מעבר לקופה

ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון9
אל תשכחי לנשום
שונדה מוראליס

תקציר

מתי בפעם האחרונה עצרת לנשום?

הימים שלך מלאים. קריירה ומשפחה והסעות וקניות והורים וסידורים סידורים סידורים. בעומס הבלתי פוסק שקוראים לו החיים אין לך באמת זמן לעצמך. אבל אפשר גם אחרת. את לא צריכה שבוע חופש כדי לצאת מהלחץ. יספיקו רק חמש דקות.

הספר אל תשכחי לנשום מציע דרך פשוטה וישימה לשילוב מיינדפולנס בתוך שגרת היום. לעצור, להתמלא באנרגיה ולמצוא שקט פנימי בכל רגע – עם כוס קפה ביד, באמצע ישיבה, או אפילו בדיוק כשנדמה שהכול משתבש.

בספר תמצאי שלושה סוגי הפסקות קצרות וממוקדות:
• הפסקות לנשימה שמביאות עמן רוגע, נוכחות ומודעות.
• הפסקות לתודעה שמסייעות להשתחרר מאמונות מגבילות ומחזקות ביטחון עצמי.
• הפסקות לאיזון שעוזרות לעצב את החיים שאנחנו באמת רוצות לחיות.

אל תשכחי לנשום הוא מדריך נגיש ומעודד, שיגלה לך איך את יכולה לקחת זמן לעצמך גם כשאין לך זמן.

שונדה מוראליס היא פסיכותרפיסטית בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית (MSW) והסמכה קלינית (LCSW) המתמחה בהפרעות הקשורות ללחץ ובטיפול מבוסס מיינדפולנס. 

להציג הכל...
לקריאת הפרק הראשון
מה הסיפור שלך / רן בן-נון
קבלו את המדריך הכי נכון לעכשיו שיש
לקריאת הפרק הראשון
מה הסיפור שלך / רן בן-נון
קבלו את המדריך הכי נכון לעכשיו שיש
  • תקציר מנהלים

  • תקציר מנהלים

  • החיים המודרניים, כידוע, נוטים להיות מלחיצים למדי, ואם את במקרה אשת קריירה, הם מלחיצים אפילו יותר – בין העבודה לבית, פשוט אין לך זמן לנשום. ולכך בדיוק נועד אל תשכחי לנשום, מדריך המיינדפולנס המעולה של הפסיכותרפיסטית האמריקנית שונדה מוראליס. תתפלאו, אבל כל מה שצריך כדי להירגע, להתאזן ואפילו לשפר את הבריאות הכללית, הוא רק 5 דקות ביום. כן, חמש בלבד. מוראליס מציעה תרגול פשוט וקצר הנקרא הפסקה קשובה וניתן לבצע אותו מספר פעמים ביום, בכל הזדמנות, ככל הנדרש. יש שלושה סוגי תרגילים – נשימה, נוכחות ואיזון – המספקים יחד את כל מה שצריך לשלומות יומיומית. ההתחלה היא לעצור לרגע, לקחת צעד אחורה ולבחון את עצמנו מבחוץ, לשחרר את הפרפקציוניזם הארור ופשוט להיות ברגע. מוראליס היא כמו חברה טובה וחכמה עם אג'נדה פמיניסטית ברורה וחדה. היא לטובתך. אז למה הספר מיועד לנשים? כי הן זקוקות לו יותר. כי הן גם הבוסיות בעבודה וגם מנהלות את הבית, ככה זה, וזה פשוט מפרך. המוח שלנו תמיד מתחרט על מה שהיה או חושש ממה שיהיה, הוא כמעט אף פעם לא נמצא בהווה. כל התרחשות מעוררת אצלנו תערובת של מחשבות, תחושות ורגשות שאנו נוטים לבלבל ביניהן במקום להירגע ולהתרכז ולהתמקד, או כמו שמוראליס קוראת לזה, כוונון המשולש. מה עושים? נושמים. הנשימה היא העוגן שלנו, האיכות היציבה שאנו נאחזים בה בסערה.
  • כמו מה זה

  • כמו מה זה

  • איך למדוט/ פמה צ'ודרון
  • קל/כבד?

  • קל/כבד?

  • קלי קלות.
  • למה כן?

  • למה כן?

  • מוראליס לא חרטטנית, היא מבינה שלקהל היעד שלה אין זמן לבולשיט הרוחניקי הרגיל. ההסברים שלה בהירים, פשוטים וטבעיים, יפים כמו הדימויים שלה. למשל, המוח אצלה הוא מעין כדור שלג מזכוכית אחרי שניערו אותו, לא רואים כלום מרוב פתיתים, ואז הנשימה מרגיעה הכל ומאפשרת שקט והכרה צלולה. המחקרים והעובדות המדעיות שהיא מציגה מאירי עיניים ממש, כמו איך שהמדיטציה משפיעה על תפקוד המוח ואפילו על מבנהו, ויש גם דוגמאות יפות וציטוטים חכמים. המדיטציה של מוראליס פשוטה ויעילה, ועיקרה התמקדות בנשימה, הכי בסיסי שיש ולוקח 5 דקות בלבד. עיקרון הזהב שלה הוא סקרנות, להתבונן במחשבות בעניין, לפעמים הן ממש מפתיעות, והכי חשוב, וקשה, יצירת הרגלים שישארו לכל החיים. בעצם לא, הכי קשה זה להתחיל. לנשום, להיות את, למצוא איזון; אלה הם שלושה סוגי "הפסקות", שיחד יוצרות את ספירלת האיזון של מוראליס והיא לא כופה ולא מכריחה לעשות הכל; כל אחת יכולה למצוא בתוכנית את מה שמתאים לה ולעצב זאת כרצונה. כל מצב הוא הזדמנות לתרגול קשיבות, אפילו כוס הקפה של הבוקר או הנסיעה לעבודה וממנה. 'אל תשכחי לנשום' מלא רעיונות סלואו ליווינג יפים שעוזרים לנו לעצור, להאט, לקחת רגע ולהתחבר לעצמנו. עיקרון הבסיס הוא כוונון והתבוננות במחשבות, ברגשות ובתחושות, בחינה לא שיפוטית שלהם, קבלה שמביאה פרספקטיבה, רוגע ואיזון ולא פחות מכך, היכרות עם עצמנו, הבנה מי אנחנו באמת, ידיעה שיש לה חשיבות עצומה להמשך החיים. יש לה חוש הומור בריא וכנות טוטאלית שיוצרים הזדהות וקרבה, אנו סומכים עליה, היא משלנו, היא איתנו, היא יודעת על מה היא מדברת; חברה טובה שזקוקה לעצות של עצמה בדיוק כמוך. היא צלחה את כל הסטרס הנורא הזה בעצמה, וניצחה.
  • למה גם כן?

  • למה גם כן?

  • מודעות עצמית, זה כל הסיפור: מה ממלא אותנו באנרגיה ומה מרוקן; איזה נוף עוזר לך להירגע; לנסות לצחוק על עצמך ברגעי נפילה במקום לשפוט את עצמך לחומרה, לסלוח לעצמך ולתרגל חמלה עצמית; להבין איזה מזון עושה לך טוב (חוץ מעוגיות אוריאו), ולמרבה הצער, גם איזו פעילות גופנית מתאימה לך (כן, יש אחת כזו); לזהות תחושות לא נעימות; לתהות מהו כוח העל שהיית רוצה שיהיה לך, או זה שכבר יש לך, ומה זה אומר עלייך; למצוא את עצמנו על הרצף שבין הימנעות טוטאלית לבין נטילת סיכונים מופרזת, לזהות את האמצע ולחתור אליו; להכיר את הבריונית הפנימית שלנו ואפילו קצת להתיידד איתה; אבל להתחבר הרבה יותר למנטורית הפנימית הטובה, להעצים את הבטחון העצמי ובאמצעותו להגשים חלומות; לנצח את תסמונת המתחזה ואפילו להשתמש בה לטובתך; לגלות את הערכים הבסיסיים החשובים לך ולחיות ולאורם; להבין איזה סוג אנשים מאתגר אותנו ולמה, במי אנו מקנאים ולמה; מהן המטרות שאת רוצה להשיג ואיך להגיע אליהן, מתי את פשוט זקוקה להפסקה, או כמו שהיא קוראת לזה, אישור להבריז, לקחת יום מחלה המוקדש לבריאות הנפש, לנצח את הוורקוהולית שבך; להבין מהם הגבולות שלך, להכיר בהם לסמן אותם היטב; להבין שאת לא יכול לעשות את זה לבד, למצוא את קבוצת התמיכה של החברות הטובות שתמיד יהיו שם בשבילך.
  • למה לא?

  • למה לא?

  • כמו רוב המדריכים מסוגו גם /אל תשכחי לנשום' דורש רשימות, הרבה הרבה רשימות. טוב נו, שיהיה.
  • דמות לקחת

  • דמות לקחת

  • כולם חייבים להכיר את עקומת ה-U של הפסיכולוג אדם גרנט, שהולכת ככה: זה אדיר > זה מסובך > זה חרא > אני חרא > אולי זה יהיה בסדר > זה אדיר.
  • משפט לקחת

  • משפט לקחת

  • "מן הסתם, לרצי אולטרה-מרתון יש נחישות וכוח סבל, וגם תשובה ברורה לשאלה למה: למה, למען השם, לרוץ כל כך הרבה? התשובה הטובה ביותר שקיבלתי מהחבר שלי היא: אני אוהב לגלות מה אני מסוגל לעשות."
  • איפה קוראים?

  • איפה קוראים?

  • האמת? בכל מקום - כן, גם בממ"ד או במקלט. בעצם, שם זה אפילו מומלץ.
  • נחזור לעוד?

  • נחזור לעוד?

  • למה לא. מוראליס היא אחלה מורה, נשמח לקבל ממנה שיעורי בית נוספים.
  • השורה האחרונה

  • השורה האחרונה

  • האם את עושה דברים כי את רוצה, או כי את צריכה/ חייבת, ההבדל הזה חשוב מאוד. בהחלט יכול להיות שעל הדרך נגלה על עצמנו גם כמה דברים פחות נעימים, אולי אפילו מביכים, אבל זה טוב, זה חלק מהתהליך ואפילו חלק חשוב. קבלה עצמית וחקירה סקרנית, למידת הדיאלוג הפנימי והמפה הרגשית שלנו. זה, בערך, כל הסיפור, וזה סיפור מעולה, הסיפור שלך.
עוד ביקורות לספרים