דנידין הרואה ואינו נראה - משגע את הוירוס
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
דנידין הרואה ואינו נראה - משגע את הוירוס
הוספה למועדפים

דנידין הרואה ואינו נראה - משגע את הוירוס

5 כוכבים (דירוג אחד)

עוד על הספר

שרגא גפני, שנודע בשמות העט אבנר כרמלי, אוֹן שָֹריג, איתן דרור, יגאל גולן, איתן נותב ויצחק אחיטוב, היה סופר ישראלי פורה ומתרגם לעברית. כתב ותרגם כ-175 ספרי ילדים ונוער שהפכו לרבי-מכר, בהם סדרות הספרים "דנידין הרואה ואינו נראה", "הספורטאים הצעירים", "הבלשים הצעירים" ו"עולם התנ"ך לילד".

תקציר

כל ילד היה רוצה להיות רואה ואינו נראה, ולראות הכל, לשמוע הכל ולעשות כל מה שיתחשק לו מבלי שיראוהו ובלי שידעו שהוא נמצא במקום! דנידין שזכה להיות ילד פלא שכזה לאחר ששתה מהמים הסגולים של פרופסור קתרוס מנצל את מצבו על מנת לעזור לזולת, אך איך יכול ילד בלתי נראה להסתובב ללא הפרעה בימי וירוס הקורונה כאשר מסכה רחבה מכסה את פניו הבלתי נראים?

פרופסור קתרוס שעמל שנים רבות על מציאת משקה נגדי שיהפוך חזרה את דנידין לנראה, נרתם אף הוא למלחמה בוירוס והמציא שיקוי חדש המחסן את כל השותה ממנו נגד הנגיף, אך מה קורה כאשר הפרופסור המבולבל מחליף בין השיקויים?

על כל אלה ועל הרפתקאות נוספות של דנידין, יסופר בספר החדש בסדרה האהובה – "דנידין הרואה ואינו נראה משגע את הוירוס".

פרק ראשון

דנידין חובש מסיכה
בבית הקטן של משפחת דין התעורר בוקר אחד דנידין משנתו במיטתו הרחבה שבחדרו בקומה העליונה.
 
"אוף", אמר דנידין בפוקחו את עיניו."איזה חלום משונה חלמתי הבוקר!". בחלומו, טייל דנידין בשכונה הסמוכה לביתו ולאחר הליכה ארוכה ומאומצת, משלא מצא כל ברז מים קרים להרוות את צימאונו  הבחין דנידין לפתע בכוס משקה המונחת על אדן חלון אחד הבתים.
 
דנידין הצמא למים שתה מן הכוס שמימיה היו בצבע סגול ואז לפתע קרה  מקרה משונה מאוד.....
 
באותו רגע נכנסה אמו של דנידין לחדר  ופתחה את התריסים, על מנת לעורר את בנה  השקוע בשינה עמוקה.
 
"אימא", אמר דנידין לאימו כשהוא  קם לאיטו ממיטתו," טוב שהערת אותי מחלום מטריד מאוד. סימן שהגזמתי אולי בשנתי הבוקר ואכן הגיע הזמן לקום..."
 
דנידין קם ממיטתו וניגש לחדר האמבטיה על מנת לשטוף את שיניו ולרחוץ את פניו, כפי שהיה נוהג לעשות כל בוקר. הוא נטל את מברשת השיניים, מרח שכבה נדיבה של משחת שיניים  והחל לשפשף במרץ את שיניו.
 
משסיים ,חפן דנידין מלוא הכף מים  קרים ושטף את פניו. דנידין הרים את מבטו למראה הגדולה שמעל הכיור ולפתע לא ראה את פניו במראה!  דנידין המבוהל הביט מטה אל גופו העטוי בפיג'מה פרחונית.
 
וראה זה פלא! גם ידיו ורגליו היו בלתי נראים! דנידין פשט חיש מהר את הפיג'מה שלו  ובחן את גופו, אך כל גופו נעלם!!
 
"ובכן", אמר דנידין לעצמו, "לא בחלום הפכתי להיות רואה ואינו
נראה ! אני באמת רואה ואינו נראה. הכל בגלל אותם מים סגולים ששתיתי מהכוס שהניח פרופסור קתרוס על אדן חלון המעבדה שלו!"
 
"דנידין, בוא למטבח, ארוחת הבוקר מוכנה", נשמע קולה של  אמו מקומת הקרקע. "אבל אל תשכח לסדר את חדרך לפני שאתה בא!"
 
דנידין סיים חיש מהר לשטוף את גופו ואף נטל את המסרק המונח  על הכיור והחל לסרק את שערו הבלתי נראה. שערו לעצמכם את התדהמה  שהייתה אוחזת בצופה, בראותו מסרק מתעופף באוויר הלוך ושוב ומסרק שיער בלתי נראה!!
 
"בוקר טוב אמא" , אמר דנידין ברדתו למטבח אל השולחן שהיה מלא מטעמים של ארוחת הבוקר – ביצים,סלט,גבינות מסוגים שונים, לחם ולחמניות קטנות וטעימות, וכמובן כוס חלב גדולה מהחלב האהוב על דנידין.
 
"היכן אתה דנידין?" שאלה אמו בפנותה לכוון הקול הנשמע וגחנה כדי לנשק את בנה." אוי..." צחקק דנידין בקול, " נישקת אותי בצווארי בטעות. אוף זה מדגדג" , אמר והגיש לאמו את לחיו. "נמאס לי כבר להיות  רואה ואינו נראה. אני פשוט מוכרח לחזור ולהיות ילד ככל הילדים – אני רוצה לשחק עם החברים, ללכת לבית הספר ללא צורך  בכיסוי כל גופי בבגדים, כפפות, כובע ומשקפי שמש, ללכת לקניות לסופרמרקט ולקנות בעצמי את המאכלים האהובים עלי..."
 
"אני מבינה אותך",  אמרה אמו, בהביטה בשולחן ההולך ומתרוקן מהמאכלים וממשקה החלב, שהיו מתעופפים בעצמם מהצלחת והכוס שעל השולחן ונעלמים בגופו הבלתי נראה של דנידין. "בכל יום אני מטלפנת אל הפרופסור קתרוס ושואלת אותו אם המציא משהו שירפא אותך ממצבך הבלתי נראה. הפרופסור קתרוס מבטיח שוב ושוב שהוא משתדל מאוד להמציא משהו, אבל עד עכשיו לא המציא דבר. הוא עסוק מאוד בימים אלה במציאת חיסון נגד וירוס הקורונה . אין לנו ברירה דנידין, ועלינו להמתין בסבלנות עד שיצליח הפרופסור קתרוס לרפא אותך. עד אז דנידין, תתנחם ביכולת שלך כרואה ואינו נראה לעשות הרבה דברים שאנשים נראים אינם יכולים לעשות אותם" .
 
"יש לי הצעה", הוסיפה  אימו,"  אני ואבא עסוקים הבוקר  בעבודה מהמחשב בבית. בשל הווירוס המתפשט אנו מעדיפים לבצע את עבודתנו מהבית.  מה דעתך ללכת לסופרמרקט הקרוב ולבחור בעצמך את המאכלים האהובים עליך? כשתחזור הביתה תכין רשימה ונבצע הזמנה באתר המשלוחים של הסופר".
 
 
"כן", שמח דנידין מאוד להצעה של אימו. אכן זו הזדמנות טובה לערוך טיול ארוך בחוץ כשהוא בלתי נראה,מבלי שיזהו אותו או יפריעו לו בשאלות מציקות מדוע הוא לובש בגדים ארוכים וכפפות בעיצומו של הקיץ, או מדוע גוון עורו שנצבע בצבע כדי להסתיר את היותו בלתי נראה כה ורוד?
 
דנידין סיים לאכול את ארוחות הבוקר, נטל את הכלים מהשולחן וסידר אותם בשקדנות במדיח הכלים.  הוא ניגש אל אימו ונישק אותה לפני צאתו מהבית, "להתראות אמא", אמר בעליזות ופנה לצאת מהדלת הראשית.
 
"דנידין, שכחת משהו חשוב!" קראה אליו אימו לפתע, "שכחת שחייבים לעטות מסיכה בכל יציאה מהבית לרחוב!"
 
 ודנידין, ששכח לרגע שהוא בלתי נראה, נטל מסיכה מהקופסה המונחת על השידה שבסלון, עטה אותה על פניו, ופנה לצאת מהבית...

שרגא גפני, שנודע בשמות העט אבנר כרמלי, אוֹן שָֹריג, איתן דרור, יגאל גולן, איתן נותב ויצחק אחיטוב, היה סופר ישראלי פורה ומתרגם לעברית. כתב ותרגם כ-175 ספרי ילדים ונוער שהפכו לרבי-מכר, בהם סדרות הספרים "דנידין הרואה ואינו נראה", "הספורטאים הצעירים", "הבלשים הצעירים" ו"עולם התנ"ך לילד".

דנידין הרואה ואינו נראה - משגע את הוירוס שרגא גפני (און שריג)
דנידין חובש מסיכה
בבית הקטן של משפחת דין התעורר בוקר אחד דנידין משנתו במיטתו הרחבה שבחדרו בקומה העליונה.
 
"אוף", אמר דנידין בפוקחו את עיניו."איזה חלום משונה חלמתי הבוקר!". בחלומו, טייל דנידין בשכונה הסמוכה לביתו ולאחר הליכה ארוכה ומאומצת, משלא מצא כל ברז מים קרים להרוות את צימאונו  הבחין דנידין לפתע בכוס משקה המונחת על אדן חלון אחד הבתים.
 
דנידין הצמא למים שתה מן הכוס שמימיה היו בצבע סגול ואז לפתע קרה  מקרה משונה מאוד.....
 
באותו רגע נכנסה אמו של דנידין לחדר  ופתחה את התריסים, על מנת לעורר את בנה  השקוע בשינה עמוקה.
 
"אימא", אמר דנידין לאימו כשהוא  קם לאיטו ממיטתו," טוב שהערת אותי מחלום מטריד מאוד. סימן שהגזמתי אולי בשנתי הבוקר ואכן הגיע הזמן לקום..."
 
דנידין קם ממיטתו וניגש לחדר האמבטיה על מנת לשטוף את שיניו ולרחוץ את פניו, כפי שהיה נוהג לעשות כל בוקר. הוא נטל את מברשת השיניים, מרח שכבה נדיבה של משחת שיניים  והחל לשפשף במרץ את שיניו.
 
משסיים ,חפן דנידין מלוא הכף מים  קרים ושטף את פניו. דנידין הרים את מבטו למראה הגדולה שמעל הכיור ולפתע לא ראה את פניו במראה!  דנידין המבוהל הביט מטה אל גופו העטוי בפיג'מה פרחונית.
 
וראה זה פלא! גם ידיו ורגליו היו בלתי נראים! דנידין פשט חיש מהר את הפיג'מה שלו  ובחן את גופו, אך כל גופו נעלם!!
 
"ובכן", אמר דנידין לעצמו, "לא בחלום הפכתי להיות רואה ואינו
נראה ! אני באמת רואה ואינו נראה. הכל בגלל אותם מים סגולים ששתיתי מהכוס שהניח פרופסור קתרוס על אדן חלון המעבדה שלו!"
 
"דנידין, בוא למטבח, ארוחת הבוקר מוכנה", נשמע קולה של  אמו מקומת הקרקע. "אבל אל תשכח לסדר את חדרך לפני שאתה בא!"
 
דנידין סיים חיש מהר לשטוף את גופו ואף נטל את המסרק המונח  על הכיור והחל לסרק את שערו הבלתי נראה. שערו לעצמכם את התדהמה  שהייתה אוחזת בצופה, בראותו מסרק מתעופף באוויר הלוך ושוב ומסרק שיער בלתי נראה!!
 
"בוקר טוב אמא" , אמר דנידין ברדתו למטבח אל השולחן שהיה מלא מטעמים של ארוחת הבוקר – ביצים,סלט,גבינות מסוגים שונים, לחם ולחמניות קטנות וטעימות, וכמובן כוס חלב גדולה מהחלב האהוב על דנידין.
 
"היכן אתה דנידין?" שאלה אמו בפנותה לכוון הקול הנשמע וגחנה כדי לנשק את בנה." אוי..." צחקק דנידין בקול, " נישקת אותי בצווארי בטעות. אוף זה מדגדג" , אמר והגיש לאמו את לחיו. "נמאס לי כבר להיות  רואה ואינו נראה. אני פשוט מוכרח לחזור ולהיות ילד ככל הילדים – אני רוצה לשחק עם החברים, ללכת לבית הספר ללא צורך  בכיסוי כל גופי בבגדים, כפפות, כובע ומשקפי שמש, ללכת לקניות לסופרמרקט ולקנות בעצמי את המאכלים האהובים עלי..."
 
"אני מבינה אותך",  אמרה אמו, בהביטה בשולחן ההולך ומתרוקן מהמאכלים וממשקה החלב, שהיו מתעופפים בעצמם מהצלחת והכוס שעל השולחן ונעלמים בגופו הבלתי נראה של דנידין. "בכל יום אני מטלפנת אל הפרופסור קתרוס ושואלת אותו אם המציא משהו שירפא אותך ממצבך הבלתי נראה. הפרופסור קתרוס מבטיח שוב ושוב שהוא משתדל מאוד להמציא משהו, אבל עד עכשיו לא המציא דבר. הוא עסוק מאוד בימים אלה במציאת חיסון נגד וירוס הקורונה . אין לנו ברירה דנידין, ועלינו להמתין בסבלנות עד שיצליח הפרופסור קתרוס לרפא אותך. עד אז דנידין, תתנחם ביכולת שלך כרואה ואינו נראה לעשות הרבה דברים שאנשים נראים אינם יכולים לעשות אותם" .
 
"יש לי הצעה", הוסיפה  אימו,"  אני ואבא עסוקים הבוקר  בעבודה מהמחשב בבית. בשל הווירוס המתפשט אנו מעדיפים לבצע את עבודתנו מהבית.  מה דעתך ללכת לסופרמרקט הקרוב ולבחור בעצמך את המאכלים האהובים עליך? כשתחזור הביתה תכין רשימה ונבצע הזמנה באתר המשלוחים של הסופר".
 
 
"כן", שמח דנידין מאוד להצעה של אימו. אכן זו הזדמנות טובה לערוך טיול ארוך בחוץ כשהוא בלתי נראה,מבלי שיזהו אותו או יפריעו לו בשאלות מציקות מדוע הוא לובש בגדים ארוכים וכפפות בעיצומו של הקיץ, או מדוע גוון עורו שנצבע בצבע כדי להסתיר את היותו בלתי נראה כה ורוד?
 
דנידין סיים לאכול את ארוחות הבוקר, נטל את הכלים מהשולחן וסידר אותם בשקדנות במדיח הכלים.  הוא ניגש אל אימו ונישק אותה לפני צאתו מהבית, "להתראות אמא", אמר בעליזות ופנה לצאת מהדלת הראשית.
 
"דנידין, שכחת משהו חשוב!" קראה אליו אימו לפתע, "שכחת שחייבים לעטות מסיכה בכל יציאה מהבית לרחוב!"
 
 ודנידין, ששכח לרגע שהוא בלתי נראה, נטל מסיכה מהקופסה המונחת על השידה שבסלון, עטה אותה על פניו, ופנה לצאת מהבית...