הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • מובינג
  • מובינג
    אסף גברון | 2003 | פרוזה מקור | 429 עמ' מודפסים
     
    הם ישראלים. הם בניו יורק. הם רוצים לעשות כסף ומהר. הם עובדים בחברת הובלות.
    תומר, שלומי ואיזי שונאים את הבוס שלהם, שמשלם מעט, משקר הרבה ומריץ אותם בכל אמריקה. נמאס להם מכל הקומבינות והשטיקים של עולם המוּבִינג, ואפילו הטיפים לא משהו. הם מקטרים, הם חולמים על חיים אחרים, הם תקועים לגמרי, עד שיום אחד הבוס שלהם מגזים בגדול. ואז בא להם הרעיון: המשאית שלהם מלאה מטען, הם יכולים פשוט להיעלם איתו... מה שהם לא יודעים זה שעוד מישהו בונה על המטען הזה תוכניות גדולות.
    הם נוסעים דרומה במשאית.   
    הבוס על הזנב שלהם. 
    וגם המאפיה האוקראינית. 
    הלקוחות על הזנב של הבוס. 
    האף-בי-איי על הזנב של האוקראינים.
    ויש גם בתי קזינו נוצצים, אהובות זנוחות, יפהפייה אינדיאנית, אמא יהודייה וזקנה מסתורית בלאס וגאס. והספירה לאחור בעיצומה, בדרך אל הכסף הגדול...
     
    מובינג הוא רומן מתח מהיר ומבריק, סקסי ומצחיק. מובינג הוא ספר מפוּצץ באקשן, מסע מטורף בין טיפוסים באמריקה, ובעיקר פורטרט מזהיר של ישראלים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. מובינג הוא ספר אמריקאי בגיאוגרפיה שלו ובן-תערובת בשפה שלו, אבל הוא ישראלי למופת בנשמתו.
     
    אסף גברון נסע לעבוד במובינג בארצות הברית במיוחד לצורך כתיבת הספר. הוא מחברם של  הגבעה, שמונה-עשרה מלקות, תנין פיגוע ועוד.
     
    הביקורות מהללות את מובינג: 
    "רומן כיפי להפליא. הוא צעיר וידידותי, העלילה קצבית ומחרמנת, והוא מעביר יופי את עולם המובילים הישראלי בניו יורק." דנה ספקטור, ידיעות אחרונות
     
    "רומן טראגי-קומי, מרתק, אמין ומקורי... סיפור אבסורדי, פרוע ומצחיק... טיפוסים מצוירים להפליא... אסף גברון מתגלה ב'מובינג' כאמן כשרוני ורציני באמת." בתיה גור, הארץ
     
    "מסוג הספרים שממש מזמינים את השאלה, איך לא חשבו על זה קודם?… סגנון קולח, יד בטוחה וכשרון לא מבוטל… שפתו של גברון – הקצב, הדימויים, החיתוכים בין הסצינות – כל כך קולנועית באופיה, עד שלפעמים אי-אפשר לא להצטער שזמורה-ביתן היא הוצאת ספרים ולא אולפן סרטים…" איתן בר-יוסף, במחנה
     
     
    www.assafgavron.com
  • ספר דיגיטלי
     
    37
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • ניו יורק, אביב 1998
     
    האביב של 1998 לא היה ממש אביב. בניו יורק, למשל, ירד שלג ביום ראשון (איזי קבע עם שלומי בברונקס, ברחוב 125 על פארק, בשבע בבוקר; השלג נפל לו על הפנים, הקור חדר לו לעצמות), וביום שישי שלאחריו היו שלושים מעלות ושמש (ג'ונסי ואיזי העמיסו ציורים ענקיים של אמן משוגע בברוקלין, הזיעו כמו שועלים).
    האביב של 1998 היה משוגע במיוחד בגלל האל-ניניו. סופות טורנדו, חמסינים, סופות שלגים, שיטפונות, שמש חסרת רחמים - הכול באותו שבוע, באותו מקום, או במרחק כמה שעות נסיעה משם, בסטֶייט שליד. ובכל זאת, זה היה אביב, והיה משפט אחד שנתקע לאיזי בראש. הוא שמע אותו בנברסקה, בחנות דרכים, בתור לקופה עם שני קפה גדול, שקית גרעינים, נשיקות שוקולד של הֵרשי ומברג. המוכרת אמרה לנהג משאית שמן שהיה לפניו שהיום יום נהדר. והנהג ענה לה, ״האביב פה, וזה זמן לשינויים.״
     
    במוּבינג אתה רואה את השינויים כל הזמן. אתה חלק מהם. אתה רואה אנשים ברגע השינוי, ברגע המעבר, אורזים חיים שלמים שהיו להם במקום אחד, עם עבודה, וחברים, ושכנים, וחוויות שקרו להם בין הקירות האלה ובאוויר הזה, ולוקח אותם למקום אחר, שהכול בו חדש, ולא מוכר ומרגש ומפחיד. או שלהפך, אתה תחזיר אותם לבית שהם חיכו לחזור אליו שנים. ולפעמים נמאס להם, ולפעמים הם איבדו הכול, או הרוויחו המון, וזה לא רק המקום והאוויר והמשרד שהם מחליפים, זה כל דבר - הדרך, המעמד, תפיסת העולם, החיים.
    ואתה שם, תופס את הרגע הזה מבפנים. אתה נכנס לחיים של אנשים בדלת האחורית, ליום אחד, או לכמה ימים. אתה נכנס להם לתחתונים, אורז להם את הסדינים, ובסוף היום נקשרת אליהם.
    אתה נכנס למקומות שהחברים שלהם לא ראו מעולם, גם לא הילדים שלהם, גם לא המשפחה. חדרים פרטיים, חפצים אישיים שהם יכולים להראות רק לעצמם. אתה הופך לחבר ליום אחד, למשקיף חיצוני שרואה ושומע הכול - את הוויכוחים הקטנים בין הבעל לאישה, את המבטים המיוחדים בין הבעל לאחות של האישה, את הפחדים הקטנים שמטרידים להם את הלב. אתה חלק מהדף החדש, מההרפתקה, אתה הרדאר שקולט את התחושות, מעַצב הפנים שאחראי על הסידור החדש של הרהיטים, המתווך שעוזר בהיכרות הראשונית עם השכנים. כמוּבֵר, יש לך הרבה תפקידים. אתה מרגיע אותם, צוחק איתם, מנחם אותם, שומע את הסיפורים שלהם על וייטנאם ועל ניו יורק, ועל הסבים שלהם, והסמים שלהם, והילדים שלהם, והארצות שמהן הם חזרו והעבודות שהם עומדים להתחיל. אתה מסתכל על התמונות שלהם בשיאם, לפני עשרות שנים, מלטף את החיות שלהם. אתה אומר להם, ״האביב פה, וזה זמן לשינויים.״ אתה אומר: ״הכורסה הזאת? מקסימה.״ אתה אומר: ״בשביל דירה כזאת גם אני הייתי עוזב את לוס אנג'לס.״ למשך יום אחד, או כמה ימים, אתה הילד שהפסיק להתייחס אליהם לפני עשרים שנה, אתה הבעל שעזב את הבית. אתה עושה את כל זה בעיקר בשביל הטיפּ, נכון, אבל לא רק. גם בגלל החוויה; בשביל לראות את אמריקה מתוך הבטן הרכה שלה, מתוך החיים השבירים של האנשים.
    שלושת הדברים הטראומתיים ביותר שקורים לאנשים הם שכוֹל, גירושים ומעבר דירה. יותר מתאונות, יותר ממחלות. זה בדוק. בשכול יש את המשפחה והחברים שבאים לנחם, שלא עוזבים, שלא נותנים לאבלים להישאר לבד; בגירושים יש לכל אחד את הצד שלו - המשפחה, עורך הדין; ובמעבר דירה יש אותך, המוּבֵר. אולי הג'ינס שלך מלוכלכים, אולי נסעת שלושה ימים רצופים עם הרהיטים, לא התקלחת, לא התגלחת. אולי אתה מזרח תיכוני פשוט שרק הביא את השרירים שלו ליום בשביל לסחוב את המיטה, אבל אתה בעצם הרבה יותר מזה - הזעת בשבילם, נסעת ימים בשבילם, חצית את היבשת, הגעת לאזורי זמן אחרים, לאקלימים שונים, הכול כדי להעביר את הדברים שלהם. אתה כתף להישען עליה ולבכות עליה. אתה החיוך הסימפתי למי שאין לו משפחה שתחייך. אתה החבר הכי טוב, בשלב של החיים שכבר כמעט אין חברים.
    • אסף גברון
      צילום: מוטי קיקיון
    • אסף גברון

      אסף גָבְרוֹן (נולד ב-21 בדצמבר 1968) הוא סופר, מתרגם ויוצר מוזיקלי ישראלי, ולשעבר עיתונאי ואיש הייטק. זוכה פרס ברנשטיין (2013) על ספרו "הגבעה", פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (תשע"א), פרס גפן (2009) ופרסים נוספים בחו"ל. כמה מספריו תורגמו למספר שפות.

      גברון כתב, ערך ותרגם יצירות רבות. ספריו מגוונים, ועוסקים בישראליות כיום ובעתיד.
     
  • נושאים
  • המלצות נוספות
    • בית הקפה של נורה אפרון
    • המורה לעברית
    • חשד לשיטיון
    • גדר חיה
    • ספר קישוני
    • המקום הכי טוב בעולם
    • שמונה-עשרה מלקות
    • תנין פיגוע
    • נתן
    • ניו יורק 1 תל אביב 0
    • תלושה
    • רומן אמריקאי