המזל של מר אזולאי

באותו בוקר של יום שני, כשהפרס השבועי עמד על שישה מיליון, יצא מר אזולאי מביתו.

מחשבותיו של מר אזולאי סבבו סביב שופנהאואר. מה תועלת ראה ארתור הזקן, לשנוא כך את בני האדם, תמה בינו לבינו. הלוא החיים האירו לו פנים והעניקו לו בריאות טובה, וקורת גג, וקולמוס ונייר, ומשרה רמה באוניברסיטה. כמה טוב שאיני כמוהו, סיכם לעצמו בשביעות רצון. אני שמח בחלקי ואוהב את הבריות.

ההחלטה הכבדה שנדרש לקבל בו ביום, הסיחה את דעתו של מר אזולאי, והוא עשה מעשה שמעולם לא עשה. הוא הוריד את כף רגלו אל הכביש מבלי ליתן דעתו למכוניות החולפות.