דירה שבע

״הקדמת.״

הדלת נפתחה בדיוק במידה שלי. נכנסתי אחריה לדירה.

לא רציתי ללכת, אבל אמא הכריחה אותי. למה אני בכלל מקשיבה לה?

מסדרון קצר, חשוך, שמוביל אל חדר גדול מלא ערימות של ספרים, רהיטים, תמונות, חפצים, אבק, עציצים. על כורסא עם כרית מקושטת ברקמה של שושנים, מנמנם חתול שחור. בלגאן מעניין.

אפשר לגלות הרבה דברים על אנשים לפי איך שהם מסדרים את הבית. מבלגנים במקרה שלי, כי אותי מזמינים לסדר. מאז ומתמיד אהבתי סדר. זה מרגיע אותי לראות את הבגדים מקופלים כמו חיילים בארון, לפי סוג, צבע, עונה.