הקדמה
סופי מעדה לאחור ונצמדה אל חבריה. להבות ניאון צהובות פרצו וסגרו עליהם.
החום ליחך את עורה והעשן חנק את ריאותיה. הנסתרים נעו קדימה. גלימותיהם השחורות נעלמו, התחפושות ננטשו.
הם לא יסתתרו עוד.
הנסתרים שאגו עלבונות ואזהרות וסופי ניסתה להתמקד בהם, אך מילים אחרות חזרו וניקרו בראשה.
שקר וכזב.
מארב.
כמו סכין בגב.
המילים האחרונות מנעו ממנה להיישיר מבט אל אחת הדמויות.
עוד בגידה.
עוד שקר.
סופי כבר מאסה בכל זה.
היא הושיטה יד אל התליון שלה — סמל הברבור, החרות במתכת שחורה וקרה שהתעקלה סביב פיסת זכוכית חלקה. עדיין לא נודע לה לשם מה הברבור השחור נתן לה אותו. אבל היא כבר הכירה היטב את כוחו, והבינה שזו האפשרות היחידה שנותרה להם.
סופי הרימה את הזכוכית מול קרני השמש השוקעת, והניחה לקרן האור הלבנה והצורבת להשתבר לעבר לשונות להבת הנצח.
הגיעה העת להילחם באש באמצעות אש.