הקדמה

רבה היה פותח את הדרשה שלו בפני העם עם מילי דבדיחותא, כדי לפתוח את הלבבות. הרשב”א מפרש מדוע נהג כך – “כדי להניח מכובד העיון ועמל הגירסא”, כלומר להתאוורר מעט מהלימוד המאומץ והמעמיק.
מוגש בפניכם לקט בדיחות משיעורים ומהרצאות של רבנים בישראל, ובעיקר מהרב יהודה מויאל שליט”א.
כל הבדיחות מטרתן לבדר ולשמח את הקורא. אין כל כוונה לפגוע באדם, בעדה, במוצר או בחברה כלשהי. הבדיחות אינן נגד אדם זה או אחר אלא נאמרו כללית. אנחנו מקבלים את כולם ללא הבדל דת, גזע או מין. כולנו בני אדם הראשון, יציר כפיו של אלוהים, וצריכים לחיות בשלום זה עם זה באהבה ובאחווה.
הספר מיועד לכל גוני החברה: חילוני, מסורתי, דתי, חרדי, גברים, נשים וילדים, בגילי 8–80.
המלצה: לקרוא בדיחה אחת ליום, לא יותר, כדי לא לפגוע בהנאה של הבדיחות.
בדיחה אחת טובה לפתוח את היום בחיוך! כמו שוקולד, חחח.
בעל ואישה

אישה אחת הכינה אוכל לבעלה, היא שאלה אותו איך האוכל שלי מ־1 עד 100?
הוא ענה לה: 101.
אז היא שואלת אותו: עד כדי כך האוכל שלי טעים?
אמר לה: 101! תזמיני אמבולנס!
הרב עובדיה יוסף

אחד שאל את הרב עובדיה יוסף: “האם כבוד הרב יודע את כל הש”ס בעל פה?”
ענה לו הרב עובדיה: “חצי.”
“איזה חצי?” שאל אותו האחד.
השיב הרב: “איזה שתרצה.”
משטרה

שיכור אחד נסע במכונית. שוטר עוצר אותו ועושה לו בדיקת ינשוף.
השוטר אומר לשיכור: “המצב שלך על הפנים, צא מהרכב ותביא רישיונות!”
פתאום קרתה תאונה בנתיב הנגדי והשוטר רץ לבדוק מה קרה. השיכור ניצל את ההזדמנות, נכנס לרכב ונסע הביתה.
שמונה בבוקר דפיקות בדלת של השיכור, “תפתח! משטרה.”
השיכור פותח את הדלת ושואל, “מה קרה?”
השוטרים: “תגיד, אתה היית בתאונה וברחת?”
השיכור: “לא, מה פתאום, זה לא אני!”
השוטרים מתעקשים: “אנחנו יודעים שזה אתה.”
השיכור: “איך אתם יודעים שזה אני? אין מצלמות ולא נתתי פרטים!”
השוטרים: “לקחת בטעות את ניידת המשטרה.”