תולי וליבי

פֶּרֶק 1

בְּדִיּוּק בְּסוֹף הַחַגִּים, בַּשַּׁבָּת הָאַחֲרוֹנָה לִפְנֵי שֶׁחוֹזְרִים לְבֵית הַסֵּפֶר וְהַשָּׁנָה בְּעֶצֶם רַק נִפְתַּחַת, בְּדִיּוּק אָז הִתְחִילָה מִלְחָמָה.

בַּבֹּקֶר הַהוּא אִמָּא וְאַבָּא לֹא הִשְׁמִיעוּ מוּזִיקָה וְלֹא טִגְּנוּ חֲבִיתוֹת וְלֹא חָתְכוּ סָלָט. הֵם הָיוּ שְׁקוּעִים בַּטֵּלֵפוֹנִים שֶׁלָּהֶם וּבַטֵּלֵוִיזְיָה הַקְּטַנָּה בַּחֲדַר הַהוֹרִים, וּבִקְּשׁוּ מִתּוּלִי וְלִיבִּי לָקַחַת לָהֶן קוֹרְנְפְלֵקְס וְלַחְזֹר לַמָּמָ"ד. תּוּלִי וְלִיבִּי לֹא רָצוּ קוֹרְנְפְלֵקְס. הֵן נִכְנְסוּ בְּיַחַד לַמִּטָּה שֶׁל תּוּלִי וְהִתְכַּסּוּ בַּשְּׂמִיכָה הַדַּקִּיקָה, וְלִיבִּי הֵרִימָה אוֹתָהּ מֵעַל לְרֹאשָׁהּ וְרָאֲתָה אֵיךְ הַכֹּל נִצְבָּע לָבָן. אַחַר כָּךְ הִיא אָמְרָה שֶׁבַּלַּיְלָה הָיָה קַר וְשֶׁהִיא מִתְגַּעְגַּעַת לַשְּׂמִיכָה שֶׁל הַחֹרֶף, וְתוּלִי אָמְרָה שֶׁלַּחֹרֶף יִקַּח עוֹד זְמַן לָבוֹא.

עַכְשָׁו, כְּשֶׁהָיוּ לְגַמְרֵי עֵרוֹת, תּוּלִי וְלִיבִּי הִקְשִׁיבוּ בְּרִכּוּז לַקּוֹלוֹת שֶׁל הַבַּיִת; הַטֵּלֵוִיזְיָה רָחֲשָׁה רַחַשׁ מָתוּחַ וְהַטֵּלֵפוֹנִים רָטְטוּ וְצִיְּצוּ בְּבֶהָלָה, וְאִמָּא וְאַבָּא נִשְׁמְעוּ נִדְהָמִים כְּאִלּוּ קָרָה דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַחְזֹר מִמֶּנּוּ חֲזָרָה. הָיוּ הַרְבֵּה אַזְעָקוֹת, וְאַבָּא אָמַר שֶׁהָרַעְיוֹן שֶׁל אִמָּא לְהַעֲבִיר כְּבָר בַּקַּיִץ הַקּוֹדֵם אֶת הַמִּטּוֹת שֶׁל הַבָּנוֹת לַמָּמָ"ד הָיָה רַעְיוֹן מַמָּשׁ מְצֻיָּן, כִּי כָּכָה לֹא צָרִיךְ לָרוּץ וְאֶפְשָׁר אֲפִלּוּ לְהַמְשִׁיךְ לִישֹׁן, כְּמוֹ הַיּוֹם מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר. תּוּלִי וְלִיבִּי הִנְהֲנוּ בְּהַסְכָּמָה, לַמְרוֹת שֶׁלֹּא תָּמִיד זֶה הָיָה נוֹחַ, כִּי אֲרוֹן הַבְּגָדִים, שֻׁלְחֲנוֹת הַכְּתִיבָה וְרֹב הַסְּפָרִים וְהַמִּשְׂחָקִים שֶׁלָּהֶן נִשְׁאֲרוּ בַּחֶדֶר הָאַחֵר.

אִמָּא וְאַבָּא חִכּוּ אִתָּן לַבּוּמִים שֶׁל הַיֵּרוּטִים וְחִבְּקוּ אוֹתָן עַד שֶׁהָרַעַשׁ הִתְפַּזֵּר, אֲבָל מַשֶּׁהוּ הָיָה לֹא רָגִיל. בִּגְלַל זֶה, כְּשֶׁהָלְכוּ לַשֵּׁרוּתִים אוֹ לַמִּטְבָּח, וְגַם בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה, תּוּלִי וְלִיבִּי הִתְעַכְּבוּ קְצָת בַּמִּסְדְּרוֹן וְהֵצִיצוּ אֶל הַטֵּלֵוִיזְיָה, וְשָׁמְעוּ שֶׁהַרְבֵּה אֲנָשִׁים מִתְקַשְּׁרִים לְבַקֵּשׁ שֶׁתַּגִּיעַ עֶזְרָה. הָיָה גַּם שַׁדְרָן עִם עֵינַיִם יָפוֹת שֶׁאָמַר: "אֲנִי מְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּעוֹטֵף עַזָּה, וְעַכְשָׁו לְצַעֲרֵנוּ הֵם כְּבָר לֹא עוֹנִים, בָּרוּר לָמָּה הֵם לֹא עוֹנִים," וּבָכָה.

בַּצָּהֳרַיִם אַבָּא הוֹרִיד מֵהָאָרוֹן שֶׁל הַמִּזְוָדוֹת תִּיק קְצָת מְאֻבָּק, שֶׁהָיוּ בּוֹ מַדִּים וְשַׂקִּית עִם נַעֲלַיִם גְּבוֹהוֹת וּכְבֵדוֹת. תּוּלִי זָכְרָה שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ לָבוּשׁ כָּכָה, אֲבָל לִיבִּי לֹא. אִמָּא הוֹסִיפָה לַתִּיק תַּחְתּוֹנִים וְגַרְבַּיִם וְלֹא הִפְסִיקָה לְהֵאָנַח, וְלִיבִּי נִסְּתָה לְהַצְחִיק וְאָמְרָה שֶׁאִמָּא נִשְׁמַעַת כְּמוֹ סָבְתָא, שֶׁבֶּאֱמֶת נוֹהֶגֶת לְהֵאָנַח בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת, אֲבָל אַף אֶחָד לֹא צָחַק. אַבָּא חִבֵּק אֶת שְׁלָשְׁתָּן וְהִסְבִּיר לְתוּלִי וְלִיבִּי שֶׁכְּמוֹ שֶׁהֵן בֶּטַח הֵבִינוּ, הָיָה אֵרוּעַ קָשֶׁה מְאֹד בְּאֵזוֹר שֶׁנִּקְרָא עוֹטֵף עַזָּה, אֵרוּעַ שֶׁבְּעֶצֶם עֲדַיִן נִמְשָׁךְ, וְלָכֵן הוּא מִצְטָרֵף אֶל הַצֶּוֶת שֶׁלּוֹ בַּצָּבָא, שֶׁחֵלֶק מִמֶּנּוּ כְּבָר הִגִּיעַ לְשָׁם. לִיבִּי שָׁאֲלָה הֲמוֹן שְׁאֵלוֹת, כְּמוֹ מִמָּתַי הוּא מַכִּיר אֶת הַצֶּוֶת שֶׁלּוֹ וְאֵיךְ הוּא יִמְצָא אוֹתָם בָּעוֹטֵף הַזֶּה וּמָתַי הוּא יַחְזֹר. תּוּלִי שָׁתְקָה.

הִיא שָׁתְקָה הַרְבֵּה זְמַן, וְרַק כְּשֶׁאַבָּא עָמַד בַּדֶּלֶת לְחִבּוּק אַחֲרוֹן, תּוּלִי הִתְחִילָה לִבְכּוֹת, וְלִיבִּי חָשְׁבָה שֶׁאַף פַּעַם לֹא רָאֲתָה אֶת אֲחוֹתָהּ הַגְּדוֹלָה בּוֹכָה כָּכָה, כְּאִלּוּ הַלֵּב שֶׁלָּהּ נִשְׁבָּר בֶּאֱמֶת.

פֶּרֶק 2

אַחֲרֵי שֶׁאַבָּא יָצָא אִמָּא נָשְׁמָה נְשִׁימָה עֲמֻקָּה וְאָמְרָה בְּקוֹל רָם, אֲבָל כְּאִלּוּ לְעַצְמָהּ, שֶׁכֻּלָּם יִהְיוּ בְּסֵדֶר. אַחַר כָּךְ הִיא הִתְקַשְּׁרָה לְסָבְתָא, וְהֵן דִּבְּרוּ בְּאוֹתוֹ קוֹל לוֹחֵשׁ וְנִדְהָם. בַּסּוֹף אִמָּא אָמְרָה שֶׁסָּבְתָא בַּדֶּרֶךְ וְשֶׁהִיא תִּשָּׁאֵר אִתָּן קְצָת, גַּם כִּי יִהְיֶה נֶחְמָד וְגַם כִּי אֵין לָהּ מָמָ"ד.

שָׁבוּעַ הִסְתּוֹבְבוּ אַרְבַּעְתָּן בְּפִּיגָ'מוֹת וְלֹא יָצְאוּ מֵהַבַּיִת בִּכְלָל. שְׁרִיקַת הָאַזְעָקוֹת לִוְּתָה אוֹתָן בְּכָל מָה שֶׁעָשׂוּ וְנִשְׁאֲרָה בְּתוֹךְ הַגּוּף גַּם אַחֲרֵי. אֲבָל בֵּין הָאַזְעָקוֹת הֵן אָפוּ עוּגִיּוֹת וְהִקְרִיאוּ זוֹ לָזוֹ קְטָעִים מִסְּפָרִים שֶׁהֵן אוֹהֲבוֹת, וְסָבְתָא צָפְתָה בָּרִקּוּדִים שֶׁלִּיבִּי הִמְצִיאָה וְעָזְרָה לְתוּלִי לִתְפֹּר עִצּוּבִים. מֵאָז שֶׁתּוּלִי קְטַנָּה הִיא גּוֹזֶרֶת חֻלְצוֹת, תּוֹפֶרֶת אֶת הַשַּׁרְווּלִים הָעֲזוּבִים לְגוּפִיּוֹת, מוֹסִיפָה לַמִּכְנָסַיִם טְלָאִים וּמַחְלִיפָה אֶחָד־אֶחָד אֶת צִבְעֵי הַכַּפְתּוֹרִים. לְאַף יַלְדָּה בָּעוֹלָם אֵין בְּגָדִים כְּמוֹ שֶׁל תּוּלִי!

דֵּי מַהֵר חָזַר הַזּוּם שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר, אֲבָל אִמָּא אָמְרָה שֶׁזֶּה לֹא הֶכְרֵחִי וְגַם שָׁלְחָה מֵיְל שֶׁכָּרֶגַע הֵן לֹא מִצְטָרְפוֹת. זֶה קָרָה אַחֲרֵי שֶׁבַּזּוּם הָרִאשׁוֹן "דִּבְּרוּ עַל הַזְּוָעוֹת בְּלִי תִּוּוּךְ מִינִימָלִי", כָּכָה אִמָּא כָּתְבָה בַּמֵיְל. תּוּלִי וְלִיבִּי רָאוּ אֶת הָעֶצֶב בְּעֵינֶיהָ שֶׁל אִמָּא וְהִרְגִּישׁוּ שֶׁקָּשֶׁה לָהּ מְאֹד לְדַבֵּר. בִּגְלַל זֶה הֵן לֹא שָׁאֲלוּ מָה אַבָּא וְהַצֶּוֶת שֶׁלּוֹ עוֹשִׂים בְּעוֹטֵף עַזָּה, וְלֹא הִזְכִּירוּ אֶת תְּמוּנַת הַבַּיִת הַשָּׂרוּף שֶׁהוֹפִיעָה לְרֶגַע כְּשֶׁאִמָּא בָּדְקָה שֶׁהָאַיְפֶּד מְסַנֵּן טוֹב תְּכָנִים, וְלֹא אָמְרוּ מִלָּה עַל הַסִּרְטוֹן שֶׁסָּבְתָא רָאֲתָה בַּטֵּלֵפוֹן, וּמֵרֹב שֶׁנִּסְּתָה לַעֲצֹר הוּא הִתְחִיל מֵחָדָשׁ, וּבִמְקוֹם לְהַחְלִישׁ הִיא הִגְבִּירָה, וּכְשֶׁתּוּלִי עָזְרָה לָהּ יָצָא שֶׁגַּם הִיא רָאֲתָה. מָה תּוּלִי רָאֲתָה? מִשְׁפָּחָה יוֹשֶׁבֶת עַל הָרִצְפָּה מוּל גְּבָרִים עִם רוֹבִים גְּדוֹלִים. צְעָקוֹת, דְּמָעוֹת וְדָם עַל הַיָּדַיִם. אִמָּא עִם שֵׂעָר אָרֹךְ בָּהִיר נִשְׁכֶּבֶת לְהָגֵן עַל הַיֶּלֶד שֶׁלָּהּ.