טל על-מות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉

עוד על הספר

  • הוצאה: עולם חדש
  • תאריך הוצאה: נובמבר 2020
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 96 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 36 דק'

נושאים

תקציר

לְעוֹלָם זוֹלֶגֶת יֵשׁוּתִי הָאַוְרִירִית
בֵּין זִרְדֵי הַקֵּן עָלָיו בְּמֶרְץ הִיא עֲמֵלָה,
וְתַמְצִית חַיֶּיהָ תִּתְגַּבֵּשׁ בָּאַחֲרִית
לִכְדֵי מִלָּה.
 
שָׁוְא תִּבְנֶה לָהּ בַּיִת מִיְּסוֹדוֹת שֶׁבְּנֵי־חֲלוֹף,
לֹא יוּכְלוּ הֵם שֵׂאת אֶת הַנִּצְחִי שֶׁבְּדָמָהּ.
רַק פָּסוּק תּוֹסֵס נוֹסֵס רוֹסֵס יוּכַל לִכְנֹף
אֶת הַנְּשָׁמָה.
 
עמרי משורר הרים (זה שם משפחתו מלידה), יליד 1993, גדל בירושלים. במשך כמה שנים עסק במוזיקה.
בשנים האחרונות חי בבאזל, שווייץ. עוסק בכתיבה ובתרגום שירה גרמנית.
משיריו פורסמו בכתב העת "המוסך". מתרגומיו פורסמו בכתב העת "הו!".

פרק ראשון

*
 
נָתַתִּי לְבָבִי לְכָל זַרְזִיף, לְכָל דַּרְדַּר,
אִבְחַת־קוֹצִים וְטַל־דְּשָׁאִים בִּי הִתְמַזְּגוּ.
נָתַתִּי לְבָבִי לְכָל נִגּוּן שֶׁלֹּא הֻגְדַּר,
בִּשְׁתִי חַיַּי זְמִירוֹת אֵין־חֵקֶר נֶאֶרְגוּ.
 
פִּנִּיתִי בְּקִרְבִּי חֶלְקַת עִדִּית לְקוֹל־עוֹלָם,
שֶׁיְּפַזֵּר זְרָעָיו בִּשְׂדֵה מִשְׁאֲלוֹתַי,
כֻּלּוֹ אוֹמֵר פְּלִיאָה, הוּא מְדֻשָּׁן וּמְתֻלָּם,
בֵּין רְגָבָיו יִתְסֹס לְשַׁד־חֲזוֹנוֹתַי.
 
שָׁמַעְתִּי אֶת נַפְשִׁי, רַק אֶחָד בָּהּ מִתְרוֹנֵן —
הִדְהוּד־עוֹלָם בְּלֵב אָדָם הוּא זֶה הַשָּׁר.
עָלֵינוּ, בְּנֵי־חֲלוֹף, מָה טַעַם אֲקוֹנֵן,
שַׁי הַחַיִּים נִפְתָּח רַק אִם בַּסּוֹף נִקְשָׁר.

סקירות וביקורות

"מה שמטריד אותי לגבי השם שלי, זה שאני באמת כותב שירים" ליאת אלקיים הארץ 10/07/2019 לקריאת הסקירה המלאה >

עוד על הספר

  • הוצאה: עולם חדש
  • תאריך הוצאה: נובמבר 2020
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 96 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 36 דק'

נושאים

סקירות וביקורות

"מה שמטריד אותי לגבי השם שלי, זה שאני באמת כותב שירים" ליאת אלקיים הארץ 10/07/2019 לקריאת הסקירה המלאה >
טל על-מות עמרי משורר הרים
*
 
נָתַתִּי לְבָבִי לְכָל זַרְזִיף, לְכָל דַּרְדַּר,
אִבְחַת־קוֹצִים וְטַל־דְּשָׁאִים בִּי הִתְמַזְּגוּ.
נָתַתִּי לְבָבִי לְכָל נִגּוּן שֶׁלֹּא הֻגְדַּר,
בִּשְׁתִי חַיַּי זְמִירוֹת אֵין־חֵקֶר נֶאֶרְגוּ.
 
פִּנִּיתִי בְּקִרְבִּי חֶלְקַת עִדִּית לְקוֹל־עוֹלָם,
שֶׁיְּפַזֵּר זְרָעָיו בִּשְׂדֵה מִשְׁאֲלוֹתַי,
כֻּלּוֹ אוֹמֵר פְּלִיאָה, הוּא מְדֻשָּׁן וּמְתֻלָּם,
בֵּין רְגָבָיו יִתְסֹס לְשַׁד־חֲזוֹנוֹתַי.
 
שָׁמַעְתִּי אֶת נַפְשִׁי, רַק אֶחָד בָּהּ מִתְרוֹנֵן —
הִדְהוּד־עוֹלָם בְּלֵב אָדָם הוּא זֶה הַשָּׁר.
עָלֵינוּ, בְּנֵי־חֲלוֹף, מָה טַעַם אֲקוֹנֵן,
שַׁי הַחַיִּים נִפְתָּח רַק אִם בַּסּוֹף נִקְשָׁר.