הבעל שם טוב
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הבעל שם טוב
מכר
מאות
עותקים
הבעל שם טוב
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

הבעל שם טוב

ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

    עוד על הספר

    תקציר

    רבי ישראל בעל שם טוב (הבעש"ט) מי שחולל את התנועה העמוקה והמשמעותית ביותר ביהדות המודרנית – תנועת החסידות – הגיח אל עולמה של היהדות מתוך היער. התבודדות ארוכת שנים בעומק הרי הקרפטים, מפגש עם שבטים נידחים ולימוד חכמות ריפוי עתיקות גרמו לו להתפרצות של חכמה בלתי-מצויה, טעונה במתח אנרגטי עצום ובעלת עמקות פסיכולוגית.
     
    הבעש"ט זכה לשבחים שככל הנראה לא זכה להם מעולם אדם מישראל. על האנשים שבהם פגש – דרי העיירה הפשוטים ותלמידי החכמים הגדולים היושבים בעיר – טבע חותם בל יימחה, ואישיותו הנדירה תועדה באינספור אגדות. אולם, בניגוד להילה שנקשרה לדמותו, הרי שחכמתו, 'מורשת היער' שלו, לא נלמדה באופן מספק. זו כוללת קריאה עמוקה להתבוננות פנימית, חיפוש אחר ההיבט האלוהי של כל פן מפניה המגוונים של המציאות והבנה מחודשת של התורה והריטואל היהודי.
     
    הבעל שם טוב – האיש שבא מן היער מכנס מאמרים הכתובים בידי חוקרים והיסטוריונים, פסיכולוגים ואנשי יצירה, המבקשים להציג את פניו הרבגוניים של הבעש"ט ואת שלל צבעיה של תורתו. הבנה עמוקה של דבריו כוללת מבט משווה עם תורות פסיכולוגיות ורוחניות נוספות, כגון זו של ימימה אביטל, בודהיזם, היפנוזה, זן ועוד. כל אלה מעשירים ותורמים להבנתנו את תורתו העמוקה ואת דמותו הפנטסטית – הנותרת עדיין בערפל – של מחולל החסידות.
     
    קראתי על הבעל שם טוב ספרים רבים. חלקם טובים, אפילו מצוינים. אך הספר הזה העניק לי תובנות חדשות ומסעירות שלא שיערתי. המאמרים העמוקים והמפתיעים שבו מזמנים חוויה מיוחדת במינה גם למי שעד כה לא גילו עניין מיוחד בחסידות. אני ממליצה להתענג עליהם ביסודיות, לאט לאט, ולא להחמיץ אף מאמר. – יוכי ברנדס
     
    "משיָפוצו מעיינותך חוּצה" – כך נאמר לבעש"ט ב'עליית נשמה' בתגובה לשאלתו את המשיח מתי הוא כבר מגיע. היום, יותר מתמיד, אף על פי שכבר חלפו מאתיים וחמישים שנה, תורתו של הבעש"ט ממשיכה להתגלות ואף להיות רלוונטית יותר ויותר. רועי הורן, בכישרון העריכה המיוחד שלו, צירף יחד כותבים מעולמות שונים המנסים כולם לפענח ולחשוף את הסוד באיש המיוחד ובתורותיו, הממשיכים כמעיין המתגבר להשפיע על החיוניות והתחדשות התורה בזמננו.
     
    אני תפילה שכפי שאירע באסופה הקודמת שלו, "החיים כגעגוע", גם האסופה הנוכחית תמצא את דרכה אל תוככי החברה הישראלית ותביא לנביעתה של יצירה יהודית חדשה גם ישנה. – הרב דב זינגר, ראש ישיבת "מקור חיים"

    פרק ראשון

    פתח דבר
     
     
    הבעל שם טוב היה אחד מגדולי הרוח בתולדות המיסטיקה העולמית. מכוח דמותו התחוללה מהפכה רוחנית, שזכתה לכינוי ״תנועת החסידות״, תנועה שחיה ובועטת גם כיום, מזה כמאתיים וחמישים שנה. הוגה הדעות הידוע מרטין בובר, מי שראה עצמו תלמיד של תנועה זו ויישם את רעיונותיה בפילוסופיה שלו - שהשפיעה בתורה על הפסיכולוגיה, הדתות השונות ותפיסות סוציולוגיות - קבע כבר לפני כמאה שנים (!) ש״לא תיתכן תחייה של היהדות שלא משוקעים בה יסודות מן החסידות״. ואכן, אנו רואים את השפעתה של החסידות על כל אגפי היצירה של תנועת ההתחדשות היהודית - בתי המדרש, תיאטרון, ספרות, קולנוע, וכמובן מוזיקה. מחוללה של מהפכה זו היה דמות חידתית ופלאית, רבי ישראל בן אליעזר. לגבי איש זה, האימרה הנדושה ״היה לאגדה עוד בחייו״ - נכונה בהחלט, גם מן הבחינה ההיסטורית. למעשה לא היתה ברירה אלא לתאר אותו במונחים אגדתיים: על הביוגרפיה שלו כמעט לא היה ידוע דבר, גם בחייו, ואילו הכריזמה שלו לא ידעה גבולות. השילוב הזה - בין חידתיות ביוגרפית לבין כריזמה ותחושת פלא שאחזה כל מי שבא עמו במגע - הביא ללידתן של אגדות אין ספור סביב האיש.
    האגדה בחרה לצייר את דמותו כמי שנולד מן היער.
     
    ישראל בן אליעזר היה במקצועו ״בעל שם״, מקצוע העונה גם לשם ״בעל שם טוב״ (מכאן כינויו הבעש״ט) - היינו מרפא עממי, הנעזר בשמות קדושים, קמעות, מאגיה עממית וחכמה עתיקה של רוקחות טבעית, שאותה למד מצוענים ביערות ובהרים הקרפטיים. כנראה שהבעש״ט ביצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר, וזו אולי הסיבה שקהילה מכובדת כמו מז'יבוז' החליטה לשכור לו בית ולהחזיקה אצלו. אך אין זו הסיבה שבגינה דמותו של הבעש״ט חוללה שינוי כה עמוק ביהדות אירופה בת הזמן וביהדות בכלל ברבות השנים. לצד היותו מרפא עממי, היה הבעש״ט מורה רוחני נדיר באיכותו. אנשים רמי מעלה - שאנו מכירים את יכולותיהם הרוחניות והאינטלקטואליות מספריהם השונים - דיווחו על שינויים דרמטיים בעולמם הפנימי, שהתחוללו בהם הודות למפגש עמו וההנחיות שנתן להם. עשרות דמויות, מהעמוקות ביותר שידעה היהדות, נמשכו אל הבעש״ט כמגנט, ואט אט הבינו שיש בידו בשורה רוחנית חדשה־ישנה, ושמוטלת עליהם החובה הקדושה להפיצה. תלמידי תלמידיו כבר הקימו חצרות של מאות ואלפי יהודים, ששמעו את תורת הבעש״ט, דרך פילטרים שונים ומגוונים, חלקם קרובים יותר למקור וחלקם כבר נתרחקו.
    רובם של היהודים הפשוטים שהצטרפו בהתלהבות לתנועת החסידות בסוף המאה השמונה עשרה והלאה, לאו דווקא ידעו לצלול לכל עומקה של התורה החדשה; הם רק חשו בבטנם כי משהו גדול וחדש מתחולל לפניהם. היה זה מספיק עבורם כדי למצוא טעם מחודש בחיים בכלל ובחיים היהודיים בפרט. אך היו גם לא מעט ששקדו על הבנת הבשורה החדשה שניסתה החסידות להביא לעולם ולעמוד על יסודותיה התיאולוגיים. ואמנם, תנועת החסידות מכילה אלפים של ספרי הגות - חלקם עמקניים למדי - המשקפים את רבגוניותה המחשבתית הרחבה של התנועה.
    לפלא הוא, שתורת הבעש״ט, הרעיונות שהוא עצמו טרח לפתח וללמד, זכתה אך למעט הדהוד והרחבה בכתבי ממשיכי דרכו. ממשיכיו נטלו מוטיבים אחדים מתורתו, ופיתחום לכדי הגות שלמה וסדורה, אך מוטיבים רבים אחרים נשארו בקרן זווית. גם החוקרים, שעמלו רבות בתהייה על קנקן תורתו של הבעש״ט, אמנם ביררו סוגיות יסוד בהגותו, סרטטו קווים לדמותו ומיקמו אותו היסטורית בזמנו ובמקומו, אך סוגיות מרתקות אחרות שאליהן נתן הבעש״ט את דעתו בהזדמנויות שונות, לא זכו לביאור ובירור מספק.
     
    אסופה זו מבקשת לחזור אל הראשית, אל כור ההיתוך הראשוני של החסידות - הגותו העצמית של הבעש״ט שנולדה לה מן היער - ולמקד את אור הזרקור עליה בלבד; בכך מבקשים אנו לגאול את תורתו מגלמיותה. דבריו של הבעש״ט קצרים ותמציתיים וזקוקים לקורא בעל מעוף שייתן להם פה, מובן והקשר. לא כל כך פשוט לאדם מן השורה להבין את דבריו של מי שבא מן היער, מן הבחינה הסימלית ומן הבחינה הביוגרפית כאחד.
    הכותבים באסופה זו, המגיעים משדות מגוונים - בית המדרש, המחקר האקדמי, ההגות היהודית, הפסיכולוגיה והספרות, מבקשים, כל אחד מן הזווית המיוחדת שלו, להנהיר את תורתו ואת דמותו כמורה וליצור גשר בין הגאון מן המאה השמונה עשרה ובין האדם המשכיל בן זמננו.
     
    אסופה זו מצטרפת לעשרות רבות של חיבורים שנכתבו על אודות הבעש״ט.1 אחד מסמניה של האמת הוא שבכל דור היא מגלה פנים חדשות, ושהחיוניות שבה לא מפסיקה לזרום בעורקי דורשיה. על כן גם כעת, למעלה ממאתיים וחמישים שנה אחר פטירת הבעש״ט, רבנים, חוקרים, אנשי רוח, פסיכולוגים וסופרים בני זמננו מוצאים בבעש״ט מקור השראה וקרקע מוצקה להבעת רעיונותיהם.
     
    השער הראשון - תורה שנולדה מן היער, מציג בתחילה את השפעתו העמוקה של היער על אישיותו ותורתו של הבעש״ט, עובר לאפיונים רחבים יותר של תורתו ומסיים ביסודה של המוטיבציה העמוקה שלו להפיצה.
    השער השני - מפגשי איש היער, עוסק באינטראקציות המיוחדות של הבעש״ט עם תלמידיו הראשונים - מלומדים מופלגים ומיסטיקאים ידועי שם. מה משך אותם אליו? מה היה לו לתרום לעולמם?
    השער השלישי - גילויי אורות בחשכת המעמקים, כבר נוגע בלב ליבו של חידושו של הבעש״ט. יכולתו לחלץ ניצוצות של אור מן המקומות היותר קשים בנפש ובמציאות, היא שלמעשה חוללה את ההיבט ההגותי של תנועת החסידות, על הבטיה המגוונים - תורת הנפש, השמחה, הפריצה של המסגרת המקובלת של 'עבודת ה''.
    השער הרביעי - חכמת הבעש״ט לאורם של עולמות רחוקים, עוסק בדומה ובשונה בין תורת הבעש״ט לבין תורות רוחניות שונות, שיש בעומקן זיקה אל החסידות. מפגשים אלה שופכים למעשה אור חדש על תורת הבעש״ט ומאפשרים לה אפיקי ביטוי גם בשפות אחרות לגמרי מזו החסידית, המזרח אירופאית.
    שלושת האפילוגים, מתייחדים בכך שהם אינם כותבים על הבעש״ט, אלא כותבים אליו. זהו החלק הספרותי של האסופה, העובר מניתוח דבריו אל עבר דיאלוג של ממש עם הדמות ותורתו.
     
    ▪▪▪
     
    מבחינת עבודת העריכה, בכל הנוגע לעיון ב'תורות' של הבעש״ט, השתדלנו שהמובאות משמו של הבעש״ט יהיו מהימנות עד כמה שאפשר, היינו מפי תלמידים שפגשו את הבעש״ט בעצמם; ואם בסיפורים עוסק המאמר, אזי שהסיפור יהיה מן המקורות הספרותיים הקרובים יותר אל זמנו של הבעש״ט, המשמרים את רוחו. כאן המקום להודות מקרב לב לכותבי המאמרים, שאהבתם לבעש״ט וההזדהות העמוקה שלהם עם עולמו הביאתם להיעתר לא רק לעצם הכתיבה, אלא גם לכל הערותיי; והיה והרעיונות שבמאמריהם יחלחלו ללבם של הקוראים - יהא זה שכרם.
     
    חובה נעימה לי היא להודות להוצאת ידיעות ספרים שזה זמן רב היא מהווה בית ליצירה והגות יהודית ויש לייחל שתמשיך כך עוד שנים רבות, ובמיוחד לעמיחי ברהולץ, עורך תחום יהדות בהוצאה, שנענה לכל בקשותיי.
    אני מקווה ומייחל שאסופה זו, כמו קודמתה, שעסקה בסיפורי ר' נחמן מברסלב, נינו של הבעש״ט (החיים כגעגוע - קריאות חדשות בסיפורי המעשיות של ר' נחמן מברסלב, תל אביב תש״ע, אף זו בהוצאת ידיעות ספרים), תשמש אף היא השראה למחשבה חדשה, לרגש רענן וליצירה.
     
    קריאה מהנה
     
    העורך
    קיץ תשע״ז

    עוד על הספר

    הבעל שם טוב רועי הורן
    פתח דבר
     
     
    הבעל שם טוב היה אחד מגדולי הרוח בתולדות המיסטיקה העולמית. מכוח דמותו התחוללה מהפכה רוחנית, שזכתה לכינוי ״תנועת החסידות״, תנועה שחיה ובועטת גם כיום, מזה כמאתיים וחמישים שנה. הוגה הדעות הידוע מרטין בובר, מי שראה עצמו תלמיד של תנועה זו ויישם את רעיונותיה בפילוסופיה שלו - שהשפיעה בתורה על הפסיכולוגיה, הדתות השונות ותפיסות סוציולוגיות - קבע כבר לפני כמאה שנים (!) ש״לא תיתכן תחייה של היהדות שלא משוקעים בה יסודות מן החסידות״. ואכן, אנו רואים את השפעתה של החסידות על כל אגפי היצירה של תנועת ההתחדשות היהודית - בתי המדרש, תיאטרון, ספרות, קולנוע, וכמובן מוזיקה. מחוללה של מהפכה זו היה דמות חידתית ופלאית, רבי ישראל בן אליעזר. לגבי איש זה, האימרה הנדושה ״היה לאגדה עוד בחייו״ - נכונה בהחלט, גם מן הבחינה ההיסטורית. למעשה לא היתה ברירה אלא לתאר אותו במונחים אגדתיים: על הביוגרפיה שלו כמעט לא היה ידוע דבר, גם בחייו, ואילו הכריזמה שלו לא ידעה גבולות. השילוב הזה - בין חידתיות ביוגרפית לבין כריזמה ותחושת פלא שאחזה כל מי שבא עמו במגע - הביא ללידתן של אגדות אין ספור סביב האיש.
    האגדה בחרה לצייר את דמותו כמי שנולד מן היער.
     
    ישראל בן אליעזר היה במקצועו ״בעל שם״, מקצוע העונה גם לשם ״בעל שם טוב״ (מכאן כינויו הבעש״ט) - היינו מרפא עממי, הנעזר בשמות קדושים, קמעות, מאגיה עממית וחכמה עתיקה של רוקחות טבעית, שאותה למד מצוענים ביערות ובהרים הקרפטיים. כנראה שהבעש״ט ביצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר, וזו אולי הסיבה שקהילה מכובדת כמו מז'יבוז' החליטה לשכור לו בית ולהחזיקה אצלו. אך אין זו הסיבה שבגינה דמותו של הבעש״ט חוללה שינוי כה עמוק ביהדות אירופה בת הזמן וביהדות בכלל ברבות השנים. לצד היותו מרפא עממי, היה הבעש״ט מורה רוחני נדיר באיכותו. אנשים רמי מעלה - שאנו מכירים את יכולותיהם הרוחניות והאינטלקטואליות מספריהם השונים - דיווחו על שינויים דרמטיים בעולמם הפנימי, שהתחוללו בהם הודות למפגש עמו וההנחיות שנתן להם. עשרות דמויות, מהעמוקות ביותר שידעה היהדות, נמשכו אל הבעש״ט כמגנט, ואט אט הבינו שיש בידו בשורה רוחנית חדשה־ישנה, ושמוטלת עליהם החובה הקדושה להפיצה. תלמידי תלמידיו כבר הקימו חצרות של מאות ואלפי יהודים, ששמעו את תורת הבעש״ט, דרך פילטרים שונים ומגוונים, חלקם קרובים יותר למקור וחלקם כבר נתרחקו.
    רובם של היהודים הפשוטים שהצטרפו בהתלהבות לתנועת החסידות בסוף המאה השמונה עשרה והלאה, לאו דווקא ידעו לצלול לכל עומקה של התורה החדשה; הם רק חשו בבטנם כי משהו גדול וחדש מתחולל לפניהם. היה זה מספיק עבורם כדי למצוא טעם מחודש בחיים בכלל ובחיים היהודיים בפרט. אך היו גם לא מעט ששקדו על הבנת הבשורה החדשה שניסתה החסידות להביא לעולם ולעמוד על יסודותיה התיאולוגיים. ואמנם, תנועת החסידות מכילה אלפים של ספרי הגות - חלקם עמקניים למדי - המשקפים את רבגוניותה המחשבתית הרחבה של התנועה.
    לפלא הוא, שתורת הבעש״ט, הרעיונות שהוא עצמו טרח לפתח וללמד, זכתה אך למעט הדהוד והרחבה בכתבי ממשיכי דרכו. ממשיכיו נטלו מוטיבים אחדים מתורתו, ופיתחום לכדי הגות שלמה וסדורה, אך מוטיבים רבים אחרים נשארו בקרן זווית. גם החוקרים, שעמלו רבות בתהייה על קנקן תורתו של הבעש״ט, אמנם ביררו סוגיות יסוד בהגותו, סרטטו קווים לדמותו ומיקמו אותו היסטורית בזמנו ובמקומו, אך סוגיות מרתקות אחרות שאליהן נתן הבעש״ט את דעתו בהזדמנויות שונות, לא זכו לביאור ובירור מספק.
     
    אסופה זו מבקשת לחזור אל הראשית, אל כור ההיתוך הראשוני של החסידות - הגותו העצמית של הבעש״ט שנולדה לה מן היער - ולמקד את אור הזרקור עליה בלבד; בכך מבקשים אנו לגאול את תורתו מגלמיותה. דבריו של הבעש״ט קצרים ותמציתיים וזקוקים לקורא בעל מעוף שייתן להם פה, מובן והקשר. לא כל כך פשוט לאדם מן השורה להבין את דבריו של מי שבא מן היער, מן הבחינה הסימלית ומן הבחינה הביוגרפית כאחד.
    הכותבים באסופה זו, המגיעים משדות מגוונים - בית המדרש, המחקר האקדמי, ההגות היהודית, הפסיכולוגיה והספרות, מבקשים, כל אחד מן הזווית המיוחדת שלו, להנהיר את תורתו ואת דמותו כמורה וליצור גשר בין הגאון מן המאה השמונה עשרה ובין האדם המשכיל בן זמננו.
     
    אסופה זו מצטרפת לעשרות רבות של חיבורים שנכתבו על אודות הבעש״ט.1 אחד מסמניה של האמת הוא שבכל דור היא מגלה פנים חדשות, ושהחיוניות שבה לא מפסיקה לזרום בעורקי דורשיה. על כן גם כעת, למעלה ממאתיים וחמישים שנה אחר פטירת הבעש״ט, רבנים, חוקרים, אנשי רוח, פסיכולוגים וסופרים בני זמננו מוצאים בבעש״ט מקור השראה וקרקע מוצקה להבעת רעיונותיהם.
     
    השער הראשון - תורה שנולדה מן היער, מציג בתחילה את השפעתו העמוקה של היער על אישיותו ותורתו של הבעש״ט, עובר לאפיונים רחבים יותר של תורתו ומסיים ביסודה של המוטיבציה העמוקה שלו להפיצה.
    השער השני - מפגשי איש היער, עוסק באינטראקציות המיוחדות של הבעש״ט עם תלמידיו הראשונים - מלומדים מופלגים ומיסטיקאים ידועי שם. מה משך אותם אליו? מה היה לו לתרום לעולמם?
    השער השלישי - גילויי אורות בחשכת המעמקים, כבר נוגע בלב ליבו של חידושו של הבעש״ט. יכולתו לחלץ ניצוצות של אור מן המקומות היותר קשים בנפש ובמציאות, היא שלמעשה חוללה את ההיבט ההגותי של תנועת החסידות, על הבטיה המגוונים - תורת הנפש, השמחה, הפריצה של המסגרת המקובלת של 'עבודת ה''.
    השער הרביעי - חכמת הבעש״ט לאורם של עולמות רחוקים, עוסק בדומה ובשונה בין תורת הבעש״ט לבין תורות רוחניות שונות, שיש בעומקן זיקה אל החסידות. מפגשים אלה שופכים למעשה אור חדש על תורת הבעש״ט ומאפשרים לה אפיקי ביטוי גם בשפות אחרות לגמרי מזו החסידית, המזרח אירופאית.
    שלושת האפילוגים, מתייחדים בכך שהם אינם כותבים על הבעש״ט, אלא כותבים אליו. זהו החלק הספרותי של האסופה, העובר מניתוח דבריו אל עבר דיאלוג של ממש עם הדמות ותורתו.
     
    ▪▪▪
     
    מבחינת עבודת העריכה, בכל הנוגע לעיון ב'תורות' של הבעש״ט, השתדלנו שהמובאות משמו של הבעש״ט יהיו מהימנות עד כמה שאפשר, היינו מפי תלמידים שפגשו את הבעש״ט בעצמם; ואם בסיפורים עוסק המאמר, אזי שהסיפור יהיה מן המקורות הספרותיים הקרובים יותר אל זמנו של הבעש״ט, המשמרים את רוחו. כאן המקום להודות מקרב לב לכותבי המאמרים, שאהבתם לבעש״ט וההזדהות העמוקה שלהם עם עולמו הביאתם להיעתר לא רק לעצם הכתיבה, אלא גם לכל הערותיי; והיה והרעיונות שבמאמריהם יחלחלו ללבם של הקוראים - יהא זה שכרם.
     
    חובה נעימה לי היא להודות להוצאת ידיעות ספרים שזה זמן רב היא מהווה בית ליצירה והגות יהודית ויש לייחל שתמשיך כך עוד שנים רבות, ובמיוחד לעמיחי ברהולץ, עורך תחום יהדות בהוצאה, שנענה לכל בקשותיי.
    אני מקווה ומייחל שאסופה זו, כמו קודמתה, שעסקה בסיפורי ר' נחמן מברסלב, נינו של הבעש״ט (החיים כגעגוע - קריאות חדשות בסיפורי המעשיות של ר' נחמן מברסלב, תל אביב תש״ע, אף זו בהוצאת ידיעות ספרים), תשמש אף היא השראה למחשבה חדשה, לרגש רענן וליצירה.
     
    קריאה מהנה
     
    העורך
    קיץ תשע״ז