הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • צבע החלב
    ספר מוגן
     
  • צבע החלב
    נל ליישון | תרגום: רותם עטר
    תשע נשמות | יולי 2018 | פרוזה תרגום | 224 עמ' מודפסים

    אנו נמצאים באנגליה הכפרית ב־ 1830 . הזמן חולף בקצב עונות השנה ועבודות המשק המשפחתי העני שבו נולדה וגדלה מָרי. 

    מרי היא נערה בת חמש־עשרה, הקטנה בארבע אחיות לא רצויות החיות עם אב שלא חוסך את שבטו, אם, וסבא נכה. בין חליבת הפרות, זמני הזריעה והקציר ותפריט של לחם, תה, וקצת גבינה - נפשה של מרי שרה, פורחת ומתרוממת הודות לשמחת החיים שלה. 

    “יש לך לשון חדה", “את תסתבכי בצרות", אומרים למרי הסובבים אותה. אך היא מודה כי אינה יכולה להתאפק ואינה רוצה להשתנות, ובמקום להתאים את עצמה, היא מאלצת את הסביבה לראות את העולם מנקודת מבטה. 

    יום אחד משתנים חייה של מרי מקצה לקצה: אביה נפטר מהבת הלוקה בצליעה קלה, והיא נשלחת לגור בביתו של כומר הכפר ולטפל באשתו החולה. וכאן מתחיל ספר אחר.

    בעזרת הכומר לומדת מרי קרוא וכתוב - ובהדרגה, האותיות מפסיקות להיות רק “ערימה של קווים שחורים". בתקופה הזו מתחילה דרמת חיים אחרת, המסופרת בגוף ראשון, בקול אישי, קול נעורים חד־פעמי, כאוב ולירי.

    מרי כותבת את הספר בדם לבה, היא חייבת לכתוב, סיפורה חייב לראות אור כדי שיהיה לה קיום בעולם המנסה למחוק אותה. לפנינו קריאה צרופה ובלתי נשכחת.

    מתאים למכשירים: android, iOS, win10
    מכר מאות עותקים
  • ספר דיגיטלי
     
    29
    2 ב-80
    ספר מודפס
     
    89 80.1
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • זה הספר שלי ואני כותבת אותו עם היד שלי. בשנה הזה אלף שמונה מאות שלושים ואחת למושיענו אני הגעתי לגיל חמש עשרה ואני יושבת על יד החלון ואני רואה הרבה דברים. אני רואה את הציפורים והם ממלאים את השמים עם הקולות שלהם. אני רואה את העצים ואני רואה את העלים.
    ולכל עלה יש עורקים שהולכים עליו.
    ועל הקליפה של כל עץ יש סדקים.
    אני לא מאוד גבוהה והשיער שלי בצבע החלב. השם שלי זה מרי ולמדתי איך לכתוב אותו: מ — ר — י.
    ככה כותבים אותו.
     
    אני רוצה לספר לכם את מה שקרה אבל אני צריכה להיזהר לא למהר את עצמי מדי כמו שממהרים את העגלים בשער כי אם אני ימהר את עצמי אני אולי יחליק וייפול ומה שלא יהיה אתם בטח רוצים שאני יתחיל איפה שצריך להתחיל.
    וזה אומר בהתחלה.
    • נל ליישון
    • נל ליישון

      נולדה ב־ 1962 בעיר גלַסטוֹנבֵּרי שבדרום־מערב אנגליה. כשהיתה בת אחת־עשרה עברה משפחתה לכפר נידח, ושם לדבריה גדלה פרא. בגיל תשע־עשרה החלה לעבוד כעוזרת צלם פורנו, והיתה ממונה על אספקת שמן התינוקות והקרח. בשנות השמונים עבדה זמן קצר בהפקת פרסומות לחברת “אפל" עם הבמאי רידלי סקוט, אך עד מהרה עזבה והחליטה לנסוע לספרד. ליישון חזרה ללונדון ולאחר תואר בספרות אנגלית החלה לכתוב ספרות. כשלושה רומנים ועשרים סיפורים קצרים העלתה באש עד שב־ 2004 ראה אור הרומן הראשון שלה. ב־ 2008 פרסמה עוד רומן ואחריו מחזה (2010) שבזכותו היתה למחזאית הראשונה מזה 400 שנה שיצירתה מועלית בתיאטרון ה"שייקספיר׳ס גלוב". צ ב ע ה ח לב , הרומן השלישי שלה (2012) זכה בפרס “אינטראליה" בצרפת, היה מועמד לפרס “פמינה" ונבחר לספר השנה בספרד. לצד הכתיבה היא מנחה כיום קבוצות פרפורמנס וכתיבה יוצרת בקרב קהילות שוליים של פגועי נפש, צוענים ומכורים בתהליך גמילה.

     
  • נושאים
  • המלצות נוספות