דרור (עדיין) חייב למות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
דרור (עדיין) חייב למות

דרור (עדיין) חייב למות

4.8 כוכבים (46 דירוגים)

רז קלמנוביץ'

רז נשוי לענת, אבא לנגה, קרן, גלי וג'רי הכלב ומתגורר בהוד השרון. בימים הוא מנהל שיווק ואסטרטגיה, ובלילות כותב. לספרו "דרור חייב למות" הוא קורא 'דרמת נקמה קומית' ובנוסף הוא כתב עם בתו נגה את הסדרה רבת המכר "הרפתקאות טרמלם הגמד".

ראיון "ראש בראש"

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

אם חשבתם שמה שקרה בדרור חייב למות גרם לדליה מאור ללמוד לקח, צר לי לבשר לכם ששוב טעיתם. ארבע שנים חלפו, וניכר שהדבר היחיד שהשתנה בדליה הוא היכולת לבלות בחברתה של חופית בלי להזדקק לתרופות לחץ הדם שלה. 
והיא גם סבתא. לשתיים. 

דרור (עדיין) חייב למות הוא סיפור קצרצר המתרחש במהלכה של מלחמת איראן–ישראל השנייה (וכנראה לא האחרונה). הוא נכתב במטרה להעלות חיוך על פניכם בימים של מלחמה וחוסר ודאות ולהזכיר לכם: אנשים לא באמת משתנים, הם פשוט לומדים להסתיר טוב יותר את מה שהם באמת חושבים עליכם. 

רז קלמנוביץ', נשוי, אב לשלוש בנות וכלב, מתגורר בהוד השרון. בימים הוא מנהל שיווק ואסטרטגיה, ובלילות – סופר. הוא הבטיח לכולם שדרור חייב למות הוא ספר בודד ושלא יהיו לו המשכים, אבל ממתי אפשר להאמין לאיש שיווק?

פרק ראשון

מי זאת זאת

יום ה’, 5 במרץ, 2026

ארבעת יושבי בית הקפה מפנים אליי את מבטם, לפחות אלה מהם שעוד מסוגלים לשמוע. אני ממהרת לשלוף מהתיק את הטלפון הנייד ומנתקת את השיחה, כדי שהצלצול המדמה אזעקה שדרור סידר לי ייפסק. הוא ועומר נראו כל כך מרוצים מעצמם אחרי שנעלמו עם הטלפון שלי לכמה דקות והחזירו אותו עם הצלצול החדש. טמבלים.

"סליחה," אני מנסה להתכווץ ולהעלים את עצמי, אבל זה לא דבר קל עבור אישה בת שבעים ושמונה, ובוודאי לא עבור בת שבעים ושמונה שהיא גם רועת צאן שמוליכה אחריה פעוטה בת שלוש וחצי, חתול כרסתן בקולר ורוד ועגלה שבה שוכבת תינוקת בת חודשיים. סבתא במשרה מלאה.

רז קלמנוביץ'

רז נשוי לענת, אבא לנגה, קרן, גלי וג'רי הכלב ומתגורר בהוד השרון. בימים הוא מנהל שיווק ואסטרטגיה, ובלילות כותב. לספרו "דרור חייב למות" הוא קורא 'דרמת נקמה קומית' ובנוסף הוא כתב עם בתו נגה את הסדרה רבת המכר "הרפתקאות טרמלם הגמד".

ראיון "ראש בראש"
דרור (עדיין) חייב למות רז קלמנוביץ'

מי זאת זאת

יום ה’, 5 במרץ, 2026

ארבעת יושבי בית הקפה מפנים אליי את מבטם, לפחות אלה מהם שעוד מסוגלים לשמוע. אני ממהרת לשלוף מהתיק את הטלפון הנייד ומנתקת את השיחה, כדי שהצלצול המדמה אזעקה שדרור סידר לי ייפסק. הוא ועומר נראו כל כך מרוצים מעצמם אחרי שנעלמו עם הטלפון שלי לכמה דקות והחזירו אותו עם הצלצול החדש. טמבלים.

"סליחה," אני מנסה להתכווץ ולהעלים את עצמי, אבל זה לא דבר קל עבור אישה בת שבעים ושמונה, ובוודאי לא עבור בת שבעים ושמונה שהיא גם רועת צאן שמוליכה אחריה פעוטה בת שלוש וחצי, חתול כרסתן בקולר ורוד ועגלה שבה שוכבת תינוקת בת חודשיים. סבתא במשרה מלאה.