חלונות - מתוך תקלה בקצה הגלקסיה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
חלונות - מתוך תקלה בקצה הגלקסיה

חלונות - מתוך תקלה בקצה הגלקסיה

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

לצפייה בשיח סופרים אצל "העבריות"

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

״כשאתה נמצא במקום חשוך אתה אמור עם הזמן להתרגל לחשיכה, אבל במקרה של מיקי זה היה כמעט ההפך. עם כל רגע חולף נראה לו שהחדר נעשה חשוך יותר. הוא גישש את דרכו, נתקל במעט הרהיטים שהיו בחדר, מישש כל סנטימטר בקירות החלקים עד שחזר לנקודת ההתחלה: ארבעה קירות, שום דלת.״
תקלה בקצה הגלקסיה הוא קובץ הסיפורים השישי של אתגר קרת. ספריו תורגמו ליותר מארבעים שפות וזכו בפרסים ברחבי העולם.
**שימו לב, זהו סיפור קצרצר**

פרק ראשון

האיש בחליפה החומה אמר לו שזה שהוא לא זוכר כלום זה בסדר, הרופאים הסבירו שפשוט צריך סבלנות. האיש הוסיף שהרופאים אמרו את זה לשניהם, ושהעובדה שגם את זה הוא לא זוכר — גם היא לגמרי בסדר, ככה זה כשעוברים כזאת תאונה. הוא ניסה לחייך ושאל את האיש אם הרופאים אמרו במקרה איך קוראים לו. האיש בחליפה נד בראשו לשלילה ואמר שכשמצאו אותו בשולי הכביש לא היו עליו תעודות מזהות, אבל בינתיים אפשר לקרוא לו מיקי. "בסדר," הוא אמר, "אין לי שום בעיה עם זה, בינתיים נקרא לי מיקי." האיש בחליפה הצביע על הקירות החשופים של דירת החדר נטולת החלונות. "זאת לא הדירה הכי יפה בעיר," הוא אמר בנימה מתנצלת, "אבל זה מקום מצוין להתאושש בו. בכל פעם שתיזכר במשהו," הוא הצביע על המחשב הנייד שניצב על שולחן הכתיבה, "תכתוב את זה כאן, שלא תשכח." ואז, בטון מלא בחשיבות עצמית, הוא הוסיף, "הזיכרון הוא כמו אוקיינוס. אתה תראה, לאט־לאט יתחילו לצוף דברים." "תודה, אני באמת מאוד מעריך את זה,״ אמר מיקי והושיט יד ללחיצת פרידה, ״ואגב, לא אמרת לי איך קוראים לך. או שאמרת ושכחתי."

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

לצפייה בשיח סופרים אצל "העבריות"

חלונות - מתוך תקלה בקצה הגלקסיה אתגר קרת

האיש בחליפה החומה אמר לו שזה שהוא לא זוכר כלום זה בסדר, הרופאים הסבירו שפשוט צריך סבלנות. האיש הוסיף שהרופאים אמרו את זה לשניהם, ושהעובדה שגם את זה הוא לא זוכר — גם היא לגמרי בסדר, ככה זה כשעוברים כזאת תאונה. הוא ניסה לחייך ושאל את האיש אם הרופאים אמרו במקרה איך קוראים לו. האיש בחליפה נד בראשו לשלילה ואמר שכשמצאו אותו בשולי הכביש לא היו עליו תעודות מזהות, אבל בינתיים אפשר לקרוא לו מיקי. "בסדר," הוא אמר, "אין לי שום בעיה עם זה, בינתיים נקרא לי מיקי." האיש בחליפה הצביע על הקירות החשופים של דירת החדר נטולת החלונות. "זאת לא הדירה הכי יפה בעיר," הוא אמר בנימה מתנצלת, "אבל זה מקום מצוין להתאושש בו. בכל פעם שתיזכר במשהו," הוא הצביע על המחשב הנייד שניצב על שולחן הכתיבה, "תכתוב את זה כאן, שלא תשכח." ואז, בטון מלא בחשיבות עצמית, הוא הוסיף, "הזיכרון הוא כמו אוקיינוס. אתה תראה, לאט־לאט יתחילו לצוף דברים." "תודה, אני באמת מאוד מעריך את זה,״ אמר מיקי והושיט יד ללחיצת פרידה, ״ואגב, לא אמרת לי איך קוראים לך. או שאמרת ושכחתי."