סכסוכי שותפים בעולם העסקי

הקדמה

סכסוכי שותפים הם תופעה נפוצה המתרחשת בעסקים רבים בארץ ובעולם. לעיתים קרובות הסכסוכים הללו חורגים מהמסגרת העסקית ומשפיעים בעוצמה על מצבם הרגשי, הנפשי, ואף הבריאותי של חלק מהמעורבים בהם. הם יכולים להקרין גם על המצב הכלכלי ועל חיי המשפחה והחברה של הנפשות המעורבות, ולפגוע במישרין במערכות היחסים העדינות והקרובות שלהן. רגשות כמו זעם, תסכול, דיכאון ואכזבה שכיחים למדי כאשר הכול מתנפץ כתוצאה מסכסוך השותפים וכשהשקעות כלכליות ורגשיות בנות שנים במערכת יחסים עסקית יורדות לטמיון.

במשך למעלה משלושה עשורים אני עוסק בסכסוכי שותפים, בייצוג כעורך דין או בטיפול כבורר ומגשר. אולם המומחיות שלי בתחום זה אינה נובעת רק מהכשרה אקדמית או מניסיון מקצועי — היא נולדה מתוך חוויה אישית עמוקה ומטלטלת שעברתי בעצמי כצד לסכסוך שותפים.

לאחר שנים של עבודה במשרדי עורכי דין מובילים בישראל ובארצות הברית, החלטתי להצטרף לשותפות עם ארבעה עורכי דין נוספים. באותה תקופה חשבתי שהבנתי את עולם השותפויות — הרי ייצגתי לקוחות בסכסוכי שותפים וניסחתי אינספור חוזי שותפות. אך כשהפכתי לשותף המתמודד בעצמו עם סכסוך שותפים, גיליתי עד כמה שונה המציאות שחוויתי בעצמי, מהמציאות שחוויתי כשייצגתי או כשטיפלתי באנשים אחרים שהיו בסכסוך שותפים.

כאשר נקלעתי בעצמי לסכסוך עוצמתי עם שותפיי לשעבר, הייתה זו תקופה מורכבת ביותר שבה נדרשתי להתמודד עם מציאות כפולה: מצד אחד, לנהל את עבודתי המקצועית עבור לקוחותיי ובבתי המשפט, ומצד שני, להתמודד עם התנהלותם הלוחמנית של שותפיי שהפכו ליריביי.

החוויה האישית הזו העצימה אצלי היבטים שלא הכרתי מספיק בעבר בסכסוכי שותפים: הרגשות העזים, הפגיעה האישית, הקושי לשמור על אובייקטיביות כשמדובר בעסק שבנית במו ידיך, והאופן שבו משפיע הסכסוך על המשפחה ועל איכות החיים. הבנתי שסכסוכי שותפים הם לא רק עניין משפטי או עסקי — הם כרוכים במטען רגשי כבד שמשפיע על כל ההחלטות שיש צורך לקבל במהלכם.

מהניסיון הקשה הזה, שהסתיים לפני כשני עשורים, בהסכם היפרדות ובהקמת משרדי העצמאי, יצאתי עם הבנה מעמיקה של הדינמיקה הפנימית של סכסוכי שותפים. ההבנה הזו הפכה אותי לא רק לעורך דין מנוסה יותר בתחום, אלא לאדם שיכול להבין את הכאב ואת הקושי שעוברים על הצדדים בסכסוכים כאלה ולהזדהות עימם.

במשך השנים שחלפו מאז, העיסוק בסכסוכי שותפים — בין כמייצג של אחד הצדדים ובין כבורר או מגשר — הפך לחלק מרכזי בעבודתי. הניסיון האישי שלי, גם כמי שנקלע בעצמו לסכסוך שותפים, מאפשר לי לגשת לכל מקרה עם הבנה עמוקה של המורכבות הרגשית והעסקית ולסייע ללקוחותיי לא רק במישור המשפטי, אלא גם בהבנת התהליכים הנפשיים שהם עוברים.

ספר זה מביא לפני הקוראים מעל שלושים שנות ניסיון שצברתי בטיפול הדוק בסכסוכי שותפים מסוגים שונים. העומדים להקים עסק עם שותף אחד או יותר יוכלו למצוא בו מידע ועצות שנכתבו בדמים ושיסייעו להם להימנע מסיבוכים בעתיד או יחלצו אותם מצרה בהווה. מטרתו לשמש כלי בידי אנשי עסקים, רגע לפני כניסתם לשותפות או כאשר הם כבר נמצאים בתוכה, ערב סכסוך או עמוק בתוכו.

כלל המקרים המתוארים בספר מבוססים על מקרים אמיתיים שבהם ייצגתי כעורך דין צדדים בשותפויות עסקיות. הפרטים שונו על מנת להימנע מזיהוי המעורבים ולשמור על הסודיות המתבקשת.

שער א

סכסוכי שותפים

מבוא

כשעתידם עוד פרוס לפניהם והאופק נראה ורוד ומזמין, שותפים בתחילת דרכם מזכירים במשהו אנשים המצויים בעיצומה של התאהבות רומנטית. הם צועדים יחדיו על ענני החלום; מבחינתם הנה, תכף הם מגשימים את הפנטזיה העסקית שמאז ומעולם נכספו אליה.

הם עושים את צעדיהם הראשונים יחדיו בעולם העסקי, חיוכיהם מבטאים תחזית אופטימית ביותר להצלחה ולהכנסות ובאישוני עיניהם הערצה הדדית, וכך הם מגיעים למשרדו של רואה החשבון ומספרים לו: "הכרנו במסיבה והחלטנו לפתוח יחד עסק... זה הולך להיות הדבר הבא בתחום". במצב כזה של התלהבות ראשונית, היכולת של השותפים לעתיד לעצור לרגע, להביט מעבר לאופוריה ולהכיר בכך שלצד התקוות והחלום המשותף עלול להמתין להם בהמשך משבר — אינה מובנת מאליה. ההבנה שהם עלולים להפוך לנתון נוסף בסטטיסטיקה של כישלונות עסקיים היא לא פשוטה, אך דווקא מודעות זו עשויה להיות גורם מכריע בשלבים הראשונים של כל שותפות עסקית.

האם כל שותפות היא מבוא לאסון שמחכה להתרחש? יש הטוענים שכן^[1] אך אני טוען שלא כך הם פני הדברים. עם זאת, ניסיון העבר מלמדני שנדרשת זהירות רבה כש"הרומנטיקה העסקית" משתלטת על השכל הישר.

בסקר שהזמנתי^[2] ונערך בקרב בעלי עסקים בישראל שהיה להם שותף עסקי אחד לפחות בעת ביצועו או לפניו במטרה לבחון את היקף סכסוכי השותפים, עלו נתונים מעניינים: 67% מאנשי העסקים דיווחו כי נפרדו מהשותף העסקי שלהם; כמחציתם עשו זאת עוד בטרם מלאה שנה לשותפות. עוד עלה מהסקר כי 58% מהנשאלים אינם ממליצים על שותפויות עסקיות.

הניסיון שלי מלמד שהשותפויות העסקיות המסוכנות ביותר הן שותפויות "50-50". הן מציגות לראווה חלום אוטופי — מאזן כוחות הוגן ומושלם מכל בחינה מתמטית, אבל בעייתי מאוד מכל בחינה משפטית. עובדה: סכסוכים בשותפויות ה"50-50" מספקים חלק נכבד מהתיקים במשרדי, שכן רוב הסכסוכים מתפרצים כשאין לשותפות העסקית מנגנון הכרעה מחייב בקבלת החלטות.

הערות

[1] Roland Hanekroot, "Business Partnerships Are Disasters Waiting to Happen", New Perspective, February 7, 2017 https://www.newperspectives.com.au/business-parnership
[2] הסקר נערך על ידי משרדי בשנת 2018 באמצעות מכון הסקרים "P-value Data Analytics". סיכום ממצאי הסקר מצורפים כנספח לספר זה.

1

יחסי שותפות עסקית

זוג שותפים עסקיים לעתיד נכנס עם תקווה גדולה וחזון עסקי בלב למשרדו של רואה החשבון שאותו בחרו יחד על מנת שיְיַצגם מול רשויות המס ויטפל בהם מבחינה חשבונאית. הם מפרטים לפניו את ההצלחה שצפויה להם בעסקיהם ומנסים להבין איך הוא מציע להם להתאגד. אחרי שתי כוסות קפה וחילופי בדיחות הוא מציע להם להקים "עוסק מורשה משותף". "תתחילו לעבוד," הוא אומר להם, "נדווח מיידית למע"מ ובהמשך נחליט על מסגרת פורמלית". בין אם הם יודעים זאת או לא, ובין אם התחילו לעבוד רשמית או שהם עדיין ממתינים למשלוח סחורה ראשונה מחו"ל, מאותו רגע שבו הם נרשמו במשרדי מע"מ הם ייסדו שותפות עסקית.

עבור כל אחד מהשותפים האלה הקמת שותפות עסקית היא צעד רב חשיבות בחייו, הן מבחינה עסקית והן מבחינה אישית; שני אנשים או יותר חוברים יחדיו כשמטרה משותפת לנגד עיניהם, תוך שהם חולקים את חזונם ואת חלומותיהם העסקיים, וגם את משאביהם, את הידע שלהם ואת הסיכונים. יחסים אלה, המבוססים על ציפיות, על אמון ועל שיתוף פעולה הדדיים, טומנים בחובם מורכבות רבה ודורשים טיפוח ותשומת לב מתמדת.

הדילמה: לפעול לבד או בשותפות?

בעולם היזמות העסקית, מעטות הן ההחלטות שמעצבות את עתיד העסק כמו השאלה הבסיסית: האם לפעול לבד או ליצור שותפות עסקית. מאחורי השיקולים העסקיים הרציונליים מסתתרים כוחות פסיכולוגיים עמוקים שמשפיעים על ההחלטה הזו.

הפחד מהעתיד הלא ברור הוא אחד הגורמים המרכזיים שמניעים יזמים לחפש שותף. לעיתים קרובות שותף נתפס כמגן מפני הלא נודע, כמי שיחלוק את הסיכונים ויסייע בזמני משבר. הפחד הגדול ביותר של יזם אינו בהכרח הכישלון, אלא הבדידות המלווה את המסע היזמי. במובן זה, יזמים כאלו מחפשים בשותף העסקי מקור לביטחון רגשי.

מהצד העסקי הפרקטי, שותפות מציעה יתרונות ממשיים: חלוקת אחריות ומשימות, תמיכה בשעות משבר, שילוב כישורים משלימים ורשתות קשרים שונות, אולם היא טומנת בחובה גם סיכונים של ממש לסכסוכים הנובעים ממגוון גורמים כמו התנגשויות אגו, קנאה ושבירת אמון, ומהבדלים בסגנונות עבודה, שיכולים להיות משלימים או הרסניים — מתוכנן מול ספונטני, מהיר מול איטי, פרפקציוניסט מול "טוב מספיק".

לעומת זאת, עבודה עצמאית מאפשרת ליזם חופש מוחלט בקבלת החלטות, גמישות מלאה ושליטה מלאה על כיוון העסק. אין צורך בתיאום מתמיד ואין חשש מפני סכסוכים פנימיים; אך עם זאת, העבודה לבד דורשת כישורים רבים ומגוונים באיש אחד, מטילה את כל הסיכונים על כתפיו של היזם, והעומס הרגשי והמנטלי עליו יכול להיות כבד מאוד.

הדילמה בין עבודה עצמאית לשותפות אינה רק עסקית — היא אישית ורגשית. כל יזם מגיע לרגע שבו עליו לבחון בכנות את הצרכים שלו ואת הדפוסים האישיים שמנחים אותו. הדילמה הזו משקפת דילמה אנושית עמוקה יותר — בין עצמאות לקשר, בין חופש לביטחון, בין שליטה לתמיכה.

הסקר שהזמנתי ושהוזכר במבוא לספר זה העלה נתון מובהק: רוב אנשי העסקים שהשתתפו בסקר ודיווחו שהיה להם שותף עסקי אחד לפחות (58%), אמרו באופן חד־משמעי שהם לא ממליצים על שותפות עסקית.

בהקשר זה יש מי שיאמר שאם אלוהים היה חושב ששותף הכרחי לניהול היקום, גם לו היה שותף. אבל ברצינות, ניתן לומר שלא לכל היזמים ואנשי העסקים ישנה אפשרות להקים עסק לבדם.

ישנם לא מעט מרכיבים בעסקים שאדם לא תמיד יכול להשיג לבדו, החל מהון עצמי התחלתי ונדרש וכלה בידע מקצועי; לא תמיד עומדים לרשותו כל הכלים הנדרשים להצלחה.

מצד שני, 42% מהמשתתפים בסקר קבעו דווקא כי אינם ממליצים לעשות עסקים בלי שותפים. כך או אחרת, אין ספק ששותפים טובים משלימים זה את זה מבחינת הערך המוסף שכל אחד מהם מביא לעסק המשותף ותומכים זה בזה כדי להשיג מטרות משותפות. בניית שותפות עסקית חזקה דורשת כישורים, קשרים, זמן ומאמץ, וחשוב שלשני הצדדים יהיו ציפיות ריאליסטיות זה מזה.

מערכת יחסים זוגית בהשוואה לשותפות עסקית

ניתן לדמות יחסים בין שותפים עסקיים למערכת יחסים בין בני זוג, ובהמשך גם לנישואים. ייתכן כי מי מבין קוראי ספר זה יחשבו שמערכת יחסים עסקית שונה בתכלית ממערכת זוגית. אחרי הכול, עסקים מוּנעים ממטרות של רווחיות, בעוד שזוגיות בנויה על אהבה, על חיבור רגשי ועל תמיכה הדדית.

למרות זאת, ככל שמביטים לעומק מגלים קווי דמיון מפתיעים בין שתי מערכות היחסים הללו. כולנו מכירים את העיניים המצועפות ואת המבטים המאושרים ומלאי האופטימיות של זוגות רומנטיים בתחילת הקשר. לכן, כמי שראה פעמים רבות את עיניהם הנוצצות ושופעות האופטימיות של שותפים לעתיד שבאו למשרדי על מנת לעגן את השותפות ביניהם מבחינה משפטית, אני יכול להעיד על הדומות בין שני המצבים. בתחילת הדרך ובמקרים רבים השותפים מאוהבים בחלום ההצלחה המשותף וכן, גם האחד בשני (לרוב מבחינה עסקית, כמובן).

מאפיינים זהים נוספים בין מערכות יחסים זוגיות למערכות יחסים של שותפים עסקיים:

• בדומה לכל מערכת יחסים זוגית בריאה, גם שותפות עסקית מצליחה אמורה להישען על אמון בין השותפים.
• תקשורת יעילה היא המפתח להתמודדות עם אתגרים ולקבלת החלטות משותפות. שותפים, כמו בני זוג, צריכים להיות מסוגלים לדבר על הכול, גם על נושאים קשים, תוך הקשבה הדדית וכבוד הדדי.
• כבוד הדדי הוא חיוני לכל מערכת יחסים, ובמיוחד בעסקים. שותפים צריכים להעריך זה את דעותיו ואת תרומתו לעסק של משנהו.
• השקעות משותפות: בדומה לזוגות נשואים, גם שותפים עסקיים משקיעים יחד את זמנם, את כספם ואת מאמציהם. הם חולקים את המטרות, את החזון ואת הסיכונים.
• התמודדות עם קשיים ועם אתגרים: מערכת יחסים עסקית, כמו כל מערכת יחסים זוגית, אינה חפה מקשיים ומאתגרים. על השותפים לקחת בחשבון שיהיו ביניהם חילוקי דעות, ויכוחים ואף משברים. היכולת להתמודד עם קשיים כאלו ואחרים באופן בריא היא קריטית להמשך כל שותפות, בין אם היא זוגית ובין אם היא עסקית. שותפים, כמו בני זוג, צריכים להיות מוכנים לפשרות, למצוא פתרונות יצירתיים ולעבוד יחד כדי להתגבר על המכשולים.
• צמיחה משותפת והגשמה עצמית: כמו במערכת זוגית, שותפות עסקית מצליחה יכולה להיות כר פורה לצמיחה אישית ומקצועית עבור כל אחד מהשותפים. שותפים יכולים ללמוד זה מזה, לפתח מיומנויות חדשות ולהגשים את חלומותיהם יחד.

קיימים כמובן גם הבדלים מהותיים בין מערכות יחסים עסקיות למערכות יחסים זוגיות. במערכת עסקית, המוקד הוא לרוב בהשגת מטרות עסקיות ובעיקר רווחיות, בעוד שבזוגיות המוקד הוא בחיבור רגשי ובתמיכה הדדית. נוסף לכך, בעסקים ישנם לעיתים קרובות חוקים ונהלים פורמליים המגדירים את מערכת היחסים בין השותפים, דבר שלרוב אינו קיים בזוגיות. עם זאת, קווי הדמיון הרבים בין שתי הדינמיקות הללו מדגישים את החשיבות של ערכים כמו אמון, תקשורת וכבוד הדדי בכל אחת ממערכות היחסים הללו.

היחסים בין שותפים עסקיים עוברים כמה שלבים מרכזיים לאורך זמן. בשלב ההתחלתי, הלא הוא "שלב ההתלהבות" (המקביל לשלב ההתאהבות במערכת יחסים זוגית), השותפים חדורי מוטיבציה ואופטימיות. הם חולקים חזון משותף ומאמינים בהצלחת השותפות העסקית. מחד גיסא, זה שלב שמאפיינים אותו תקשורת פתוחה ושיתוף פעולה הדדי, אך מאידך גיסא, בשלב הזה השותפים יעשו כל מאמץ שלא לחשוף חששות וקשיים או לדבר על תנאי השותפות, מחשש שהדבר יביא לפרֵדה.

באופן טבעי, ככל שהעסק המשותף מתפתח מתחילים להתעורר אתגרים וקשיים. השותפים נדרשים להתמודד עם החלטות קשות, עם חילוקי דעות ועם ניהול משברים. בשלב זה חיוני שלכל אחד מהשותפים יהיו יכולות של תקשורת יעילה ושל חוסן רגשי. עם התקדמות העסק המשותף בצעד נוסף, השותפים מפתחים מעין "שגרה" ומוצאים דרכים יעילות לעבוד יחד. אמון הדדי והערכה הדדית מתפתחים, והשותפים מרגישים תחושת שייכות ושותפות אמיתית.

ברם מאורעות בחיי העסק המשותף, שינויים בשוק, בצמיחה העסקית או בחייו האישיים של מי מהשותפים, או סתם עייפות החומר של אחד או יותר מהם, עלולים להוביל לטלטלות ביחסים שביניהם ומכאן לסכסוכי שותפים.

מאחר שכמו בכל מערכת זוגית גם היחסים העסקיים עלולים להשתבש, לפני הקמת השותפות חיוני לעורר כמה שאלות שמובילות לכמה הכרעות חשובות.^[3] אלה רגעים שבהם, למרות הקושי שבדבר, חשוב להניח את הרגש בצד ולהתנהל באופן פורמלי. מהבחינה הזו, אף אחד מהשותפים לא צריך ולא יכול לתת אמון בלתי מסויג באחר.

נכון; בתחילת התהליך לשותפים־חברים יהיה קל יותר לומר: "נשאיר את זה פתוח" או "כל החלטה שטובה לך טובה גם לי", אלא שניסיונם של אינספור שותפים לשעבר מלמד שוויכוחים מרים מתעוררים לפעמים על "שטויות", אך דבר מה עמוק הרבה יותר מסתתר מאחוריהן.

רבים חוששים מניסוח הסכם מייסדים יסודי; פוחדים מהתנגדות השותף העסקי שתוביל לוויכוחים, להרעת היחסים וכתוצאה מכך להתמסמסות החלום.

אפשר לומר שעדיף מלכתחילה להיפרד ממי שמתווכח על כל פסקה וסעיף כבר בשלב הסכם מייסדים מאשר להיכנס איתו ל"חתונה עסקית"; ברם לאורך השנים נוכחתי לדעת שאין זה כלל בל יעבור. ישנם אנשים שחשוב להם שהדברים יהיו ברורים ומסודרים מראש, ובחיי היומיום הם גמישים ושונים בתכלית. תכונות כאלה בקרב שותפים, הידיעה איפה עובר הגבול בין הסכם מייסדים טוב ומסודר לחיי היומיום הגמישים, עשויות לסייע דווקא לקיום שותפות עסקית תקינה.

הערות

[3] להרחבה בנושא ראו פרק 4, היערכות מראש לסכסוך. 

*המשך הפרק זמין בספר המלא*