פרק 1

מדוע אתם זקוקים לידע הזה עכשיו
ג'ן תמיד אהבה את הטלוויזיה — את מה שקורה מאחורי הקלעים. מאז ילדותה היא רצתה לעבוד בתחנת טלוויזיה גדולה. במהלך לימודיה במכללה היא התמחתה בתחנה גדולה בעיר. לאחר התמחותה ביקשה להיות נוכחת בהקלטה של אחת התוכניות המקומיות הפופולריות ביותר של התחנה, בתקווה לשכנע מישהו להעסיק אותה. לאחר שהסתיימה ההקלטה הבחין ג'ייסון, המנחה, בג'ן וביקש ממנה להישאר אחר כך כדי לדון בתוכנית.
ג'ייסון היה מקסים מאוד, והשניים ניהלו שיחה מרתקת על מגמות עכשוויות במדיה ועל השאלה אם לטלוויזיה יש עתיד. הוא נראה מתרשם מידיעותיה בתחום, וג'ן קיוותה שיוכל לעזור לה למצוא עבודה. בסוף השיחה הוא החמיא לה על מראֶהָ וחיבק אותה חיבוק עז. בהמשך אותו היום הוא שלח לה הודעה שבה הציע להיפגש אחרי העבודה לשתות משהו.
ג'ן התלבטה אם כדאי לה ללכת. הפלרטטנות של ג'ייסון הטרידה אותה. אך לאחר מחשבה היא כתבה לו שמפגש ידידותי יהיה בסדר. היא גם ציינה שהיא מקווה שיוכל לסייע לה למצוא עבודה.
ג'ייסון השיב בהודעה שהוא אינו מעוניין בידידות אישית, וודאי שאינו רוצה שישתמשו בו כדי להשיג עבודה.
ג'ן הופתעה מכך שהוא מתח עליה ביקורת בקלות כזאת וביטל את הזמנתו. היא נדה בראשה, צחקה בגועל ושכחה כמעט לגמרי מהאירוע.
כעבור שלוש שנים גילתה ג'ן שג'ייסון פוטר מהתחנה ונעצר בגין תקיפה מינית של שש נשים שונות שעבדו איתו שם.
* * *
טום התאהב בקארה עד מעל לראש. היא הייתה מסמר הערב והיה לה כישרון מיוחד להוציא אותו מהקונכייה שלו. אחרי תקופת חיזור סוערת הם התארסו ונישאו, לאחר שעמדה על כך — הכול בתוך חודשיים! טום היה מאושר עד הגג.
אבל כעבור שלוש שנות נישואים גירשה קארה את טום מהבית והגישה נגדו צו הרחקה, המבוסס כולו על האשמות שקריות. הסיוט שבא אחר כך כלל שבע שנות מאבקים משפטיים על הקשר שלו עם בתם.
טום הזדעזע מן האופן שבו קארה שיקרה שוב ושוב לכולם לגביו, מכושר השכנוע שלה ומהקלות שבה כמעט כולם האמינו לה.
* * *
כשפול היה בן 19 הוא שדד חנות נוחות וברח עם 350 דולר. המשטרה עצרה אותו שלושה ימים לאחר מכן. לאחר שהורשע בשוד מזוין הוא ישב כמה שנים בכלא, אך הפך את חייו: הוא השלים השכלה תיכונית וסייע לכמה מהאסירים האחרים בלימודיהם.
עם שחרורו הוא הצטרף לכנסייה, וחבריה קיבלו אותו בזרועות פתוחות. הוא עשה מעשי חסד רבים למען חברי הקהילה.
אולם לא חלף זמן רב עד שהחל לספר לחברי הקהילה שהוא זקוק לתרומות עבור בן דוד רחוק שביתו נשרף עד היסוד. הוא הראה תמונות של הבית הבוער לכל מי שהוא פנה אליו בבקשה לתרומה.
עד מהרה נחלקה הקהילה לשניים: אלה שהאמינו לפול והגנו עליו, ואלה שסברו שהוא שב לסורו ומרמה את כולם. כמה חברים צעקו זה על זה באספה, וחלקם איימו לפרוש מהכנסייה אם יידרש לעזוב — מה שאכן קרה בסופו של דבר.
עיתונאי גילה בסופו של דבר שהתמונות הדרמטיות של השריפה בבית אינן קשורות כלל לפול או למי ממכריו. כמה מחברי הקהילה סירבו להאמין לכך ועזבו את הכנסייה. חלף זמן רב עד שהקהילה התאוששה.
* * *
ג'ו התרגש מהעובדת החדשה שלו, מוניקה. היא נראתה חדה במיוחד עם מספרים, וקורות החיים שלה היו מרשימים מאוד. שניהם היו מאותו מוצא אתני. במידה מסוימת היא עשתה רושם טוב מכדי להיות אמיתי.
בתוך שנה הגישה מוניקה שלל תלונות על הטרדה מצד עמיתים, על לקוחות העוקבים אחריה, על מיילים חשודים, וטענות על כך שג'ו מנסה לחבל בקריירה שלה. אף אחת מטענותיה לא אומתה.
ג'ו נאלץ לפטר אותה. מוניקה תבעה את החברה, ובאופן ספציפי טענה כי ג'ו הפלה אותה לרעה. היא הפסידה בתביעה, אך ג'ו פיתח בעיות עיכול שנבעו מן המתח של ההליך המשפטי ונאלץ להיעדר מעבודתו. הוא החליט שאינו יכול להיות עוד מנהל וחזר לטפל בלקוחות באופן אישי ובשכר נמוך יותר. בהמלצת רופאו החל גם ליטול תרופות נוגדות דיכאון.
* * *
עיני אימה של איימי רשפו זעם. היא הצביעה על איימי וצעקה: "את רצחת את אבא שלך! העולם לא קולט את זה, אבל אני כן". היא פרצה בבכי אך לא הנמיכה את קולה. "כל מה שהוא רצה היה שתצטרפי לעסק המשפחתי. אבל את, ילדה אנוכית שכמותך, שברת את ליבו כשבנית לך את הקריירה המטופשת שלך. הרי ידעת שהוא לא יוכל להמשיך בלעדייך".
זה היה למחרת הלווייתו של אביה. איימי טסה הביתה שבוע קודם לכן, ברגע שנודע לה על התקף הלב שלו. אבל היא הגיעה לבית החולים באיחור של כמה שעות. הוא נפטר כשאשתו לצידו.
אימה של איימי הייתה תמיד דרמטית לגבי כל דבר. בהמשך אותו יום היא שוב פרצה בבכי. "מה אעשה עכשיו?" ייבבה ונפלה לזרועותיה של איימי. "את תדאגי לי, נכון? או שגם אותי תנטשי כמו שנטשת את אבא שלך?"
במי אפשר לבטוח בימינו?
אם אתם חושבים שמעולם לא פגשתם מישהו כמו האנשים שתיארתי, סמכו עליי — פגשתם. פשוט עדיין לא נהפכתם ל"מושא ההאשמה" של אדם מחולל קונפליקטים.
כל אלה סיפורים טיפוסיים שמראים עד כמה כל אחד יכול להיתפס לא מוכן על ידי אדם מחולל קונפליקטים בחיי היום־יום. דייט פוטנציאלי, מעסיק, עובד, חבר בארגון, או אפילו קרוב משפחה או ידיד — כולם עלולים להתגלות כבעלי אישיות מחוללת קונפליקטים. בספר זה נבחן את הדוגמאות המסוימות האלה ועוד רבות אחרות, מהבחינות הבאות: כיצד לזהות את האישיויות הללו מוקדם ככל האפשר, כיצד להימנע מהן וכיצד להתמודד איתן אם הן נהפכות לחלק מחייכם. ואם תגלו כי גם בכם קיימת אחת האישיויות הללו, נדון באופנים שבהם תוכלו לעזור לעצמכם ולהימנע מהריסת חייכם שלכם.
אז האם אפשר לבטוח בבן הזוג או בבת הזוג שאתם יוצאים איתם? בעובד החדש במשרד? ביועץ ההשקעות? בדוד שמנסה למכור לכם ביטוח? בכומר החדש והנאה? במועמד הפוליטי שעל המסך? עליכם להחליט — לעיתים בתוך שניות — בהסתמך על מידע מועט מאוד.
והרי החדשות הטובות: על 80–90 אחוז מהאנשים אפשר לסמוך שהם אכן יהיו מי שהם אומרים שהם; שיעשו את מה שהם מבטיחים לעשות; ושישמרו על רוב הכללים החברתיים המאפשרים לנו לחיות יחד.
ועכשיו החדשות הרעות: יש חמישה טיפוסים שיכולים להרוס לכם את החיים. הם עלולים להרוס את המוניטין שלכם, את הדימוי העצמי שלכם או את הקריירה שלכם. הם מסוגלים לגזול את כספכם, את בריאותכם הגופנית או את שפיותכם. חלקם אף יהרגו אתכם אם תיתנו להם הזדמנות.
טיפוסים אלה מהווים כעשרה אחוזים מהאנושות — אחד מכל עשרה. בצפון אמריקה לבדה מדובר ביותר מ־35 מיליון בני אדם. במוקדם או במאוחר יש סבירות גבוהה שאחד מהם יבחר להתמקד דווקא בכם. לכן חשוב כל כך שתקראו את הספר הזה עכשיו.
לכל אחד מן האנשים האלה קיימת גרסה קיצונית של מה שאנו מכנים אישיות מחוללת קונפליקטים. בשונה מרובנו, שבדרך כלל מנסים לפתור קונפליקטים או לנטרל אותם, אנשים בעלי אישיות מחוללת קונפליקטים (HCP: High-Conflict Personality — אמח״ק) מגיבים לקונפליקטים בדחף כפייתי להסלים אותם. לרוב הם עושים זאת באמצעות התמקדות ב"מושא האשמה", שאותו הם תוקפים ללא רחמים — מילולית, רגשית, כלכלית, תדמיתית, משפטית, ולעיתים אף באלימות — לא פעם במשך חודשים ואף שנים, גם כשהקונפליקט המקורי היה שולי. מושא ההאשמה שלהם הוא בדרך כלל אדם קרוב (עמית, שכן, חבר, בן זוג או בן משפחה) או אדם בעל סמכות (מנהל ישיר, ראש מחלקה, שוטר, פקיד ממשל). עם זאת, לעיתים מושא ההאשמה הוא אקראי לחלוטין.
אנשים בעלי אישיות מחוללת קונפליקטים מלווים אותנו מראשית ההיסטוריה האנושית, אך רק בשנים האחרונות התחלנו להבין כיצד הם חושבים, כיצד הם פועלים ומה מניע אותם.
רוב האמח״קים מפגינים מאפיינים של אחת או יותר מחמש הפרעות אישיות. אלה ליקויים רגשיים חמורים, ולעיתים מסוכנים, שאנשי בריאות הנפש רואים בהם צורה של מחלת נפש.
חמשת הטיפוסים שיכולים להרוס לכם את החיים, לפי סדר הדוגמאות מן המציאות שהוצגו קודם לכן, הם:
• אמח״קים נרקיסיסטיים: לעיתים קרובות הם נראים מקסימים מאוד בתחילה, אך הם מאמינים שהם עולים לאין שיעור על אחרים. הם מעליבים, משפילים, מטעים וחסרי אמפתיה כלפי מושאי ההאשמה שלהם. נוסף על כך הם דורשים מכל אחד כבוד ותשומת לב בלתי פוסקים שאינם מגיעים להם.
• אמח״קים גבוליים: לרוב הם מתחילים ביחסים חברותיים במיוחד, אך עלולים לשנות ברגע אחד ובלי התראה את מצב רוחם לכעס עז. כשהמעבר הזה קורה, הם עשויים לחפש נקמה על פגיעות קלות או מדומיינות. הם עלולים להשיק מתקפה חריפה על מושאי ההאשמה שלהם, הכוללת אלימות פיזית, אלימות מילולית, צעדים משפטיים או ניסיונות להרוס את שמם הטוב.
• אמח״קים אנטי־חברתיים (או סוציופתים): הם יכולים להיות כריזמטיים מאוד, אך הקסם שלהם הוא רק מעטה המסתיר את הדחף לשלוט באחרים באמצעות שקרים, גנבה, השפלה פומבית, פגיעה גופנית, ובמקרים קיצוניים — רצח. אמח״קים אנטי־חברתיים הם אכזריים, ואומרים עליהם שהם חסרי מצפון לחלוטין.
• אמח״קים פרנואידיים: הם חשדניים עד עומק נשמתם וחוששים ללא הרף מבגידה. מאחר שהם מדמיינים קנוניות נגדם, הם יוצאים למתקפת מנע על מושאי ההאשמה שלהם בתקווה לפגוע בהם ראשונים.
• אמח״קים היסטריוניים: לעיתים יש להם אישיות תיאטרלית וסוחפת. הם נוטים לספר סיפורים פרועים וקיצוניים (שהם לפעמים מופרכים לחלוטין). עם הזמן הם עלולים להיות מזיקים ומתישים רגשית לסביבתם, ובעיקר למושאי ההאשמה שלהם.
לא כל מי שיש לו הפרעת אישיות הוא אדם מחולל קונפליקטים, מפני שלא כולם תוקפים מושאי האשמה. רבים מהם חשים חסרי אונים, כקורבנות של החיים, ואינם מאשימים איש באופן מיוחד. חלקם מסתפקים בהתכנסות פנימה או מקפידים לשמור את התנהגותם בגבולות סבירים (לעיתים הודות לטיפול ותרופות). אחרים פועלים בהרסנות אקראית, כמו אנשים הצועדים ברחוב ומנפצים שמשות מכוניות.
השילוב של אישיות מחוללת קונפליקטים (אנשים שיש להם מושאי האשמה) עם הפרעת אישיות (כאלה שאינם עוסקים בהתנהגותם ואף אינם מנסים לשנותה) הוא שיוצר אדם המסוגל להרוס לכם את החיים. את השילוב הזה נחקור יחד.
מהי הפרעת אישיות?
לאורך הספר אציג חמש הפרעות אישיות שמקושרות לעיתים קרובות לאישיות מחוללת קונפליקטים. האם לכל מי שיש לו הפרעת אישיות יש דפוס של אישיות מסוכנת? לא בהכרח. זה תלוי. הפרעות אישיות הן קטגוריה של הפרעות נפשיות המתוארת במדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות, מהדורה חמישית (DSM-5)1. המדריך מונה עשר הפרעות אישיות שונות, ונראה שלכולן יש שלושה מאפיינים מרכזיים משותפים:
• תפקוד בין־אישי לקוי: האדם גורם שוב ושוב לבעיות במערכות היחסים שלו, בדרך כלל על ידי תקיפת האחר, התרחקות, נקמה או ביטויי כעס קיצוניים.
• היעדר מודעות חברתית עצמית: האדם עיוור לדרך שבה הוא יוצר רבות מבעיותיו עם אחרים. הוא אינו רואה את חלקו בבעיה ואינו תופס כי הוא־הוא הגורם לרובן.
• היעדר שינוי: האדם כמעט שאינו משנה את מעשיו, יהיה הנזק לאחרים או לעצמו אשר יהיה. הוא מחבל בעצמו תדיר ושקוע במבוי סתום. במקום זאת הוא מצדיק את מעשיו ומתפרץ על מי שמבקש ממנו להשתנות. לעיתים נדירות יש המבטיחים שינוי, אך בדרך כלל אינם מצליחים; במקרים נדירים עוד יותר, מי שעובד קשה מצליח להשתנות. רובם כלל אינם חושבים שיש להם בעיה, ולכן אינם מנסים להשתנות. לטענתם, כל בעיותיהם פשוט קורות להם — כאילו נפלו מהשמיים — ואין בידם לעשות דבר. התחושה הקבועה היא של קורבנוּת.2
DSM-5 מעריך שכ־15 אחוזים מהאוכלוסייה עומדים בקריטריונים של הפרעת אישיות.3 רובם אינם מאובחנים, אך עם הזמן הסובבים אותם עשויים לזהות כי קיימת בעיה.
מניסיוני בעבודה בבתי חולים פסיכיאטריים, במרפאות חוץ וכן כעורך דין ומגשר, ראיתי שלחלק מבעלי הפרעות האישיות אין מושאי האשמה, ולכן הם אינם נתקעים בקונפליקטים עזים עם אחרים; הם פשוט תקועים בתחושת חוסר אונים. כמו כן, יש אנשים מחוללי קונפליקטים שאין להם הפרעת אישיות, אף כי לרוב יש להם כמה מן המאפיינים הללו. הם עשויים להיות פחות קשים (כועסים או מניפולטיביים בעוצמה פחותה) ומוכנים יותר להרפות ממושאי ההאשמה שלהם (לאחר ימים או שבועות במקום חודשים או שנים).
אך האנשים שמטרידים אותנו הם אותם עשרה אחוזים — אחד מכל עשרה — שיש להם גם מושא האשמה וגם הפרעת אישיות. אלה האנשים שכל כך ממוקדים במושאים שלהם עד שאינם מסוגלים להרפות, אינם יכולים לעצור את עצמם, אינם משתנים, ולפיכך עלולים להרוס חיים — כולל את חייכם.
החפיפה בין הפרעות אישיות לאנשים מחוללי קונפליקטים נראית כך:

אם וכאשר תיתקלו באדם שנמצא באזור החפיפה הזה, עליכם להיות מסוגלים לזהותו, להימנע ממגע איתו, ואם צריך, להתמודד עימו. אם תימנעו ממנו או תתמודדו איתו באופן יעיל, תחסכו לעצמכם צרות וכאבי לב עצומים. ייתכן שאף תצילו את המוניטין, השפיות או החיים שלכם.
אבל למה שתבטחו בי?
תמיד אהבתי לסייע לאנשים לפתור את הקונפליקטים שלהם. אני פסיכותרפיסט, אך אני גם עורך דין, מגשר ומייסד־שותף ונשיא ה־High Conflict Institute (HCI) בסן דייגו. זה 30 שנה אני חוקר אישיויות מחוללות קונפליקטים מהיבטים רבים. אני רואה תמונה רחבה יותר מרוב האנשים, שרגילים לנקודת מבט אישית או מקצועית אחת בלבד.
בזכות פרספקטיבה רחבה זו זיהיתי את דפוסי ההתנהגות ההולכים ונעשים צפויים של אנשים מחוללי קונפליקטים ואת האופן שבו הם מתייחסים אל מושאי ההאשמה שלהם — דפוסים שמעטים הבחינו בהם עד כה. בעזרת הידע הזה והמכון שלי הכשרתי צוות של מדריכים שמנחילים בקביעות את העקרונות המפורטים בספר זה — ועוד הרבה מעבר לכך — לאנשי מקצוע ולאחרים ברחבי העולם.
כתבתי את הספר הזה למען כל מי שרוצה להגן על חייו, בריאותו, שפיותו, כספו, שמו הטוב ומשפחתו מפני חמשת סוגי האנשים שיכולים להרוס לו את החיים.
בפרקים הבאים נלמד כיצד לזהות את הדפוסים הנפוצים ביותר של אישיויות מחוללות קונפליקטים (הם צפויים באופן מפתיע), מהם חלק מסימני האזהרה המאפשרים לאתר אותם מוקדם, כיצד להימנע מהם, ואיך להתמודד איתם אם תבחרו בכך.
בואו נתחיל.