחמה משלו הוא ספרו השמיני.

פרק ראשון

הקדמה


חיל האוויר וטייסיו היו גיבורי ילדותי והערכתי הרבה נתונה להם עד היום. אני מוצא לנכון להדגיש זאת כיוון שספר זה מותח ביקורת לא קלה על דרך התנהלותו של חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים, ובמרכזו עומד הטיעון כי החיל לא מיצה את יכולותיו במלחמה ובשל כך שולם מחיר יקר.

תהליך הלידה של ספר זה לא היה פשוט. ראשיתו בהבנה שבין 1967 ל־1973 קיבל חיל האוויר כמחצית מתקציב הביטחון של מדינת ישראל והקצאה זו נוצלה לבניית חיל חדש, גדול ורב־איכות שבמרכזו מטוסי תקיפה המסוגלים לסייע בצורה יעילה לכוחות הקרקע. המשכו בהבנה שרוב הקרבות הגדולים במלחמה, קרבות הבלימה ב־7-6 באוקטובר, מתקפות הנגד בגולן ובתעלה ב־8 באוקטובר, וקרב הצליחה שגבה קורבנות רבים כל כך, התבצעו ללא תרומה של ממש של חיל האוויר. סופו של התהליך בהכרה שעד היום לא היה כל דיון היסטורי ואנליטי שהסביר מדוע חיל האוויר לא הצליח למלא את הציפיות שנתלו בו לפני המלחמה.

הדרך למילוי החור השחור המחקרי הזה הייתה מורכבת שכן למרות מקומו המרכזי של חיל האוויר בתפיסת הביטחון של ישראל, תקציבו הגדול והקורפוס המחקרי ההולך וגדל על מלחמת יום הכיפורים, יש מעט מאוד נתונים גלויים על דרך תפקודו של החיל במלחמה. מסיבות השמורות עם מפקדי חיל האוויר לדורותיו רוב החומר הארכיוני על כך עדיין סגור ולכן גם כיום רב הנסתר על הנגלה בסוגיה זו. כדי לגולל סיפור זה נעזרתי בלא מעט אנשים שמכירים היטב היבטים שונים שלו וגילו נכונות לשתף פעולה.

מאיר אמיתי, חוקר חיל האוויר, היה מעיין נובע של סיוע נדיב הן בהסברים והן בתמונות. דני שלום, אף הוא מחוקריו המובהקים של החיל ומי שכותב עתה ספר על חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים, תרם גם הוא את תרומתו הנדיבה. שורה של טייסים, נווטים ואנשי מקצוע שחוו את המלחמה על בשרם חלקו איתי את זיכרונותיהם מאז ואת תובנותיהם מהיום. יפתח ספקטור ורפי סברון ניהלו איתי שיחות רבות בנושא, גיורא רום עודד את ביצוע המחקר ואנשי בטאון חיל האוויר פתחו בפני את ארכיון התמונות שלהם. יעקב אגסי, איתן אדרס, עודד ארז ז"ל, איתן בן־אליהו, מאיר גור, רן גורן, יאיר דוד, יצחק דוד, אורי דרומי, רענן וייס, גדעון חושן, זאב לכיש, יונתן לרנר, אוהד נוי, אביאם סלע, דוד עברי, גיורא פורמן, נדב קפלן, ומנחם שרון הקדישו מזמנם אם בראיונות פנים אל פנים, בטלפון או בכתב, אם בקריאת כתב היד ובהערות, ואם בשניהם. רשימה מלאה של אנשי חיל האוויר שראיינתי נמצאת בסוף הספר.

תודתי נתונה גם לשורת חוקרים בולטים של מלחמת יום הכיפורים, שחלקם הפכו ברבות השנים גם לחברים. עמירם אזוב, החוקר הבולט ביותר של המלחמה בחזית הדרום, חולק עמי את תובנותיו זה 20 שנה וכך עשה גם הפעם. שמעון גולן וחגי צורף, בני הסמכא לניהול המלחמה בדרג הצבאי ובדרג המדיני, היו זמינים ונכונים לסייע תמיד. כך גם פסח מלובני, חוקר צבאות ערב שתרם בנדיבות את תרומתו להבנת מהלכי הצבא העיראקי והצבא הסורי. שאול (סם) ברונפלד שפע תובנות על כמה כוסות קפה טוב, וניצן שפירא שרטט מפות שהבהירו חלק ממחדלי הקרב על "מיסורי". תודה גם לאלי דקל, עדו הכט, יהודה וגמן, מנחם בן שלום ואברהם זוהר. אור פיאלקוב הפך כבר לשם דבר בין חוקרי המלחמה בזכות מומחיותו יוצאת הדופן בתיעוד הארכיוני שלה ויכולתו למצות את שניתן למצות, במיוחד מארכיון צה"ל ומערכת הביטחון. גם הפעם הוא לא אכזב.

הוצאת כנרת, זמורה, דביר היא הוצאת הבית שלי זה עשרים שנה. תקוותי היא כי אנשיה נהנים משיתוף הפעולה בינינו לא פחות ממני. תודתי לערן זמורה, שמואל רוזנר, שרית רוזנברג, עדו פרץ, אמרי זרטל, מיכל גרינפלד ורוית בן ארי. תודה מיוחדת ליעל נעמני שערכה ספר זה במקצועיות ובדקדקנות, קיצרה את שראוי היה לקצר ודרשה תוספות היכן שאלה נדרשו. תודה נוספת לרינת ריזקוב אשר על המפות.

שורה של בני משפחה וחברים קראו את כתב היד, חיוו דעתם ותרמו את תרומתם. תודתי למיכל רעייתי שהייתה הראשונה לקרוא, להעיר ולעודד, ולגדי אחי, לרוני חפץ, רולי גרון, אבי וולך, עמרם אפרת, מוטי לרנר, אבנר כהן, ארנון רולניק, חיים תומר, נחמיה בורגין, אודי ערן, טומי לייטרסדורף ורן שגב. טלילה, שכבר מגלה עניין במודיעין ובמלחמת יום הכיפורים וגם עזרה, ונינה, שאולי עוד תגלה עניין ותעזור, הנעימו את זמני במהלך הכתיבה. גם להן מגיעה תודה.

השגיאות בספר, ואני מניח שיש כאלה, הן כולן שלי.

סקירות וביקורות

יום כיפור של חיל האוויר אורי משגב הארץ 19/01/2022 לקריאת הסקירה המלאה >

עוד על הספר

סקירות וביקורות

יום כיפור של חיל האוויר אורי משגב הארץ 19/01/2022 לקריאת הסקירה המלאה >
מלחמה משלו אורי בר־יוסף

הקדמה


חיל האוויר וטייסיו היו גיבורי ילדותי והערכתי הרבה נתונה להם עד היום. אני מוצא לנכון להדגיש זאת כיוון שספר זה מותח ביקורת לא קלה על דרך התנהלותו של חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים, ובמרכזו עומד הטיעון כי החיל לא מיצה את יכולותיו במלחמה ובשל כך שולם מחיר יקר.

תהליך הלידה של ספר זה לא היה פשוט. ראשיתו בהבנה שבין 1967 ל־1973 קיבל חיל האוויר כמחצית מתקציב הביטחון של מדינת ישראל והקצאה זו נוצלה לבניית חיל חדש, גדול ורב־איכות שבמרכזו מטוסי תקיפה המסוגלים לסייע בצורה יעילה לכוחות הקרקע. המשכו בהבנה שרוב הקרבות הגדולים במלחמה, קרבות הבלימה ב־7-6 באוקטובר, מתקפות הנגד בגולן ובתעלה ב־8 באוקטובר, וקרב הצליחה שגבה קורבנות רבים כל כך, התבצעו ללא תרומה של ממש של חיל האוויר. סופו של התהליך בהכרה שעד היום לא היה כל דיון היסטורי ואנליטי שהסביר מדוע חיל האוויר לא הצליח למלא את הציפיות שנתלו בו לפני המלחמה.

הדרך למילוי החור השחור המחקרי הזה הייתה מורכבת שכן למרות מקומו המרכזי של חיל האוויר בתפיסת הביטחון של ישראל, תקציבו הגדול והקורפוס המחקרי ההולך וגדל על מלחמת יום הכיפורים, יש מעט מאוד נתונים גלויים על דרך תפקודו של החיל במלחמה. מסיבות השמורות עם מפקדי חיל האוויר לדורותיו רוב החומר הארכיוני על כך עדיין סגור ולכן גם כיום רב הנסתר על הנגלה בסוגיה זו. כדי לגולל סיפור זה נעזרתי בלא מעט אנשים שמכירים היטב היבטים שונים שלו וגילו נכונות לשתף פעולה.

מאיר אמיתי, חוקר חיל האוויר, היה מעיין נובע של סיוע נדיב הן בהסברים והן בתמונות. דני שלום, אף הוא מחוקריו המובהקים של החיל ומי שכותב עתה ספר על חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים, תרם גם הוא את תרומתו הנדיבה. שורה של טייסים, נווטים ואנשי מקצוע שחוו את המלחמה על בשרם חלקו איתי את זיכרונותיהם מאז ואת תובנותיהם מהיום. יפתח ספקטור ורפי סברון ניהלו איתי שיחות רבות בנושא, גיורא רום עודד את ביצוע המחקר ואנשי בטאון חיל האוויר פתחו בפני את ארכיון התמונות שלהם. יעקב אגסי, איתן אדרס, עודד ארז ז"ל, איתן בן־אליהו, מאיר גור, רן גורן, יאיר דוד, יצחק דוד, אורי דרומי, רענן וייס, גדעון חושן, זאב לכיש, יונתן לרנר, אוהד נוי, אביאם סלע, דוד עברי, גיורא פורמן, נדב קפלן, ומנחם שרון הקדישו מזמנם אם בראיונות פנים אל פנים, בטלפון או בכתב, אם בקריאת כתב היד ובהערות, ואם בשניהם. רשימה מלאה של אנשי חיל האוויר שראיינתי נמצאת בסוף הספר.

תודתי נתונה גם לשורת חוקרים בולטים של מלחמת יום הכיפורים, שחלקם הפכו ברבות השנים גם לחברים. עמירם אזוב, החוקר הבולט ביותר של המלחמה בחזית הדרום, חולק עמי את תובנותיו זה 20 שנה וכך עשה גם הפעם. שמעון גולן וחגי צורף, בני הסמכא לניהול המלחמה בדרג הצבאי ובדרג המדיני, היו זמינים ונכונים לסייע תמיד. כך גם פסח מלובני, חוקר צבאות ערב שתרם בנדיבות את תרומתו להבנת מהלכי הצבא העיראקי והצבא הסורי. שאול (סם) ברונפלד שפע תובנות על כמה כוסות קפה טוב, וניצן שפירא שרטט מפות שהבהירו חלק ממחדלי הקרב על "מיסורי". תודה גם לאלי דקל, עדו הכט, יהודה וגמן, מנחם בן שלום ואברהם זוהר. אור פיאלקוב הפך כבר לשם דבר בין חוקרי המלחמה בזכות מומחיותו יוצאת הדופן בתיעוד הארכיוני שלה ויכולתו למצות את שניתן למצות, במיוחד מארכיון צה"ל ומערכת הביטחון. גם הפעם הוא לא אכזב.

הוצאת כנרת, זמורה, דביר היא הוצאת הבית שלי זה עשרים שנה. תקוותי היא כי אנשיה נהנים משיתוף הפעולה בינינו לא פחות ממני. תודתי לערן זמורה, שמואל רוזנר, שרית רוזנברג, עדו פרץ, אמרי זרטל, מיכל גרינפלד ורוית בן ארי. תודה מיוחדת ליעל נעמני שערכה ספר זה במקצועיות ובדקדקנות, קיצרה את שראוי היה לקצר ודרשה תוספות היכן שאלה נדרשו. תודה נוספת לרינת ריזקוב אשר על המפות.

שורה של בני משפחה וחברים קראו את כתב היד, חיוו דעתם ותרמו את תרומתם. תודתי למיכל רעייתי שהייתה הראשונה לקרוא, להעיר ולעודד, ולגדי אחי, לרוני חפץ, רולי גרון, אבי וולך, עמרם אפרת, מוטי לרנר, אבנר כהן, ארנון רולניק, חיים תומר, נחמיה בורגין, אודי ערן, טומי לייטרסדורף ורן שגב. טלילה, שכבר מגלה עניין במודיעין ובמלחמת יום הכיפורים וגם עזרה, ונינה, שאולי עוד תגלה עניין ותעזור, הנעימו את זמני במהלך הכתיבה. גם להן מגיעה תודה.

השגיאות בספר, ואני מניח שיש כאלה, הן כולן שלי.