ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון8
הזדמנות לפני אחרונה

תקציר

אלי, מתרגם ספרות מתח מצרפתית, פוגש בארוחת ערב אצל חברים את ליה, צ'לנית עם קול יפה שממשיך להדהד בראשו גם אחרי שהם נפרדים. כשאלי איבד את אשתו, הוא לא האמין שימצא עוד אהבה כמו שהיתה לו. עם ליה נדמה לו שזה יכול לקרות, אבל אז הוא עושה מעשה בלתי נסלח, שמעמיד את הקשר שלהם בסכנה. והשאלה שתשאלו כשתקראו את הספר הזה היא, האם יצליח לתקן את מה שקילקל ויציל את אהבתו ואת עצמו? 

הזדמנות לפני אחרונה, נובלה מאת דרור משעני, היא סיפור על אהבה חדשה, שנהפך בעל-כורחו לסיפור מתח מורט עצבים, ואז מבקש לחזור ולהיות סיפור על הזדמנות נוספת לאהוב.

דרור משעני, מהסופרים הישראלים המוערכים בארץ ובעולם, כותב בספרו השמיני סוג חדש של מותחן: תעלומה שבה הקורבן הוא האהבה עצמה. זהו ספרו המשחקי ביותר עד היום, מחווה לסופרי המתח האהובים עליו, ובו בזמן, זאת יצירה על אשמה ועל מחילה, משל על אירועים שנמצאים מחוץ לשליטתנו, ועל מעשים שעליהם אנחנו מוכרחים לקחת אחריות.

"מה שהופך את ספריו של דרור משעני ליוצאי דופן בז'אנר, הוא הבחירה שלו להתרכז בָּאמת הרגשית של הדמויות. בכך משעני הוא ללא ספק ממשיכו של ז'ורז' סימנון" (לה מונד)

האו-האו דו יו דו / רן בן נון
דרור משעני מתכתב עם סוגת הבלש הצרפתי הקלאסי
האו-האו דו יו דו / רן בן נון
דרור משעני מתכתב עם סוגת הבלש הצרפתי הקלאסי
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • אלי הוא אלמן בן 52, מתרגם מצרפתית שיודע שבקרוב יחליף אותו ה-AI. יש לו בת אוהבת שחיה קרוב אליו ובן מנוכר שלומד בחו"ל. הוא כבר לא מאמין שימצא שוב אהבה, אבל אז, בארוחת ערב אצל ידידים, הוא פוגש את ליה, צ'לנית מקסימה ששובה את ליבו וכנראה שגם הוא מוצא חן בעיניה. האם זה יכול לקרות? דרור משעני גורם לנו להאמין שכן בדרכו המיוחדת, שיש בה תובנה ועומק של אמצע החיים, לצד מתח מוזר וחשש מפני הבאות. מה כבר יכול להשתבש? ובכן, כמעט הכל. בחיים האלה אנו מקבלים רק שק קטן של מתנות, שקיק, אבל לפעמים דווקא כשאתה חושב שהוא נגמר, אלוהים שוב מפתיע אותך באושר בלתי צפוי. הכל טוב ויפה, רק שלסיפור הזה יש גיבור נוסף, פליקס, הכלב הכנעני של ליה, שהוא ואלי לא מחבבים זה את זה מהרגע הראשון; וכשליה נוסעת לרסיטל בווינה, אלי מתבקש לישון בביתה ולשמור על פליקס - וכאן העלילה מתסבכת, מאוד.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • החתול/ ז'ורז' סימנון
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • מדויק עד מאוד.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • הספרות היא חלק מהסיפור - הוא מתרגם לאחרונה רק בלשים קלאסיים כמו סימנון, היא קוראת לאמה המתעוורת בבית אבות קלאסיקה רוסית בקולה הערב, שמהלך עליו קסם עכשיו. מחבר ביניהם האובדן – אשתו של אלי, אביה של ליה, שנפטר בילדותה; מחברת גם המוזיקה, דה נשיונל כמובן, אבל אז, כמו שקורה לא פעם, מופיעה הטראגיות האקראית של הגורל העיוור. טעות אחת ואחריה מדרון חלקלק של כאב, אימה וצער שכבר לא ניתן לעצור. מרגע שנולד החטא הקדמון, הראשון, אנו נסחפים בשרשרת סיבה ותוצאה אל האבדון, אל המקום שבו כבר לא נוכל להציל את עצמנו. זו הקלות שבה גם אנשים טובים יכולים לאבד את המצפן המוסרי שלהם, כי אולי בכלל אין דבר כזה, אנשים טובים. זו תאונת דרכים בהילוך איטי, שכולה עצב עמום. אין כאן טוב ורע, רק אנושיות עגומה ברגעיה העלובים ביותר, אלה שבהם אנו הכי לא רוצים לפגוש את עצמנו.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • הזדמנות לפני אחרונה מתכתב עם הבלש הצרפתי, סימנון וחבריו, שאלי מתרגם ומשעני אוהב, כשהסופר כמו מדבר אל גיבורו לאורך העלילה כולה, מפרק אותו, מגלה מה מניע אותו. משעה שמנת הרעל הוזרקה לתוך מערכת יחסים, האם עדיין ניתן להצילה, האם בכלל יש טעם. גילויים חדשים צצים ועולים מעברו של אלי, האפלה סביבו מעמיקה, הולכת וסוגרת עליו עד מחנק. אולי הוא בכלל לא מי שאנחנו חושבים. הגורם הכי לא צפוי בסיפור הזה הוא אתה, אומר משעני לגיבורו, ומחוג המגניבות שובר את הסקאלה.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • תראו, זה בפירוש לא אחד הגדולים של משעני, ולא שיש איזו בעיה עם זה.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • פטר, השותף הקריפי של ליה להופעות וליצירה המוזיקלית, שחושד באלי מההתחלה ואולי הוא צודק? דמות הצללים המושלמת.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • שכחת איך העולם עובד? שהוא הכי נהנה לחבוט בך כשאתה מאפשר לעצמך לקוות?
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • תל אביב יפה ורגועה יחסית, שבה גם אנשים בוגרים יכולים למצוא לעצמם מקום לאכול, לשתות ולבלות.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • נשמח לעוד מנה מזוקקת של אברהם אברהם, אם זה לא קשה. בתודה מראש.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • הוא פחות מופתי מסדרת אברהם אברהם או מ"שלוש" המופלא, יותר מהתלה בלשית מאשר מותחן פילוסופי, לא אחד משיאיו של משעני אבל גם לא אמור להיות כזה. כך או כך, להזדמנות לפני אחרונה יש סוף מבריק שכולו קארמה טהורה ואמונה בדרכים הנסתרות שבהן המציאות נוטה לארגן את עצמה במעין שלמות שפינוזאית יפה. זה אפשרי, צריך רק להאמין. לדרור משעני אנחנו מאמינים, תמיד.