פואטיקה
בְּנִבְכֵי הַשִּׁירָה
אַתָּה מוֹבִיל אוֹתִי
לִרְקֹד
אֶת הַמִּלִּים הַנִּסְתָּרוֹת
בְּעוֹדְךָ לוֹחֵשׁ בְּאָזְנִי:
פְּתִיחָה בִּשְׁלֹשָׁה רְבָעִים
סִיּוּם בְּקֶצֶב מִשְׁתַּנֶּה.
– וּבֵין לְבֵין?
– הַפּוֹאֵטִיקָה שֶׁל חַיַּיִךְ.
אגדה אורבנית
רֵיחוֹ הַמְּשַׁכֵּר שֶׁל הַבֹּקֶר
מֵעִיר בִּי אֶת חֶמְדַּת הַתְּשׁוּקָה
הַנּוֹבַעַת מֵעַרְפִלֵּי עֵינֶיךָ
בְּעוֹדְךָ לוֹחֵשׁ לִי אַגָּדָה אוּרְבָּנִית.
אֲנִי מְנַעֶרֶת טִפּוֹת טַל
בְּדַרְכֵי גּוּפְךָ
הוֹלֶכֶת אֶל הַמּוּבָן שֶׁטֶּרֶם נוֹדַע בַּשְּׁעָרִים
וְטֶרֶם נִגְלָה יָפְיוֹ.
אינתה עומרי
"אֲהוּב לִבִּי, אָנָּא בְּחִיבַּאכּ",
הִיא שָׁרָה
וְקוֹלָהּ מִסְתַּלְסֵל בְּגוּפִי,
סוֹדֵק מַבָּט קָפוּא –
יָם שֶׁל מֶלַח בְּעֵינַי.
אִם תָּבוֹא –
אָשִׁיר לְךָ אוּם כּוּלְתוּם
שֶׁתּוּכַל לְסַלְסֵל אֶת לִבִּי,
לְהָמֵס מַעֲטֵה הָאֵינְסוֹף.
אִנְתָה עוֹמְרִי
חַיַּי אַתָּה.