הפרישה כפרשת דרכים

פתח דבר

הגעתי למרכז הכיכר ועצרתי במעגל האריחים שהקיפו את הכוכב בעל שמונת הקודקודים. כל קודקוד הצביע על כיוון שיכולתי לבחור בו.

יכולתי לחזור להורי.

יכולתי למצוא את פיטר בשוק הבשר ולהסכים להתחתן איתו.

יכולתי ללכת לביתו של ואן רויבן - הוא היה מכניס אותי בחיוך.

יכולתי ללכת לוואן ליוונהוק ולבקש ממנו שיחוס עלי.

יכולתי ללכת לרוטרדם ולחפש את פראנץ.

יכולתי ללכת לבדי למקום רחוק.

יכולתי לחזור לפינת חסידי האפיפיור.

יכולתי ללכת לכנסייה החדשה ולהתפלל לאלוהים שינחה אותי.

עמדתי במעגל, והסתובבתי סביב סביב תוך כדי מחשבה.

כשבחרתי, כפי שידעתי שעלי לעשות, הצבתי את רגלי בזהירות בקצה הקודקוד והלכתי בדרך שהוא הורה לי, צעד אחר צעד.

(טרייסי שבלייה, נערה עם עגיל פנינה)

לאחר שנים רבות של עבודה, לימודים, פעילות וכתיבה, כשהתקרבתי גם אני לגיל הפרישה, מצאתי את עצמי מרבה לחשוב על החיים שאחרי העבודה. הנושא עלה גם בשיחותי עם חברות ועם עמיתים. גיליתי שהפרישה מעסיקה רבים הנמצאים בשלב זה של החיים ושהמחשבות על אודות הפרישה, הגישות כלפיה ודרכי ההתמודדות אתה, שונות מאוד מאדם לאדם.

כשגברה התעניינותי באנשים החיים חיי גמלאות או עומדים בפניהם, החלטתי לבדוק את הנושא לעומק. מחיפושי במאגרי מידע ומסקירה של הספרות התגלתה עובדה מפתיעה: זה שלושה עשורים שההתעניינות בנושא הפרישה מהעבודה הולכת וגוברת, ואולם לא נמצא אפילו ספר אחד העוסק בפירוט בצד הרגשי שלה.

מצב זה הניע אותי לנסות ולהבין בעצמי את המתרחש בעולמם הפנימי של הפורשים לגמלאות. היות ואינני פסיכולוגית, ביקשתי לספר את סיפור הפרישה מתוך חוויותיהם של האנשים - גברים ונשים - שנמצאים בשלבים שונים של תהליך הפרישה. בחרתי לעשות זאת בריאיון ובסיפור מפני שיש להם כוח רב בחשיפת העולמות החבויים של תפיסותיהם, עמדותיהם ורגשותיהם של בני האדם. התוצאה היא הספר הזה המבוסס על הריאיונות הרבים שערכתי עם פורשים ועל הסיפורים שסיפרו לי.

מכיוון שאני מקורבת לעולם החינוך, ערכתי את רוב הריאיונות (עשרים וארבעה במספר) עם אנשי חינוך - גננות, מנהלי בתי־ספר, מורים בתיכון וביסודי, מדריכים ומדריכים־פדגוגיים, מורים בחינוך המיוחד, אנשי אקדמיה ומרצים במכללות ובאוניברסיטאות, אך גם עם בעלי מקצוע מתחומים אחרים - סיעוד, משפט, הנדסה, תיירות, מסחר, עסקים (תשעה־עשר במספר). בסך־הכול לקחו חלק בריאיונות עשרים ותשע נשים וארבעה־עשר גברים.

הריאיונות שערכתי היו פתוחים למחצה: בתחילתם נשאלה שאלה פתוחה כדי לאפשר למרואיינים לדון בנושא מזוויות שונות, לפי צורכיהם וניסיונם. בו בזמן נשאלו שאלות ממוקדות שתוכננו מראש, כדי להקיף היבטים רבים ככל האפשר מחיי הגמלאים. חלק מהריאיונות היו אישיים וחלקם הוצגו בשיחות קבוצתיות. היו מי שהרחיבו את היריעה עד כדי סיפור תהליך פרישתם במלואו ותיארו את חייהם בתור גמלאים. בתוך כדי האזנה להם הרגשתי כי יותר משאני מבקשת לשמוע את סיפורי הפרישה, המרואיינים שמחים לספר לי את סיפורם בקולם האישי.

בעברית המושג "סיפור" הוא תרגום של המונח האנגלי story narrative. לנרטיבים יש היסטוריה ארוכה, אולי מפני שהם מתמקדים בניסיון האנושי ומפני שיש להם אופי הוליסטי - הם מקשרים בין חוויות העבר להווה ולציפיות לעתיד. באמצעותם מגלים המשכיות, דימויים וקצב התרחשויות. סיפורי חיים מצביעים על הדרך שבה האדם לומד מהתנסויותיו, שכן הפרטים שבסיפור מקבלים את משמעותם בהקשר שבו הם מתרחשים. הסיפור מעורר הרהור, משחרר, מציע מגוון של משמעויות לאירוע. הוא מוציא מן הכוח אל הפועל ידע חבוי, רגשות ותפיסות, ובכך הופך את הסמוי לגלוי - בעבור המספר והמאזין כאחד. בריאיון נוצרת פעולת גומלין ביניהם, שניהם מתעשרים ודברים לא מודעים מתבררים להם בתהליך בניית הסיפור ומקבלים צבע ומשמעות.

לפיכך, ריאיונות עם פורשים והאזנה לסיפוריהם נראו לי הדרך ההולמת את מטרת הספר - קבלת מידע על עולמם של הפורשים לגמלאות. ובאמת, הריאיון איפשר להם לערוך "ספירת מלאי" של התפתחותם המקצועית, להסתכל על עברם, לבחון את חייהם המעשיים והרגשיים ולבטא את מחשבותיהם והרגשותיהם. הסיפורים גם מלמדים על המאפיינים המשותפים של הפורשים לגמלאות ומבחינים בהבדלים שביניהם.

בספר שזורים ציטוטים של המרואיינים. מטעמי צנעת הפרט שיניתי את שמותיהם והם מופיעים בשמות בדויים. הציטוטים מסומנים בגופן שונה. בסוגריים מרובעים הוספתי לעתים הבהרות משלי, כשחשבתי שיש בכך צורך. המרואיינים התבקשו לבטא את המשמעות של הפרישה בעבורם. הם השתמשו במטפורות כמו - מסדרון, מבוך, וכדור פורח מעולם הדומם; פרח וניצן מעולם הצומח; ציפורי דרור; נהר שזורם; ומהעולם האנושי - ילדי הגן. הדימויים מצביעים על הראייה החיובית של הפרישה, על האור שהיא מביאה, על החופש והמעוף שהיא טומנת בחובה. הדימויים פזורים בין דפי הספר ומסומנים ב־g.

שאלתי את המרואיינים - "במבט לאחור, אֵילו עצות אתה יכול לתת מניסיונך האישי למי שעומד בפני יציאה לגמלאות?" העצות מופיעות במסגרות מובלטות, לצד רעיונות והצעות משלי בתחום החשיבה, הרגש והעשייה. אני מקווה שאלה יעזרו לעומדים בפרשת הדרכים הזו להסתגל לפרישה על הצד הטוב ביותר, ולגמלאים הוותיקים להשביח את התקופה שבה הם כבר נמצאים.

לספר שתי מטרות: עיונית ומעשית. מבחינה עיונית אני מבקשת להעשיר את הידע הקיים בנושא זה, הן מתוך ראיית עולמם הפנימי של הפורשים על היבטיו השונים, והן בתיאור שלבי ההתפתחות המקצועית, שהאחרון שבהם הוא הפרישה ממעגל העבודה. המטרה המעשית היא לפרוס בפני הפורשים - ותיקים וחדשים - תמונה רחבה ככל האפשר של המצבים המאפיינים את תהליכי הפרישה. אלה יוכלו לפתוח בפני הפורשים - זוויות מגוונות לבחינת התהליכים הפוקדים אותם, לשמש להם מראה שבה יוכלו לזהות את עצמם, ולהיות מקור להזדהות ולהשוואה. העומדים לפרוש יוכלו להיעזר בעצות כדי להכין את עצמם לפרישה מבחינה מעשית ורגשית. גם מנחי סדנאות ההכנה לפרישה עשויים לעשות שימוש במידע בנושא המערך הנפשי של הפורשים שצברתי בעת המחקר לספר.

חלוקת הפרקים נעשתה לפי נושאים. הפרק הראשון מכיל חומר עיוני ועניינו תהליכים ותקופות בפרישה (את המקורות לתאוריות שהוזכרו ציינתי בסוף הספר, כדי לא לקטוע את רצף הקריאה ולעייף את הקורא. המתעניין מוזמן לעיין בהם). הפרק השני עוסק בגורמים המובילים לפרישה. אחריו, לפי סדר האירועים, הכנה לפרישה ופרישה הדרגתית, (פרק שלישי) והיום שאחרי הפרישה (פרק רביעי). ארבעת הפרקים הבאים הם חטיבה אחת שעניינה מצבים שקורים לאחר הפרישה עצמה: החמישי - הגורמים המשפיעים על איכות הפרישה; השישי - טיפוסי פורשים; השביעי - אתגרים בפרישה; השמיני - פירוט צדדיה החיוביים של הפרישה. הפרק התשיעי תוכנו פרישה ומגדר. הספר הזה מבקש להבליט את הצד החיובי, את האתגר ואת ההזדמנות החדשה שהם מנת חלקנו עם הפרישה. כדברי שי, מנהל חשבונות: "יש חיים אחרי העבודה. השאלה היא מה אתה עושה עם הפוטנציאל שיש לך, וזה כבר עניין אישי התלוי בכל אחד ואחת."

היציאה לגמלאות היא נקודת מפנה המציבה את הפורש בפרשת דרכים. זוהי פרֵדה מתהליך של התפתחות מקצועית ומשנים רבות של עבודה ופעילות, המגיעים עתה לסיומם. מכאן ואילך החיים משתנים ומתחילה תקופה חדשה. ממש כמו נישואין, לידה, יציאת הבן לצבא וסבאות, פרישה היא אחד מהאירועים החשובים ביותר בחיינו. כמו כל אירוע אחר, גם הפרישה מביאה עמה שינויים ניכרים בחיי האדם ובסביבתו הקרובה. אם נשכיל לבחור בדרך הנכונה, זו עשויה להיות תקופה של עונג ועניין ולהפוך להרפתקה מתמשכת.

ספר זה ינסה לסייע לך הקורא לממש זאת!

פרק ראשון

סוף הוא תמיד התחלה - הפרישה כשלב בהתפתחות המקצועית

"כדי להבין את הסוף צריך לחפש את ההתחלה"
(שפרה הורן, תמרה הולכת על המים)

סוף הוא תמיד התחלה. כאשר נגמר מעגל אחד - מתחיל מעגל אחר. כשהאדם מגיע לשלב האחרון בהתפתחות המקצועית שלו, הוא למעשה נכנס לראשון בשלבי הפרישה שלו. כדי לקבל מעט רקע על המיקום של הפרישה במעגלי החיים של האדם, הבה נעיין בתהליכי ההתפתחות שהאדם מתנסה בהם עד הגיעו לשלב היציאה מהעבודה. את תהליכי ההתפתחות אציג כאן משתי זוויות שונות: ההתפתחות הכללית של המבוגר והתפתחותו המקצועית. אף שמדובר בשתי תאוריות שונות, הן שזורות למעשה זו בזו.

התפתחות המבוגר

לצד תאוריות פסיכואנליטיות, שעניינן חקר נפש האדם, המיוצגות בעיקר על־ידי אלה של פרויד ושל יונג, התפתח חקר התפתחות המבוגר בכמה מסלולים מקבילים. המסלול הראשון כולל תאוריות המתארות את ההתפתחות במונחים של טווח גיל. תאוריות אלה מוצאות קשר ישיר בין תקופה או שלב התפתחותי כמו ינקות, ילדות והתבגרות לבין גיל. לפיהן, לכל קבוצת גיל יש בעיות, תכונות ותחומי עניין המייחדים אותה מקבוצות גיל אחרות והמשפיעים השפעה שונה על התנהגות הפרט. תקופת הפרישה, למשל, מתרחשת בדרך־כלל בגיל מבוגר, בסביבות גיל שישים וחמש - ובספרות המקצועית רואים גם בה שלב בעל איפיונים משלו.

המסלול השני מתאר את התפתחות האדם לפי מעגלי חיים. את התאוריה הזו הציע א"ה אריקסון עוד בשנות ה־50, ובמרכזה עומדים הניסיון שאנשים צוברים והמשברים שהם עוברים במעגלי החיים השונים. היא מדגישה, לצד גורמים אישיים, גם השפעות סביבתיות וחברתיות כמו עזיבת הילדים את הבית ומות בן הזוג. אריקסון זיהה שמונה מעגלי חיים, שבכל אחד מהם מאבק של נטיות מנוגדות - בין דחף להמשכיות ולפיתוח לבין הרגשה של לאות ואדישות. גם העיתוי שבו מתרחשים אירועים מסוימים בחיי הפרט הוא בעל השפעה מרבית על רגשותיו ועל התנהגותו. תאוריית מעגלי החיים גורסת כי התרחשויות החלות בעיתוי בלתי מתאים עלולות להביא את הפרט לידי משבר, לעומת אלה החלות בזמן המתאים ומאפשרות לאדם "לזרום" עם מה שקורה ביתר קלות.

גם בפרישה רואים מעגל ייחודי בחיים, אירוע שהוא נקודת מפנה רבת חשיבות בחייו של אדם. אריקסון מתאר כמה מאפיינים של השלב ההתפתחותי המקביל לגיל הפרישה: עימותים, תהליכי הסתגלות, הרהור על חוויות ואירועים מן העבר. הפרט בודק ומעריך את הישגיו ואם הוא שבע רצון ומרגיש שמיצה את עצמו, הוא ייכנס לתקופת הפרישה בהרגשה של נינוחות ושלווה ואף יהיה מוכן להמשיך בעבודה, אם בבחירת קריירה שנייה או בעבודה חלקית בקריירה הנוכחית.

תפיסה אחרת מסבירה את ההתפתחות לפי מדדים איכותיים שאינם תלויים בזמן. בבסיס התאוריה הזאת עומדת ההנחה כי השלבים בהתפתחות האדם מוגדרים בזיקה להתפתחות הקוגניטיבית (התפיסתית) שלו ולאופן שבו הוא תופס את העולם הסובב אותו. השלבים מוגדרים לפי הבדלים איכותיים ומבניים בחשיבה, בתגובה או בפתרון בעיות, ובנויים בהיררכיה - כל שלב מורכב ושלם יותר מקודמו ויחד הם יוצרים רצף קבוע אחד. ככל שאנשים נמצאים בשלבים מתקדמים יותר של ההתפתחות, זווית הראייה שלהם רחבה יותר, הם פועלים פעולות מגֻוונות, מבינים בעיות שיש להן כמה ממדים ומסוגלים לנתב את חייהם בחברה מורכבת.

בולטים בקבוצה זו של חוקרים הם ג' פיאז'ה בתחום החשיבה, ל' קוהלברג בתחום ההתפתחות המוסרית, א"ד הנט בתחום התפתחות המושג וג' לוינגר בתחום התפתחות האגו. לכל התאוריות הללו יש כמה הנחות יסוד משותפות:

● התפתחות האדם בלתי רציפה ואינה צמודה בהכרח לגיל מסוים.

● בכל אדם טמונה היכולת להתפתח במשך כל החיים.

● התפתחות היא תוצר של כוחות רבים - תורשתיים, פיזיולוגיים, אקולוגיים, חברתיים ותרבותיים.

● להתפתחות גוונים ואופנים שונים והיא מתרחשת בהקשר אישי ומקצועי.

● השלבים שמרבית האנשים עוברים בחייהם הם מולטיליניאריים - רב־ממדיים - ומשך השהייה בכל שלב שונה מאדם לאדם.

הנחת היסוד לספר הזה מבוססת על התפיסות השונות של התפתחות המבוגר: למרות הירידה החלה בדרך־כלל אצל המבוגר במיומנויות מסוימות, הצמיחה הרוחנית והיכולת האינטלקטואלית שלו יכולות להימשך גם בגיל יותר מבוגר.

התפתחות מקצועית

חקר ההתפתחות של המבוגר הביא את האדם להתעניין בהתפתחות המקצועית שלו, שהיא חלק בלתי נפרד מהתפתחותו הכללית, שכן היא מתרחשת במישור האישי ובמישור המקצועי גם יחד. הרעיון המרכזי במודל ההתפתחות המקצועית הוא שאנשים עוברים כמה שלבים במרוצת הקריירה המקצועית שלהם, וחווים שינויים בסוג הצרכים שיש להם ובעמדותיהם כלפי המקצוע וכלפי מקום עבודתם.

בסוף שנות ה־50, כשנושא התפתחותו המקצועית של האדם תפס תאוצה, היה ד"א סוּפֶּר הראשון שחקר את העניין. לפי הגדרתו, קריירה מקצועית היא רצף של משרות ותפקידים מקצועיים שהאדם ממלא בחייו. הוא תיאר את תהליך ההתפתחות המקצועית בחמישה שלבים:

חקירה - שלב של בחירה וקבלת החלטות בדבר תחומי העניין שיש לאדם. בשלב זה הפרט מנסה להתבסס במסגרת ארגונית של עבודה לפי מניעיו, יכולתו והמשאבים העומדים לרשותו.

התנסות - זהו שלב הסוציאליזציה בעבודה ועיצוב המסגרת של מחויבות מקצועית.

התמסדות - שלב שבו האדם משתלב במקום עבודתו ומבסס את מעמדו המקצועי והבין־אישי. שלב ההתנסות ושלב ההתמסדות מתקיימים במקצועות רבים, אולם יש הבדלים אישיים בקצב ההתמסדות בין אדם לאדם.

תחזוקה - בשלב זה האדם מגיע למלוא העצמאות המקצועית, הרגשית והרוחנית שלו. מכאן התפתחותו צפויה להמשיך בשני כיוונים מנוגדים: האחד - המשך הצמיחה המקצועית; השני - קיבעון המוביל לחיפוש חלופות מקצועיות ולעתים גם לפרישה מוקדמת.

הכנה לקראת פרישה - הוא שלב של ירידה המתרחש לקראת גיל שישים וחמש ומאופיין במודעות רבה לגיל, למוות ולשינויים הפיזיים שחלים באדם.

משנות ה־70, בעקבות המודל הזה, החלו החוקרים לעסוק בהתפתחות הקריירה בכל מקצוע בפני עצמו, וכך שימשה תאוריה זו מסגרת תאורטית כוללת לבחינת ההתפתחות המקצועית של מורים בין כותלי המוסד החינוכי ומחוצה לו. כדי לתאר את הרקע ההתפתחותי־ המקצועי שמביא עמו הפורש לגמלאוֹת, התמקדתי במודלים העוסקים בהתפתחות המקצועית של מורים (מעט מַזעיר מתוך רשימה ארוכה), שכן לדעתי יש בהם כדי להצביע על אפיונים כלליים החוזרים על עצמם גם במקצועות אחרים ואפשר להשליך מהם על מגמות כלליות של התפתחות בקריירה.

התפתחות מקצועית של מורים

בשנות ה־70 ערכה פרנסיס פוּלֶר את המחקר המקיף הראשון שבדק את המתרחש במעגל ההתפתחות המקצועית של מורים. בעקבותיו חלה תנופה רבה בבדיקת תחום זה והוא מסמל ציון דרך להתחלת החקר השיטתי בנושא. בעבודתה זיהתה פולר רצף התפתחותי המתפרס על פני שלושה שלבים עיקריים, כמו שהשתקפו בתהליך הכשרתם של פרחי הוראה. את השלבים האלה מאפיינים צרכים בסיסיים שעליהם בנויה התאוריה של הפסיכולוג הידוע משנות ה־50, א' מאסלו.

סולם הצרכים מתפרס מהצורך בביטחון בסיסי, דרך התמקדות במשימה ועד המימוש העצמי (המקצועי), שמתרחש רק לאחר מילוי הצרכים הבסיסיים. בשלב הראשון, לפי פולר, המורה מתרכז בשאלות הנוגעות לו, במידת התאמתו למקצוע ובדרך שבה רואים אותו תלמידים ועמיתים - אלה הם צורכי האני של המורה. בשלב הביניים הוא מתמקד בפיתוח דרכים להוראה, טכניקות ומיומנויות, ובכך משתלבים צורכי האני עם צורכי הסיטואציה הלימודית. בשלב האחרון המורה מפנה את המיקוד כלפי צורכי התלמידים ומסוגל להבחין בהבדלים האישיים ביניהם ולתת להם מענה.

כאמור, בעקבות עבודתה של פולר עסקו חוקרים רבים בהתפתחות המקצועית של מורים. היו מי שראו בה מערכת של שלבים העוקבים זה אחר זה, והיו שהדגישו את החפיפה בין השלבים והציגו אותם בתבנית של מעגלי חיים (ההבדל הוא שהמעגל דינמי, גמיש וזורם, ולעומתו השלב סטטי, ליניארי וסגור).

בשנות ה־80 התרחב והעמיק חקר ההתפתחות המקצועית של מורים, והתברר כי זו שונה ממורה למורה מבחינה פסיכולוגית, קוגניטיבית ומוסרית, והיא תוצאה של תהליך למידה הכולל רכישת ידע, תובנות, עמדות ומגוון רחב של מיומנויות שהמורה זקוק להן בעשייה היומיומית שלו.

הדמיון בין המודלים השונים שהתפתחו רב מהשוני ביניהם. רובם ככולם רואים בשלב הראשון שלב של הישרדות, של "מלחמה על הקיום המקצועי". בחרתי להציג כאן שני מודלים של התפתחות מקצועית: האחד - מודל מעגלי החיים, והשני - מודל אינטגרטיבי הכולל שלבים ומעגלים כאחד. מודלים אלה כוללניים ביותר, והבדלים ביניהם לבין שאר המודלים שלא מוזכרים כאן מזעריים ולא מהותיים.

מודל מעגלי החיים

מודל זה רואה בהתפתחות המקצועית של מורים תהליך דינמי המושפע מכוחות פנימיים־פסיכולוגיים ומכוחות סביבתיים. הוא כולל שלושה מעגלים המאפיינים את הדינמיקה של התפתחות הקריירה:

מעגל הסביבה האישית הכולל משפחה, אירועים חשובים, משברים, נטיות שונות ושלבי חיים אישיים;

מעגל הסביבה הארגונית הכולל את סגנון המנהיגות, הנורמות, האמון שהציבור רוחש למורים, ציפיות החברה והשייכות לאיגוד מקצועי;

מעגל הקריירה המקצועית המושפע מההתרחשויות שבשני המעגלים האחרים והכולל שמונה שלבים־מעגלים:

מעגל ההכשרה להוראה - תקופת הכנה לתפקיד מקצועי ייחודי. ההכנה נעשית בסמינר או באוניברסיטה ויכולה להיות הכשרה מקצועית בסיסית או הכשרה לקראת תפקיד חדש בתוך השירות.

מעגל הכניסה לתפקיד - שבו המורה נכנס למערכת ההוראה ולומד את ההיבטים היומיומיים של המקצוע. זהו שלב הסוציאליזציה המקצועית, הדורש מהמורה להשקיע מאמצים כדי להתקבל בקרב הממונים עליו, עמיתיו, תלמידיו והוריהם ולהגיע לביטחון בעבודה. תהליכים אלה מאפיינים גם התחלות חדשות ומעברים לתפקידים אחרים במערכת החינוך.

*המשך הפרק זמין בספר המלא*