מגורשת
(פרק מתוך רומן בכתובים)
אני מאמצת עיניים שלא לאבד את הרכב האדום הקטן שדוהר לפני. בצפון הארץ אין בימים אלה ג'י פי אס, מי שנכנס לוֵייז מקבל עדכון על כבישי בֵּירות, ואני מקפידה להישאר צמודה לאחוריה של מיקה, שמכירה את הדרך בעיניים עצומות. אני מקווה שהיא לא באמת נוהגת בעיניים עצומות. מספיק שהיא יושבת עם רגל שמאל מורמת על הדש־בורד, במו עיני ראיתי, אין לי מושג איך אפשר לנהוג ככה. אנחנו מתקדמות בכביש הארוך והישר שמצביע כמו מחט של מצפן אל מחוז חפצנו אבל אני יודעת שעוד מעט, מתישהו, תגיע הפניה מזרחה, אסור לפספס אותה, ואחר כך נתפתל בין כבישים אחוריים קטנים, נחבאים בין בוסתנים ושדות ירוקים. דצמבר השנה חם מן הרגיל ברוב חלקי הארץ אבל בצפון הגשמים המטירו כבר כמה ימים רצופים בעוז והטבע רענן ושופע. חבל שאני לא יכולה לצלם בזמן שאני נוהגת. איך לא לקחתי את המצלמה?
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
