הפילוסופיה הסטואית כדרך חיים

ברוכים הבאים לפילוסופיה הסטואית

גלי הים האפל כיין היו גבוהים, ומזג האוויר הלך והחמיר. הספינה העמוסה מטען יקר היטלטלה במים, מוטחת בעוצמה בסלעים, עד שקורות העץ שלה לא עמדו בכך עוד. ברעש שבירה וריסוק מחריש אוזניים, נבקעה הספינה לשניים ומטענה אבד במצולות הים האגאי.

זֶנון, בעליו של המטען, שרד איכשהו. חבוט והמום, הצליח הסוחר — שהיה פעם עשיר ונעשה חסר פרוטה — להגיע לאתונה ונכנס, כמנהגו של כל ניצול טביעה, לחנות ספרים. שם הוא לא דיבר בייאוש על כספו שנעלם בהפלגה לא מוצלחת אלא נכנס לשיחה עם בעל חנות הספרים על החידושים האחרונים בפילוסופיה.

אולי מרוב הלם על שניצל לבדו מטביעת הספינה ומפני שהיה מוקף בדיונים עזים בנושא הקיום, החל זנון מפתח פילוסופיה משלו. חסידיו נודעו בכינוי סטואים, על שם ה"סטוֹאָה פּויקילֶה" — השביל המחופה במרחב הציבורי באתונה העתיקה, שם היו נפגשים מדי יום ביומו (במקורה נקראה הפילוסופיה הסטואית זנוניזם, אך עד מהרה התחרטו שקראו לה על שם המורה, מתוך הבנה שכל מורה יהיה פגום, והדבר עלול לפתח את הפילוסופיה לכיוון של פולחן אישיות). אחרי מותו של זנון, המנהיג הסטואי הבא היה קלֶאָנתֶס, שואב מים ומתאגרף שנודע בכינוי "החמור" בשל כוחו וסבלנותו; אחריו בא כריסיפוּס, רץ למרחקים ארוכים וכותב פורה. כתביו הרבים של כריסיפוס היו גורם מפתח בהפצת הפילוסופיה הסטואית, ומותו היה מעורר קנאה למדי — הוא מת מצחוק בזמן שהקניט חמור שאכל תאנים. זמן מה אחריו הגיע פּוֹסידוֹניוּס — אתלט, אסטרונום, מתמטיקאי ופוליטיקאי — שיצא למסעות ברחבי אירופה ואפריקה וחישב את היקף כדור הארץ ואת השפעת הירח על הגאות והשפל. המוניטין שיצאו לו משכו לבית הספר הסטואי שלו דמויות מרחבי העולם.

כמאה שנה מאוחר יותר היה זה אֶפּיקטֵטוּס — המלומד שניצל מגורלו כעבד וזכה בחירות חרף נכותו הגופנית — שהפך את הפילוסופיה הסטואית מתיאוריית שיח לדרך חיים מעשית. הוא התנגד עד כדי כך להוראה תיאורטית שלא הסכים לכתוב שום דבר — וכל שנותר בידינו משיעוריו מקורו בתלמיד נלהב שכתב סיכומים, שעדיין מועילים גם אחרי אלפיים שנה, בצורת הספרים שיחות ואֶנכירידיוֹן (המדריך).^I מייסד תחום הטיפול ההתנהגותי־קוגניטיבי (CBT) הגדיר את אפיקטטוס כאחד המשפיעים העיקריים על כלִי הטיפול.

הדמות הסטואית הגדולה האחרונה היא מרקוס אוֹרֶליוּס, הקיסר האחרון של האימפריה הרומית והמלך־פילוסוף, שנאבק כל חייו במחלתו והתמודד עם מגפות, מלחמות ומוות של רבים מילדיו. הוא כתב רשימות אישיות על הפילוסופיה הסטואית וחי לפיה אך ורק לצורך שיפור עצמי. אך הטקסט התפרסם בשלב כלשהו, ומאז ממשיכים ללמוד אותו. הוא עדיין אחד מכתבי המפתח של הפילוסופיה הסטואית, והוא מכיל מאות עמודים של חוכמה, מאבק, לימוד ודיון.

בשנים שלאחריו צמחה הסטואיות ואספה לה חסידים רבים ומפורסמים ביוון וברומא העתיקות, ועד מהרה התפשטה הרבה מעבר לארצות הללו ולשטחים שכבשו, גם בעת עליית הנצרות, כשפילוסופים רבים אחרים סבלו מרדיפות. האמונה בבניית נתיב לחיים "טובים", בפיתוח האופי ובהלך רוח חיובי מדי יום ביומו התפשטה בעולם וחדרה לתרבויות רבות.

במשך אלפי שנות קיומה של הפילוסופיה הסטואית, הוגים סטואיים רבים סבלו על קידוש אמונותיהם: הקיסר דומיטיאנוס הגלה את כל הפילוסופים מרומא, כולל המנהיג הסטואי אפיקטטוס. אביו של דומיטיאנוס, אספסיאנוס, הגדיל לעשות והגלה דווקא פילוסופים סטואיים, על שהשחיתו את תלמידיהם ב"תורה לא נאותה". בחצרו של נירון קיסר הלך וגבר החשד במוּסוֹניוּס רוּפוּס בשל אמונתו הסטואית, עד שהוגלה לא פעם אחת כי אם פעמיים.

אבל הפילוסופים הסטואיים כולם לא חדלו מעולם מהוראת הסטואיות, מתוך אמונה שהעברת שיעורי החיים הללו מדור לדור חשובה יותר משמירה על חייהם שלהם. מרגע שלומדים יותר על מה שהסטואים מעריכים בחיים, קשה שלא לחשוב על סלידתם של אנשי שלטון מאמירות של אזרחים כמו, "אולי לא חייבים לקנות כל כך הרבה או להילחם זה בזה כל כך הרבה רק בשביל מעט כוח משלנו״. ייתכן שקשה יותר להשפיע על אנשים שבעי רצון ונטולי פחד אם כל מה שעומד לרשותך הוא רק פחד וצרכנות.

אבל הפילוסופיה הסטואית שרדה זמן רב כל כך מסיבה אחת מרכזית: היא מעשית. זה אומר כמה דברים — ראשית, סטואיות היא פילוסופיה של חיים, ולכן היא גם גמישה. אין טעם בקווים נוקשים בנוגע למה מותר ואסור לאכול או מי "אנחנו" ומי "הם" או מאילו פעולות יש להימנע, אם אתם מקבלים את העובדה שאנשים חיים בנסיבות ובמצבים שונים עד מאוד. זה גם אומר שהיא נגישה: לא חייבים ללמוד מיליוני מילים או להתנתק מהחברה או להבין את הפילוסופיה ולהתחיל לחיות חיים סטואיים. למעשה, כמה מהאנשים הכי סטואיים שאני מכיר מעולם לא שמעו על סטואיות ומן הסתם לא למדו אותה. ובזכות ההיבטים הללו, יש לסטואיות כוח משיכה אדיר. תוכלו להתחיל בה היום, ועוד היום תגלו שחייכם משתפרים. היא מעניקה בדיוק מה שהיא מציעה, וכל הפילוסופיה כולה עוסקת בתרגול יומיומי. אנחנו לא נעשים יותר סטואיים אם אנו הולכים בנתיב זה, והוא אינו מוביל לשיא של סטואיות שאליו אמורים להגיע. במקום זאת, אנחנו בונים הרגלים טובים שמקלים על בחירות טובות, והן מובילות לאושר בחיינו. וככל שאנו מפתחים יותר סבלנות, אמפתיה וחוכמה, הן מובילות גם לשיפור בחייהם של הסובבים אותנו. כל העניין הוא לתת לעצמנו הזדמנות להתחיל בהרגלים קטנטנים וטובים כאלה, להחליט איך נרצה לחיות בעולם והחיבור יוביל אותנו לשגשוג סטואי.

אם נשתמש במילה פילוסופיה ואם לא, לכל אחד מאיתנו יש אחת כזאת משלו. אולי עניינה הוא יחסינו לבני אדם ואיך נאפשר לאחרים להתייחס אלינו; אולי היא השקפה רחבה יותר על איך נראה העולם. לא משנה איך נביע זאת — או לא נביע זאת — כל אחד מאיתנו מפתח פילוסופיה על חייו, תיאוריה על התנהגות, שמעצבת את הדרך שבה יבחר לחיות.

זנון לא המציא דבר בסטואיות — הוא התחבר למערך של אמיתות אוניברסליות שקשורות לבני אדם, ולשאלות כמו איך אנו מתנהגים, מה אנחנו אוהבים וממה אנו סולדים ומה גורם לנו לשגשג וללבלב בכל מצב ומצב. כל פרק כאן מתייחס לאחת מהאמיתות האוניברסליות הללו, שאולי איבדנו מגע איתן, ואני מקווה שכל אחת מהן תביא חלק מהסיפוק ומהאושר הזה, מן הסטואיות אליכם.

זהו מדריך מעשי לחיים. יש ספרי פילוסופיה שיגרמו לכם לשאול שאלות על קיום, אמונה, מוסר והעצמי, אבל ספר זה אינו מחקר מלומד בתיאוריה או היסטוריה דחוסה. הוא נועד להיות תבנית יומיומית לחיים שיש בהם יותר שלווה ויותר אושר, בעולם טוב יותר לכולם — הוגן, רגוע, חכם ומהנה יותר. מטרת הספר היא להעניק לכם כלים להיות הגרסה הכי טובה ומאושרת של עצמכם. אני לא רוצה להיות השומר בשער הסטואיות; בספר זה, אני רוצה להוכיח לכולם כמה פשוטה, נגישה ומהנה היא הפילוסופיה הסטואית. הסטואיות אינה לימוד לבחינות עם מאות ספרים. למעשה, ייתכן שכמה מהאנשים הכי סטואיים בעולם לא שמעו מעולם על הפילוסופיה הזאת. סטואיות עניינה לחיות בדרך שמשפרת את החיים לכולם, לא רק למעטים שיש להם פנאי או יכולת כלכלית לחיות "טוב". וזה המפתח: כל עניינה הוא החיים.

אני מקווה שתיהנו מהספר, ואחר כך תמשיכו ותיהנו מחייכם הסטואיים.

הערה

I ראה אור בעברית תחת השם "אנכירידיון", מיוונית: אברהם ארואטי, נהר ספרים: 2012. כל הציטוטים של אפיקטטוס בספר זה תורגמו בתרגום חופשי.

מדי יום ביומו, הבחירות שלכם, המחשבות שלכם והמעשים שלכם הם מי שתהפכו להיות.

הרקליטוס

פרק 1
מה בעצם לא טוב בחיים שלי?

או: כיצד הסטואיות יכולה לשפר הכול

ייתכן שאתם קמים כל בוקר בשמחה, ובסוף היום מניחים את ראשכם על הכר בתחושה של הגשמה עצמית, רצוצים אך מרוצים, ומייד שוקעים לתוך תרדמה מאושרת, מכינים עצמכם לעוד יום של חדווה. אולי לא הייתה לכם מעולם מחלוקת עם חבר או קולגה, לא חשתם לחץ כשעמדתם בתור ארוך, ולא הפריעו לכם סיומה של מערכת יחסים או אובדן מקום עבודה. אולי אתם בני אדם מהסוג שרואה לא רק את חצי הכוס המלאה אלא כוס שעולה על גדותיה.

אם זה המקרה, ברכותיי. נראה שאתם לא זקוקים לספר הזה.

אבל לשאר בני האדם, החיים עלולים לפעמים להיראות כמו רצף בעיות. מהתלונות הקטנטנות — לפספס אוטובוס, נגמר הדלק באוטו, חברה מבטלת פגישה, עוד ישיבה אחרי שפיניתם את היומן — ועד לאתגרים הגדולים של החיים — פרידה, אבטלה, מוות — החיים במאה ה־21 הם רשימה בלתי נגמרת של מטלות כספיות, נפשיות ומשימות חיים, וכולן נקברות תחת הלחצים והדחפים של המדיה החברתית ושל חברה מקוונת שאינה מתנתקת לרגע.

אנחנו לא מרוויחים מספיק, לא אוכלים נכון, לא נראים או מתלבשים כפי שאנחנו אמורים להתלבש או להיראות, אין לנו מספיק חברים, ואם יש, אנחנו לא עושים איתם את הדברים הנכונים. הבתים שלנו צריכים להיות נאים יותר, המשרות שלנו צריכות להיות טובות יותר, אנחנו אמורים להרוויח כסף מתחביבים וכל הזמן לדאוג לעצמנו וגם לשמוע כל ידיעה חדשותית כדי שנהיה מעודכנים ומוכנים לכל דבר שעשוי לקרות.

זה מתיש.

בקצב הנוכחי של הלחץ בעולם, נדמה שגם אם נלמד להתרגש מפספוס של אוטובוס, זה לא יחולל איזשהו שינוי. הבעיות בעולם גדולות כל כך! למה חשוב שנצליח להגיב במשיכת כתפיים כשמישהו נדחף לפנינו בתור בסופרמרקט?

אבל האמת המוזרה היא שהוויתורים והשחרורים הקטנים האלה דווקא משנים. החיים שלנו בנויים מרגעים — ממש עכשיו, ברגע זה, אתם יושבים וקוראים מילים אלה. רגעים זעירים אחרים גורמים לכך שתרגישו שחייכם טובים יותר, או גרועים יותר, והצטברות של מספיק רגעים שליליים ביום הלא נכון יכולה לגרום לכם להרגיש שכל היום נהרס, או כל החודש, או כל השנה. ביום הלא נכון, אחרי כמה אירועים שליליים זעירים בימים שקדמו לו, אתם עלולים להרגיש שכל הדבר הזה גדול עליכם.

אבל דמיינו חיים שבהם הדברים הזעירים האלה לא משגעים אתכם. חיים שבהם תפתחו הרגלים טובים בנוגע לדברים הקטנטנים, וכאשר יגיעו הדברים הגדולים, אתם כבר תהיו רגילים לחשוב אחרת לגביהם. תדעו במה תוכלו לשלוט ובמה לא. תהיו מודעים לכך שהמוות הוא בלתי נמנע ושהחיים יקרי ערך. תבינו איזה חותם הייתם רוצים להותיר בעולם ובאנשים אחרים. תדעו באיזו קלות תוכלו למצוא אושר, אם רק יודעים לחפש אותו.

היו תקופות של מאבק בחיי. מאבקים גדולים ומאבקים קטנים, אבל הרגשתי שכולם כבדים ומכריעים, ותחילה הם הפכו אותי למתבגר אומלל ולחוץ, ואחר כך למבוגר שחוק, שלילי וכעוס. נאבקתי קשות בביישנות, בלחץ, בחששות ובדאגות בלתי פוסקים איך להתקיים ואיך לעזור לסובבים אותי, אבל הפחד שלי והמחשבות שלי תמיד שיתקו אותי. הייתי עובר למדרכה ממול כדי לחמוק מחברים ולא מגיע לאירועים כי התעסקתי יותר מדי במה שאמרתי או מה שיכולתי לומר. כל זה גבה ממני מחיר בחברויות, במקומות עבודה ובהזדמנויות. הפסקתי לאכול, הפסקתי לישון והייתי כלוא במגבלות שהטלתי על עצמי. נדמה היה לי שכל ספר של עזרה עצמית שקראתי באותה תקופה נכתב בידי מישהו שופע ביטחון עצמי, שיש לו את כל התשובות, שמעולם לא פקפק בהצלחתו, ונראה רחוק מיליון שנה מהמקום שבו אני נמצא.

ואז גיליתי את הפילוסופיה הסטואית.

או ליתר דיוק, אמא שלי הכניסה אותי לפילוסופיה הסטואית. היא הייתה אם חד־הורית שגידלה שבעה ילדים בכוחות עצמה, אחות רפואית עם שיער ורוד קצר. היא האדם הכי חזק שהכרתי מעודי.

באותה תקופה עבדתי כפועל בניין וביליתי ארבע שעות ביום בנסיעות, בשכר מועט, בעבודה שלא אהבתי, אצל בוס שאיתו לא הסתדרתי. ביקשתי ממנו לשלם לי לפחות שכר מינימום, והוא סירב ואמר שאם אני באמת רוצה יותר כסף, עליי לעבוד כל סוף שבוע, ולא רק ברוב סופי השבוע. הרגשתי כאילו חיי חומקים ממני, וכל יום חשתי כאילו אני מתרוקן מכל אמביציה ומתוכניותיי לעתיד. ואז אמא שלי נתנה לי ספר. עד אז לא אהבתי לקרוא במיוחד, אבל היא ציינה שיש לי המון זמן להעביר באוטובוסים כל יום, לכן, אם לא אחטוף בחילה תוך כדי נסיעה, למה שלא אבלה את הזמן בקריאה? באותה תקופה ניהלה אמא שלי, כאחות, מרכז גמילה מסמים, כך שרבים מהספרים עסקו בגמילה, בהתמכרות ובפסיכולוגיה; מגוון יוצא דופן לקורא מתחיל. אבל לאט־לאט התקדמתי מספר לספר, בחרתי עוד ספרים מהארון השופע שלה והתחלתי לגלות עולמות שמעולם לא חלמתי עליהם, קולות שלא דמיינתי שקיימים. יום אחד תפסתי שאני כבר לא רואה את ארבע השעות האלה כבזבוז של חיי אלא כמתנה שניתנה לי ושאנשים אחרים אולי משוועים לה. קללה שהפכה לברכה.

יום אחד, כשהמתנתי לאוטובוס מוקדם בבוקר, פועל אשפה ניגש אליי והושיט לי ספר. כנראה נראיתי מבולבל, אז הוא הסביר שתמיד ראה אותי קורא שם בבקרים; והוא מצא את הספר הזה זרוק על אחד הפחים ושמר אותו בשבילי. הוא לא אמר שום דבר נוסף, רק קיבל את תודתי והמשיך בדרכו. לא ראיתי אותו שוב, אבל המחווה הקטנה הזו מאדם זר הזיזה לי משהו בראש. האם ייתכן שאנשים הם לא בהכרח איום פוטנציאלי? אולי רוב בני האדם רוצים לעשות דברים טובים למען אחרים סביבם?

בסופו של דבר הגעתי לספר רעיונות שכתב קיסר רומא מרקוס אורליוס.^II במבט ראשון הוא נראה כמו ספר דחוס ובלתי אפשרי למי שהתחיל לקרוא רק שנה קודם לכן — יומן פילוסופי בן אלפיים שנה שנכתב במקור ביוונית עתיקה? אבל כשהתחלתי לקרוא, גיליתי במהירות שהכתיבה מרתקת וגם רלוונטית לחלוטין לחיי ולחיי האנשים סביבי. אני זוכר פסקה שקראתי, שבה מרקוס אורליוס כתב על מטרתו, להיות "כמו סלע שעליו הגלים נשברים שוב ושוב. עומד ולא זז, ומשברי הים לא מפסיקים להתנפץ עליו״. חייתי בחוסר יציבות ובחוסר ביטחון גדולים עד כדי כך שהדימוי המנטלי הזה, של להיות מוצק ובטוח בעולם בלתי יציב גרם לי לעצור במקומי וזרע בי תקווה קטנה שהעתיד שלי יכול להיראות אחרת מכל מה שדמיינתי לפני כן. ככל שהמשכתי לקרוא, כך הופתעתי שהדמות ההיסטורית המפורסמת, אחרון הקיסרים הרומיים הגדולים, היה בן אנוש כמוני — מודאג לגבי משפחתו, מזגו, ביטחונו העצמי, קולגות שלו. אולי הוא הוביל מלחמות וניהל אימפריה, אבל חששו העיקרי היה איך יוכל להיות האדם הטוב שרצה להיות ולמצוא כוח בטוב לב, הוגנות ודאגה לאחרים.

נדמה היה שהפילוסופיה הסטואית, גם אם אינה עונה על כל שאלה, מתחילה לפחות לגרום לי לשאול שאלות על איך לחיות ולמות כדי שהעולם יהיה מקום טוב יותר לכולנו. היא דיברה על כנות ותקשורת, שיפור עצמי ופשטות, בחירה, חוזק ואמת.

כיום, במבט לאחור על חלק מההתנהגויות שלי, רגשותיי, תגובותיי למצבים, אני מרגיש כמו אדם שונה. יציאה לקניות הייתה משתקת אותי, לא הצלחתי לדבר עם חברים, הייתי מחמיץ מסיבות ושותק בבית הספר. הייתי צל, לחוץ ומבועת, ולעתים קרובות לא הצלחתי לעשות את הדברים הפשוטים ביותר. אבל הפילוסופיה הסטואית גרמה לי לחשוב אחרת על הכול, כולל על העבודה הפיזית הקשה, שלא שילמו לי עבורה מספיק. הרגשתי נאמנות אדירה לבוס שלי, למרות התנהגותו — אולי מרוב פחד מפני אלטרנטיבה לא נודעת — אבל הפילוסופיה הסטואית גרמה לי לבסוף לעזוב את עבודתי ולצאת לדרך, אל הדבר שרציתי באמת.

ואז השתנו חיי. היינו שבעה ילדים, גידלה אותנו אם יחידנית, לגמרי לבדה, וגובי חובות דפקו על דלתנו דרך קבע. תמיד ברחנו לסרטים, וצפינו לא רק בסרטים עצמם אלא גם בתוספות על מאחורי הקלעים, על הצילומים ועבודות הרקע, וכל מה שיכולנו לראות על איך עושים סרטים. ואז הקמתי עסק עם האחים שלי, הכנו סרטים שעוזרים לאנשים לשפר את חייהם, עם חלומות על איך נכבוש את הוליווד, שלושתנו יחד.

עד מהרה הקמנו משרד בעליית הגג של אמנו, חלל נמוך שצריך לזחול בו, מלא קישוטים לחג המולד. העלייה הייתה גם החדר שלי ושל אחד מאחיי, עם יריעות בידוד מפיברגלס ורוד שמבצבצות בין הקורות, ובלי מקום לעמוד בו, גם בנקודה הגבוהה ביותר בגג. חסכנו כל גרוש מהעבודות הפיזיות שלנו וקנינו את המחשבים שעליהם נעבוד כדי להקים את "האחים מאליגן", חברת תקשורת שמטרתה היחידה היא לעורר השראה לשינוי. הצבנו מאווררים רבים בקיץ כדי שהמחשבים לא יתחממו מדי, ובחורפים היינו ישנים שם, עטופים בכמה שכבות של מעילים וכפפות — אבל האחים שלי ואני דבקנו בתוכנית. ותוך כדי עבודה קראתי כל מה שיכולתי על הפילוסופיה הסטואית, עד שהבנתי שחודש אחרי חודש, יום אחרי יום, היא מעניקה לי אושר ושביעות רצון גדולים יותר ויותר (כשהחברה הפכה להצלחה בסופו של דבר, אספנו יחד כסף כדי לקנות לאמא שלנו את הבית, בניסיון להודות לה על כל מה שעשתה למעננו).

אחד הדברים המעניינים ביותר בפילוסופיה הסטואית הוא הרעיון שהיא עוסקת בהרגלים מעשיים, היבטים פשוטים שניתן להסתמך עליהם ביומיום כדי ליצור מעגל מוסרי של מידות טובות — ככל שאנו קשורים יותר לרעיון הסטואיות, כך קל לנו יותר להגיב בדרכים שמשפרות את הרגשתנו וגורמות גם לשאר העולם שסביבנו להרגיש טוב יותר. לעתים קרובות מדי אנחנו ממשיכים עם הקשיים המוכּרים בחיינו — מערכות יחסים לא מתאימות, עבודה שמאמללת אותנו, חברוּת שמדכאת את רוחנו — כי אנחנו לא יודעים אם נוכל לבחור נכון כדי לנווט את חיינו למצב טוב יותר. לפעמים אנחנו צריכים שייכפה עלינו שינוי כדי לגלות חיים טובים יותר, ואם חיינו לא השתפרו אובייקטיבית, הפילוסופיה הסטואית מציעה את ההזדמנות לגלות ולבנות חוסן, אופטימיות, נקודת מבט, חוכמה ושמחה.

לא נשמע כמו משהו ששווה לנסות?

לסיכום

הפילוסופיה הסטואית עניינה בניית הרגלים מעשיים.

עצם ההיכרות איתה תביא הנאות חדשות לחייכם.

הערה

II ראה אור בעברית גם תחת השם "מחשבות לעצמי" (מיוונית: אברהם ארואטי, נהר ספרים: 2012). כל הציטוטים של מרקוס אורליוס בספר זה תורגמו בתרגום חופשי.