מעבר לקופה

ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים
צילום:יח"צ

רועי חן

כותב בכל זמן ובכל מקום, ממלא פנקסים ברעיונות, נרתע מחוקי כתיבה ותמיד שמח לפגוש את אשתו. רועי חן ("נשמות", כתר, 2020) עונה לשאלון האישי
  • מה הספר הכי טוב שלא אתה כתבת?
  • "פראני וזואי" של סלינג'ר.
  • כמה ספרים התחלת לכתוב והפסקת באמצע?
  • בגיל 16 התחלתי לכתוב רומן היסטורי על פטרבורג הקרה במאה ה-19. העליתי אותו באש בתל-אביב החמה של המאה ה-20.
  • ספר שתיקח לאי בודד כדי לקרוא?
  • השאלה הקלאסית, אבל אם חושבים עליה ברצינות - מה בדיוק מהות הנסיעה הזאת לאי הבודד? איזו חברה מארגנת את זה? האם אני נוסע לבד? למה אני יכול לקחת איתי רק ספר אחד? למה בכלל אני נוסע לשם? האם אני לא מספיק בודד כאן ועכשיו?
  • האי הבודד הזה שאתה חולם עליו – איפה הוא למקרה בערך?
  • האחרון שהכרתי שחלם על אי היה סאנצ'ו פאנסה והוא חלם למשול בו. אני בינתיים מנסה למשול בעצמי.
  • כשאתה תקוע בכתיבה – מה עובד בשבילך? מה לא
  • עוזר לי לכתוב כל בוקר, למלא פנקסים ברעיונות, לקבל באהבה את הטיוטה הנוראית הראשונה, לשתות תה איכותי, לקרוא ספרים מעוררי השראה, לקרוא בשפות אחרות, לחלוק את הסיפור בפני אדם עם אוזניים טובות. לא עובד – לחוקק לעצמי חוקים נוקשים לכתיבה, אני מיד מתמרד נגדם.
  • כמה ספר חדש צריך לדעתך לעלות בחנות?
  • סכום שלא יאלץ נער או נערה לגנוב אותו.
  • השלם את המשפט: אם הילד שלי יוצא סופר, אני...
  • אופתע, הוא כל כך אוהב לנגן בפסנתר.
  • כתיבה או ארוחה טובה?
  • כתיבה על ארוחה טובה. ואז ארוחה.
  • כתיבה או סקס טוב?
  • כתיבה על סקס טוב. ואז סקס.
  • באיזה שעות ומיקום אתה כותב הכי טוב?.
  • את הרומן החדש שלי, "נשמות", כתבתי בשעות הבוקר בדירתי בתל-אביב, בקפה-ספרים "הנסיך הקטן", בגטו היהודי בוונציה, בבית הקברות במלאח היהודי בפאס שבמרוקו, בחדר מלון במוסקבה, בנמל יפו ועל ספסלים שונים למיניהם.
  • קמפיין ל"פוקס" או "הישרדות וי.איי.פי" תמורת מאות אלפי שקלים – בא בחשבון?
  • ביום שבו זה יותאם למשקפופרים אסתמטיים שאדישים למותגים ושונאים ריאליטי.
  • רוצים להפוך ספר שלך למיוזיקל. זורם?
  • אם כבר מישהו יעשה את הטעות הפטאלית הזאת – זה יהיה אני.
  • במכונת הזמן שקיבלת לנסיעת מבחן, לאיזו שנה אתה חוזר ולמה?
  • לגטו היהודי בוונציה של המאה ה-17-18. אם נתעלם מגאווה, דעות קדומות וסיפיליס, מעניין אותי לפגוש את השילוב המדהים של יהודים מאמינים אדוקים שבו זמנית מלחינים מדריגלים, וכותבים פואמות ומחזות בעברית! המלצות: שיריה של שרה קופיו סולם, הפואמה "תפתה ערוך" מאת משה זכות או המחזה העברי "צחות בדיחותא דקידושין" מאת יהודה סומו.
  • אתה יכול לפגוש לשעה כל אדם (חי) בעולם. במי תבחר?
  • אשתי.
  • מי הסופר החי הגדול בעולם?
  • לא אוהב להכתיר, אבל אציין שני סופרים נורווגיים שריגשו אותי מאוד: קרל אובה קנאוסגורד (סדרת המאבק שלי) ושל אסקילדסן (רשימותיו של תומס פ' למען הכלל). וגם: ספר השירה החדש של דורי מנור "נפש אחת אחריך" – מערבב מחשבות, מסחרר, חובה!
  • כשיוצא לך ספר חדש, אתה באופוריה/ חרדה/ חופשה בקאריביים/ אחר (פרט).
  • אני משתדל להיות ברגע, עם החרדות והשמחה והריקנות. אני הרי כותב כי אני מוכרח לכתוב, אחרת אני סובל, רק כך אני משליט סדר בתוהו שבתוכי, כך אני מצחיק ומרגש את עצמי. אני כמובן מקווה להצחיק ולרגש אחרים, אני כותב כדי שיקראו אותי, אבל לא אמות אם לא. הרומן "נשמות" ראה אור בשבוע מיוחד שבו הפכתי לאב גאה לתאומים לא זהים – מחזה ורומן. ממש במקביל עלתה בתיאטרון גשר הצגה על פי מחזה חדש שלי, "מי כמוני". אין קשר בין היצירות, אולי מלבד העובדה שהמחזה עוסק במחלקה סגורה לנוער וגיבור הרומן "נשמות" הוא בעצמו מחלקה סגורה של איש אחד.
  • אבל מה עם מקצוע? מה אתה הולך ללמוד אם אני שולח אותך עכשיו ללימודים?
  • ללמוד בכיתה זה משהו שלא עבד לי עוד מאז כיתה י', שם נפרדתי ממערכת החינוך הסטנדרטית. אבל מאז אני לומד לבדי ללא הרף, בעיקר שפות. המורים הטובים ביותר שפגשתי בחיי היו סופרים מתים. נטליה גינצבורג למשל היא מורה מצוינת לאיטלקית.
  • כמה הכי הרבה שעות רצוף יצא לך לשבת לכתוב?
  • היו לא מעט ימים, בעיקר לקראת סיום הספר, שבהם כתבתי במשך עשר שעות. בדרך כלל אני מתפגר אחרי ארבע.
  • כושר גופני – מה אתה עושה בקשר לזה?
  • מקליד במהירות פנומנלית.
  • איזה ספרים מבזבזים לך את הזמן אבל אתה מאפשר להם את זה?
  • לא קורא ספרים שמבזבזים לי את הזמן.
עוד ראיונות עם סופרים