מהפכת הסייבורגים

בעתיד שבו רוב האנשים הפכו לסייבורגים, אדם אחד ששמו הוא דניאל אברהמקר נותר בן אדם רגיל. בלי שום צ'יפים, בלי מתכת מחוברת לגוף ובלי כל הדברים הנלווים האחרים. הספר מדבר על המעלות והחסרונות של להיות סייבורג. בתוך הצ'יפ, איזו חברה גדולה שמה כפתור לשליטה מרחוק על כל אדם בעולם. ככה הם משאירים את האנשים חלשים וצייתנים. דניאל אברהמקר החליט למרוד עם כמה מחבריו נגד החברה הזאת. אבל אז, הוא מגלה שהם מעטים מול רבים.

מבוא-

דניאל אברהמקר תפס לו איזו תנומה ארוכה ונעימה. צבע עורו היה חום והוא היה ממוצא הודי. הוא רזה וצנום וקצת נמוך יחסית לממוצע, מטר שבעים סנטימטרים. אחרי שעות של עבודה בתור כותב באתר חדשות אינטרנטי, הוא היה זקוק למנוחה הזאת. זה נהיה טרנד חדש להפוך את עצמך לסייבורג. דבר שדניאל התנגד אליו בתוקף. הוא לא רצה אף מכשיר זר בתוך הגוף שלו. כאשר קם מהמיטה הוא גילה שהשעה מאוחרת והלך לטיול בחוץ. דניאל חלה בסכיזופרניה, הוא היה שומע קולות ובמקרים קיצוניים הוזה הזיות. אבל הוא לקח כדורי אנטי פסיכוזה באורח קבוע. הם עזרו לו לא להשתגע לחלוטין. לעבוד בעיתון אינטרנטי עשה לו טוב. הוא אהב לכתוב מאמרים בנושאים שונים ולפרסם אותם. להשמיע את קולו בעולם מאוד עזר לנפשו. מאמר אחד שעבד עליו לאחרונה היה מאמר נגד הפיכת הגוף לסייבורגי באופן מוחלט. הוא חשב שהלהיט הזה יעבור ואנשים יפסיקו להרוס את גופם בצורה כזאת. מי יודע מה הם שמים בצ'יפים הללו? כן, אולי זה נותן לראות סדרות דרך הראש, אולי זה גם משמיע מוזיקה במוח ואולי אפשר לתקשר עם אנשים כאילו זו טלפתיה, אבל בחייאת! גם ככה כולם מכורים לטלפונים. עכשיו הטלפונים יהיו במוח? איזה משוגע זה! זאת לפחות הייתה דעתו. הרבה אנשים החלו לשים צ'יפים בתוך גופם. הם שילמו עם זה במקום בכרטיס אשראי. רק להעביר את היד איפה שהצ'יפ שתול ובום, הכל שולם.

דניאל הפך להיות לבודהה לפני כמה שנים. איך זה קרה? רק השם יודע איך בדיוק. היו לו קולות בראש שעזרו לו להגיע לרמה רוחנית נשגבת. כך שלא הייתה לו בעיה אמיתית עם בדידות, דכדוך או דיכאון. הוא היה מרבה לדבר עם השם. ההתעוררות הרוחנית שלו קרתה תחת עץ קטן יחסית ליד אנדרטה לחללי קרית עקרון. זה קרה לפני שנים, כאשר היה דניאל בן 22. מן העץ הוא השקיף על ביתו והיה לו מזרן יוגה תחתיו. עם העצות שקיבל מהבודהה, לשבת ולתת לזה לבוא באופן טבעי, הוא פתאום קלט את האמת. הוא הפך להיות בודהה בתוך רגע אחד, הרגע המדהים ביותר בכל חייו הקצרים. אחרי שנים של תרגול מדיטטבי הוא הגיע לתשובה שלו. הוא קלט שכדי להיות בודהה, עליו להישאר קרוב לביתו, לא לברוח ממנו כמו שנהג לעשות בעבר. אלא להישאר קרוב לאנשים שאוהבים אותו, האנשים ממשפחתו. מאז שהפך להיות לבודהה היו לו בקושי רגשות שליליים. הוא ראה את העולם בצורה אופטימית ומאושרת כמעט בכל רגע ורגע. מעטים היו הרגעים בהם היה עצוב או מדוכדך. הוא נהיה בודהה מספר שמונים ותשעה בכל ההיסטוריה האנושית. את המספר הזה הוא קיבל ישירות מהשם. כדי להפוך לבודהה הרבה אנשים היו מתבודדים לחלוטין למשך שנים ארוכות מחייהם רק כדי להגיע לרמה רוחנית של כמעט בודהה. אבל הוא, איכשהו עם התבודדות קלה יחסית, הצליח להפוך לבודהה תוך כמה שנים בודדות. להיות בודהה מקנה לאדם כוחות מיוחדים שאין לאנשים רגילים. כך מובנת בהחלט התפיסה שלפיה כולנו אחד וכולנו מחוברים. בודהות יודעים זאת יותר מכולם. חוץ מזה, להיות בודהה אומר שאתה לא מושפע מחוק הקרמה. אתה יכול למשל להרוג אנשים ולא תהיה לך קרמה שלילית על זה. מרביתם הגדול של הבודהות אמנם לא נוהגים באלימות כלפי אחרים אבל זה חשוב לדעת שזה המצב. להיות בודהה נותן לבן האדם את היכולת להיות לבד במשך שעות, ימים, שבועות ואפילו חודשים ושנים ארוכות מבלי להרגיש בודד כלל וכלל.

״איך בא לי איזו כוס תה עכשיו.״ אמר דניאל לעצמו שמח. הוא ניגש למטבח בביתו והוציא החוצה שקיק תה. הוא שם את זה בכוס ומילא בחצי מים רותחים-חצי מים פושרים. הבית שלו היה קטן ונחמד, כיאה לדירת רווקים. ״מעניין איך אפשר למנוע מאנשים להפוך לסייבורגים? בסוף זה יהיה טרנדי להיות רובוט. אז מה? יחליפו את כל הגוף? איזה גורל אכזר זה יהיה… מה יהיה עם הנשמה? איפה היא תשכון?״ שאל את עצמו דניאל הרבה שאלות. מרוב שאלות הוא לא ידע על איזו אחת להתמקד. לכן הראש שלו טס למקומות אחרים לגמרי.

אחר כך, יצא דניאל לטיול בחוץ. הוא ראה אנשים עם עיניים רובוטיות, ראה אנשים עם שני ראשים- האחד אנושי והאחד רובוטי, ראה גם אנשים רצים עם רגליים רובוטיות שמאפשרות להם לרוץ למרחקים ארוכים בלי הפסקה. ״המצב נהיה נורא.״ אמר דניאל לעצמו קצת זועם.

מאז שזה נהיה זול יחסית להשתמש בחלקים כדי לבנות את גוף האדם ולשדרג אותו, הרבה אנשים התחילו להשתמש בחלקים רובוטיים, בלי בהכרח עם צורך קיומי לכך. כאשר חזר הביתה הוא נעל את הדלת אחריו וראה מודעה דבוקה על דלתו שמפרסמת קניית חלקים רובוטיים.

״לכי מכאן!״ הוא הכריז על המודעה כמו אביר ששלף את חרבו ותלש אותה מדלתו. כאשר חזר הביתה הוא חזר לישון במיטתו הריקה. כאמור, בתור בודהה, הוא לא הרגיש רגשות שליליים ממש. הוא היה יכול במשך שנים ארוכות להסתגר בחדר ולא לדבר עם אף אחד. גם ככה בעולם הרוחני היה לו הרבה עם מי לדבר. הוא היה מדבר עם מלאכים בעיקר. אף פעם הוא לא היה לבד. כבר שנים רבות השם אלהיו אומר לו שהוא המשיח אבל לדעתו זו סתם שטות. הוא גם אומר את זה להרבה אנשים אחרים לדעתו של דניאל וזו לא הבטחה ממשית. לכן הוא מבטל את האמירה שלו בכל פעם מחדש.

״אין סיכוי שאני המשיח.״ אמר דניאל לשם אלהיו קצת בחוצפה.

״יש סיכוי. אתה עוד תראה.״ אמר השם אליו בקול רועם וחזק.

״טוב. מה שתגיד.״ אמר דניאל ופנה לישון. הוא עשה קריאת שמע ישראל לפני השינה ואז נרדם אחרי כמה דקות.