אני ישן בחדרו של היטלר
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אני ישן בחדרו של היטלר
מכר
מאות
עותקים
אני ישן בחדרו של היטלר
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

אני ישן בחדרו של היטלר

5 כוכבים (2 דירוגים)

עוד על הספר

טוביה טננבום הוא מחזאי וסופר ישראלי אמריקאי, בעל טור ועיתונאי ב"די צייט". מחבר הספרים "אני ישן בחדרו של היטלר", "תפוס ת'יהודי", "שקרים שכולם מספרים" ו-"שלום פליטים", ומייסד התיאטרון היהודי של ניו-יורק.

תקציר

זוהי מדינה שלא השתנתה מאז ישב היטלר בלשכת הקנצלר בברלין. כמובן, היטלר אינו שולט בגרמניה היום, המפלגה הנאצית הוצאה אל מחוץ לחוק, וגרמניה הפסיקה להשמיד יהודים או הומואים.
 
אבל היטלר, בואו לא נשכח, לא יצר את השואה: הוא פשוט פﬠל בסביבה חברתית שהזמינה את ביצוﬠה. הגרמנים היו מוכנים לפﬠולה. היטלר, כלומניק ממוצא אוסטרי, שפך את שנאתו אל תוך הקלחת המבﬠבﬠת, אך הקלחת ﬠמדה ובﬠבﬠה שם ﬠוד לפני היטלר וגלויות הנוף הקיטשיות שלו. לבו של הﬠם הגרמני היה ﬠם היטלר, ואותו המון ﬠדײן מזדהה ﬠמו היום. השנאה ליהודי אז, והשנאה ליהודי היום, כפי שהיא מתוארת בספר זה, היא אותה שנאה ממש."
 
לא ניתן לכבות את את השנאה בלבו של ﬠם, אם נתיר לה לבﬠור במחשכים. הגזﬠנות לא תיﬠלם מן הﬠולם אם נמשיך להשקות אותה בגשמי השתיקה. אין גרמני שיינצל מן הרﬠל המפﬠפﬠ סביבו אם שﬠר הברזל של הצנזורה ימשיך להגן ﬠליו, ואף יהודי לא ישרוד אם ימשיך לשתוק. אלו תולדות האנושות. זהו סיפורה של הדמוקרטיה. זוהי מהותו של הספר הזה".
 
"אמיץ, מצחיק, אבסורדי להפליא." — דר שפיגל (גרמניה)
"ספר נפלא, מבדר מאוד באופן כתיבתו, ומעורר דאגה בתכניו. טננבום כותב כפרא, מתחכם, מצחיק עד דמעות, סרקסטי, מרתק, רב־‌עצמה, מאשים, שיפוטי, טוב!" — נשיונל רביו
"ספר מהמם! הוא מצחיק, גדוש הומור שחור, מצחיק עד כעס!" — WABC
"תיאור מעורר דאגה של אנטישמיות" — הארץ
"חושף את שורשי האנטישמיות בהומור נושכני." — Report (אוסטריה)
"קולח ומרתק ומצחיק להפליא, עד שאתה מתקשה להניח את הספר מידך. טננבום מבריק." — PJ Media
"תודה לך שחשפת את המיתוס שהאנטישמיות בגרמניה היא נחלת העבר." — הרב מרווין הייר (מייסד ודיקן מרכז שמעון ויזנטל)
"תיאור קודר ומצחיק עד דמעות של מסע של שישה חודשים" — Ami Magazine
"תחקיר מאלף." — Jewish Telegraph
"שנינות נדירה. לא יכולתי להניח את הספר מידי." — Winnipeg Jewish Review
"כדי להבין גרמנים, חייבים ללמוד את שפתם ולחיות איתם — או לקרוא את ספרו של טננבום." — Asia Times

פרק ראשון

פרק 1
דיאט קולה עם קרח אתה רוצה? אתה קפיטליסט אמריקני!
המשרד שלי שוכן בלב מנהטן, ממש מול תחנת פן, שבסביבתה עוברים תיירים רבים. כהכנה לטיול שלי, אני מנסה לפטפט עם כמה תיירים גרמנים. אולי הם ילמדו אותי משהו על התרבות שלהם. 
האירופאים הם בעלי מודעות פוליטית מפותחת יותר, בדרך כלל, מהאמריקנים. הם אוהבים לדבר על פוליטיקה ולהתווכח על פוליטיקה, והגרמנים אוהבים לעשות זאת יותר מאחרים. אני אוהב את זה. אני יושב לדבר עם זוג תיירים גרמנים. הם לימדו אותי היום משהו מעניין מאוד: "אנחנו [כלומר, הגרמנים] קפיטליסטים מאונס, ואתם [האמריקנים] קפיטליסטים מרצון." הם אוהבים את אמריקה ושונאים אותה. הם אוהבים את הביטלס, הם מספרים לי. אני לא טורח להזכיר להם שהביטלס לא היו אמריקנים. למה לי? הם אוהבים את האמריקנים שהם פוגשים, כך הם מספרים לי. והם אוהבים את ניו־‌יורק, פשוט מתים עליה. הם מתנגדים לקפיטליזם. קפיטליזם זה דבר רע. אבל בירה זה דבר טוב. אני מזמין דיאט קולה עם קרח, הם מזמינים בירה. הם מסתכלים בקרח שבכוס שלי ואומרים, "זה מאוד אמריקני!" מבחינתם, אם אתה מזמין קולה עם קרח, אתה אמריקני. וזה הדבר השני שאני לומד היום. כלומר, מי אני: אמריקני. לא גרמני, ערבי או יהודי. אמריקני. טוב לדעת. 
• • •
הכרטיס שולם, המזוודה ארוזה, ועוד שלוש שעות עד לטיסה, ואז סוכנות הנסיעות מטלפנת. "אל תסע לנמל־‌התעופה," הם אומרים. "הטיסה שלך בוטלה." בוטלה? כן. איזה הר טיפשי התפרץ באיסלנד וענני אפר מכסים את אירופה. חשבתי שגמרנו עם ענני אפר בשמי אירופה אחרי המלחמה האחרונה, אבל מתברר שמדובר בענן מסוג אחר: הענן הזה מסוכן מאוד למטוסים או משהו כזה; אני לא מהנדס. אני יודע רק שיש ענן של אפר שמפריד ביני לבין אירופה, בין הקפיטליסטים והקפיטליסטים מאונס. והמרחב האווירי של אירופה משותק למחצה. אני מזמין מקום בטיסה אחרת, לעוד שלושה ימים, ומנסה למצוא כרטיס כלשהו שיוביל אותי לאירופה. המחיר: 917 דולר. כמה שעות מאוחר יותר, אותו כרטיס עולה בערך מאה דולר יותר ממה ששילמתי עבור הטיסה שבוטלה, אבל זה בסדר. ככה זה עם הקפיטליזם. לופטהנזה תשמח להביא אותי לאותו יעד תמורת 9,800 דולר. אבל לופטהנזה היא גרמנית, כך שזה כנראה לא קפיטליזם.

טוביה טננבום הוא מחזאי וסופר ישראלי אמריקאי, בעל טור ועיתונאי ב"די צייט". מחבר הספרים "אני ישן בחדרו של היטלר", "תפוס ת'יהודי", "שקרים שכולם מספרים" ו-"שלום פליטים", ומייסד התיאטרון היהודי של ניו-יורק.

עוד על הספר

אני ישן בחדרו של היטלר טוביה טננבום
פרק 1
דיאט קולה עם קרח אתה רוצה? אתה קפיטליסט אמריקני!
המשרד שלי שוכן בלב מנהטן, ממש מול תחנת פן, שבסביבתה עוברים תיירים רבים. כהכנה לטיול שלי, אני מנסה לפטפט עם כמה תיירים גרמנים. אולי הם ילמדו אותי משהו על התרבות שלהם. 
האירופאים הם בעלי מודעות פוליטית מפותחת יותר, בדרך כלל, מהאמריקנים. הם אוהבים לדבר על פוליטיקה ולהתווכח על פוליטיקה, והגרמנים אוהבים לעשות זאת יותר מאחרים. אני אוהב את זה. אני יושב לדבר עם זוג תיירים גרמנים. הם לימדו אותי היום משהו מעניין מאוד: "אנחנו [כלומר, הגרמנים] קפיטליסטים מאונס, ואתם [האמריקנים] קפיטליסטים מרצון." הם אוהבים את אמריקה ושונאים אותה. הם אוהבים את הביטלס, הם מספרים לי. אני לא טורח להזכיר להם שהביטלס לא היו אמריקנים. למה לי? הם אוהבים את האמריקנים שהם פוגשים, כך הם מספרים לי. והם אוהבים את ניו־‌יורק, פשוט מתים עליה. הם מתנגדים לקפיטליזם. קפיטליזם זה דבר רע. אבל בירה זה דבר טוב. אני מזמין דיאט קולה עם קרח, הם מזמינים בירה. הם מסתכלים בקרח שבכוס שלי ואומרים, "זה מאוד אמריקני!" מבחינתם, אם אתה מזמין קולה עם קרח, אתה אמריקני. וזה הדבר השני שאני לומד היום. כלומר, מי אני: אמריקני. לא גרמני, ערבי או יהודי. אמריקני. טוב לדעת. 
• • •
הכרטיס שולם, המזוודה ארוזה, ועוד שלוש שעות עד לטיסה, ואז סוכנות הנסיעות מטלפנת. "אל תסע לנמל־‌התעופה," הם אומרים. "הטיסה שלך בוטלה." בוטלה? כן. איזה הר טיפשי התפרץ באיסלנד וענני אפר מכסים את אירופה. חשבתי שגמרנו עם ענני אפר בשמי אירופה אחרי המלחמה האחרונה, אבל מתברר שמדובר בענן מסוג אחר: הענן הזה מסוכן מאוד למטוסים או משהו כזה; אני לא מהנדס. אני יודע רק שיש ענן של אפר שמפריד ביני לבין אירופה, בין הקפיטליסטים והקפיטליסטים מאונס. והמרחב האווירי של אירופה משותק למחצה. אני מזמין מקום בטיסה אחרת, לעוד שלושה ימים, ומנסה למצוא כרטיס כלשהו שיוביל אותי לאירופה. המחיר: 917 דולר. כמה שעות מאוחר יותר, אותו כרטיס עולה בערך מאה דולר יותר ממה ששילמתי עבור הטיסה שבוטלה, אבל זה בסדר. ככה זה עם הקפיטליזם. לופטהנזה תשמח להביא אותי לאותו יעד תמורת 9,800 דולר. אבל לופטהנזה היא גרמנית, כך שזה כנראה לא קפיטליזם.