פקד קולומבוס חוקר
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
פקד קולומבוס חוקר
הוספה למועדפים

פקד קולומבוס חוקר

ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

    עוד על הספר

    אשר קרביץ (נולד ב-1969) הוא סופר ישראלי, מרצה לפיזיקה ולמתמטיקה במכללה האקדמית להנדסה בירושלים ובאוניברסיטה הפתוחה.

    משנת 1997 עוסק קרביץ באופן אינטנסיבי בתיעוד ובצילום חיי הבר באפריקה ובישראל, ואף השתתף במשלחת ישראלית שסייעה להקים בית מחסה לגורילות יתומות בקמרון. במהלך העשור האחרון פורסמו מספר כתבות פרי עטו שעניינן זכויות בעלי חיים ורווחתם.
    מאז 2010 כותב קרביץ חידות בלשיות לילדים במגזין השבועי 'פיצוחים' של ידיעות אחרונות. גיבור החידות הוא פקד נוח קולומבוס. בשנת 2013 החל להתפרסם טור שבועי מפרי עטו במוסף 'מוצ"ש' של עיתון מקור ראשון.

    תקציר

    פקד נח קולומבוס הוא חוקר חריף וחד- מחשבה. הוא יודע היטב שבכדי לגבור על פושעים ועל פורעי חוק עליו להיות פיקח מהם ולנצל את מלוא כישוריו הבלשיים. רגע אחד של חוסר תשומת-לב, מבט אחד בכיוון הלא נכון - והעבריין יחמוק מבין אצבעותיו. לכן הוא זקוק לעזרתם של קוראים חדי-עין ומהירי תפישה, כאלה שיעמדו לימינו בשעה שהוא מנסה לפצח תעלומות מסתוריות, כמו למשל מה עשו דניאל זגנגה “הקרקל" וחברו דולב “צ'יטה" פפרברג על גג הבנק בחצות הלילה? איזה פרט לא הסתדר באליבי המפוקפק של הפורץ הנודע איציק כפתורי? ואיך אפשר ללכוד רוצח בעזרת פתרון חידת גפרורים?

     

    פקד קולומבוס חוקר הוא ספר חידות בלשיות אשר מזמין אתכם לחשוף את השקרים, לפצח את התעלומות ולתפוס את האשמים בזירת הפשע. הספר ידבר אל לבם של קוראים שנהנים להיות שותפים פעילים בעלילות מתח, מסתורין ובילוש.

     

    אשר קרביץ הוא סופר למבוגרים ולנוער. בין ספריו הקודמים: הכלב היהודי, המסע לחרפצ'יוס, סמל ראשון מוסטפא רבינוביץ' וקלמן קימרלינג – חוקר פרטי בעזרת השם.

    פרק ראשון

    תעלומת השנקל


    "ובכן, קולומבוס, מה קורה? דיברתי הרגע עם רותי ממחלקת כוח אדם והיא טוענת שעדיין לא מסרת את הטפסים. אם לא תעביר את כל הניירת עד מחר לא תוכל להשתתף ב'מתקדם'."
    סגן-ניצב שלמה מואטי, מפקדו הישיר של פקד נח קולומבוס, כיוון בדבריו ל"קורס קצינים מתקדם". קורס חשוב מאוד לכל קצין המתכנן לעצמו קריירה משטרתית מפוארת.
    "החלטתי להירשם לקורס רק בשנה הבאה," אמר קולומבוס למורת רוחו של מפקדו. "עלמה טסה בקרוב לאמסטרדם ואני לא רוצה להשאיר את עמנואל לשלושה חודשים אצל הסבא והסבתא."
    "אני חושב שאתה מגזים," אמר מואטי והניח את אקדחו במגירה. "תהיינה לך הזדמנויות רבות לפגוש את עמנואל, ותוכלו לבלות יחד בכל סוף שבוע. חבל לפספס את הקורס, שבכלל לא בטוח אם ייפתח בשנה הבאה. אם תעבור את הקורס בהצלחה תוכל בתוך שנתיים להיות מפקד תחנה."
    "אני לא בטוח שזה מה שאני רוצה," אמר קולומבוס ומשך בכתפיו, "אם לומר את האמת. אני לא להוט לפקד על אחרים. אני נהנה מאוד ממה שאני עושה היום. לקבל לידי תיקי חקירה מלאי תעלומה ולפענח אותם - זה מבחינתי האתגר המקצועי המופלא ביותר. אם יוטל עלי תפקיד פיקודי יהיה לי מאוד..."
    צפצוף חד בסלולרי קטע את דבריו. הוא הציץ וראה שאשתו עלמה שלחה לו מסרון. לשון ההודעה היתה: "חסרה לי הגדרה למילה בת שש אותיות שמתחילה באות קו"ף ומסתיימת באות מ"ם."
    לעלמה קולומבוס היה מקצוע מיוחד במינו - היא חיברה תשבצים שהתפרסמו מדי שבוע במוסף החידות בעיתון. לעתים שיתפה את בעלה בניסיונותיה למצוא הגדרות מעניינות, כשם שלעתים היה הוא מצרף אותה לסיעור מוחות משותף בניסיון לפצח תעלומות.
    "אם יוטל עליך תפקיד פיקודי יהיה לך מאוד מה?" דרש מואטי לדעת.
    "אני חושש שיהיה לי מאוד משעמם."
    "אתה חושב שהתפקיד שלי משעמם?" שאל מואטי כמעט בעלבון.
    "חס וחלילה," מיהר קולומבוס להבהיר את דבריו, "אני רק אומר שלכל אחד יש תפקיד שהכי מתאים לו. לך מתאים להיות מפקד ולי מתאים לפענח תעלומות."
     



    באותו רגע הקישה רינה צור, מזכירתו של מואטי, על הדלת ופתחה אותה קמעה. "קולומבוס," היא אמרה בלחש, "יש כאן אמא וילד שממתינים. אתה רוצה לקבל אותם?"

    "שבו בבקשה," סימן פקד נח קולומבוס אל עבר שני המושבים שמולו, "במה אוכל לסייע?"
    "שמי שושנה לוין," אמרה הגברת שהתיישבה, "וזה בני עדו. לבן שלי קרה משהו מוזר ורציתי לדווח על כך. עדו," חייכה אל בנה בגאווה, "לומד בכיתה ב' והוא ילד חרוץ ואחראי. השכנים שלנו מקומה שלוש טסו בחנוכה לחו"ל ועדו קיבל מהם מפתח. בכל יום הוא האכיל למענם את הדגים ובתמורה שילמו לו עשרים שקלים."
    "יפה מאוד," שיבח פקד קולומבוס את עדו הצעיר וסיפר: "כאשר הייתי בגילך קנו לי הורי אקווריום עם שלושה דגי זהב. אני זוכר שהם הזהירו אותי שלא לתת להם יותר מדי אוכל מפני שאכילת יתר עלולה להזיק לדגים."
    "נכון," אמר עדו, "גם לי אמרו לא לתת יותר מדי אוכל."
    שושנה, אשר חששה לבטל את זמנו היקר של קצין החקירות בשיחה ממושכת על הרגלי התזונה של הדגים, הפנתה את השיחה בחזרה לנתיבה המקורי: "כאשר עדו הלך הבוקר לבית הספר, הוא פגש אדם בלתי-מוכר שפנה אליו והציע עסקה מפתה: תמורת כל שקל שעדו יעביר לידיו, הוא היה מוכן לתת לו מטבע של שני שקלים. עדו הסכים וחזר הביתה עם ארבעים שקלים."
    "נשמע לא רע בכלל," העיר החוקר.
    "זו לכאורה עסקה מצוינת," הודתה שושנה והעבירה שקית ובתוכה מטבעות לחוקר שישב מולה, "אבל אני חייבת לומר שהעניין מעורר בי תחושה לא טובה."
    "זה באמת נשמע קצת משונה," הסכים קולומבוס והציץ בשקית שהוגשה לו. "האם אלו ארבעים השקלים שקיבל עדו?"
    "בדיוק כך."

    פקד נח קולומבוס הוציא מן השקית מטבע ובחן אותו היטב משני צדדיו. בעודו מתבונן במטבע שאל את עדו: "איפה בדיוק פגשת את הטיפוס הזה?"
    "זה היה בדרך לבית הספר."
    ואמו של עדו הוסיפה, "ברחוב ארלוזורוב, קרוב לכיכר עם הדגלים."
     

    "אתה זוכר איך האיש הזה נראה?"
    "הוא היה גבוה וכפוף. היתה לו אספלנית, כלומר פלסטר, על האף, והוא הרכיב משקפי שמש בעלי זגוגיות עגולות."
    "האם הוא הציע עסקאות כאלה גם לחבריך?" שאל החוקר.
    "כן, אבל רק לי היה כסף כי החברים שלי לא האכילו דגים."
    קולומבוס הוציא מן המגירה זכוכית מגדלת וקירבהּ אל המטבע.
    "אולי כדאי לשלוח את המטבע למעבדה לזיהוי פלילי," הציעה שושנה.
    "זה לא יהיה נחוץ," פסק קולומבוס, והוסיף: "צדקת, גברתי, תחושת הבטן שלך היתה מדויקת. עדו נפל קורבן למעשה נוכלות. אני מבטיח לפעול מיד כדי לעצור את הברנש המפוקפק."
    הוא ביקש מעדו עוד כמה פרטים מזהים ושלח ניידת לחפש אחר החשוד ולהביאו לחקירה.

    התדעו מה עורר את חשדו של פקד קולומבוס?

    אשר קרביץ (נולד ב-1969) הוא סופר ישראלי, מרצה לפיזיקה ולמתמטיקה במכללה האקדמית להנדסה בירושלים ובאוניברסיטה הפתוחה.

    משנת 1997 עוסק קרביץ באופן אינטנסיבי בתיעוד ובצילום חיי הבר באפריקה ובישראל, ואף השתתף במשלחת ישראלית שסייעה להקים בית מחסה לגורילות יתומות בקמרון. במהלך העשור האחרון פורסמו מספר כתבות פרי עטו שעניינן זכויות בעלי חיים ורווחתם.
    מאז 2010 כותב קרביץ חידות בלשיות לילדים במגזין השבועי 'פיצוחים' של ידיעות אחרונות. גיבור החידות הוא פקד נוח קולומבוס. בשנת 2013 החל להתפרסם טור שבועי מפרי עטו במוסף 'מוצ"ש' של עיתון מקור ראשון.

    עוד על הספר

    פקד קולומבוס חוקר אשר קרביץ

    תעלומת השנקל


    "ובכן, קולומבוס, מה קורה? דיברתי הרגע עם רותי ממחלקת כוח אדם והיא טוענת שעדיין לא מסרת את הטפסים. אם לא תעביר את כל הניירת עד מחר לא תוכל להשתתף ב'מתקדם'."
    סגן-ניצב שלמה מואטי, מפקדו הישיר של פקד נח קולומבוס, כיוון בדבריו ל"קורס קצינים מתקדם". קורס חשוב מאוד לכל קצין המתכנן לעצמו קריירה משטרתית מפוארת.
    "החלטתי להירשם לקורס רק בשנה הבאה," אמר קולומבוס למורת רוחו של מפקדו. "עלמה טסה בקרוב לאמסטרדם ואני לא רוצה להשאיר את עמנואל לשלושה חודשים אצל הסבא והסבתא."
    "אני חושב שאתה מגזים," אמר מואטי והניח את אקדחו במגירה. "תהיינה לך הזדמנויות רבות לפגוש את עמנואל, ותוכלו לבלות יחד בכל סוף שבוע. חבל לפספס את הקורס, שבכלל לא בטוח אם ייפתח בשנה הבאה. אם תעבור את הקורס בהצלחה תוכל בתוך שנתיים להיות מפקד תחנה."
    "אני לא בטוח שזה מה שאני רוצה," אמר קולומבוס ומשך בכתפיו, "אם לומר את האמת. אני לא להוט לפקד על אחרים. אני נהנה מאוד ממה שאני עושה היום. לקבל לידי תיקי חקירה מלאי תעלומה ולפענח אותם - זה מבחינתי האתגר המקצועי המופלא ביותר. אם יוטל עלי תפקיד פיקודי יהיה לי מאוד..."
    צפצוף חד בסלולרי קטע את דבריו. הוא הציץ וראה שאשתו עלמה שלחה לו מסרון. לשון ההודעה היתה: "חסרה לי הגדרה למילה בת שש אותיות שמתחילה באות קו"ף ומסתיימת באות מ"ם."
    לעלמה קולומבוס היה מקצוע מיוחד במינו - היא חיברה תשבצים שהתפרסמו מדי שבוע במוסף החידות בעיתון. לעתים שיתפה את בעלה בניסיונותיה למצוא הגדרות מעניינות, כשם שלעתים היה הוא מצרף אותה לסיעור מוחות משותף בניסיון לפצח תעלומות.
    "אם יוטל עליך תפקיד פיקודי יהיה לך מאוד מה?" דרש מואטי לדעת.
    "אני חושש שיהיה לי מאוד משעמם."
    "אתה חושב שהתפקיד שלי משעמם?" שאל מואטי כמעט בעלבון.
    "חס וחלילה," מיהר קולומבוס להבהיר את דבריו, "אני רק אומר שלכל אחד יש תפקיד שהכי מתאים לו. לך מתאים להיות מפקד ולי מתאים לפענח תעלומות."
     



    באותו רגע הקישה רינה צור, מזכירתו של מואטי, על הדלת ופתחה אותה קמעה. "קולומבוס," היא אמרה בלחש, "יש כאן אמא וילד שממתינים. אתה רוצה לקבל אותם?"

    "שבו בבקשה," סימן פקד נח קולומבוס אל עבר שני המושבים שמולו, "במה אוכל לסייע?"
    "שמי שושנה לוין," אמרה הגברת שהתיישבה, "וזה בני עדו. לבן שלי קרה משהו מוזר ורציתי לדווח על כך. עדו," חייכה אל בנה בגאווה, "לומד בכיתה ב' והוא ילד חרוץ ואחראי. השכנים שלנו מקומה שלוש טסו בחנוכה לחו"ל ועדו קיבל מהם מפתח. בכל יום הוא האכיל למענם את הדגים ובתמורה שילמו לו עשרים שקלים."
    "יפה מאוד," שיבח פקד קולומבוס את עדו הצעיר וסיפר: "כאשר הייתי בגילך קנו לי הורי אקווריום עם שלושה דגי זהב. אני זוכר שהם הזהירו אותי שלא לתת להם יותר מדי אוכל מפני שאכילת יתר עלולה להזיק לדגים."
    "נכון," אמר עדו, "גם לי אמרו לא לתת יותר מדי אוכל."
    שושנה, אשר חששה לבטל את זמנו היקר של קצין החקירות בשיחה ממושכת על הרגלי התזונה של הדגים, הפנתה את השיחה בחזרה לנתיבה המקורי: "כאשר עדו הלך הבוקר לבית הספר, הוא פגש אדם בלתי-מוכר שפנה אליו והציע עסקה מפתה: תמורת כל שקל שעדו יעביר לידיו, הוא היה מוכן לתת לו מטבע של שני שקלים. עדו הסכים וחזר הביתה עם ארבעים שקלים."
    "נשמע לא רע בכלל," העיר החוקר.
    "זו לכאורה עסקה מצוינת," הודתה שושנה והעבירה שקית ובתוכה מטבעות לחוקר שישב מולה, "אבל אני חייבת לומר שהעניין מעורר בי תחושה לא טובה."
    "זה באמת נשמע קצת משונה," הסכים קולומבוס והציץ בשקית שהוגשה לו. "האם אלו ארבעים השקלים שקיבל עדו?"
    "בדיוק כך."

    פקד נח קולומבוס הוציא מן השקית מטבע ובחן אותו היטב משני צדדיו. בעודו מתבונן במטבע שאל את עדו: "איפה בדיוק פגשת את הטיפוס הזה?"
    "זה היה בדרך לבית הספר."
    ואמו של עדו הוסיפה, "ברחוב ארלוזורוב, קרוב לכיכר עם הדגלים."
     

    "אתה זוכר איך האיש הזה נראה?"
    "הוא היה גבוה וכפוף. היתה לו אספלנית, כלומר פלסטר, על האף, והוא הרכיב משקפי שמש בעלי זגוגיות עגולות."
    "האם הוא הציע עסקאות כאלה גם לחבריך?" שאל החוקר.
    "כן, אבל רק לי היה כסף כי החברים שלי לא האכילו דגים."
    קולומבוס הוציא מן המגירה זכוכית מגדלת וקירבהּ אל המטבע.
    "אולי כדאי לשלוח את המטבע למעבדה לזיהוי פלילי," הציעה שושנה.
    "זה לא יהיה נחוץ," פסק קולומבוס, והוסיף: "צדקת, גברתי, תחושת הבטן שלך היתה מדויקת. עדו נפל קורבן למעשה נוכלות. אני מבטיח לפעול מיד כדי לעצור את הברנש המפוקפק."
    הוא ביקש מעדו עוד כמה פרטים מזהים ושלח ניידת לחפש אחר החשוד ולהביאו לחקירה.

    התדעו מה עורר את חשדו של פקד קולומבוס?