מתוך הספר:
אמר אבן פדלאן: ראיתי את הרוּס שבאו לצורך מסחר והקימו את מחנם לגדות נהר אתל [הוולגה].
מעודי לא ראיתי שלמות גוף כשלהם, קומתם כתמר, הם זהובי שיער וסמוקי פנים, ואינם לובשים לא כותנות ולא כפתנים. הגברים לובשים כסות שהם עוטפים בה את מחצית גוום ומוציאים ממנה יד אחת. לכל מהם יש גרזן חרב וסכין, ואין הוא נפרד משלושתם. חרבותיהם רחבות ומחורצות כחרבות פרנקיות. מקצות בהונותיו של כל אחד מהם ועד לצווארו קעקוע ירוק כהה של עצים וצורות שונות אחרות. על שדיה של כל אישה מנשותיהם קשורה קופסה עשויית ברזל או כסף או נחושת או זהב, כשיעור עושרו ומעמדו של בעלה.
בתוך כל קופסה עוד קופסה ובה סכין, הקשורים אף הם על שדיה, ולצווארה ענקי זהב וכסף. אם יש לבעל עשרת אלפים דרהם הוא קונה לאשתו ענק, אם יש לו עשרים אלף הוא קונה לה שני ענקים, וכן הלאה. לא פעם תראה סביב צווארה של אישה ענקים רבים. התכשיטים הנחשבים ביותר בעיניהם הם החרוזים הירוקים של חרס.