מעבר לקופה

ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים
צילום:יחצ

אריאל גרייזס

הפסיק לכתוב באמצע לפחות חמישה ספרים; כשהוא תקוע בכתיבה הוא יוצא לריצה; והוא לא הצליח להדביק את ילדיו בחיידק אהבת הקריאה. אריאל גרייזס (בלי האפי אנד) עונה לשאלון האישי
  • מהו הספר הכי טוב שלא אתה כתבת?
  • בוא נזרוק אבן ונמצא. אבל מכיוון שג'וזף הלר בעצמו אמר את זה, אז "מלכוד 22" כנראה בראש הרשימה.
  • כמה ספרים התחלת לכתוב והפסקת באמצע?
  • אני איש של התחלות, הסופים הם אלו שקשים לי, אז לפחות חמישה.
  • ספר שתיקח לאי בודד?
  • זאת שאלה קשה כי זה צריך להיות משהו שכיף לקרוא אבל שגם מוצאים בו משהו חדש כל פעם. אני חושב ש"חולית" של הרברט תהיה התשובה הראשונה שעולה לי לראש ו"אליס בארץ הפלאות" השניה.
  • איפה נמצא האי הבודד שלך?
  • לפני כמה שנים נסעתי עם המשפחה לטיול ביוון ולקחנו צריף על חוף הים בחצי האי פיליון, והיתה לו מרפסת שישבה מול הים, ובפנים היה שולחן שגם ממנו היה אפשר לראות את הים ומאז יש לי חלום להגיע לשם לבד ולשבת לכתוב בלי שיפריעו לי. אז נראה לי זה.
  • כשאתה תקוע בכתיבה – מה עובד בשבילך? מה לא?
  • לצאת לרוץ זה התרופה האולטימטיבית בשבילי. אני רץ כבר כמעט 20 שנה, לפעמים אני אומר שזה הדבר היחיד שאני טוב בו כי אני רק צריך להזיז רגל אחרי רגל ולא לחשוב על זה. זאת פעילות מדיטטיבית שבה אני מקסימום שומע מוזיקה, משחרר את המוח ונותן לו לרוץ. כמעט תמיד מגיעים לי הרעיונות הכי טובים לכתיבה במהלך הריצה. לפעמים, אני כותב את כל הסיפור בראש במהלך הריצה ואז רק חוזר הביתה ו"מקיא" אותו על הדף. מה לא עובד לי? לשבת מול המחשב ולבהות במסך הפתוח.
  • כמה ספר חדש צריך לעלות?
  • כמה שאני מוכן לשלם עליו.
  • השלם את המשפט: אם הילד שלי יוצא סופר, אני...
  • אצחק ממש כי אם יש לי אכזבה זה שלא הצלחתי להדביק את הילדים שלי בחיידק הקריאה, וגם הכתיבה רחוקה מהם מאוד.
  • כתיבה או ארוחה טובה?
  • אני תמיד אומר שכתיבה היא הפעולה שאני הכי אוהב בעולם והפעולה שאני הכי שונא בעולם כי זה לשים את מה שכתוב מושלם אצלך בראש על הנייר והפער הוא בלתי נסבל. אז אני אברח לאוכל מתי שרק אפשר.
  • כתיבה או סקס טוב?
  • ובטח ובטח לסקס. אבל כשבסוף זה יוצא כמו שחשבת, זה הכי טוב שיש.
  • מתי ואיפה אתה כותב?
  • המיקום לא מזיז לי בדרך כלל, כתבתי במקומות רועשים, בטבע, וגם בספריה שלי לבד. בדרך כלל שעות הערב והלילה עובדות לי הכי טוב, שזה כמובן השעות שבהן אני הכי פחות פנוי.
  • מציעים לך להשתתף בהישרדות. יש מצב?
  • לא, אבל לא כי אני לא רוצה את החשיפה (אני לא) אלא כי אני אעוף אחרי עשר שניות. אני לא שורד.
  • רוצים להפוך ספר שלך למיוזיקל. זורם?
  • כן, אבל זה צריך להיות מוצג בלונדון, כי זה המקום היחיד שאני מוכן לראות מיוזיקלס.
  • את מי היית רוצה לפגוש?
  • מת לשבת לבירה עם יורגן קלופ, מאמן הכדורגל.
  • מי הסופר הגדול בעולם?
  • איזה שאלה קשה. בגלל שהיא היתה מנוסחת בלשון זכר אני בכוונה אלך על כמה סופרות: סאלי רוני וקלייר קיגן, שתי סופרות איריות דגולות, וג'ניפר איגן המעולה. כדי שבכל זאת יהיה גבר אחד, אז מייקל שייבון הוא מישהו שאני מחכה לכל ספר שלו שיוצא.
  • על מה אף אחד לא כותב, וחבל?
  • אהבה.
  • כשיוצא לך ספר חדש, אתה באופוריה/ חרדה/ חופשה בקאריביים/ אחר (פרט).
  • מאניה-דיפרסיה משוגעת. לשניה אחת אני מתרגש שאנשים יקראו את המחשבות שלי, שניה אחרי זה אני מפוחד שהם ישנאו את זה או הרבה הרבה יותר גרוע – בכלל לא יקראו את זה.
  • אבל מה עם מקצוע? מה תבחר אם נשלח אותך עכשיו ללימודים?
  • אירוע עקבי אצלי: מעולם לא עבדתי במקצוע אותו למדתי, ולמדתי כמה. אז הייתי הולך ללמוד היסטוריה או ספרות או פסיכולוגיה – משהו קצת הומני לנשמה – ויודע שבחיים גם בזה אני לא אעבוד.
  • מהו פרק הזמן הממושך ביותר שבו ישבת וכתבת ברציפות?
  • 20 דקות. אני נורא.
  • כושר גופני, מה אתה עושה בעניין?
  • הרבה פחות ממה שאני צריך, אבל אל תגלו לרופאה שלי. אני משתדל לרוץ כשאפשר, פשוט כי ככה אני לא צריך לחשוב על הסבל שבפעילות גופנית, זה ללבוש חולצה, מכנסיים, לשים נעליים ואני בחוץ אז כבר אין ברירה אלא להמשיך. כל פעם שניסיתי משהו מוסדר – חדר כושר, פילאטיס וכו' – הייתי מתקשה להכריח את עצמי לצאת מהבית ולהגיע למקום.
עוד ראיונות עם סופרים