אני נזכר בזמן שהייתי מאושפז. גם אז הייתה מלחמה, כל כך הרבה מלחמות יש לנו פה. אבל אין להשוות את עוצמת הפיצוצים כשהייתי בבית החולים, לרעש הנורא שטילי האויב עושים היום. זה רעש שמטלטל לי את הנשמה. אני יודע שזה חלק מהתוכנית הגדולה, אבל הבעיה היא שאני לא יודע מה החלק שלי בה. האם אראה את האור שיפציע על הטובים עלי אדמות, או שהתוכנית עבורי היא להיות שה לעולה. אני זוכר אז, באזעקות, כשהיו מוציאים את כולנו למסדרון, כי אמרו ששם הכי מוגן, אני זוכר את דוקטור חלפי מסביר לרופאה המתלמדת שדווקא במלחמה אנחנו, המטופלים, יודעים לגייס כוחות נפש נסתרים, ואנחנו מתפקדים הרבה יותר טוב מאשר בימים רגילים.