קָרָאתִי פַּעַם עַל זְרִיעַת עֲנָנִים:
שִׁיטָה מְלָאכוּתִית לְהַגְבָּרַת מִמְטָרִים בִּזְמַן בַּצֹּרֶת.
10:00
גַּם הַיּוֹם הוּא נִכְנַס בְּדִיּוּק בַּזְּמַן,
עָטוּף בִּמְעִיל אוֹפַנּוֹעָנִים עָבֶה,
מִתְיַשֵּׁב עַל הַכֻּרְסָה,
צָד מָקוֹם בַּשֶּׁקַע
שֶׁפָּעֲרוּ הַמְּבַקְּרִים לְפָנָיו.
בַּשָּׁעוֹן
הַחוֹל
מַתְחִיל
לֶאֱזֹל
10:02
דַּי בְּמַבָּט אִלֵּם אֶחָד
אֶל תּוֹךְ הַשָּׁחֹר שֶׁבְּעֵינָיו
וְהִנֵּה אוֹתוֹ כִּוּוּץ מֻכָּר:
שׁוּב הַמַּבָּט שֶׁלּוֹ צָחִיחַ,
שׁוּב חֹרֶף בְּעֵינַי,
שׁוּב מְנַסֶּה לִזְרֹעַ בּוֹ עָנָן,
לִגְאֹל אוֹתוֹ מֵחֲרִיכַת הַקַּיִץ.