פרולוג
שָׁב לְלֹא שֶׁבֶר
לְרַפֵּא לִבֵּךְ, נֶעֱדָר דְּפָקִים.
רֶגֶשׁ נִשְׁלַךְ מִמְּרוֹם חֻפָּה
מִיְּדֵי אִישֵׁךְ.
הִנְנִי כְּמוֹתוֹ:
מַשְׁלִיךְ, אַךְ תּוֹפֵס.
א
אֵלּוּ תָּמוּ:
הַחֶדֶר שֶׁהָפַךְ לְאַרְמוֹן,
עֶדְנוֹת הָרֶטֶט שֶׁל מֵיתְרֵי גְרוֹנֵךְ מִנְּשִׁיפוֹתַי,
וְלַחַן הָאוֹתִיּוֹת הַמְּרַקְּדוֹת;
סֵפֶר שֶׁאִבֵּד אֶת סוֹפְרוֹ,
תָּם הַמְחַפֵּשׂ אֶת שִׁירָיו.
מִלִּים נָשְׁבוּ,
עַל פְּנֵי תְּהוֹמוֹת;
וּמִפְגַּשׁ הַגּוּף
נוֹתַר בַּעֲלוּמָיו.
ב
אֲהוּבַת הַיָּמִים
כֻּלָּם:
מֵעֶרֶב נִנְעַל
עַד בֹּקֶר חַיַּי.
לִמַּדְתִּנִי אַהֲבָה.
עִצְּבָה יָמַי עַד לֵילוֹת;
רֵיקָן.
בְּעֵת סַהַר עֵרֹם שִׁמְשׁוֹ;
נִשְׁנָה:
לִמַּדְתִּנִי,
וְאַתְּ הִיא.