מנהרת הזמן 86 - לוחמי האור

הַקְדָּמָה

הַמְּיֹעֶדֶת רַק לְמִי שֶׁלֹּא קָרָא אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים בַּסִּדְרָה

לְדַעְתִּי, כָּל מִי שֶׁלֹּא קָרָא אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים בְּסִדְרַת 'מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן' וְרוֹצֶה לִהְיוֹת בָּעִנְיָנִים וּלְהָבִין מָה קוֹרֶה בַּסֵּפֶר הַזֶּה, חַיָּב לָדַעַת עָלַי כַּמָּה דְּבָרִים:

שְׁמִי דָּן וַאֲנִי בֶּן עֶשֶׂר. אֲנִי יֶלֶד רָגִיל לְגַמְרֵי, לֹא מוּזָר אוֹ חוֹלְמָנִי אוֹ מַשֶּׁהוּ בַּסִּגְנוֹן, וַאֲנִי דֵּי מְקֻבָּל בַּכִּתָּה שֶׁלִּי. אַף פַּעַם לֹא הִמְצֵאתִי שֶׁפָּגַשְׁתִּי חַיְזָר אוֹ גִּבּוֹר־עָל, לְמָשָׁל. אֲנִי חוֹבֵב כַּדּוּרֶגֶל, מִתְאַמֵּן בְּקָרָאטֶה, וּכְשֶׁמְּשַׁעֲמֵם לִי אֲנִי גּוֹלֵשׁ בָּאִינְטֶרְנֶט, מִסְתַּמֵּס עִם הַחֲבֵרִים בְּווֹטְסְאַפּ אוֹ מְשַׂחֵק בַּמַּחְשֵׁב.

חוּץ מִזֶּה אֲנִי נִגְנָב מִסִּרְטֵי אֵימָה. כֵּיף לִשְׁכַּב בַּמִּטָּה מוּל הַטֶּלֶוִיזְיָה, וְלִרְעוֹד מִפַּחַד כְּשֶׁכָּל מִינֵי עַרְפָּדִים מוֹצְצֵי דָּם רוֹדְפִים אַחֲרֵי יְלָדִים מְבֹהָלִים. כָּכָה אֶפְשָׁר לְהִסְתַּתֵּר מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ נוֹרָא קוֹרֶה עַל הַמָּסָךְ.

אֲנִי גָּר בִּשְׁכוּנַת רָמוֹת בִּירוּשָׁלַיִם. הַסִּפּוּר שֶׁל מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן מַתְחִיל כְּשֶׁיּוֹם אֶחָד גִּלִּיתִי לֹא רָחוֹק מֵהַבַּיִת שֶׁלִּי מְעָרָה קְטַנָּה. הֶחְלַטְתִּי אָז שֶׁזֹּאת תִּהְיֶה הַמְּעָרָה שֶׁלִּי וְהָפַכְתִּי אוֹתָהּ לִמְקוֹם הַמַּחְבּוֹא הַסּוֹדִי שֶׁלִּי.

פַּעַם, כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי לִי בְּשֶׁקֶט בַּמְּעָרָה, פִּתְאוֹם הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁמַּשֶּׁהוּ זָז מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב שֶׁלִּי. בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה סְתָם דִּמְיוֹן, אֲבָל זֶה בִּכְלָל לֹא הָיָה דִּמְיוֹן. הַקִּיר הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַמְּעָרָה הִתְחִיל מַמָּשׁ לְהִתְפּוֹרֵר וַאֲבָנִים קְטַנּוֹת נָפְלוּ מִמֶּנּוּ אֶל הַשָּׁטִיחַ. לְאַט לְאַט נִפְעַר חוֹר בַּקִּיר. אֲנִי חַיָּב לְהַגִּיד לָכֶם שֶׁזֶּה הָיָה קֶטַע מָה־זֶה מַבְהִיל.

בָּרַחְתִּי הַחוּצָה וְחִכִּיתִי כַּמָּה דַּקּוֹת. אַחַר כָּךְ חָזַרְתִּי לַמְּעָרָה. בַּזְּמַן שֶׁהָיִיתִי בַּחוּץ, הַקִּיר כְּאִלּוּ נִרְגַּע וְהִפְסִיק לְהִתְפּוֹרֵר. הוֹצֵאתִי אֶת הַשָּׁטִיחַ וְנִעַרְתִּי אוֹתוֹ. כְּשֶׁפָּרַשְׂתִּי שׁוּב אֶת הַשָּׁטִיחַ עַל הָאֲדָמָה, גִּלִּיתִי שֶׁלַּחוֹר בַּקִּיר יֵשׁ צוּרָה שֶׁל עִגּוּל. הֵצַצְתִּי פְּנִימָה כְּדֵי לִרְאוֹת מָה יֵשׁ בְּתוֹךְ הַחוֹר, אֲבָל רָאִיתִי רַק חֹשֶךְ.

יֶלֶד אַחֵר, אַמִּיץ יוֹתֵר מִמֶּנִּי, אוּלַי הָיָה נִכְנָס לְבַדּוֹ לְתוֹךְ הַמִּנְהָרָה הָאֲפֵלָה שֶׁהִתְגַּלְּתָה שָׁם. אֲבָל אֲנִי לֹא הַיֶּלֶד הֲכִי אַמִּיץ בָּעוֹלָם, וְלָכֵן גִּלִּיתִי אֶת הַסּוֹד לְשָׁרוֹן. בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנָּה לָבוֹא אִתִּי לִבְדּוֹק אֶת הַמִּנְהָרָה.

שָׁרוֹן לוֹמֶדֶת בַּכִּתָּה שֶׁלִּי, וְהִיא אַמִּיצָה יוֹתֵר מֵהַרְבֵּה בָּנִים שֶׁאֲנִי מַכִּיר. הִיא יַלְדָּה סַקְרָנִית וְלָכֵן הִיא הִסְכִּימָה לָבוֹא אִתִּי לַמְּעָרָה.

נִפְגַּשְׁנוּ אַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים וְנִכְנַסְנוּ לַמִּנְהָרָה. הֵאַרְנוּ אֶת הַקִּירוֹת בְּפָנָס וְגִלִּינוּ פְּתָחִים לְמִנְהָרוֹת צְדָדִיּוֹת. פָּנִינוּ לְמִנְהָרָה צְדָדִית אַחַת, וְהִיא הוֹבִילָה אוֹתָנוּ לְחֶדֶר מוּזָר שֶׁהָיוּ בּוֹ חָבִיּוֹת וּבָהֶן רוֹבִים.

לִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְנוּ לְהָבִין אֵיפֹה אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים, בָּחוּר עִם אֶקְדָּח אִיֵּם עָלֵינוּ. הוּא אָמַר שֶׁאִם לֹא נַגִּיד לוֹ מָה הַסִּסְמָה, הוּא יִקַּח אוֹתָנוּ בַּשֶּׁבִי.

בָּרוּר שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ מָה הַסִּסְמָה, וְלָכֵן נָפַלְנוּ בַּשֶּׁבִי.

כַּאֲשֶׁר חָקְרוּ אוֹתָנוּ, הִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ בִּכְלָל לֹא נִמְצָאִים בַּתְּקוּפָה שֶׁלָּנוּ, אֶלָּא בִּשְׁנַת 1948, בִּתְקוּפַת מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר. הִתְבָּרֵר לָנוּ גַּם שֶׁהָאֲנָשִׁים שֶׁפָּגַשְׁנוּ הֵם הַמְּגִנִּים שֶׁל הָרֹבַע הַיְּהוּדִי שֶׁבָּעִיר הָעַתִּיקָה שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם.

כָּךְ הֵבַנּוּ אֶת הַסּוֹד הַגָּדוֹל שֶׁל הַמִּנְהָרָה שֶׁלָּנוּ - זוֹ הָיְתָה מִנְהֶרֶת־זְמַן, וְהִיא הוֹבִילָה אוֹתָנוּ בְּכָל פַּעַם לִתְקוּפָה אַחֶרֶת: לְמִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר, לִימֵי חוֹמָה וּמִגְדָּל, לְתֵל־חַי, לִימֵי הַמַּחְתָּרוֹת שֶׁלָּחֲמוּ בַּבְּרִיטִים, לְמִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת־הַיָּמִים, וַאֲפִלּוּ לְחוּץ לָאָרֶץ, לְמָשָׁל לְגֶטוֹ וַרְשָׁה בִּתְקוּפַת הַשּׁוֹאָה וּלְאַפְרִיקָה בְּמִבְצַע אֶנְטֶבֶּה וּבְ'מִבְצַע מֹשֶה', וְלִפְעָמִים גַּם לִתְקוּפוֹת עַתִּיקוֹת יוֹתֵר, לְמָשָׁל לִימֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם אוֹ לִמְצָדָה.

רוֹצִים לָדַעַת מָה עָשִׂינוּ כְּשֶׁרָצִינוּ לַחְזוֹר לַתְּקוּפָה שֶׁלָּנוּ? אֲנִי יָכוֹל לְהַגִּיד לָכֶם שֶׁזּוֹ בֶּאֱמֶת הָיְתָה בְּעָיָה גְּדוֹלָה וּבְכָל פַּעַם חָזַרְנוּ בְּדֶרֶךְ שׁוֹנָה.

אֲבָל מָה אֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם אֶת כָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה? מִי שֶׁרוֹצֶה לָדַעַת מָה קָרָה לָנוּ אָז - שֶׁיִּקְרָא אֶת הַסִּפּוּרִים הַקּוֹדְמִים בַּסִּדְרָה (רְשִׁימָה שֶׁלָּהֶם מוֹפִיעָה בְּסוֹף הַסֵּפֶר), וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַתְחִיל מִיָּד וְלָדַעַת מָה יִקְרֶה לָנוּ בַּסִּפּוּר הַזֶּה - בְּבַקָּשָׁה.

פֶּרֶק א

שֶׁבּוֹ מִטּוֹת מִתְעוֹפְפוֹת

דָּבָר כָּזֶה מֵעוֹלָם לֹא קָרָה לִי.

אִם אַתֶּם עוֹקְבִים אַחֲרֵי הַחֲוָיוֹת שֶׁשָּׁרוֹן וַאֲנִי עוֹבְרִים כְּשֶׁאֲנַחְנוּ חוֹזְרִים אֶל הֶעָבָר, אַתֶּם בְּוַדַּאי כְּבָר יוֹדְעִים שֶׁקּוֹרִים לָנוּ הֲמוֹן דְּבָרִים בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִיִּים. זֶה לֹא רַק שֶׁמִּנְהָרוֹת מִתְפַּתְּלוֹת וּמִצְטַלְּבוֹת מוֹבִילוֹת אוֹתָנוּ לְאֵרוּעִים שֶׁקָּרוּ לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, לִפְעָמִים גַּם הַדֶּרֶךְ שֶׁמַּחְזִירָה אוֹתָנוּ אָחוֹרָה בַּזְּמַן שׁוֹנָה. לְמִנְהֶרֶת־הַזְּמַן יֵשׁ כָּל מִינֵי שִׁיטוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת וְהִיא אוֹהֶבֶת לְגַוֵן. לְמָשָׁל כְּשֶׁמְּכוֹנִית שֶׁיּוֹצֵאת מֵהַהוֹוֶה נוֹסַעַת לָהּ כְּאִלּוּ כָּרָגִיל, אֲבָל מַגִּיעָה לִתְקוּפָה אַחֶרֶת.

וְהִנֵּה עוֹד דֻּגְמָה: רוּחַ פִּתְאוֹמִית נוֹשֶׁבֶת וּמְעִיפָה אוֹתָנוּ בָּאֲוִיר כְּאִלּוּ אֲנַחְנוּ לֹא יְלָדִים אֶלָּא צִפּוֹרִים.

אֲבָל לִשְׁכַּב בַּמִּטָּה, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי שׁוֹכֵב עַכְשָׁיו, לְשַׂחֵק בְּאֶחָד מֵהַמִּשְׂחָקִים הָאֲהוּבִים עָלַי בַּטֵּלֵפוֹן וּלְהַרְגִּישׁ שֶׁפִּתְאוֹם הַמִּטָּה שֶׁלִּי זָזָה??? זֶה בֶּאֱמֶת חָרִיג.

זֶה כָּל כָּךְ חָרִיג עַד שֶׁנִּבְהַלְתִּי שֶׁחֲבָל לָכֶם עַל הַזְּמַן. בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן בִּכְלָל לֹא עָלָה בְּדַעְתִּי לְקַשֵּׁר אֶת הַתּוֹפָעָה לְמִנְהֶרֶת־הַזְּמַן. הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁמִּתְחוֹלֶלֶת רְעִידַת אֲדָמָה אוֹ מַשֶּׁהוּ. בַּטֵּלֵוִיזְיָה רָאִיתִי מָה קוֹרֶה לַאֲנָשִׁים שֶׁנִּקְלָעִים לִרְעִידַת אֲדָמָה, וְהָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁתֶּכֶף הַתִּקְרָה תִּפֹּל עָלַי. זֶה הָיָה מַלְחִיץ בְּרָמוֹת. אָמַרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁאֲנִי חַיָּב לִבְרוֹחַ. לְפָחוֹת אֲנַסֶּה לְהִכָּנֵס מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן, כְּמוֹ שֶׁמְּתַרְגְּלִים אוֹתָנוּ בְּבֵית הַסֵּפֶר. אֲבָל כַּאֲשֶׁר נִסִּיתִי לְזַנֵּק מֵהַמִּטָּה אֶל הָרִצְפָּה כְּדֵי לִתְפּוֹס מַחֲסֶה מִתַּחַת לַמִּטָּה, לֹא הִצְלַחְתִּי.

אַתֶּם קוֹלְטִים אֵיזֶה פַּחַד זֶה?

אַתֶּם קוֹלְטִים אֵיזֶה הֶלֶם זֶה לְנַסּוֹת לָקוּם מֵהַמִּטָּה וְלֹא לְהַצְלִיחַ?

הַמִּטָּה שֶׁלִּי הִתְרוֹמְמָה לְכִווּן הַתִּקְרָה, וְלָכֵן גַּם אִם הָיִיתִי מְנַסֶּה לְהַנִּיחַ אֶת הָרַגְלַיִם עַל הָרִצְפָּה, לֹא הָיִיתִי מַצְלִיחַ. בְּמַצָּב טִבְעִי הָיִיתִי עָלוּל לִפּוֹל מֵהַמִּטָּה, כִּי תּוֹךְ כְּדֵי הַהִתְרוֹמְמוּת הִיא הִתְנַדְנְדָה מִצַּד לְצַד. רַק שֶׁאֲנִי לֹא הָיִיתִי בְּמַצָּב טִבְעִי, אֲנִי הֻדְבַּקְתִּי לַמִּטָּה.

כֵּן כֵּן, הֻדְבַּקְתִּי. נוֹדֵר לָכֶם.

אֵיךְ דָּבָר כָּזֶה יָכוֹל לִקְרוֹת? מִי מָרַח עָלַי דֶּבֶק? מִי מָרַח דֶּבֶק עַל הַמִּטָּה? הָיִיתִי חַיָּב לִצְבּוֹט אֶת עַצְמִי כַּמָּה פְּעָמִים כְּדֵי לִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁאֲנִי לֹא חוֹלֵם.

וְלֹא חָלַמְתִּי.

הַצְּבִיטוֹת שֶׁצָּבַטְתִּי אֶת עַצְמִי כָּאֲבוּ לִי מַמָּשׁ, וּבִזְרוֹעִי נוֹתְרוּ סִימָנִים אֲדֻמִּים. הַסִּימָנִים הָאֵלֶּה הוֹכִיחוּ לִי שֶׁאֲנִי לֹא חוֹלֵם. הַטֵּלֵפוֹן, שֶׁקֹּדֶם הָיָה לִי בַּיָּד, אֲבָל כְּשֶׁהִתְחִילוּ הָרְעִידוֹת נִשְׁמַט מִמֶּנָּה, הִבְהֵב. מִהַרְתִּי לִתְפּוֹס אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל מֵהַגֹּבַהּ אֶל הָרִצְפָּה. חִבַּקְתִּי אוֹתוֹ בִּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם.

לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן הִנַּחְתִּי אֶת הַכַּר שֶׁלִּי עַל הַפָּנִים. לֹא רָצִיתִי לִרְאוֹת וְלֹא רָצִיתִי לִהְיוֹת עֵד לְמָה שֶׁעוֹמֵד לִקְרוֹת. חָשַׁשְׁתִּי שֶׁהַמִּטָּה תַּגִּיעַ לַתִּקְרָה, שֶׁהַתִּקְרָה תִּמְחַץ אוֹתִי וְשֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר זֵכֶר מֵהַפָּנִים שֶׁלִּי.

טָעִיתִי.

לְשִׂמְחָתִי, לֹא נִמְחַצְתִּי וְלֹא קִבַּלְתִּי מַכָּה. הַמִּטָּה שִׁנְּתָה כִּווּן כְּאִלּוּ יֵשׁ לָהּ הֶגֶה וְנַהָג מַפְעִיל אוֹתוֹ. בְּשָׁלָב מְסֻיָּם הִיא הִפְסִיקָה לְהִתְרוֹמֵם וְהִתְחִילָה לָנוּעַ בְּאֹפֶן אֹפְקִי לְכִווּן הַחַלּוֹן.

הַצִּילוּ!!!

הִתְכַּסֵּיתִי בַּשְּׂמִיכָה, דָּחַפְתִּי אֶת הַשּׁוּלַיִם שֶׁלָּהּ לַפֶּה וְנָשַׁכְתִּי אוֹתָם. שׁוּב, וְלַמְרוֹת הַסִּימָנִים הָאֲדֻמִּים עַל הַזְּרוֹעַ שֶׁלִּי, חָשַׁדְתִּי שֶׁזֶּה חֲלוֹם. דְּבָרִים כָּאֵלֶּה קוֹרִים רַק בַּחֲלוֹמוֹת. הַמִּטָּה לֹא רַק שִׁנְּתָה כִּווּן, הִיא שִׁנְּתָה גַּם צוּרָה. הִיא נִהְיְתָה צָרָה וַאֲרֻכָּה, נִמְתְּחָה כְּמוֹ מַסְטִיק, יָצְאָה הַחוּצָה מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ כְּאִלּוּ הִיא נָחָשׁ מְעוֹפֵף וּ...

בְּבַת אַחַת נִפְתַּח מֵעָלֶיהָ מַצְנֵחַ.

אַתֶּם מַצְלִיחִים לְדַמְיֵן אֶת הָאֵרוּעַ הֶהָזוּי הַזֶּה?

עַכְשָׁיו נֶעֶלְמוּ כָּל הַסְּפֵקוֹת שֶׁלִּי. הֵבַנְתִּי שֶׁכָּל מָה שֶׁקּוֹרֶה לִי מְתֻכְנָן. הַיְּחִידָה שֶׁמְּסֻגֶּלֶת לְתַכְנֵן מִבְצָע פִּלְאִי כָּזֶה הִיא מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן. מוּבָן שֶׁהַמַּחְשָׁבָה הַזּוֹ הִרְגִּיעָה אוֹתִי. אִם מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן מְעֹרֶבֶת, אֲנִי יָכוֹל לִנְשׁוֹם לִרְוָחָה. כְּבָר מִזְּמַן לָמַדְתִּי שֶׁכְּשֶׁאֲנַחְנוּ חוֹזְרִים אָחוֹרָה בַּזְּמַן, שׁוּם דָּבָר נוֹרָא לֹא יָכוֹל לִקְרוֹת לָנוּ. הֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת אֶת הֶעָבָר. מָה שֶׁקָּרָה כְּבָר קָרָה, וְאִם לֹא קָרָה לָנוּ כְּלוּם, גַּם לֹא יִקְרֶה לָנוּ כְּלוּם.

חוּץ מִזֶּה, אֲנִי מַכִּיר אֶת מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן, יֵשׁ לָהּ כַּוָנוֹת מִשֶּׁלָּהּ. לִפְעָמִים הִיא אוֹהֶבֶת לְהִתְבַּדֵּחַ, אֲבָל אַף פַּעַם הִיא לֹא מְרֻשַּׁעַת. כְּשֶׁהִיא מַזְמִינָה אוֹתִי וְאֶת שָׁרוֹן לְמַסָּע, יֵשׁ לָהּ מַטָּרָה. הִיא רוֹצָה לְהַרְאוֹת לָנוּ מַשֶּׁהוּ. הִיא רוֹצָה לְלַמֵּד אוֹתָנוּ מָה הָיָה. הִיא רוֹצָה לְהַעֲמִיק אֶת הַחֲוָיוֹת שֶׁלָּנוּ. אֵין סִכּוּי שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁהִיא תִּמְחַץ אוֹתָנוּ אוֹ תַּפִּיל אוֹתָנוּ. הִיא תִּקַּח אוֹתָנוּ לְאָן שֶׁהִיא רוֹצָה, וְתַחֲזִיר אוֹתָנוּ בְּשָׁלוֹם הַבַּיְתָה.

תִּרְאוּ אוֹתִי. אֲנִי לוֹבֵשׁ פִּיגָ'מָה (הֲרֵי עָמַדְתִּי לָלֶכֶת לִישׁוֹן) וְדַוְקָא אֶת זוֹ שֶׁאֲנִי הֲכִי שׂוֹנֵא. אֶלֶף פַּעַם אָמַרְתִּי לְאִמָּא לִמְסוֹר אֶת הַפִּיגָ'מָה הַזּוֹ עִם הַמִיקִי־מָאוּסִים, וְהִיא בְּכָל זֹאת מְכַבֶּסֶת אוֹתָהּ וּמַחְזִירָה אוֹתָהּ לָאָרוֹן. וַאֲנִי שׁוֹכֵב עַל הַמִּטָּה שֶׁלִּי בַּפִּיגָ'מָה הַתִּינוֹקִית הַזֹּאת וּמֵעָלַי פָּרוּשׂ מַצְנֵחַ. אִם אֲנִי מִתְרוֹמֵם קְצָת וְנִשְׁעָן עַל הַמַּרְפֵּק, אֲנִי יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הַבַּיִת שֶׁבּוֹ אֲנִי גָּר כְּאִלּוּ אֲנִי בְּרַחְפָן. הַבַּיִת הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵק. כָּל שְׁכוּנַת רָמוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הוֹלֶכֶת וּמִתְרַחֶקֶת וְהָאוֹרוֹת שֶׁלָּהּ הוֹלְכִים וּקְטֵנִים. כְּאִלּוּ, יוֹתֵר נָכוֹן לְנַסֵּחַ אֶת זֶה כָּכָה: אֲנִי הוּא זֶה שֶׁהוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵק וְלֹא הַשְּׁכוּנָה. הַשְּׁכוּנָה וְהַבַּיִת נִשְׁאָרִים בִּמְקוֹמָם, וַאֲנִי מְרַחֵף בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְהָרוּחַ מַצְלִיפָה לִי בַּפָּנִים.