לטאת קרח - מתוך תקלה בקצה הגלקסיה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
לטאת קרח - מתוך תקלה בקצה הגלקסיה

לטאת קרח - מתוך תקלה בקצה הגלקסיה

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

לצפייה בשיח סופרים אצל "העבריות"

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

״כשאתה נמצא במקום חשוך אתה אמור עם הזמן להתרגל לחשיכה, אבל במקרה של מיקי זה היה כמעט ההפך. עם כל רגע חולף נראה לו שהחדר נעשה חשוך יותר. הוא גישש את דרכו, נתקל במעט הרהיטים שהיו בחדר, מישש כל סנטימטר בקירות החלקים עד שחזר לנקודת ההתחלה: ארבעה קירות, שום דלת.״
תקלה בקצה הגלקסיה הוא קובץ הסיפורים השישי של אתגר קרת. ספריו תורגמו ליותר מארבעים שפות וזכו בפרסים ברחבי העולם.
**שימו לב, זהו סיפור קצרצר**

פרק ראשון

כשהתגייסתי ליחידת ה־14+ עשיתי את זה רק בשביל סאמר. היא תמיד היתה שם בשבילי: חברה, אחות גדולה, שומרת ראש, אמא. ולשנינו היה ברור שאם יקרה לי בחזית משהו רע, אז כל מה שהצלחתי להשיג ולחסוך בתקופת השירות יהיה שלה. אבל הבוקר, בדרך חזרה מהבית חולים לבסיס, שיניתי את הצוואה שלי, ככה שאם מחר אני עולה על מטען צד במבואות קייב או על כוונת של צלף בלב חומס, הכל הולך לסמל בייקר. סאמר לא תבין, אני יודע. הרי התגייסתי בשבילה. בשבילנו. והבייקר הזה הוא שמוק אמיתי, הבנאדם עשה לי בטירונות דברים שמגיע עליהם מכות. אולי אפילו כלא. 

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

לצפייה בשיח סופרים אצל "העבריות"

לטאת קרח - מתוך תקלה בקצה הגלקסיה אתגר קרת

כשהתגייסתי ליחידת ה־14+ עשיתי את זה רק בשביל סאמר. היא תמיד היתה שם בשבילי: חברה, אחות גדולה, שומרת ראש, אמא. ולשנינו היה ברור שאם יקרה לי בחזית משהו רע, אז כל מה שהצלחתי להשיג ולחסוך בתקופת השירות יהיה שלה. אבל הבוקר, בדרך חזרה מהבית חולים לבסיס, שיניתי את הצוואה שלי, ככה שאם מחר אני עולה על מטען צד במבואות קייב או על כוונת של צלף בלב חומס, הכל הולך לסמל בייקר. סאמר לא תבין, אני יודע. הרי התגייסתי בשבילה. בשבילנו. והבייקר הזה הוא שמוק אמיתי, הבנאדם עשה לי בטירונות דברים שמגיע עליהם מכות. אולי אפילו כלא.