הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
כל הספרים

       המועצה להשכלה גבוהה

 

      "סטונר" של ג'ון וויליאמס הוא שיעור יוצא דופן בכתיבה מופתית

    

     גליה יהב

 

 

 

 

סטונר הוא אדם לא מעניין. אבל הוא הלא מעניין המרתק ביותר מבין הלא מעניינים הספרותיים. ג'ון וויליאמס אינו מסיר ממנו לרגע את המבט, נשאר צמוד ומרותק אליו, מילדותו בחווה החקלאית הענייה של הוריו השותקים ועד לפרישתו כדוקטור לספרות אנגלית, והלאה, עד נשימתו האחרונה. בתווך לא קרה דבר מסעיר – הסטודנט הפך למרצה, התחתן והפך לאב, מצא אהבה, חווה פרידה ומחלה. וזהו, פחות או יותר. סאגת חיים ליניארית פשוטה לכאורה. העניין בספר הנפלא הזה לא רק שאינו מצוי בעלילות (אלא בעוצמה הרגשית המשוערת הרוחשת מתחת לפני השטח) – הוא נשען על הפערים בין האירועים לבין האפקטים שלהם. וכמובן, על יכולת התיאור מלאת העדינות של וויליאמס.

הטון המדוד ומלא האמפתיה, מעבר לכך שמציב רף כתיבה מעורר השתאות, מרשים גם משום שהסופר וגיבורו חולקים ביוגרפיה כמעט זהה, לפחות בקוויה החיצוניים הגסים. וויליאמס, שבעצמו גדל במשפחה חקלאית ולימד ספרות וכתיבה יוצרת, פירסם את הספר לראשונה בארה"ב ב-1965 אבל לא זכה להצלחה מרובה ונשאר כסמן של כתיבה מופתית בקרב מביני דבר בלבד.

 

נקודת הפתיחה של סטונר חלשה. ללימודי הספרות הגיע במקרה, גלש אליהם מלימודי אגרונומיה וחווה מעין התגלות, הארה. מאז לא עזב את האוניברסיטה, כשמסלול חייו זהה לקצב הסמסטרים, הקורסים, בחינות סוף השנה. יש בו חשש מהחלפת כתובת ומקום עבודה, והוא בעצם אדם המרותק למקומו. כך שאפשר לקרוא את הספר גם באופן טופוגרפי, כמתווה דינמי של המרחקים והקִרבות הנפשיות שלו – מהוריו, מחומרי הלימוד, מבתו, מקולגות ומיריבים. אנחנו יודעים כל מה שאפשר על מהלכיו של סטונר, אבל מה שמוליך את תשוקותיו, תבוסותיו, ויתוריו, נשאר חתום בפנינו, לא מבורר עד תומו. ההסברים, הפרשנויות, ההשלכות, ההשוואות, התובנות הפסיכולוגיות הן על אחריותנו בלבד. וויליאמס אינו מנדב אפילו אחת, באי-צדקנות עקרונית שהיא הליבה של אופן הסיפור שלו, הנדיב כל כך כלפי הקוראים.

החיסכון המאופק הזה מגיע גם לגבהים לשוניים יפהפיים, קפסולות מכווצות של אי-פתרון השאלות הגדולות תוך הצגתן הצנועה והמשכנעת. מוזרותה של אשתו אדית, למשל, אינו זוכה להגדרה קלה. לא ברור אם היא מטורפת, נוירוטית, דכאונית, פוסט-טראומטית או פשוט כלבת מעמד גבוה ששונאת את העובדה שהתחתנה נמוך, עם אקדמאי. תיאור ליל כלולותיהם הוא אחד מתיאורי הכישלון המיני המפוארים, מתואר שנייה אחר שנייה מיוסרת, מענה, של בלבול הדדי חסר חדווה, שרובו מתרחש כשאדית בכלל באמבטיה (בהתחלה כדי להתכונן ואחר כך כדי להקיא) ומסתיים באמירה הלקונית: "זה בגלל השמפניה. לא הייתי צריכה לשתות עוד כוס".

אחרי לידתה של גרייס מפסיקה אדית לתפקד והופכת לזרה, מתוחה ועייפה, גחמנית ועוינת עוד יותר. ואז מגלה סטונר את קתרין, ועימה את האהבה המתגמלת, הארוטית מאוד, ההדדית, רק כדי לאבד אותה, כשהקשר ביניהם משמש כנשק נגד סטונר במאבק כוחות פנים-מחלקתי העוסק בתהילתם של מנחי התזות לא פחות מאשר ביושרה שלהם או בדקדוק וברטוריקה של שירת ימי הביניים.
 

 

 'The Thinker' של תומס איקינס, 1900


כאן, בחצי השני של הספר, מתגלה סטונר במלוא עקשנותו. אחרי שגילה את התשוקה וההתלהבות, ודווקא לקראת גיל פרישה, הוא בוחר לראשונה בעימות ולא בפשרה, נאבק על עקרונות, משיל מעליו את רוח הפטאליזם והאיפוק, הולך עד הסוף. וויליאמס מתאר בפרוטרוט מענג עלילות פוליטיות רוויות יצרים ונקמנות האורבת עשרות שנים כשהיא מחופשת להתעקשות על יושרה ועל פרוצדורות מוסדיות תקניות. המרצה האפרפר כמו התלטש והתקדש לקראת תפקיד חייו: הסירוב להיכנע לתגרנות מסדרונות כיצירת מופת שאינה נופלת מזו של המשורר אותו הוא מלמד עשרות שנים.

סטונר אינו טיפש, אבל גם אינו אדם מבריק, חוקר פורה או מרצה כריזמטי במיוחד. הוא אינו לוחם על עקרונותיו, אך גם לא המודל של המתפשר והנכנע. זה אינו סיפורו של האדם הפשוט, אבל גם לא קווים לדמות אינטלקטואלית, אפלה ויצרית. הוא לא מאהב דגול ולא אבא מצוין, אך גם אינו נרקיסיסט נוטש חסר מוסר. לא גיבור ולא מקולל. הוא מין ממוצע של כל אלה, לאורך חייו היה כזה וגם כזה, בחר כך וגם אחרת, השלים עם אכזבות והתרגש. מה כן יש לסטונר? התעקשות גדולה. להמשיך. שהחיים יקרו, יצליחו. זו בעצם ויטאליות טהורה, חסרת נימוקים, שאין להדבירה. אחד הרגעים הנפלאים, בספר שעמוס בכאלה, הוא רשימת המצאי על ערש דווי, עת "בקור-רוח ובהיגיון הירהר בכישלון המשתמע מן הסתם מחייו". השאלה המנקרת היא "ומה עוד?,"?? והתשובה שהוא עונה לעצמו היא "למה ציפית?".

 

לרכישת הספר "סטונר"