מעבר לקופה

ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון9
הצעקה
מעין איתן

תקציר

סופרת צעירה מנהלת חיי בדידות וחיי אהבה. הספר שכתבה הצליח, אבל עכשיו היא כבר לא כותבת. היא שותה, היא מעשנת, היא מזמינה הרואין במעטפות שמגיעות באופן סדיר. הקשרים שהיא מנהלת קצרים ואקראיים, בלי רגשות מיותרים. לכל החברות שלה יש ילדים. כל מי שהיא מכירה נדמה לה מתַפקד, פעיל בעולם. לא היא. גבר נכנס לחייה. הוא מבוגר ממנה. הוא עקב אחריה ברחוב. היא אומרת שהיא אוהבת אותו.

בווירטואוזיות שהייתה כבר לסימן ההיכר שלה, מעין איתן מוחקת את קו הגבול בין הממשי, הביוגרפי והבדוי, ובין הנורמטיבי למה שמוכרז כמעורער ובזוי. ברומן הצעקה איתן מגשימה את ההבטחה שנטמנה בספרה הראשון 'אהבה', שתורגם לאנגלית וספרדית וזכה ב־ National Jewish Book Award לספרות עברית מתורגמת לשנת 2022.

משבחי הביקורת ל'אהבה':
"כתיבה מרהיבה שיוצרת עולם קלסטרופובי... ובוודאי אינה מרפה זמן רב אחרי הקריאה."
דפנה לוי, ישראל היום

להציג הכל...
לקריאת הפרק הראשון
שימי X / רן בן-נון
מעין איתן, מהכותבות המקוריות והמסקרנות בישראל, שוב מתעתעת בנו בגאונות
לקריאת הפרק הראשון
שימי X / רן בן-נון
מעין איתן, מהכותבות המקוריות והמסקרנות בישראל, שוב מתעתעת בנו בגאונות
  • תקציר מנהלים

  • תקציר מנהלים

  • היא נמצאת בשבוע הרביעי להריונה ועליה להחליט אם להמשיך או לעבור הפלה. אבל היא לא ממהרת. היא בת 33, המאהב שלה, שאותו היא מכנה X, כבר בן 55, ולכבוד ההריון היא מפתחיתה בצריכת אלכוהול ומוותרת על סופי השבוע שבהם היא מזריקה הרואין ופורשת מהמציאות לזמן מה. "הצעקה", ספרה השני של מעין איתן המופלאה, הוא מופת של ניתוק רגשי ואימה קיומית. הספר, חצי אוטוביוגרפי וחצי דמיוני, עוקב אחר מה שעבר עליה מאז צאת ספרה הראשון והמבריק, "אהבה". מובטלת, מתקיימת מעוד ועוד הלוואות שהבנק ממשיך לאשר לה משום מה ומתמסרת לאיש הזה, המבוגר ממנה ב-22 שנה. למה? התשובה, אם בכלל יש כזו, מהדהדת בתוך הריקנות הכללית ותחושת חוסר המשמעות, שאיתן הפכה לפיוט מינימליסטי ונדיר בעוצמתו.
  • כמו מה זה

  • כמו מה זה

  • חג המכשפה/ עינת בדי
  • קל/כבד?

  • קל/כבד?

  • הכתיבה מינימליסטית, הנושאים קשים מנשוא.
  • למה כן?

  • למה כן?

  • "הצעקה" הוא משחק גאוני של ניגודים וסתירות – זרות מול קרבה, אינטימיות מול ריחוק, נאמנות מול בגידה, הנאה מול סבל, אמת מול שקר. הגיבורה, ובעצם איתן עצמה, אף פעם לא שלמה עם עצמה לגמרי, תמיד מתלבטת, ואף פעם לא נמצאת עד הסוף בפנים, בתוך החיים, בתוך ההוויה. תמיד קצת צופה מבחוץ ותוהה מה קורה שם וממה כולם כל כך נהנים, האם באמת שווה להיכנס למשחק. אז היא פשוט משחררת ומאפשרת לגוף ולכוחות הגורל לעשות את שלהם, מתמסרת לכאוס, ללא נודע שבעת ובעונה אחת מקיף אותה מכל צדדיה וגם צומח בתוך בטנה.
  • למה גם כן?

  • למה גם כן?

  • אנו עוקבים אחרי איתן בשילוב של אימה וחרדה, המומים מעוצמת ההרס העצמי השוכנת בתוך אדם אחד, מבינים שההיריון שלה לא הופך אותה לאחרת, שלא יהיו כאן קלישאות בנוסח "האימהות שינתה אותי" אלא דרך מסוימת, ברורה מאוד, שאליה מוליך הקיום האגבי הזה, המבקש לצמצם למינימום את הקשר עם המציאות.
  • למה לא?

  • למה לא?

  • זה ההיפך מספר פיל גוד. הוא משרה על הקורא מועקה כבדה.
  • דמות לקחת

  • דמות לקחת

  • X, עם בגדיו המהוהים וספריו, הוא מופת של גבריות תל אביבית בוגרת, די עלובה, אפילו קצת רעילה, הגבר הקלאסי שאישה מסתפקת בו כי זה מה יש, כי השאר גרועים יותר, כי ממילא הכל זמני.
  • משפט לקחת

  • משפט לקחת

  • אני לא מצליחה להחניק צעקה ארוכה; אני יודעת שהשכנים יכולים לשמוע; אני סותמת את פי באגרופי, אבל הצעקה חודרת את הבשר, מהדהדת בדירה כולה. כבר לא אכפת לי מה עושות נשים אחרות; אני מאבדת את ההכרה שלי.
  • איפה קוראים?

  • איפה קוראים?

  • תל אביב של לילה - קודרת, איומה, חסרת נשמה ומחרידה בדרכה. אין לנו מקום אחר.
  • נחזור לעוד?

  • נחזור לעוד?

  • כן. מעין איתן בדרך להיות אחת מגדולות הכותבות בשפה העברית. בעצם, היא כבר שם.
  • השורה האחרונה

  • השורה האחרונה

  • מעין איתן אוחזת בנו ומכריחה אותנו לראות, להביט, לחוות. הניתוק שלה כמו כופה עלינו להרגיש גם בשבילה, לתת לאימה לחלחל אל תוך נשמתנו, ולהתפלל לשלומה. ממש לא בטוח שתפילותינו ייענו.
עוד ביקורות לספרים