מעבר לקופה

ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים

נועה רום

נועה רום נולדה בקריית -אונו בשנת 1975. בעלת תואר ראשון בתקשורת ותעודת הוראה. סופרת, מחנכת ומורה לכישורי שפה בכיתה ב' בבית ספר לאה גולדברג בנתניה. פרסמה שלושה ספרי נוער שהיו לרבי מכר בארץ.
  • האם את נמצאת בתהליך כתיבת ספר חדש?
  • כן. בימים אלה אני כותבת את ספרי הרביעי, ספר המשך לספר "כמה שאת נהדרת". אני מתרגשת לחזור לדמויות שאותן אני מלווה מספרי הראשון.
  • האם את יודעת מראש את סיפור העלילה או שהיא נבנית ומתפתחת תוך כדי כתיבה?
  • אני מתכננת מראש את קו העלילה הראשי והדמויות הבולטות. מהרגע שידיי נעות על המקלדת, הספר מקבל חיים משלו. אני חיה את הדמויות, בונה עלילות משנה, נושמת אותן ועד הרגע האחרון לא יודעת איך הספר יגמר.
  • האם וכיצד את רושמת לעצמך רעיונות לכתיבה שצצים במהלך עיסוקים אחרים?
  • בתחילת דרכי היו פתקאות. היום אני לא מצליחה להתרכז בעיסוק אחר כשהראש שלי עובד. אני פותחת את הקובץ , גם אם השעה ארבע לפנות בוקר וכותבת.
  • האם ומה את קוראת במהלך כתיבה של ספר?
  • אין חוקיות. אני קוראת כל הזמן, בעיקר ספרות ישראלית. אם אין לי ספר שמחכה לי בסוף היום, אני מרגישה ריקנות.
  • איך את מסתדרת עם העורכים הספרותיים שלך? איך בכלל נמדד עורך ספרותי טוב?
  • בשלושת הספרים שלי, ליוותה אותי העורכת הלנה טלמור. העבודה איתה הייתה חוויה מעוררת השראה. מעבר לעריכה, היא ליוותה אותי רגשית. הייתי סופרת אנונימית שלא חשבה שיום אחד היא תראה את ספריה על המדפים.בספר הרביעי יש לי עורכת חדשה ומיד היה בינינו "קליק" ראשוני. אני מתרגשת לקראת העבודה איתה. עורך ספרותי טוב בעיני, הוא כמו אורח רצוי בביתי, יודע להגיד את המילה הנכונה, להנעים את זמני, להעשיר אותי . ובמקביל, מבין שהוא לא יכול לסדר מחדש את הרהיטים.
  • מי הראשון שקורא את יצירתך? האם את מביאה בחשבון את הערותיו?
  • את כתב היד של הספר הראשון הראתי להורי. הם תמכו בי כשחששתי לשלוח אותו להוצאות השונות. לאחר שפגשתי את המו"לית שלי, יעל שכנאי, מהוצאת רימונים, היא הקוראת היחידה שאליה אני מעבירה את כתבי היד. בכל פעם מחדש אני מתרגשת וחוששת. אני בת בית בהוצאה ואני סומכת עליה מבחינת מקצועית ואישית. היא הראשונה שהאמינה בי.
  • כשמתרגמים את ספרך לשפה זרה לך לחלוטין, עד כמה את רגועה?
  • עדיין לא תרגמו את ספרי.
  • מהי יצירת האמנות המרגשת ביותר שנתקלת בה לאחרונה ?
  • הספר "המפתח של שרה" מאת טטיאנה דה רוניי. במרכז העלילה נמצאת שרה בת העשר. היא ומשפחתה נעצרים על ידי הנאצים בפריז באקציה של "ול –ד'איב". לפני שהמשטרה לוקחת אותם, שרה נועלת את אחיה הקטן במסתור, בטוחה שתכף היא תחזור לקחת אותו. הספר מתאר את האכזריות של הצרפתים למצוקת היהודים, את השתיקה ואת ייסורי המצפון של הגיבורה הראשית.
  • כאשר כותב מתחיל מראה לך את יצירתו, האם תגידי לו את דעתך הכנה?
  • עד כה קיבלתי יצירות מאת הקוראות שלי, שחולמות להיות סופרות כשהן יהיו גדולות. אני נפעמת מהבגרות, מהכישרון והתעוזה. בגילן, לא היה לי את האומץ לשלוח לסופרת אותה הערכתי, גלילה רון פדר, את השירים והסיפורים שכתבתי למגירה.
  • האם את יכולה להיות חברה של מישהו שאינו אוהב את כתיבתך?
  • מי שאינו אוהב את כתיבתי, כנראה לא מחבב אותי, כי אני נמצאת בכל ספרי, מתחבאת בין השורות.
  • האם יש סופר או יצירה ספרותית נעלמים שגילית ושאת רוצה לעשות עימם צדק?
  • לא גיליתי אף אחד, הלוואי שאזכה לכך .
  • אם לא היית סופרת, במה היית רוצה לעסוק?
  • הייתי רוצה ללמד ולכן פניתי לתחום ההוראה עם התמחות בקריאה וכתיבה.
עוד ראיונות עם סופרים