בית משפחת גינוסר. שעת בוקר מוקדמת.
תמונה 1
גלינה, אחר כך כנרת וידידיה. מחדרה של כנרת נשמעים קולות דיבור וצחוק. גלינה דופקת בדלת חדרה של כנרת.
גלינה כִּנֶּרֶת, בֹּקֶר כְּבָר. (דופקת שוב) תֵּצֵא מִשָּׁם, יְדִידְיָה!
(עוד קול צחוק. גלינה דופקת חזק יותר)
תַּקְשִׁיבוּ לִי! (לעצמה) הֵם לֹא רוֹצִים לִשְׁמֹעַ כְּלוּם!
כְּבָר יוֹם. כֻּלָּם עֵרִים. אַתֶּם חֵרְשִׁים, תַּגִּידוּ?
כנרת (מתוך החדר) מָה הַשָּׁעָה, גָלִינָה?
גלינה זְמַן לָקוּם!
(כנרת יוצאת מחדרה, מחזיקה בידו של ידידיה)
כנרת מָה הַשָּׁעָה?
גלינה נוּ, כַּמָּה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת?
כנרת שְׁתַּיִם? שָׁלֹש?
גלינה כְּבָר חֲמִשָּׁה לְשֶׁבַע!
כנרת כְּשֶׁאוֹהֲבִים לֹא מִסְתַּכְּלִים עַל הַשָּׁעוֹן.
דִּבַּרְנוּ כָּל הַלַּיְלָה, הִתְוַכַּחְנוּ, דַּנּוּ...
ידידיה (מפהק) תַּרְשֶׁינָה לִי, אֲנִי אֶפְרֹש לִישֹׁן.
כנרת חַכֵּה! עוֹד יֵשׁ שְׁתֵּי קֻשְׁיוֹת שֶׁלֹּא לִבַּנּוּ:
מַעֲמָדָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה בַּהֲלָכָה,
תַּגִּיד לִי, בְּכֵנוּת, מַה דַּעְתְּךָ,
כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה שֶׁל כְּבוֹד בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה...
ידידיה כָּל מַעֲשֵׂי הַשֵּׁם - בְּרֹב חָכְמָה.
כנרת וְהַתְּפִלָּה בַּבֹּקֶר, מַה שְּׁמָהּ?
ידידיה "שְׁמַע".
כנרת "עָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ". הֵם קְצָת הִגְזִימוּ!
ידידיה הַכֹּל מִתּוֹךְ כָּבוֹד וְאַהֲבָה.
כְּשֶׁתִּלְמְדִי יוֹתֵר, תָּבִינִי.
כנרת אֵיזֶה כָּבוֹד זֶה? תִּשְׁמְעִי, גָלִינָה:
"בָּרוּךְ שֶׁלֹּא עָשַׂנִי נְקֵבָה"!
אִם כְּבָר, בָּרוּךְ שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גֶּבֶר.
ידידיה אַתְּ אֵשֶׁת חַיִל...
גלינה שֶׁקֶט, מִישֶׁהוּ בָּא!
(כנרת נכנסת לחדרה, גלינה משימה עצמה מנגבת אבק)
תמונה 2
חביבה, ידידיה, גלינה.
חביבה (מפהקת) אַח, נְדוּדֵי שֵׁנָה. לִישֹׁן יִתְּנוּ בַּקֶּבֶר.
אֲנִי אָנוּחַ בָּעוֹלָם הַ... (נתקלת בידידיה) בָּהּ!
יְדִידְיָה בַּר-לֵבָב! אָה! לְשֵׁם מָה הִשְׁכַּמְתָּ,
תִּקּוּן חֲצוֹת, אוֹ שַׁחֲרִית?
ידידיה הַגְּבֶרֶת גִּנּוֹסַר...
חביבה שָׁאַלְתִּי בְּעִבְרִית:
אַתָּה הוֹלֵךְ לִישֹׁן, אוֹ שֶׁכְּבָר קַמְתָּ?
ידידיה אֶצְלִי דָּבָר רִאשׁוֹן כָּל בֹּקֶר דַּף גְּמָרָא.
חביבה "יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ",
(לעצמה) שֶׁרֶץ!
(מרימה קול) לְיַד הַחֶדֶר שֶׁל בִּתִּי הַצְּעִירָה?!
ידידיה אַל דְּאָגָה - הִיא יְשֵׁנָה עֲדַיִן.
חביבה עֲדַיִן יְשֵׁנָה, אָה? וּלְךָ מִנַּיִן?
ידידיה (מתבלבל) הַגְּבֶרֶת גִּנּוֹסַר... (יוצא)
חביבה (אחריו) לֵךְ, לֵךְ לִקְרֹא תַּלְמוּד.
אַתָּה אֶצְלִי מִזְּמַן עַל הַכַּוֶּנֶת.
מֵהַתְחָלָה נִרְאֵיתָ לִי חָשׁוּד.
חַכֵּה, חַכֵּה. גָלִינָה, בּוֹאִי הֵנָּה!
תַּגִּידִי לִי בְּבַקָּשָׁה:
הַלָּמֶ"ד וָ"ו, נִכְנַס לַחֶדֶר שֶׁל כִּנֶּרֶת?
גלינה אֲנִי עַכְשָׁו הִגַּעְתִּי. (חוזרת לעבוד)
חביבה (לעצמה) מְשַׁקֶּרֶת.
(לגלינה) אַתְּ בֶּאֱמֶת חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנִי טִפְּשָׁה?
מַה לַּעֲשׂוֹת, קָשֶׁה לִמְצֹא הַיּוֹם עוֹזֶרֶת.
זֶה דּוֹר שֶׁלֹּא נָאֶה לוֹ לַעֲבֹד.
כֻּלְּכֶם - מְהַנְדְּסִים, אָקָדֶמָאִים.
אֲנִי, חַבּוּבָּה, עִם כָּל הַכָּבוֹד,
יוֹדַעַת טוֹב-טוֹב מַה זּוֹ עֲבוֹדַת כַּפַּיִם!
(מצביעה) בְּבַקָּשָׁה אַל תִּשְׁכְּחִי שָׁם, בַּפִּנָּה.
אֲנִי בָּצַרְתִּי עֲנָבִים מִדֵּי שָׁנָה,
בְּאַרְבַּע כְּבָר עַל הָרַגְלַיִם!
בַּחֳרָפִים קָטַפְתִּי תַּפּוּזִים.
בַּיָּד חָלַבְתִּי אַרְבָּעִים עִזִּים!
"יַלְדֵי שַׁמֶּנֶת", אָה? עָבַדְנוּ שָׁם בַּפֶּרֶךְ!
וּמִי שֶׁלֹּא מִלֵּא שְׁקָתוֹת לָעֲגָלִים
וְלֹא פִּנָּה, סִלְחִי לִי, חָרָא מִלּוּלִים,
אֲנִי אוֹמֶרֶת - שֶׁיִּכְרַע לִי בֶּרֶךְ!
תמונה 3
חביבה, גלינה, גיורא.
(נכנס גיורא)
חביבה גִּיּוֹרָא, שְׁמַע לִי, יֵשׁ עִנְיָן חָשׁוּב.
(לגלינה) אֶפְשָׁר קָפֶה?
גיורא לִי תֵּה, צָרֶבֶת.
גלינה אוּלַי חָלָב?
חביבה תֵּה! (לגיורא) מַה הִיא מִתְעָרֶבֶת?!
(גלינה יוצאת)
בְּקֶשֶׁר לִידִידְיָה.
גיורא שׁוּב?
חביבה מַה הוּא זוֹמֵם אֲנִי רַק מְשַׁעֶרֶת.
הַבֹּקֶר, לְמָשָׁל, עִם אוֹר רִאשׁוֹן,
הוּא מִסְתּוֹבֵב כְּמוֹ גַּנָּב בַּמִּסְדְּרוֹן,
מַמָּשׁ לְיַד הַחֶדֶר שֶׁל כִּנֶּרֶת.
גיורא שְׁטֻיּוֹת.
חביבה תַּגִּיד אַתָּה: מַה יֵּשׁ לוֹ שָׁם?
גיורא הוּא לֹא זוֹמֵם שׁוּם כְּלוּם, אֲנִי מַבְטִיחַ.
אָז הִסְתּוֹבֵב קְצָת, כָּכָה סְתָם.
הַכֹּל כָּשֵׁר.
חביבה כָּשֵׁר, אֲבָל מַסְרִיחַ!
גיורא חֲבִיבָה, מַה יֵּשׁ פֹּה לִכְעֹס...
חביבה הִכְנַסְתָּ לִי הַבַּיְתָה דּוֹס!
גיורא מַה "דּוֹס"? שׁוֹמֵר מָסֹרֶת.
חביבה זֶה שֶׁהוּא גָּר פֹּה, אֵין לָזֶה צוּרָה.
גיורא זֶה עֵסֶק טוֹב: אֲנִי חוֹסֵךְ לוֹ שְׂכַר דִּירָה,
וּמְנַכֶּה יָשָׁר מֵהַמַּשְׂכֹּרֶת,
הַכֹּל נָקִי מִמַּס...
חביבה סְלִיחָה,
אַתָּה שׁוֹמֵעַ מָה אֲנִי אוֹמֶרֶת?
הַמַּנְיַאק רָץ אַחֲרֵי בִּתְּךָ!
גיורא כִּנֶּרֶת?!
נוּ, בֶּאֱמֶת, מָצָאת מִמָּה לַחְשֹׁש:
שֶׁהִיא תִּקַּח אָדוּק עִם כִּפָּה עַל הָרֹאשׁ? (צוחק)
חביבה גַּם וֶרֶד שֶׁל הַלֶּרְמָנִים הִתְחִילָה כָּכָה:
חוּגֵי תַּלְמוּד, "עִיּוּן וּמַחְשָׁבָה",
וּמָה הַיּוֹם? חוֹזֶרֶת בִּתְשׁוּבָה!
לְרִבְקָה יֵשׁ מִמֶּנָּה נַחַת.
גיורא טוֹב, לְפָחוֹת מָצְאָה חָתָן.
זֶה בְּעֵינַיִךְ דָּבָר קָטָן?
פַּרְצוּף כָּזֶה, שֶׁפַּחַד!
(גלינה נכנסת ומגישה ארוחת בוקר)
חביבה שֶׁתִּתְגַּיֵּס כְּבָר לַצָּבָא!
הַלְוַאי עָלַי יַלְדָּה טוֹבָה
כְּמוֹ עֲתַלְיָה שֶׁל גוֹלְד וְחַנָּה:
שֶׁתְּנַקֵּב כָּמוֹהָ אֶת הָאַף.
שֶׁתְּעַשֵּׁן מָרִיחוּאָנָה,
כְּמוֹ יַעֲרָה שֶׁל אָרְנָה וְאָסָף.
קַלָּה עִם בַּחוּרִים, כְּמוֹ גַּל שֶׁל שׁוֹשׁ וְיוֹסִי,
הַכֹּל, - הַכֹּל! - וְרַק לֹא דּוֹסִית!
(צלצול טלפון)
חֻצְפָּה, כְּבָר לֹא נוֹתְנִים לִישֹׁן.
כָּל כָּךְ מֻקְדָּם, בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן...
גלינה (מרימה את השפופרת) הָלוֹ, בֵּית גִּנּוֹסַר... כִּנֶּרֶת?
הִיא יְשֵׁנָה. לָבוֹא? מָתַי?
חביבה מִי מְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ?!
גלינה זֶה גּוּרִי הַר-סִינַי.
(חביבה מזנקת אל הטלפון, חוטפת את השפופרת מגלינה)
חביבה הָלוֹ... לֹא, זוֹ חֲבִיבָה מְדַבֶּרֶת...
כֵּן, אֵיזוֹ שְׁאֵלָה. וַדַּאי וַדַּאי.
הִגְזַמְתָּ, בִּשְׁבִילְךָ תָּמִיד יֵשׁ לָנוּ פְּנַאי!
מָתַי שֶׁרַק תִּרְצֶה... בְּכָל שָׁעָה זֶה נוֹחַ.
(מניחה את השפופרת)
אַח, גּוּרִי. אֵיזֶה רֹאשׁ, חַבִּיבִּי, אֵיזֶה מֹחַ!
בָּחוּר וָטוֹב! עוֹקֵר סְלָעִים!
מֵקִים, יוֹזֵם...
גיורא מ"פ בְּמִלּוּאִים!
חביבה עֶשְׂרִים כְּמוֹתוֹ - וְהַמְּדִינָה נִרְאֵית אַחֶרֶת.
גיורא הַצּוּצִיק כְּבָר שָׁוֶה שִׁשִּׁים מִילְיוֹן!
חביבה וּמְאֹהָב כְּמוֹ יֶלֶד בְּכִּנֶּרֶת...
גיורא בָּטוּחַ?
חביבה סְמֹךְ! מִנִּסָּיוֹן.
וְלָמָּה, לְמָשָׁל, הוּא בָּא אֵלֵינוּ,
כָּל יוֹם-יוֹמַיִם, אִם צָרִיךְ אוֹ לֹא צָרִיךְ,
וּמִשְׁתַּהֶה בְּכַוָּנָה, וּמַאֲרִיךְ,
כְּדֵי לְדַבֵּר עִם שְׁנֵי זְקֵנִים כְּמוֹתֵנוּ?
"תּוֹדָה רַבָּה, בַּמֶּה זָכִינוּ?", "כָּכָה סְתָם..."
וְאָז שׁוֹאֵל, כְּמוֹ בְּמִקְרֶה: מַה שְּׁלוֹם כִּנֶּרֶת?
אוּלַי תִּרְצֶה לָבוֹא אִתּוֹ לְסֶרֶט,
אוֹ לִשְׂפַת הַיָּם?
גיורא וְהַיַּלְדָּה?
חביבה עַל פִּי רֹב מְסָרֶבֶת.
גיורא אוּלַי כְּדַאי...
חביבה אֲנִי לֹא מִתְעָרֶבֶת.
גיורא חֲבָל רַק אִם אַחַר כָּךְ תִּצְטַעֵר.
חביבה תִּזְרֹק חֲצִי מִלָּה - אֵיךְ הִיא כּוֹעֶסֶת!
נוּ, בֶּטַח: הִיא יוֹדַעַת טוֹב יוֹתֵר.
אֲנִי, הֲרֵי, לֹא טִירוֹנִית בָּעֵסֶק:
בְּלִי לְהַשְׁוִיץ, הָיִיתִי אִמָּא לֹא רָעָה.
בְּמִתְבַּגְּרוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי תֹּאַר.
שְׁלֹשִים וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּהוֹרָאָה,
תָּמִיד מָצָאתִי מְסִלּוֹת לְלֵב הַנֹּעַר.
פִּתְאֹם הַבַּת שֶׁלִּי הָפְכָה זָרָה.
נִסִּיתִי לַעֲזֹר לָהּ, הִתְעַנְיַנְתִּי.
סִפַּרְתִּי אֵיךְ הָיִיתִי נַעֲרָה,
אֵיךְ עָמוֹס הַמַּדְרִיךְ, בַּהַכְשָׁרָה,
הִצִּיעַ חֲבֵרוּת... לֹא הֶאֱמַנְתִּי:
עַל שֶׁפֶךְ הַיַּרְדֵּן! כָּל כָּךְ רוֹמַנְטִי...
מָשְׁכָה כְּתֵפַיִם. נִשְׁאֲרָה קָרָה.
לֵךְ תְּסַפֵּר לָהּ שֶׁהָיִיתִי מְחֻזֶּרֶת,
מַמָּשׁ כָּמוֹהָ. שֶׁהָיִיתִי צְעִירָה.
גיורא (צוחק) בִּזְמַן הָעוֹתוֹמָנִים, זֹאת אוֹמֶרֶת.
(נסוג) בְּדִיחָה!
חביבה לָמוּת מִצְּחוֹק.
תמונה 4
חביבה, גיורא, כנרת, גלינה. אחר כך ידידיה.
חביבה (לכנרת) עַכְשָׁו קָמִים, גְּבֶרֶת?
הָיָה לָךְ טֶלֶפוֹן. מִגּוּרִי הַר-סִינַי...
כנרת אוּף! שׁוּב? מַה הוּא רוֹצֶה מִמֶּנִּי?
חביבה לָבוֹא לִרְאוֹת אוֹתָךְ...
כנרת הוּא עוֹד פַּעַם בָּא אֵלֵינוּ?!
חביבה אַל תַּעֲשִׂי טוֹבוֹת! הוּא בָּא אֵלַי.
מָה אַתְּ עוֹשָׂה פַּרְצוּף כָּזֶה? מָה אַתְּ כּוֹעֶסֶת?
אֵין לִמּוּדִים הַיּוֹם?
כנרת רַק טֶקֶס. (מפהקת) עוֹד מֻקְדָּם.
חביבה "מֻקְדָּם"! מַזָּל שֶׁעוֹד מְעַט אַתְּ מִתְגַּיֶּסֶת.
שָׁם יַעֲשׂוּ מִמֵּךְ כְּבָר בֶּן אָדָם.
חַכִּי תִּרְאִי, בַּטִּירוֹנוּת: תִּהְיִי מֻתֶּשֶׁת!
תָּקוּמִי בְּחָמֵשׁ, תֵּלְכִי לִישֹׁן בְּתֵשַׁע.
מַסְפִּיק עִם הֶפְקֵרוּת, דַּי! לֹא הַכֹּל מֻתָּר!
בְּתוֹר מוֹרָה, כּוֹאֵב הַלֵּב. זֶה פֶּשַׁע!
הַנֹּעַר קֹדֶם כֹּל צָרִיךְ מִשְׁטָר.
גְּבוּלוֹת בְּרוּרִים. פִּתְאֹם יֵשׁ מוֹדָה מְטֻפֶּשֶׁת,
תֵּאוֹרְיוֹת חֲדָשׁוֹת: זֶה מְיֻתָּר!
"זְכֻיּוֹת לַיֶּלֶד"! שׁוּם חוֹבוֹת: קַדַּחַת!
לָתֵת? לִתְרֹם? יוֹק! רַק לִדְרֹש, לָקַחַת.
וּמַה צָּמַח מִכָּל זֶה? דּוֹר אֻמְלָל!
לֹא אַלְטְרוּאִיזְם, לֹא טוֹבַת הַכְּלָל,
שׁוּם עֲרָכִים אֵין - דּוֹר שֶׁל אֶגוֹאִיסְטִים!
אֵיךְ לְבַלּוֹת, וּמַה נִּקְנֶה, לְאָן נָטוּס.
אוֹפִירָה אֲחוֹתֵךְ, לִפְנֵי גִּיּוּס,
אִמְּצָה - לְגַמְרֵי לְבַדָּהּ - פְּלֻגַּת טַנְקִיסְטִים!
(כנרת מחניקה צחוק)
צוֹחֶקֶת! חֲצוּפָה. וְאִם נֵלֵךְ
רָחוֹק יוֹתֵר, אֲנִי וְאַבָּא, בְּגִילֵךְ...
הַנֹּעַר הִתְיַצֵּב כְּאִישׁ אֶחָד לַדֶּגֶל!
בְּהִתְנַדְּבוּת לִמַּדְתִּי קְרֹא וּכְתֹב.
שְׁנֵי קִילוֹמֶטְרִים לַמַּעְבָּרָה, בָּרֶגֶל,
בַּחֳרָפִים, בִּצְרִיף רָטֹב,
וּבַחַמְסִין...
גיורא כִּנֶּרֶת עוֹד לוֹמֶדֶת!
חביבה לוֹמֶדֶת, כֵּן. עוֹד דְּאָגָה מַתְמֶדֶת.
שִׁעוּר פְּרָטִי עִם כְּבוֹד הָרַב.
מָצְאָה מוֹרֶה: יְדִידְיָה לָמֶ"ד וָ"ו!
כנרת מַה זֶּה אִכְפַּת לָךְ? הוּא הִצִּיעַ,
מִידִידוּת, בְּתוֹר טוֹבָה...
חביבה לִקְרֹא בְּצַוְתָּא בְּ"בָּבָא מְצִיעָא"
וּלְהַחְזִיר אוֹתָךְ בֵּינְתַיִם בִּתְשׁוּבָה!
כנרת וְלָמָּה אַתְּ אַרְסִית תָּמִיד, וְצִינִית,
וְלָמָּה אַתְּ שׂוֹנֵאת אוֹתוֹ כָּל כָּךְ?
יוֹתֵר טוֹב שֶׁאֶלְמַד רוּסִית, אוֹ סִינִית,
רַק לֹא לִקְרֹא, חָלִילָה, בַּתָּנָ"ךְ?
חביבה גְּבִרְתִּי הַצְּעִירָה, שְׁלִי נַעֲלַיִךְ!
תַּקְשִׁיבִי לִי בְּבַקָּשָׁה יָפֶה:
בְּקִיאוּת כְּמוֹ שֶׁלִּי הַלְוַאי עָלַיִךְ -
פְּרָקִים שְׁלֵמִים יוֹדַעַת בְּעַל פֶּה!
אֲנִי תָּנָ"ךְ לָמַדְתִּי וְגַם לִמַּדְתִּי!
שְׁלֹשִים וְשֵׁשׁ שָׁנָה מוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל!
וְאֵיךְ עִם הַתְּנוּעָה יָצָאנוּ לְטַיֵּל -
בְּכָל הָאָרֶץ עִם תַּרְמִיל צָעַדְתִּי!
וּמַה בְּתִיק הַגַּב תָּמִיד מֻנָּח?
נִחוּשׁ אֶחָד, כִּנֶּרֶת - אֵיזֶה כֶּרֶךְ?
נוּ, מַה הָיָה שָׁם?
כנרת "הַתָּנָ"ךְ"!
(ידידיה מופיע, מתיישב לשולחן)
חביבה כֵּן! הַתָּנָ"ךְ הָיָה לָנוּ מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ,
מִדָּן עַד יָם הַמֶּלַח וּמְצָדָה!
(לידידיה) שָׁמַעְתָּ? הַתָּנָ"ךְ הוּא לֹא פָּחוֹת שֶׁלָּנוּ
מִשֶּׁל הַחֶבְרֶ'ה-לֵצִים שֶׁיָּשְׁבוּ וְדָנוּ
בְּדִין בֵּיצָה סְרוּחָה שֶׁלֹּא נוֹלְדָה!
אֲנַחְנוּ עַל הָאֲדָמָה הַזֹּאת שִׁלַּמְנוּ.
בְּדָם! בְּאַרְבַּע מִלְחָמוֹת נִלְחַמְנוּ.
וּמַתְנוּ, (מורה על ידידיה) לֹא בְּאָהֳלָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה!
בְּבַקָּשָׁה, תִּרְאִי אוֹתָנוּ:
מִתְרוֹצְצִים מֵהַלְוָיָה לְאַזְכָּרָה,
לִפְגֹּש אֶת כָּל הַחֲבֵרִים שֶׁלָּנוּ.
גיורא אוֹי, לֹא!
חביבה גִּיּוֹרָא, מַה קָּרָה?
זֶה הַצָּרֶבֶת?
גיורא אֵיךְ שָׁכַחְנוּ?
אֲנַחְנוּ נוֹרָאִים.
חביבה מָה? נוֹרָאִים? אֲנַחְנוּ?!
גיורא הָאַזְכָּרָה שֶׁל יוֹסְקֶה! זֶה נוֹרָא.
חביבה מָתַי? אֶתְמוֹל?
גיורא לִפְנֵי יוֹמַיִם.
חביבה אַתָּה בָּטוּחַ?
גיורא כֵּן, עַכְשָׁו אֲנִי נִזְכָּר:
הַתַּאֲרִיךְ הָיָה ב' בְּאִיָּר.
חביבה אֵיךְ לֹא הוֹדִיעוּ לָנוּ? שָׁאוּל? עֻזִּי? חַיִּים?
גיורא גַּם הֵם כְּבָר לֹא בְּקֶשֶׁר עִם הַמִּשְׁפָּחָה.
חביבה בְּבַקָּשָׁה! אָז מָה רוֹצִים מִמְּךָ?
גיורא הִבְטַחְתִּי לוֹ. אֵיךְ הוּא אָמַר, חֲבִיבָה:
"אֲנִי סוֹמֵךְ עֲלֵיכֶם מִכֻּלָּם.
אֲנִי יוֹדֵעַ, אַתֶּם לֹא תַּכְזִיבוּ."
אֵיזֶה אָדָם הָיָה...
חביבה (לכנרת) ...אֵיזֶה אָדָם!
רוֹדֵף שָׁלוֹם וּמְתַקֵּן עוֹלָם.
הָאַחֲרוֹן שֶׁעוֹד נִשְׁאַר בַּמֶּשֶׁק!
וְאֵיךְ הָיָה מַטִּיף לָנוּ מוּסָר!
גיורא כְּשֶׁגּוֹלְד כִּוֵּן עַל בֶּדוּאִי אֶת הַנֶּשֶׁק
שָׁלַח אוֹתוֹ לְחֹדֶשׁ מַאֲסָר!
חביבה וְאָז פִּתְאֹם קָם וְנָסַע הָעִירָה,
בְּלִי עֲבוֹדָה וּבְלִי דִּירָה.
עָזַב אֶת הַקִּבּוּץ בְּלִי לִירָה,
כִּי לֹא הִסְכִּים לַעֲבוֹדָה שְׂכִירָה!
אַח, יוֹסְקֶה, יוֹסְקֶה, אֵיזֶה אִידֵאָלִים,
אַחְוַת עַמִּים וְצֶדֶק וְשָׁלוֹם...
גיורא וַעֲרָבִית דִּבֵּר - כְּמוֹ אַבּוּ עַלִי.
הָלַךְ לְבַד לַסֶּלַע הָאָדֹם...
(כנרת מושכת בכתפיה)
חביבה עֲזֹב אוֹתָהּ, נוּ, הִיא לֹא מִתְפַּעֶלֶת.
מַה זֶּה אוֹמֵר לַצְּעִירִים הַיּוֹם!
גיורא לִפְנֵי שֶׁמֵּת, בִּקֵּשׁ: "שִׂים עַיִן עַל הַיֶּלֶד.
הַבֵּן שֶׁלִּי נִשְׁאָר יָתוֹם."
חביבה בְּכָל מִקְרֶה מִצְוָה, וְקַל וָחֹמֶר
כְּשֶׁמְּדֻבָּר בַּבֵּן שֶׁל יוֹסְקֶה...
גיורא עֹמֶר.
חביבה עֹמֶר.
גיורא אָמַרְתִּי לוֹ, "תִּהְיֶה שָׁקֵט. נִשְׁמֹר.
נִדְאַג לוֹ כְּמוֹ לַיְלָדוֹת שֶׁלָּנוּ."
אֵיךְ לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם! אֲנִי חֲמוֹר.
חביבה מַה "לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם"? אֶת הַנְּשָׁמָה נָתַנּוּ.
הוּא הִתְגַּיֵּס, שָׁלַחְנוּ חֲבִילוֹת.
וְאֵצֶל מִי הוּא הִתְאָרֵחַ
בְּשַׁבָּתוֹת, חַגִּים וּרְגִילוֹת?
הָיָה לוֹ חֶדֶר כָּאן: נָתַנּוּ לוֹ מַפְתֵּחַ.
בַּטִּירוֹנוּת עָשִׂינוּ לוֹ כְּבִיסָה!
גיורא הָיָה בֶּן בַּיִת כָּאן...
כנרת עַד שֶׁנָּסַע.
גיורא אֵיךְ אַתְּ אָהַבְתְּ אוֹתוֹ, כִּנֶּרֶת...
חביבה מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת, אַהֲבָה בּוֹעֶרֶת!
גיורא טוֹב, הוּא הָיָה מַמָּשׁ כְּמוֹ אָח גָּדוֹל.
חביבה מִמֶּנּוּ הִיא הָיְתָה קוֹנָה הַכֹּל.
(לכנרת) אֵיךְ הוּא עָשָׂה עָלַיִךְ רֹשֶם!
"דֶטֶרְמִינִיזְם" וְ"רָצוֹן חָפְשִׁי",
"מוּסָר אוּנִיבֶרְסָלִי וְאִישִׁי"
וּמָה עָדִיף, הַצֶּדֶק אוֹ הָאֹשֶר...
הָיִית יוֹשֶׁבֶת עַד אַחֲרֵי חֲצוֹת,
חוֹזֶרֶת בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת,
וְאֵיזֶה לַהַט בַּלְּחָיַיִם, אֵיזֶה סֹמֶק...
וְשׁוּב וְשׁוּב כְּמוֹ סִיסְמְאוֹת פִּרְסֹמֶת:
"עֹמֶר הִסְבִּיר לִי...", "עֹמֶר מַאֲמִין..."
"עֹמֶר יוֹדֵעַ, הוּא קָצִין בְּמוֹדִיעִין..."
וְכָל הַזְּמַן רַק עֹמֶר, עֹמֶר, עֹמֶר.
כנרת אֶפְשָׁר נוֹשֵׂא אַחֵר, בְּבַקָּשָׁה!..
חביבה מַה יֵּשׁ, כִּנֶּרֶת, לֶאֱהֹב זוֹ לֹא בּוּשָׁה.
(חביבה וגיורא צוחקים. כנרת זעופה)
ידידיה (מסיים לאכול) בָּרוּךְ אַתָּה, מֶלֶךְ עוֹלָם, הַזָּן אוֹתָנוּ
בְּחֵן, בְּחֶסֶד...
(חביבה מושיטה סלסילה לכנרת)
חביבה קְחִי -
ידידיה בְּרַחֲמִים...
חביבה נוּ, קְחִי לָךְ כְּבָר. הֵם עוֹד חַמִּים...
גִּיּוֹרָא...
(גיורא לוקח לחם. כנרת תולה עיניים בידידיה)
ידידיה ...וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ.
חביבה אַתְּ בִּשְׁבִיתָה? תֹּאכְלִי כְּמוֹ בֶּן אָדָם.
ידידיה זוּנֵנוּ. פַּרְנְסֵנוּ. כַּלְכְּלֵנוּ.
חביבה שְׁתִי, לְפָחוֹת.
ידידיה וְנָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ
לִידֵי מַתְּנוֹת בָּשָׂר וָדָם.
חביבה (לכנרת) אַתְּ צָמָה? מַה זֶּה פֹּה, כְּבָר לֹא נָאֶה לָךְ?
עוֹשָׂה לִי בְּרֹגֶז? קְחִי לָךְ מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל.
ידידיה בָּרוּךְ אַתָּה, הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב לַכֹּל.
גיורא כִּנֶּרֶת, תַּעֲבִירִי אֶת הַמֶּלַח.
(כנרת מעבירה לו בשתיקה)
חביבה מָה, לֹא רַק צוֹם? גַּם תַּעֲנִית שְׁתִיקָה?
(לגיורא) גַּם הִיא רוֹצָה לִהְיוֹת פֹּה צַדִּיקָה.
גיורא תָּנִיחִי לָהּ...
חביבה בְּסֵדֶר, טוֹב. הֵבַנְתִּי.
(לגיורא) לְדַעְתִּי צַדִּיק אֶחָד מַסְפִּיק.
אֶחָד יוֹתֵר מִדַּי.
גיורא גָלִינָה, עוֹד נַקְנִיק.
(גלינה מביאה נקניק)
תּוֹדָה.
ידידיה נַעַר הָיִיתִי, גַּם זָקַנְתִּי...
חביבה (מציעה שוב אוכל לכנרת)
מָה אַתְּ רוֹצָה? קַוְיָאר? שַׁמְפַּנְיָה? אֵין!
זֵיתִים וְלֶחֶם תְּקַבְּלִי אֶצְלֵנוּ!
לֶבֶּן! גְּבִינָה!
ידידיה ...הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ
וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, אָמֵן.
כנרת (בשקט) אָמֵן.
גיורא (לידידיה) בּוֹא, נַעֲבֹר בְּיַחַד עַל הַדּוּ"חַ.
הַיּוֹם קָצָר. אֲנַחְנוּ בְּאִחוּר.
(ידידיה וגיורא קמים מהשולחן לצאת)
חביבה (אחרי ידידיה) הַחֶנְוָנִי מַקִּיף וְהַפִּנְקָס פָּתוּחַ.
כְּדַאי לְךָ לִזְכֹּר אֶת זֶה, בָּחוּר!
(גיורא וידידיה יוצאים)
תמונה 5
חביבה, גלינה, כנרת.
חביבה (לכנרת) וְאַתְּ, הַשֵּׁד יוֹדֵעַ מָה אַתְּ מְבַשֶּׁלֶת.
כנרת אֲנִי?
חביבה (זועמת) כִּנֶּרֶת, אַל תִּתַּמְּמִי!
נִסְגֶּרֶת לָךְ מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת,
וּמְחַכָּה שָׁם - מְעַנְיֵן לְמִי.
"לוֹמֶדֶת לַבַּגְרוּת". סַפְּרִי לַסַּבְתָּא!
"קוֹרֵאת בַּלַּיְלָה בַּתָּנָ"ךְ"!
אַל תַּחְשְׁבִי שֶׁהֶאֱמַנְתִּי.
כנרת לֹא חָשַׁבְתִּי.
חביבה אַל תִּשְׁכְּחִי שֶׁגּוּרִי...
כנרת אֲנִי לֹא אֶשְׁכַּח.
(חביבה יוצאת)
(לגלינה) כָּל יוֹם הוּא בָּא. דַּי, אֵין לִי כֹּחַ.
שׁוּב הַנְפָּקוֹת, תַּזְרִים מְזֻמָּנִים,
שִׁנּוּעַ הוֹן, וְהֵם - בָּעֲנָנִים.
"אַח, גּוּרִי, אֵיזֶה רֹאשׁ פַנְטַסְטִי, אֵיזֶה מֹחַ!"
אֵיפֹה הַמֹּחַ? הוּא אִידְיוֹט, לְדַעְתִּי.
גלינה יוֹתֵר טוֹב גַּם עָנִי וְגַם דָּתִי...
כנרת כֵּן! תִּתְפַּלְּאִי. עוֹד לֹא פָּגַשְׁתְּ אָדָם כָּמוֹהוּ.
עָנִי בְּחֹמֶר, אֲבָל אֵיזוֹ נְשָׁמָה!
וְאֵיזֶה עֹמֶק, חֲרִיפוּת, חָכְמָה...
כְּשֶׁהוּא אִתִּי... אַתְּ מֻכְרָחָה לִשְׁמֹעַ:
אֲנַחְנוּ מִסְתַּגְּרִים לֵילוֹת שְׁלֵמִים...
גלינה זֶה עִנְיָנֵךְ, כִּנֶּרֶת. לֹא רוֹצָה לָדַעַת.
כנרת מַה כְּבָר חָשַׁבְתְּ?! יְדִידְיָה אִישׁ תָּמִים:
הוּא לֹא מֵעֵז בָּאֶצְבַּע הַקְּטַנָּה לָגַעַת!
פָּשׁוּט יוֹשְׁבִים בְּיַחַד. מְדַבְּרִים.
לוֹמְדִים בְּצַוְתָּא דַּף גְּמָרָא בִּשְׁנַיִם.
וְכָכָה כָּל הַלַּיְלָה, נִשְׁאָרִים עֵרִים,
קוֹרְאִים מֵהַתָּנָ"ךְ וּמַחְזִיקִים יָדַיִם...
מַקְסִים, נָכוֹן?
גלינה כָּל הַכָּבוֹד, אֲבָל...
מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת, לֹא רוֹצֶה לִנְגֹּעַ?
הוּא לֹא עוֹשֶׂה כְּלוּם? שׁוּם דָּבָר, בִּכְלָל?
כנרת אֶצְלֵךְ הַכֹּל תָּמִיד נִגְמָר בְּגֹעַל!
גלינה אַתְּ עוֹד יַלְדָּה. אֲנִי הִכַּרְתִּי כְּבָר גְּבָרִים.
עוֹד לֹא נוֹלַד אֶחָד שֶׁהֶעֱדִיף סְפָרִים. (צוחקת)
מַה זֶּה, כִּנֶּרֶת, אַתְּ כּוֹעֶסֶת?
כנרת יְדִידְיָה לֹא כְּמוֹ הַגְּבָרִים שֶׁלָּךְ!
גלינה בְּסֵדֶר. הוּא הַרְבֵּה יוֹתֵר מֻצְלָח.
מָה אַתְּ מוֹצֵאת בּוֹ, אֲנִי לֹא תּוֹפֶסֶת.
לֹא יֹפִי, בֶּטַח שֶׁלֹּא כֶּסֶף.
לִנְגֹּעַ בָּךְ הוּא לֹא רוֹצֶה...
כנרת הוּא לֹא יָכוֹל!
אָסוּר לוֹ! מָה אַתְּ מְבִינָה, זֶה לֹא הַכֹּל.
כְּשֶׁמְּדַבְּרִים אִתּוֹ - אֲנִי נִסְחֶפֶת.
פִּתְאֹם הַחֶדֶר מִתְמַלֵּא חַשְׁמַל.
נָכוֹן, הוּא מְגֻשָּׁם קְצָת, מְסֻרְבָּל.
הוּא לֹא יָפֶה. אֶפְשָׁר לוֹמַר, הַהֵפֶךְ...
מַה מְּשַׁנֶּה בִּכְלָל, יָפֶה אוֹ מְכֹעָר,
זֶה לֹא מַה שֶּׁחָשׁוּב בְּגֶבֶר.
עָשִׁיר, עָנִי... זֶה הַטָּפֵל, לֹא הָעִקָּר.
לָמַדְתִּי לִרְאוֹת מֵעֵבֶר -
(צלצול בדלת. מיד אחריו עוד אחד)
זֶה בֶּטַח גּוּרִי, מִתְפָּרֵץ כְּמוֹ פִּיל.
תמונה 6
כנרת, עומר, גלינה. אחר כך ידידיה. גלינה פותחת את הדלת לעומר. עומר רץ אל כנרת.
עומר כָּל כָּךְ מֻקְדָּם קָמִים? הַיּוֹם עוֹד לֹא הִתְחִיל.
נוּ, נְשִׁיקָה? (פורשׂ זרועותיו) חִבּוּק? דַּבְּרִי אֵלַי! תַּגִּידִי:
חִכִּית? הִתְגַּעְגַּעְתְּ? הֵיי, אֲנִי כָּאן, תַּבִּיטִי!
אוּלַי בְּכָל זֹאת, נְשִׁיקָה קְטַנָּה?
(כנרת מנשקת אותו על לחיו במהירות)
הֵיי, מַה זֶּה? קְצָת יוֹתֵר בְּלַהַט!
אַתְּ לֹא שְׂמֵחָה?
כנרת מְאֹד. רַק קְצָת מֻפְתַּעַת.
חָזַרְתָּ - אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה...
עומר אֲנִי נוֹפֵל מֵהָרַגְלַיִם.
אֲנִי הָרוּג. אוֹי, אֲנִי מֵת. הָרוּס.
לֹא תַּאֲמִינִי לִי: כִּמְעַט יוֹמַיִם
נָסַעְתִּי בַּדְּרָכִים בַּעֲגָלָה עִם סוּס.
עָצַמְתִּי לְדַקָּה אַחַת עֵינַיִם,
כְּשֶׁהִתְיַשַּׁבְתִּי בְּטַשְׁקֶנְט בָּאֲוִירוֹן,
פִּתְאֹם הוֹפִיעַ חוֹף זָהוֹב עַל קַו הַמַּיִם.
אַחֲרֵי עוֹד רֶגַע - מְחִיאוֹת כַּפַּיִם:
נָחַתְנוּ בְּשָׁלוֹם בְּבֶּן גּוּרְיוֹן.
(מעביר את מבטו על פני החדר)
שׁוּב אֶצְלְכֶם בַּבַּיִת: אֵיזֶה אֹשֶר!
זוֹכֶרֶת אֵיךְ שִׂחַקְנוּ מִלְחֲמוֹת כָּרִים?
אֵיךְ הִסְתַּתַּרְנוּ בָּאָרוֹן, בַּחֹשֶךְ,
וּבַסָּלוֹן יָשְׁבוּ הַמְבֻגָּרִים?
הָיִית רוֹדֶפֶת אַחֲרַי בַּחֲדָרִים
לְכָל מָקוֹם שֶׁרַק הָלַכְתִּי,
הָיִית כּוֹתֶבֶת לִי שִׁירִים...
כנרת כֵּן? כְּבָר שָׁכַחְתִּי.
עומר אֲנִי זוֹכֵר. שָׁלַחְתְּ לִי לַצָּבָא.
שָׁמַרְתִּי אֶת כֻּלָּם, הָיָה לִי אֹסֶף.
שִׁירִים עַל הַחַיִּים, עַל אַהֲבָה...
כנרת דַּי, אַל תַּזְכִּיר אֶת זֶה בִּכְלָל. סְתָם בֹּסֶר.
עומר (מצטט) "קַח אֶת מַפְתֵּחַ הַלֵּב שֶׁלִּי..."
כנרת דַּי, אַל תַּמְשִׁיךְ!
עומר "תִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בִּזְהִירוּת..."
(כנרת מכסה את פניה בכפות ידיה)
אַתְּ מִתְבַּיֶּשֶׁת?
"כִּי הוּא שָׁבִיר..."
כנרת דַּי, אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת.
תַּפְסִיק עִם זֶה. כָּל כָּךְ מֵבִיךְ...
מֵאֵיפֹה זֶה?
עומר מֵהַמַּחְבֶּרֶת.
(מוציא מחברת שירים)
אַתְּ בֶּאֱמֶת לֹא מְזַהָה?
הִגְנַבְתְּ לִי לַתַּרְמִיל לִפְנֵי הַנְּסִיעָה.
אָמַרְתְּ לִי, שֶׁתִּהְיֶה לְךָ מַזְכֶּרֶת.
כנרת (מנסה לחטוף את המחברת מידו)
תַּחְזִיר לִי.
עומר מַה תִּתְּנִי לִי בִּתְמוּרָה?
כנרת אֲנִי אַחְזִיר לְךָ מַה שֶּׁאַתָּה הִשְׁאַרְתָּ:
לֹא כְּתֹבֶת, לֹא גְּלוּיָה הֲכִי קְצָרָה.
פַּעַם אַחַת לֹא הִתְקַשַּׁרְתָּ...
עומר תָּבִינִי, זֶה כָּזֶה מֶרְחָק.
עוֹלָם אַחֵר. לֹא תַּאֲמִינִי אֵיזֶה עֹנִי:
אֲפִלּוּ טֶלֶוִיזְיָה אֵין. שׁוּם טֶלֶפוֹנִים,
הַדֹּאַר לֹא סָדִיר. הָיִיתִי מְנֻתָּק.
אַל תַּחְשְׁבִי שֶׁלֹּא הִתְגַּעְגַּעְתִּי.
דַּי, מַה זֶּה מְשַׁנֶּה. הִנֵּה, הִגַּעְתִּי!
מַה הִתְחַדֵּשׁ כְּשֶׁלֹּא הָיִיתִי כָּאן?
אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ.
סַפְּרִי לִי עַד הַפְּרָט הֲכִי קָטָן:
נוּ, מַה הוֹלֵךְ בַּתֵּאַטְרוֹן וּבַקּוֹלְנוֹעַ?
וּמַה חָדָשׁ בָּאָמָּנוּת?
תַּגִּידִי, מַה כּוֹתְבִים בָּעִתּוֹנוּת,
מֵת, הַשָּׁלוֹם, אוֹ רַק סְטַגְנַצְיָה?
וּמָה אוֹמֵר "מָקוֹר בָּכִיר וּמְהֵימָן",
"אִירָן בַּדֶּרֶךְ לְפִצְצַת מֵימָן"?
וּמִי קָרָא לְמִי "אוֹכֵל שְׁרָצִים" וְ"נָאצִי"?
כנרת תִּרְאוּ אוֹתוֹ - רַק בָּא, כְּבָר מִתְלוֹנֵן.
בְּחוּ"ל יוֹתֵר טוֹב, אָה?
עומר יוֹתֵר טוֹב מַה שֶּׁאֵין.
וְאַבָּא? חַי? בָּרִיא? שִׁירֵי מַגָּל וָחֶרֶב,
חֻלְצָה כְּחֻלָּה, וְסַנְדָּלִים, וְכּוֹבַע גֶּרֶב?
וְאִמָּא? כְּמוֹ תָּמִיד, אוֹתוֹ פִּזְמוֹן,
"דּוֹר לֹא עֶרְכִּי" וְ"לֹא פּוֹתְחִים פֹּה סֵפֶר"?
וְעוֹד גּוֹזֶרֶת כָּל שַׁבָּת מֵהָעִתּוֹן
אֶת הַמָּקָאמָה הַשְּׁבוּעִית שֶׁל חַיִּים חֵפֶר?
וַאֲחוֹתֵךְ, זֹאת שֶׁלָּמְדָה בַּסֶּמִינָר?
אֶת הֶחָזוֹן הַחִנּוּכִי הִגְשִׁימָה?
"מוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל", כְּמוֹ אִמָּא?
כנרת שָׁרוֹן? עֲקֶרֶת בַּיִת.
עומר נֶהֱדָר.
וִילָדִים?
כנרת שְׁלֹשָה.
עומר מַה שְּׁלוֹם אוֹפִירָה?
עֲדַיִן מְיַשֶּׁבֶת אֶת הַסְּפָר?
עוֹד מַתְקִינָה גְּבִינוֹת אוֹרְגָנִיּוֹת בַּכְּפָר?
כנרת עָזְבוּ לִפְנֵי שָׁנָה, הָעִירָה.
עומר וְהַשְּׁלִישִׁית, מַה שְּׁמָהּ?
כנרת אַרְבֵּל.
(ידידיה נכנס, מבחין בעומר ובכנרת ועוצר)
ידידיה (לגלינה) מַר גִּנּוֹסַר יָצָא כְּבָר?
גלינה לֹא.
ידידיה תּוֹדָה לָאֵל.
(מהנהן ברכת שלום נכלמת, יוצא)
עומר מִי זֶה, הַדּוֹס?
כנרת יְדִידְיָה, הָעוֹזֵר שֶׁל אַבָּא.
עומר מַה הוּא עוֹשֶׂה פֹּה?
כנרת גָּר כָּאן.
עומר מָה, הוּא גָּר אִתְּכֶם?!
"מַר גִּנּוֹסַר", "תּוֹדָה לָאֵל", יוֹאוּ, אֵיזֶה אַהְבַּל!
תַּגִּידִי, הוּא גִּיֵּר כְּבָר אֶת כֻּלְּכֶם? (צוחק)
כנרת תִּסְלַח לִי שֶׁאֲנִי שׁוֹאֶלֶת:
קָרָה שֶׁבְּטָעוּת, אוֹ בְּלִי לְהִזָּהֵר,
אוּלַי בִּצְחוֹק, אוֹ כְּשֶׁהָיִיתָ יֶלֶד,
אָמַרְתָּ מַשֶּׁהוּ טוֹב עַל מִישֶׁהוּ אַחֵר?
עומר עַל מָה הַכַּעַס, לָמָּה אַתְּ קוֹפֶצֶת?
אֵין נֶזֶק בְּמִצְווֹת, בֶּאֱמוּנָה.
קְצָת יִידִישְׁקַיְט, מָה רַע בְּעֶצֶם?
הַיַּהֲדוּת הַיּוֹם הִיא בָּאָפְנָה.
(כנרת פונה ממנו בכעס)
כנרת (צועקת) אִמָּא!
עומר סְלִיחָה. זֶה מְיֻתָּר, אֲנִי יוֹדֵעַ.
אַתְּ מַכִּירָה אוֹתִי הֲרֵי הֵיטֵב.
כָּזֶה אֲנִי, אֵין מַה לְּהֵעָלֵב.
אוֹמֵר שְׁטֻיּוֹת בִּצְחוֹק - וְהוֹפּ, פּוֹגֵעַ.
תמונה 7
כנרת, חביבה, גיורא, עומר.
חביבה כִּנֶּרֶת, מַה זֶּה...? אוֹ! שָׁלוֹם, שָׁלוֹם!
גִּיּוֹרָא, בּוֹא תִּרְאֶה אֵיזֶה אוֹרֵחַ!
כָּזֶה צֵרוּף מִקְרִים, מַמָּשׁ הַיּוֹם...
גיורא אוֹי, עֹמֶר! כַּמָּה שֶׁאֲנִי שָׂמֵחַ... (מחבק אותו)
חַבִּיבִּי, טוֹב לִרְאוֹת אוֹתְךָ בְּיִשְׂרָאֵל.
חביבה חָזַרְתָּ? דַּי? גָּמַרְתָּ לְטַיֵּל?
כֻּלְּכֶם נוֹסְעִים לְטִיז-אֶל-אָנָא-עָארֶף.
מִסְתּוֹבְבִים בְּכָל מִינֵי חוֹרִים.
מַה יֵּשׁ לָכֶם כֻּלְּכֶם מִ"חוּץ לָאָרֶץ"?
מָה, חֲסֵרִים לָנוּ כָּאן אֲתָרִים?
תַּגִּיד לִי, סְנוֹבּ: בַּסֶּלַע הָאָדֹם הָיִיתָ?
גיורא שֵׁב, שֵׁב. סַפֵּר קְצָת מָה רָאִיתָ.
לְאָן נָסַעְתָּ? דְּרוֹם אָמֶרִיקָה?
עומר קַשְׁמִיר.
גיורא אָה, הוֹדוּ.
עומר הוֹדוּ זֶה מִתַּחַת.
אֲנִי הִמְשַׁכְתִּי צְפוֹן מִזְרָחָה,
דֶּרֶךְ קַנְדָר: יַמַּת בִּישְׁקֶק. הָרֵי פָּמִיר.
גיורא מוֹנְגוֹלְיָה? אֵיפֹה זֶה?
עומר יוֹתֵר לְמַטָּה,
קִירְגִיזְיָה. וּמִשָּׁם - לְקָזַחְסְטָן.
הָעֲרָבוֹת סְבִיב אַלְמָה אָטָה.
יֹפִי פְּרָאִי כָּזֶה, לֹא יְאֻמַּן.
דְּרוֹם מַעֲרָב מִשָּׁם, בְּסָמַרְקַנְד,
שָׂכַרְתִּי בַּיִת. הִתְיַשַּׁבְתִּי.
הֶחְלַטְתִּי: אֲנִי לֹא זָז מִכָּאן.
קָרָה לִי מַשֶּׁהוּ. הִתְאַהַבְתִּי.
גיורא בְּמִי? בְּפַאטְמָה? (צוחק)
עומר בְּאוּזְבֶּקִיסְטָן.
חביבה (מעקמת את אפה) אוּזְבֶּקִיסְטָן. זֶה לֹא קְצָת... מְסֻכָּן?
עומר חָזַרְתִּי חַי.
גיורא בְּכָל זֹאת, מְדִינָה עוֹיֶנֶת.
זוֹ בְּעָיָה, יִשְׂרְאֵלִי...
עומר לֹא, מַה פִּתְאֹם.
מִכָּאן רוֹאִים תְּמוּנָה לֹא מְאֻזֶּנֶת.
אוֹתִי בְּכָל מָקוֹם קִבְּלוּ בְּחֹם.
זֶה עַם מַכְנִיס אוֹרְחִים. הִרְגַּשְׁתִּי שָׁם בַּבַּיִת.
חביבה בַּבַּיִת? לֹא פָּחוֹת? עַד כְּדֵי כָּךְ?
תִּרְאֶה, אֲנִי אוּלַי קְצָת מְרֻבַּעַת,
אֲבָל...
גיורא נוּ, הָעִקָּר: הָיָה טִיּוּל מֻצְלָח,
אַתָּה בָּרִיא, שָׁלֵם...
(עומר מוציא מכיסו קופסה, מגיש לכנרת)
עומר תִּרְאִי, הֵבֵאתִי לָךְ:
צוֹרֵף הֵכִין לִי בִּמְיֻחָד טַבַּעַת.
(עומר מבקש לענוד אותה על אצבעה של כנרת.
כנרת לוקחת את הטבעת מידו, מביטה בה)
כנרת מַקְסִים. (מראה לחביבה)
חביבה כֵּן, מְעַנְיֵן...
כנרת (לעומר) תּוֹדָה.
עומר זֶה בִּשְׁבִילְכֶם.
(מוציא שַׁבּרייה)
גיורא שְׁמַע, אַתָּה לֹא נוֹרְמָלִי!
זֶה עוֹלָמִי!
חביבה מְאֹד... אוֹרִיגִינָלִי.
גיורא (מלטף את השברייה)
תִּרְאִי, חֲבִיבָה, אֵיזוֹ עֲבוֹדָה...
עומר (לכנרת) לֹא תַּעַנְדִי אֶת הַטַּבַּעַת?
חביבה תִּסְלַח לִי, אִם מֻתָּר לָדַעַת,
מַה בַּמָּקוֹם הַהוּא מוֹשֵׁךְ אוֹתְךָ כָּל כָּךְ?
לֹא טֶבַע, לֹא תַּרְבּוּת, מִין חוֹר נִדָּח.
נוּ, אַדְּרַבָּא, תַּסְבִּיר לִי מָה הַקֶּסֶם.
גיורא אוּלַי זֶה עֲסָקִים? (לעומר) עָשִׂיתָ כֶּסֶף?
(עומר מניד בראשו)
חביבה אוֹ שֶׁנָּסַעְתָּ בִּשְׁבִיל אַלְכּוֹהוֹל, סַמִּים...
עומר לֹא אַלְכּוֹהוֹל. כֻּלָּם שָׁם מֻסְלְמִים.
(מפהק) סְלִיחָה... נֶעֱצָמוֹת לִי הָעֵינַיִם.
גיורא תָּנוּחַ קְצָת. אַחַר כָּךְ תְּסַפֵּר הַכֹּל.
עומר (לגיורא) אַגַּב, רָצִיתִי בֶּאֱמֶת לִשְׁאֹל:
אֶפְשָׁר לְהִשָּׁאֵר כָּאן יוֹם-יוֹמַיִם?
תָּבִין, הִגַּעְתִּי רַק עַכְשָׁו, פָּשׁוּט...
גיורא מִמֶּנִּי אַתָּה מְבַקֵּשׁ רְשׁוּת?!
אַתָּה בֶּן בַּיִת כָּאן, מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת!
(עומר מפהק) לֵךְ, לֵךְ לִישֹׁן. תִּקְּחִי אוֹתוֹ, כִּנֶּרֶת.
חביבה (לגלינה) תָּכִינִי לוֹ בַּחֶדֶר הַקָּטָן מִטָּה.
(עומר מניח יד על כתפה של כנרת, יוצאים. אחריהם גלינה)
תמונה 8
חביבה, גיורא.
חביבה הִגְזַמְתָּ.
גיורא מַה מַּרְגִּיז אוֹתָךְ?
חביבה אַתָּה!
זֶה כְּבָר עוֹבֵר כָּל גְּבוּל!
גיורא נוּ, מָה אַתְּ מִתְעַצְבֶּנֶת?
חביבה עַכְשָׁו יֵשׁ שְׁנֵי אוֹכְלֵי חִנָּם. לֹא יְאֻמַּן!
שְׁנֵי חֲתוּלִים לִשְׁמֹר עַל הַשַּׁמֶּנֶת.
זֶה מִיסְיוֹנֶר וְזֶה חֲשִׁישְׁנִיק וּבַטְלָן!
גיורא כִּנֶּרֶת עוֹד יַלְדָּה, עֲדַיִן.
חביבה נִשְׁבַּעְתִּי: לֹא תִּהְיֶה פֹּה הֶפְקֵרוּת!
אֵיזוֹ צָרָה, בְּגִיל שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם
לִדְאֹג לְבַת בְּגִיל הַהִתְבַּגְּרוּת!
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
