הסיפור של גוגל

הקדמה 
גוגל צומחת
 

עשרים שנה אחרי היווסדה, גוגל עדיין משמרת את ההבטחה ואת הפוטנציאל לכוח חדשני ועשיר. יותר ממיליארד משתמשי גוגל שומרים על התלהבותם ונאמנותם לחברה ועורכים יותר מטריליון חיפושים מדי שנה. המותג היקר ביותר של עידן האינטרנט הקפיץ את סרגיי ברין ואת לארי פייג', שניהם בני 45, אל פסגת הרשימה של פורבס 400, כשכל אחד מהם שווה עשרות מיליארדי דולרים. מחברת הזנק טירונית, גוגל גדלה והפכה למגנט המושך אליו עובדים מוכשרים מכל רחבי תבל, מעסיקה יותר מ־80 אלף עובדים ומפעילה מיליוני מחשבים הפולטים את התוצאות של מנוע החיפוש, סרטוני וידיאו של יוטיוב ועוד. אפילו קנסות בסכומי עתק ואישומים בגין עברות על חוקי אנטי־טראסט לא עיכבו את צמיחתה של החברה. ההצלחה הפיננסית אפשרה לגוגל לממן סדרת מיזמים נרחבים המשקפים את תחומי העניין של מייסדיה — חלקם בני־קיימא מבחינה מסחרית ואחרים מצויים בתחומי מחקר ופיתוח טהורים. הפרסום בגוגל הפך למעיין העושר. החברה הקדישה כמחצית מהכנסותיה בארצות הברית למימון התרחבותה, ובאותה עת גם לכניסה לתחומים מסחריים חדשים ופורצי דרך, כמו תחום הרכב האוטונומי ומגוון רכישות של טכנולוגיות וכישרונות חדשים.

כשבקופתה 100 מיליארד דולר במזומן, המייסדים ברין ופייג' ניצבו מול בעיה מורכבת מאוד: האם להחזיר את רוב הכסף הזה לבעלי המניות ולעצמם, או להשתמש בו לצורך התרחבותה של גוגל לתחומים חדשים. עבור אנשי טכנולוגיה שאפתנים הבחירה היתה פשוטה, אבל השניים האלה בנו את החברה בדרך בלתי רגילה. בניגוד לרוב התאגידים שקונים או מקימים חברות־בת הדומות להם בפעילותן, המנכ"ל לארי פייג' חשב שעדיף להם ליצור סוגים רבים של עסקים, ולאפשר לגוגל לבצע ניסיונות שונים.

"תמיד חשבתי שזה די טיפשי שיש לך חברה גדולה ושאתה מסוגל לבצע רק חמישה דברים," אמר פייג'. "כשמדובר בחברת הזנק, אתה חייב לעשות דבר אחד בצורה טובה כדי לקבל אישור להמשיך ולעשות דברים אחרים. אבל כשמדובר בחברות גדולות, אני חושב שהדברים שונים."

לדברי פייג', סטיב ג'ובס חושב על כך אחרת.

"זה ויכוח שהיה לי תמיד עם סטיב," מספר פייג'. "הוא תמיד אמר לי, 'אתה עושה יותר מדי דברים.' ואני הייתי עונה לו, 'אתה לא עושה מספיק דברים.'"

גוגל סטתה במידה רבה ממשימתה המקורית לארגן את כל המידע שבעולם ולהפוך אותו לנגיש באופן אוניברסלי. צוות "קליקו" של החברה עובד על דרכים שיאפשרו לאנשים לחיות חיים בריאים וארוכים יותר; צוות "ויימו" ממוקד ביצירת עולם שבו רחובות הערים משופעים במכוניות אוטונומיות; וצוות פרויקט "לון" של גוגל בונה בלוני אוויר חם המזֻוָודים בצורה מיוחדת שתאפשר לספֵק שירותי אינטרנט לאנשים המתגוררים בכל מקום בעולם.

"זה כמו מגדל סלולרי בשמים," אומר פייג'.

ברין ופייג' כבר אינם צמודים זה לזה כפי שהיו בימים הראשונים של גוגל, כשעבדו זה לצד זה וחלקו את סמכויות הניהול. פייג', המנכ"ל שאחראי לניווט החברה, מתמקד ברעיונות הגדולים, בדחיפת פרויקטים ובתוצאות, בשעה שברין משייט בין יוזמות החדשנות של החברה ללא תחומים ברורים של אחריות שוטפת.

בשנת 2007, כשעבדו צמוד יותר, ברין ופייג' נפרדו מחיי הרווקות שלהם בהפרש של חודשים ספורים זה מזה, ונישאו לנשים בעלות אינטלקט בלתי רגיל.

סרגיי נישא ראשון, באביב, לאן ווֹיציצ'קי, מומחית ביוטק ומייסדת חברת בדיקות ה-DNA המקוונת 23andMe. אתר זה מסייע לאנשים לחקור את הגנים שלהם, תחום מרתק עבור סרגיי ובעל פוטנציאל מסחרי עבור גוגל. בני הזוג נפגשו דרך אחותה של אן, סוזן ווֹיציצ'קי, שהשכירה את המוסך של ביתה לברין ופייג' כשהשניים התחילו את גוגל. (סוזן מנהלת היום את יוטיוב.) מקום החתונה של ברין־ווֹיציצ'קי נשמר בסוד גם בשל הרשימה הקצרה של האורחים שהוזמנו לטיסה חינמית מנמל תעופה ליד סן פרנסיסקו. המטוס העביר את החבורה לאיי הבהאמה, שם סרגיי ואן שחו לשרטון צר, ונישאו בבגדי הים שלהם כשהם ניצבים תחת החופה — אותה יריעת בד שמסמלת בנישואים של יהודים את הבית. האורחים ששטו בסירה אל השרטון הצר נותרו יבשים. לארי היה שושבינו של סרגיי.

בתוך חודשים ספורים מטקס הנישואים של ברין, פייג' הלך בעקבותיו. לארי נשבע אמונים באיי הבתולה הבריטיים ללוסי סאותוורד, דוקטורית מסטנפורד, שלה תארים נוספים גם מאוניברסיטת פנסילבניה ואוניברסיטת אוקספורד. רעייתו של פייג', ששמה הפרטי הוא בעצם לוסינדה, מתארת את המחקר שלה בסטנפורד כ"עבודה על ניתוח השוואתי של ביטוי גנים בקרב יצורים איקריוטיים." בחתונה של לארי ולוסי השתתפו מאות מוזמנים, והיא התקיימה במפרץ ליטל דיקס באי וירג'ין גורדה.

לנוכח ההשתוקקות של פייג' לפרטיוּת, הוא דרש מהמוזמנים לחתום על הסכם סודיות האוסר עליהם לדון בפרטי החתונה עם התקשורת. עובדה זו לא מנעה הדלפות מרשימת האורחים עטורת הכוכבים, שכללה את סֵר ריצ'רד ברנסון, מייסד וירג'ין מדיה. ברנסון, הבעלים של האי שבו התקיימה החתונה, שימש לא רק כמארח אלא גם כשושבינו של פייג'.

דרכם של המייסדים התפצלה גם בחייהם האישיים. פייג' נותר נשוי עם שני ילדים; ברין ואשתו, שגם להם שני ילדים, נפרדו והתגרשו לאחר שרומן בינו לבין עובדת בגוגל זכה לפרסום רב. הרומן יצר פרסום שלילי עבור החברה והיו דיווחים על כך שגרם לקרע בין המייסדים.

20 שנה אחרי שגוגל נוסדה בחדר מעונות בקולג' של סטנפורד, היא צמחה באופן מתוכנן לחברה בעלת הישגים מרחיקי לכת ולאחת הרווחיות ביותר בעולם, לצד אפל ואמזון. בעזרת ההכנסות ממנוע החיפוש המקוון, גוגל עמדה מאחורי עשרות הימורים מהגדולים ביותר בתבל, כשהיא נשענת על "מוח גוגל", סוג של בינה מלאכותית שהיא פיתחה, המשפרת את מוצריה ושירותיה ויכולה לעשות עוד הרבה מעבר לכך. גוגל מכנה את ההימורים הנועזים האלה בשם "שיגורים" (Moonshots) והם ממוקמים בחטיבה של החברה המוכרת פשוט כ-X; על החטיבה מפקח המדען אסטרוֹ טֶלֶר, שעם תאריו נמנים — מנכ"ל X והקברניט של מוּנשוֹטס. מעבדה זו, המחפשת אחר פתרונות טובים פי עשרה מאלו הקיימים היום, משקפת את אחת הדרכים של ברין ופייג' לשמור על חדשנות אמיתית ותוססת בתאגיד ענקי. כש"שיגורים" מוצלחים מתבגרים, הם יוצאים מ-X והופכים לחברות־בנות של גוגל.

בין הפרויקטים של X מצויים למשל, "מאקאני", יוזמה של מפעלי מונשוטס לקידום אימוץ גלובלי של אנרגיה מתחדשת תוך כדי שימוש בעפיפונים הרותמים את אנרגיית הרוח; "פרויקט כנף", לבניית רחפנים שיוכלו לספק ביום מן הימים תרופות חירום, מוצרי צריכה ועוד; "כרוניקל", התר אחרי פתרונות יזומים, חדשים ורדיקליים לבעיית האבטחה הקיברנטית; ופרויקט "לון" שהוזכר מקודם, שעתיד להשתמש בבלונים העפים גבוה כדי לספק שירותי חירום מקוונים לפורטו ריקו, לאחר שזו נפגעה קשות מהוריקן מריה. ויש עוד פרויקטים רבים נוספים.

"כשהובלתי את גוגל X לפני כמה שנים, אחד הפרויקטים הקטנים שהיה לנו שם היה 'מוח גוגל', שהיה ניסוי ב-AI [בינה מלאכותית]," מספר סרגיי. "לא שמתי לב לזה במיוחד. כל מי שלמד מדעי המחשב בשנות התשעים של המאה העשרים, ידע ש-AI לא עובד. רצים קדימה כמה שנים ו'מוח' נוגע בכל אחד מהמוצרים העיקריים שלנו, החל בחיפוש דרך תמונות ומודעות וכלה בכל מה שאנחנו עושים. סוג המהפך הזה בהחלט הפתיע אותי."

חוץ מ-X, המאמץ השאפתני ביותר הוא חטיבת קליקו של החברה, שהגדירה לעצמה משימה "להתמודד עם הזקנה, אחד התהליכים המסתוריים ביותר של החיים", ובדרך זו לאפשר לאנשים לחיות חיים ארוכים ובריאים יותר. את קליקו מוביל צוות רב־עוצמה שבראשו המנכ"ל, ארתור לוינסון, אחד המדענים הנודעים בעולם, המשמש גם כיו"ר מועצת המנהלים של אפל והמנכ"ל הקודם של חברת הביוטק המצליחה גננטק. יחד עם הצוות החזק שעובד עם לוינסון, קליקו נכנסה לכמה שותפויות המכוונות לעריכת מחקר רלוונטי בתחום הזקנה. חלק מאותם מחקרים מתמקדים בסיבות העיקריות למוות, ובכללן סרטן ואלצהיימר.

כדי לארגן את קליקו ועוד חלקים נפרדים רבים בחברה, גוגל יצרה חברת אחזקות הנקראת "אלפבית", שם שנבחר על ידי סרגיי. "אלפבית" הכפיפה אליה את גוגל ואת שאר העסקים וה"הימורים" כחברות־בת. בראש כל אחת מהן, כולל מנוע החיפוש של גוגל, עומד מנכ"ל נפרד. פייג' משמש בתפקיד מנכ"ל "אלפבית" וברין בתפקיד נשיא. גוגל ושאר מוצרי הליבה של החברה, כולל ג'ימייל, יוטיוב, דפדפן כרום, מערכת ההפעלה של האנדרואיד, גוגל דוקס, מפות גוגל, וייז ועוד, כפופים לחברת־בת נפרדת מזו של מונשוטס. ויימו, היוזמה של הרכב האוטונומי, החלה את דרכה במסגרת X והתבגרה לכדי חברת־בת עצמאית, אחרי שהשיגה התקדמות משמעותית.

כמה מהעסקים הנפרדים כוללים את מוצרי גוגל לבית החכם ובהם טרמוסטטים בטכנולוגיה מתקדמת, מערכות אבטחה, מערכות תמיכה וירטואלית המסוגלות להבין פקודות קוליות, ומוצרים אחרים שמעמידים את גוגל בתחרות ישירה עם אמזון ואפל. בלי כל ספק, החברה שואפת לנוכחות מורכבת יותר מנוכחותה הדיגיטלית, והיא מקדמת את המוצרים הפיזיים שלה המכוּנים "האינטרנט של הדברים", ושבהם נעשה שימוש יום־יומי.

לדברי פייג', ההחלטה של "אלפבית"/גוגל אילו יוזמות לקדם נשענת על יכולתן לתרום למגה־שינויים. "האם הדבר הזה באמת באמת חשוב? האם הוא הולך להשפיע על חיי היום־יום של הרבה מאוד אנשים? אתה רוצה לעשות דברים שירגשו ושיגרמו באמת לשינוי. האם אנחנו מסוגלים לחרוג מעבר למה שאפשרי? זה מה שמרגש אותי."

מבקרי גוגל טוענים כי מדובר במונופול שנעשה גדול ועוצמתי מדי, פוגע במתחרים הפוטנציאליים וחונק את החדשנות. הם גם מאשימים את גוגל בחדירה לפרטיות המשתמשים ובהפקת רווחים מנתונים שהחברה אוספת לגבי התנהגותם המקוונת. בעוד גוגל מכחישה את ההאשמות האלה, היא מנסה למנוע מהחברה להתמודד עם רגולציה.

גם לפרופסורים מסטנפורד המקיימים קשרים הדוקים עם גוגל יש דעות מאוד מוצקות לגבי 20 השנים שחלפו מאז ברין ופייג' עזבו את האוניברסיטה כדי לביית את רשת האינטרנט. גוגל היא "אוסף של חלומות גיל ההתבגרות של שני מייסדיה," אומר דניס אליסון, פרופסור בסטנפורד. "זה הצליח להם לא רע. הם זכו להשפעה מדהימה על העולם." עמיתו, טרי וינוגרד, שעבד מקרוב עם לארי וסרגיי, מנבא שגוגל עוד תביא לפריצות דרך נוספות. "תמיד היתה להם סקרנות לתקוף בעיות גדולות, הרבה מעבר למחקר," הוא אומר. "סליחה על משחק המילים, אבל נראה כאילו הם נהגו במכונית האוטונומית. גוגל אמרה שהיא רוצה להפוך את זה למשהו מסחרי. זו דוגמה לכך שהם משקיעים את המשאבים וגורמים לכולם להסתער ולהצטרף אליהם. מהי הבעיה הגדולה הבאה? מוות? האם הם יפתרו את זה?"