אניהו - מתוך אניהו

בגיל שלושים ואחת מצא עצמו אניהו מגשים כמעט את כל החלומות שחלמו בשבילו הקרובים לו:

הוא הצליח לא פחות משכולם קיוו שיצליח, אך עדיין נותר צנוע, עובדה שמילאה את אביו בגאווה. שלא לדבר על זה שהיה נשוי בדיוק כמו שהוריו ואשתו תמיד חלמו, ואפילו בריא, חוץ מהעניין הקטן הזה עם הטחורים. ובכל זאת לא היה אניהו מאושר — עובדה שגרמה לו לא פעם לתחושת תסכול. אמו, הרי, מילדוּת תמיד רצתה שיהיה מאושר.

משהו מרגש

אם היה אניהו יכול לבקש לעצמו הכל, מה היה רוצה?

שקט? שקט זה רוגע, זה קצף אמבטיה, זה דשא צומח, זה מה שקורה במקרר שלך אחרי שהדלת נסגרת והאור הקטן כבה. בקיצור, שקט זה כלום. ומהכלום הזה יהיה לנו כבר פעם מספיק, זה בטוח, אחרי שנמות. כרגע, הרגיש אניהו, צריך כאן משהו אחר לגמרי.