מידע למטייל
מתי לנסוע
העונה המומלצת היא בין מאי לספטמבר, כאשר יש סיכוי לשמים בהירים ולטמפרטורות נוחות. למי שאינו מפחד מקור וגשם מומלץ להגיע דווקא לפני עונת השיא: מרץ ואפריל באביב, ואוקטובר בסתיו. שינויי מזג האוויר יכולים להעניק, דווקא בחודשים אלו, ימים נפלאים. בנוסף, באביב הפריחה משגעת, ובסתיו צבעי השלכת המאדימים מוסיפים ניחוח קסום לנופי היער הבוואריים.
איך להגיע
חברות רבות טסות מישראל לשדה התעופה במינכן, ביניהן לופטהנזה, אל על וישראייר. בעונת התיירות אפשר להשיג טיסות צ'רטר זולות מהטיסות הסדירות למינכן. דרך אחרת להגיע היא דרך שדה התעופה של וינה, לשם יש שפע טיסות — רובן זולות מהטיסה למינכן.
תחבורה
הכבישים המצוינים של גרמניה, יחד עם מחירי ההשכרה הזולים, מחייבים: שכרו רכב. מי שפוחד מהרפתקאות יכול לקחת גם מכשיר ניווט לווייני בתוספת קטנה למחיר. קחו מכונית קטנה, שכן מחירי ההשכרה זולים אבל מחירי הדלק יקרים. בוואריה היא כפרית ברובה, כך שחנייה אינה בעיה, אבל בערים ובאתרי התיירות המרכזיים החנייה כרוכה בתשלום בשעות מסוימות ביום. בעת הזמנת המלון ודאו שיש לו גם חנייה — מחוץ למינכן רוב המלונות נותנים חנייה הכלולה במחיר.
לינה
הלינה בבוואריה אינה יקרה. במינכן הלינה תעלה בסביבות 100 יורו ללילה לחדר — כולל ארוחת בוקר. מחוץ למינכן אפשר למצוא מלונית טובה, מלון או חדר אירוח במחירים הנעים סביב 80-60 יורו לחדר ללילה ואפילו פחות מזה. מחוץ למינכן אין צורך להזמין מראש. כאשר תחליטו שהגיע הזמן לעצור את יום הטיול ולחפש מקום לישון, תמצאו כזה ללא בעיה. אם תרחיקו מעט מהכביש הראשי, לכפר ציורי או חווה חקלאית — תגלו פנינים במחירים סבירים עד זולים (50-30 יורו ללילה לחדר כולל ארוחת בוקר).
אוכל
בבוואריה אוכלים טוב ובמחירים סבירים. לכל אזור הנקניקיות המיוחדות לו והמאכלים הייחודיים. מסעדות יש בשפע, בכל עיירה וכפר. אין כל צורך להתמכר לרשתות המזון המהיר או לסנדוויצ'יה מקומית בתחנת דלק על אם הדרך. המים בבוואריה טובים לשתייה, קחו אתכם בקבוק מים ומלאו אותו במסעדות או בשירותים שבדרך. פירות וירקות טריים יש בשפע בשווקים במרכזי הערים העתיקות, בהם אפשר להצטייד בקלות ובזול בפירות, בירקות, בלחם טרי ובגבינות. ארוחה טובה במסעדה תעלה בסביבות 30-20 יורו לאדם.
בירה
בוואריה היא ארץ הבירה. אין סיכוי שתצאו משם מבלי ללגום כמה כוסות. סיור במבשלות הבירה הוא חוויה, ובקיץ פורחים גני הבירה בכל אתר ובכל פינה. הפיינטים גדולים, גדולים מאוד, הבירה מגוונת, ויחד עם פרצל קשה ומלוח או נקניקייה זה בהחלט נחשב לארוחה בבוואריה.
כניסות לאתרים ולמוזאונים
כרטיסי הכניסה למוזאונים ולאתרים בבוואריה יקרים יחסית, אבל לא חייבים לבקר בכל מוזאון ולא חייבים לעצור בכל אתר שדורש דמי כניסה. רבים ממכמני האמנות והתיירות של בוואריה הם ללא תשלום (כנסיות, אתרי טבע, ערים עתיקות) וברבים מהאתרים ששילמתם כדי להיכנס אליהם תמצאו את עצמכם שואלים אחר כך "מה בדיוק ראינו כאן?". בסופו של דבר הטירות דומות למדי זו לזו, ואם אתם לא חייבים לראות בדיוק את התמונה המסוימת התלויה במוזאון זה או אחר, גם יצירות האמנות במוזאונים השונים בסופו של דבר די דומות. במדריך הזה ציינו את האתרים שראוי להתאמץ ולשלם עבורם — אתרים רבים אחרים הם חביבים ומעניינים, אבל עד מהרה תגלו שללא שימוש מושכל ושמירה על תקציב, הסכומים הקטנים האלה, כביכול, עד מהרה מצטברים להוצאה משמעותית.
פסטיבלים
בין האביב לסתיו בוואריה עמוסה בפסטיבלים. בכל עיר, עיירה וכפר חוגגים בהתלהבות את ימי הקיץ הנעימים, בטרם ייאלצו לחזור לאפרוריות של עננים וגשם בחורף. בנוסף לפסטיבלים המקומיים מתקיימים בבוואריה אינספור פסטיבלים, ממוסיקה ועד לאמנות, המגיעים מבחוץ. רצוי להימנע מלהגיע לפסטיבלים הגדולים — האוקטוברפסט (שרובו מתקיים בספטמבר) במינכן הוא אירוע של שבעה מיליון איש המצטופפים ב־14 אוהלי בירה. לא בטוח שתצליחו ליהנות בתוך מהצפיפות, חנייה לא תמצאו, וברוב המקרים גם לא יהיה מקום באירועים המעניינים והחשובים. לעומת זאת דווקא הפסטיבלים המקומיים הם הנאה צרופה. תיתקלו בהם במקרה, האווירה תהיה של חג אמיתי, וגם יהיה אוכל ותמצאו חנייה בקלות.
