הקדמה
כאשר פרופ' יהודה בר שלום וד"ר עמירם שראל פנו לקרן פרידריך אברט* ברעיון לכתוב ספר, המביא את סיפוריהן של דמויות שהצליחו לחולל שינויים חברתיים ופוליטיים אגב הפגנת רוחק ראות, תושייה ויצירתיות רבה, השתכנענו מיד שחיבור כזה יהיה כלי חשוב שעשוי לעודד ולהעצים ישראלים צעירים, יהודים וערבים, מזרחים ואשכנזים, גברים ונשים, מהגרים וצברים, ללכת בדרך השינוי החברתי.
כעת, משהספר מוכן, אנו משוכנעים בכך עוד יותר. המבט ההשוואתי והגישה ההוליסטית, המייחדים את מה שעשו שני מחברי הספר, מאירים בבהירות רבה כיצד משכילים מנהיגים קהילתיים בחברה הישראלית לפתח תחושה מועצמת של דמוקרטיה. כיצד דמויות כמו אורי עמדי, הרב איתן אקשטיין, האב אמיל שופני, ד"ר תמר ורטה זהבי ואחרים עשו, כל אחד בתחומו, שינוי בחברה הישראלית.
על ידי עיון בדוגמאות אלה יכולים אנשים צעירים ללמוד לא לוותר לעולם, ולא לסבור בטעות שהיעד "קטן מדי". כל הישג הוא הצלחה שמובילה להישג הבא. הגיבורים והגיבורות שבספר זה הם הוכחה חיה לגישה זאת, והספר מעניק לקהלי יעד השונים מודל קונקרטי לפעולה, שיעודד אותם לקחת תפקידים פעילים במנהיגות אזרחית.
מכיוון שאנו מקווים ומאמינים שספר זה יקדם את השיח הישראלי בנושא שינוי חברתי, החלטנו לשלב קטעים ממנו בפעילויות שונות שנערכות במסגרת פרויקטים שלנו, וכבר התחלנו להוציא זאת לפועל. שמחנו לגלות כי פעילויות שנעשו ברוח הספר והתובנות העולות בו, זכו להערכה ניכרת מצד המשתתפים בהן, שמצאו בהן טעם רב. דמויות הספר ודרכם החינוכית של המחברים העניקו להם השראה, ופתחו להם אופקים חדשים.
ברצוני להודות למחברים על גישתם החדשנית, על הספר המצוין ועל התרומה שלהם לסדנאות רבות שנערכו בשיתוף קרן אברט.
בעבודתם בכלל, ובמחקר זה בפרט, יהודה בר שלום ועמירם שראל הינם דוגמה כיצד יש לקדם שינוי חברתי בישראל.
בכך הפכו גם הם למודלים לחיקוי.
ד"ר ראלף הקסל
מנהל קרן פרידריך אברט, ישראל
* קרן פרידריך אברט הינה קרן רעיונית גרמנית, הפועלת בישראל מאז 1978. אחת ממטרותינו העיקריות היא לסייע לקדם צדק חברתי ולהעצים את החברה האזרחית בישראל, חברה רבת תרבויות ומרובת שסעים.
יעד ראשון במעלה להגשמת מטרה זו הוא אנשים צעירים, מכיוון שהם מנהיגי המחר של ישראל. בשביל להיות למנהיגים, הם זקוקים לא רק לידע, לרכישת מיומנויות ולפיתוח יכולת אישית, אלא גם לעידוד ולדמויות שיהיו להם מקור להשראה, הזדהות ולמידה.
תודות
ספר זה הינו תוצר של שיתוף פעולה פורה בין אנשים וגורמים רבים, שאנו חבים להם תודה.
אנו מודים לד"ר ברוריה שישון מהמכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין, רכזת תוכנית המצוינים במכללה, שהאמינה לאורך כל הדרך בפרויקט, בחשיבותו לסטודנטיות שעבדו איתנו ובפוטנציאל שלו לתרום לגיבוש זהותן ודרכן המקצועית.
תודתנו נתונה לחוג לרפואת המשפחה בבית־הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ששימש לנו לא רק בית אקדמי חם המעודד מחקר לטובת הפרט והקהילה, אלא אף מקור השראה. כמה מאנשי הצוות של החוג מופיעים בין פרקי הספר.
אנו מודים על מאמציהם של עמיתינו באקדמיה, שקראו את כתב היד בשלבים שונים של גיבושו, העירו וחיזקו את ידינו בצד ביקורת בונה. הערותיהם סייעו לנו מאוד. אנו מודים במיוחד לפרופ' תלמה קושניר, לד"ר עדנה גרין, לד"ר סמדר בן אשר, ולורד גנור-שביט, שהאירו את עינינו.
ספר זה נערך בידיו האמונות של רמי לבני, שעשה את מלאכתו בכישרון ובהזדהות פעילה עם החומרים. רמי שוקד על קידום יוזמות שונות המכוונות לבניית פוליטיקה פרוגרסיבית חדשה בישראל, ואנו מאחלים לו הצלחה רבה בפועלו.
אנו מודים לישראל כרמל על הערותיו ועל אמונתו בחשיבותו של פרויקט זה ובערכים העומדים בבסיסו.
הדיאלוג הרעיוני שקיימנו עם מנהל קרן פרידריך אברט בישראל, ד"ר ראלף הקסל, ועם הגב' אניטה חביב העשיר אותנו ואת הספר בתובנות חשובות, ואנו רואים בהם שותפים נאמנים הן לרעיון והן לתהליך. כמו כן, שמחנו על ההזדמנות להעביר סדנאות והרצאות בשיתוף קרן אברט, שבהן הוצגו חלק מן המודלים ודרכי הפעולה של גיבורי ספר זה.
בנוסף לתמיכתה הנדיבה של קרן אברט, ברצוננו להודות לסיוען של קרן לאוטמן ושל קרן אלן ב' סליפקה, שהועיל לנו במחקר גישוש בתחילת הדרך.
אנו מודים על ההשראה, שהעניק לנו מרכז עוזיהו לחשיבה אינטגרטיבית. המרכז, הקרוי על שמו של עוזיהו שראל, מהנדס ואדריכל אשר גילם בפועלו שילוב בין חומר לרוח ובין ידע מסועף לחוכמת הלב, מעודד כיום פיתוח של פרדיגמות חשיבה אינטגרטיביות לטובת הכלל.
תודה גדולה ומיוחדת לסטודנטיות, שערכו ראיונות עומק טובים וממצים עם גיבורי הספר, כתבו על כל דמות ודמות עבודות סמינריוניות מרגשות, והיו שותפות מעורבות ומשפיעות במחקר. תודה לרינה אביטן, רחלי אלבז, תמר בהרב, נועה בלייכמן, תרצה בן דוד, עינת גלבוע, מאירה גמליאל, אסמאא ג'רה, נועה דהרי, ולא הריש, מורן יצחקי, נעמה כהן, מוריה ללוש, לינה סאק, יעל קוגן, רונית קרטה אלבלק, אורנה שטרית ואלאא שרארה. כמחנכות העתיד בישראל, אנו מאחלים לכן שתצטרפנה למעגל היזמות החברתית בישראל ותצלחנה לחולל שינויים בשדה החינוך והחברה ברוח העשייה של נשואי מחקרכן.
במישור האישי, אנו מודים מקרב לב לנשים בחיינו, אילני ואמירה, על העידוד המתמשך ובעיקר על כך שהן משמשות לנו, מבלי משים, מודל לאהבת האחר ללא תנאי.
מעל לכול, תודתנו מעומק הלב לגיבורים. גיבורי ספר זה מצטרפים למאות ולאלפי יזמים חברתיים בישראל, ש"הולכים נגד הרוח", ואינם מוכנים לוותר על החזון של חברה מתוקנת, צודקת וסולידרית יותר. אנו מקווים להוציא לאור בקרוב את סיפוריהם של גיבורים נוספים, אשר אנו חוקרים את פועלם כעת.
על המחברים
פרופ' יהודה בר שלום הוא חוקר ומרצה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. הוא מלמד בבית־הספר לתלמידי חו"ל באוניברסיטת תל אביב ובמסגרות של תואר שני במכון שכטר ובמכללת גבעת וושינגטון.
מחקריו עוסקים בעיקר ביזמוּת וחדשנות בחינוך ובחינוך רב־תרבותי. בין ספריו: הפואמה הפדגוגית של לובה אליאב (2007) ואידיאה של תיקון (2004).
בר שלום הוא מקים שותף של הרשת ליזמות חינוכית חברתית, יחד עם אייל בלוך, המקדמת יזמות חינוכית חברתית מתוך תפיסה של קיימות.
בנוסף לעיסוקיו באקדמיה, בר שלום מלמד בבית־הספר גבעת גונן בירושלים, מתנדב במרכז אתג"ר במכללת דוד ילין, מורה לקרטה מעל לשלושים שנה ותלמיד מדיטציית ויפאסאנה על־פי גישת ס.נ. גואנקה.
ד"ר עמירם שראל הוא רופא מומחה בפסיכיאטריה שטווח פעילותו נע על פני טיפול, הוראה, מחקר ואמנות.
פעילויותיו, שהינן בו זמניות ועקביות, נובטות מתוך גרעין פנימי משותף ונצברות לכדי היגדים אינטגרטיביים השזורים אלה באלה.
כמטפל, הוא נוהג לשלב פסיכיאטריה עם פסיכותרפיה דינמית ופסיכותרפיה קוגניטיבית־התנהגותית תוך נקיטת גישה אינטגרטיבית הכוללת גם ממדים של חוויה ואף של יצירה ובכך ייחודו.
שראל יוזם קורסים המשלבים למידה אינטלקטואלית עם למידה אמוציונלית, בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב וכן במסגרות נוספות, ומתמחה בהנחיית רופאים ומטפלים במציאת אפיקים יצירתיים להגברת האפקטיביות הטיפולית.
מחקריו עוסקים בעיקר ביחסי מטפל־מטופל והוא משמש בהתנדבות יו"ר עמותת תקשורת רופא־חולה.
כאמן, שראל מחויב לפעילותו האמנותית (פיסול ומיצב) העקבית שהינה מרכיב דומיננטי בזהותו.
רקע
ספר זה הוא פרויקט מחקרי ייחודי משותף של שני חוקרים, הבאים משני עולמות ושדות עיסוק שונים אך משיקים. פרופ' יהודה בר שלום, ראש לימודי החינוך במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין, פועל בשדה החינוך הכללי. ד"ר עמירם שראל, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט מן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בא מתחום החינוך הרפואי. שני הכותבים עוסקים בחינוך: בר שלום בהכשרת מורים ושראל בהכשרת רופאים. במהלך שנות עבודתם שמו לב בר שלום ושראל, שהתלמידים שלהם, אם לחינוך ואם לרפואה, נוטים להעריך במיוחד דרך הוראה, המביאה דוגמאות למצוינות מה"שטח", בנוסף לידע התיאורטי. הם הכירו בכך, שלמידה מהצלחות מעשירה את רפרטואר ההתנהגויות של רופאים ושל מורי העתיד כאחד, ומציבה בפניהם דוגמאות קונקרטיות לפעולה מוצלחת. 1
ספר זה הוא ניסיון של השניים לרכז מבחר של דיוקנאות של מי שהם בעיניהם "גיבורי תרבות" – תשע דמויות מיוחדות ומיטיבות, הבוחרות בשדות פעולה מגוונים על מנת להשפיע מן השורש (grassroots) על החברה הישראלית. המחברים חשים, כי קולותיהם של הגיבורים שבספר נארגים לכלל אמירה מאוחדת, שיש בה ביקורת חברתית מעמיקה וחזון מעורר השראה. זאת ועוד, מסיפוריהן של הדמויות עולים ומצטיירים קווי מתאר של מודל של יזמות חברתית מוצלחת, שעשוי להשפיע על מי ששואפים לתקן את החברה ולגעת נגיעה משמעותית בזולת. ספר זה מגיש לקוראים אנתולוגיה נבחרת של גיבורים חברתיים, הפועלים לתיקון המציאות הישראלית העכשווית – חלקם ידועים יותר, חלקם מוכרים בשמותיהם, וחלקם נחשפים בפעם הראשונה בתבנית עיונית־מחקרית מעין זו. העדויות, הניתוחים והתובנות שבספר מספקים מבט אל עולם מרתק, ולא פחות מכך קריאה לפעולה, לשינוי ולתקווה.
באמצעות הראיונות, ביקשו צמד החוקרים לעמוד על השאלות הבאות: מה גורם לאנשים מסוימים לפעול בהצלחה בסביבה ובנסיבות קשות ומורכבות? מהן התפיסות המקצועיות והאידיאולוגיות שעל־פיהן הם פועלים? מהיכן הם שואבים כוחות? מהי דמותה האידיאלית של החברה הישראלית בעיניהם?
שראל ובר שלום זיהו בתוך המגוון העשיר של הטקסטים שעלו מן הראיונות עם הגיבורים השונים כמה מוטיבים חוזרים:
א. תפיסה ביקורתית של החברה הישראלית ומחויבות לשפרה באורח מעשי.
ב. מגע משמעותי ואמפתי עם האחר.
ג. מודעות עצמית גבוהה ומגע עם מחוזות אישיים כואבים וצלקות העבר.
ד. יכולת מרשימה להתאים את הטיפול/חינוך להקשר האינדיבידואלי של המטופל/החניך/הקהילה.
דרך הטיפול/חינוך/יוזמה של מנהיגים אלה הינה רב־ממדית, אינטגרטיבית והוליסטית, ונמצא הרבה מן המשותף בעשייתם למרות שיוכם לשדות מקצועיים שונים. במיוחד בולטות נכונותם "לראות" את האדם שמולם בכוליותו, "לגעת" בו ולהכילו באופן מורחב ועמוק יותר בהשוואה לאנשי מקצוע אופייניים בשדה הספציפי שבו הם פועלים.
מי אנחנו?
מחברי הספר הם צוות בין־תחומי של שני אנשים: פרופסור לחינוך המכשיר פרחי הוראה, ודוקטור לרפואה, שהוא גם פסיכיאטר ופסיכותרפיסט, המלמד רופאים בבית־הספר ללימודי המשך ברפואה באוניברסיטת תל אביב. לפני כמה שנים מצאנו את עצמנו משוחחים זה עם זה בשולי כנס מקצועי, ומגלים שלשנינו יש עניין משותף: אנשים שנוגעים בזולת באופן שלם ומכיל יותר. השיחה הזאת היתה תחילתה של ידידות אישית ומקצועית, והולידה בסופו של דבר גם את הספר הזה.
בר שלום עוסק בחקר יזמות חינוכית וחברתית במדינת ישראל. ספרו הראשון, אידיאה של תיקון,2 הביא את סיפוריהם של חמישה בתי ספר בישראל, שפיתחו דרכים להתמודדות מיטיבה עם אוכלוסיות חלשות של תלמידים מרקע מגוון. ספרו השני, הפואמה הפדגוגית של לובה אליאב,3 הציג את דרכו החינוכית של מנהיג ישראלי רב השראה. שראל כתב סקירות ומאמרים רבים בנושאי חינוך רפואי. בר שלום שוקד ללמד את הסטודנטים להוראה על־פי המודלים שהוא מוצא בשדה, ושראל מפתח קורסים ייחודיים לרופאים, השמים דגש על הממד החווייתי ומדגימים קשר מורחב ושלם יותר ביחסי הרופא ומטופליו. הוא גם משמש יו"ר עמותת תקשורת רופא־חולה.
הגיבורים
הספר מציע מבט עומק על פועלם של תשעה אנשים שביקשו לחולל שינוי – אנשים מתחומי עיסוק שונים, בעלי רקע תרבותי שונה ושאיפות שונות – שהמשותף להם הוא הצלחתם, כל אחד בתחומו, להעמיד פרויקטים מצליחים של שינוי לאורך זמן. ואלו הם:
1. ד"ר אנדרה מטלון – רופא, מקים המרפאה הפסיכוסומטית הראשונה בארץ לטיפול משולב בגוף ונפש.
2. דניאלה ברפמן – אישה בעלת מוגבלויות, מייסדת "המרכז לחיים עצמאיים", הפועל למען השתלבותם בחברה של אנשים בעלי צרכים מיוחדים.
3. נעמה אהרונוביץ' – קרימינולוגית, המטפלת במסירות בנוער במצוקה, אף שאובחנה בילדותה כ"חלשה".
4. הרב איתן אקשטיין – מקים כפר טיפולי לנגמלים מסמים.
5. אורי עמדי – מנהל אזור לב העיר ירושלים ומארגן קהילתי.
6. פרופ' מיכאל וינגרטן – רופא, יוזם הקמת גמ"ח תרופות בראש העין, המסייע לחולים שידם אינה משגת לקנות תרופות חיוניות.
7. מעוזיה סגל – מנהל פרויקטים לשיקום שכונות, נכה צה"ל.
8. האב אמיל שופאני – מנהל בית־הספר אל־מוטראן בנצרת לשעבר, ומי שארגן משלחת יהודית־ערבית למחנות ההשמדה בפולין.
9. ד"ר תמר ורטה זהבי – סופרת לבני הנעורים ומרצה לחינוך בגיל הרך, המקדמת בספריה ובעבודתה ערכי הומניזם וסובלנות לאחר.
ברור לנו, שתשעת הגיבורים שבחרנו אינם "מייצגים", ואינם בבחינת מדגם סטטיסטי. בחרנו דמויות, שהלמו את הסיפור שהיה לנו חשוב לספר כאן. בפרויקט כולו ראיינו יותר מ־20 נחקרים, ומשיקולי עריכה החלטנו לכלול בספר זה רק תשעה מהם. אנו מקווים להשלים את החסר בקרוב, ולתת במה לכל הנחקרים בפרסום נוסף. ברור לנו גם, כי גיבורי המחקר הם רק חלק זעיר מבין מאות ואולי אף אלפי יזמים חברתיים מצליחים ומעוררי השראה בחברה הישראלית. ייתכן שמקצת מדמויות אלה ימצאו אף הן הד לפועלן בין השיטין של דפי ספר זה.
מי הן המראיינות שלנו?
המראיינות שלנו, ובמידה רבה שותפותינו למחקר, הן סטודנטיות במסלול המצוינים במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין בשנת תשס"ט. בתיאום עם ראש המסלול, ד"ר ברוריה שישון, יצרנו מסגרת ייחודית של סמינריון מחקרי, שבו כל סטודנטית עורכת שני ראיונות עומק עם כל דמות נחקרת. כהכנה לפרויקט, למדנו יחד תיאוריות של תורת הריאיון, ודנו איתן בסוגיות רחבות של יצירת קשר משמעותי עם האחר, שאלות של צדק וכוח בחברה הישראלית ויזמות חינוכית וחברתית. הסטודנטיות ניגשו לכל ריאיון, כאשר הנחקר מכיר את הפרויקט, מבין את מטרתו ואף חתם על הסכמה לקחת בו חלק. לימים, הסתבר שהמחקר צימח כנפיים בקהילה האקדמית, ויצר כדור שלג של המלצות באשר לדמויות שראוי לכלול בפרויקט. גם הסטודנטיות הציעו גיבורים משלהן, שחלקם נכנסו לפרויקט.
השאלות ששאלנו
יחד עם הסטודנטיות, ניסחנו שאלות רחבות שסברנו שהן חשובות להבנת הפעולה הטיפולית/חברתית/חינוכית של הגיבור הנחקר. הנה כמה שאלות מייצגות:
היכן נולדת? היכן נולדו הוריך? מתי עלו ארצה?
כיצד אתה מאפיין כל אחד מהוריך? איזו דמות היתה בעבורך אמך? ואביך?
איזה ילד היית?
שתף אותי בבקשה בשניים־שלושה זיכרונות ילדות מוקדמים משמעותיים.
באילו קשיים נתקלת כילד?
כשהיית ילד, מה רצית להיות כשתגדל?
מה רצו או ציפו הוריך שתהיה?
ספר בבקשה על שניים־שלושה אירועים מכוננים במהלך חייך.
תאר בבקשה דמויות משמעותיות שהשפיעו עליך במהלך חייך. הורים? מורים? תיאורטיקנים? במה וכיצד הם השפיעו?
זו שאלה בומבסטית, ובכל זאת: מה בעצם מניע אותך בחיים המקצועיים ובכלל בחיים?
מה מקנה לך סיפוק? מה גורם לך להיות מאושר?
מכיוון שבכל ריאיון נוצרה "כימיה" אחרת בין המראיינת למרואיין, לא נשאלו אותן השאלות במדויק בכל ריאיון. כחלק מהמחקר, נתבקשו הסטודנטיות לדווח על תחושותיהן ומחשבותיהן בעקבות הריאיון. תחושות אלה הצטרפו לטקסטים שעלו בראיונות, והיו חומרי־הגלם שעימם ניגשנו להמשיג את פועלו הייחודי של כל גיבור וגיבור.
אחד הדברים שהפתיעו אותנו במהלך השנתיים שבהן ערכנו את המחקר, הוא עומק ההשפעה שהיה לתהליך המחקרי על הסטודנטיות. התברר לנו, שהמפגש עם גיבורי הספר, הראיונות והדיון על הממצאים במפגשים הכיתתיים היוו חוויה משמעותית ביותר לדידן, הן במישור המקצועי והן במישור האישי. הסטודנטיות תיארו את זאת כ"חוויה של צמיחה".4 כשהזדמן לנו להציג את הסיפורים האלה בהרצאות ובסדנאות לקהלי יעד שונים, שוב נוכחנו עד כמה הם מעוררים רושם רגשי עז בקרב השומעים.5
הגישה המחקרית
הממצאים המוצגים בספר מובאים במתכונת נראטיבית. הספר מתבסס על שיטת המחקר הנראטיבי־פנומנולוגי, המבקש לבחון את הניסיון האנושי, כפי שהוא מתבטא בסיפוריהם של בני־אדם – וכפי שהם מנסחים אותם. שיטה זו חותרת להבין את התנסותו של הפרט, מתוך השקפה כי הנראטיב הוא הדרך הטובה ביותר לייצג ולהבין את ההתנסות הזו.6 ניסינו לצמצם עד כמה שאפשר את הז'רגון האקדמי, על־מנת שהידע שנאסף בספר זה יהיה בהיר ונגיש יותר גם מחוץ לאקדמיה.
אחד המאפיינים שהופתענו לגלות בקרב המרואיינים הוא מידה רבה של מודעות עצמית, המאפשרת להם להמשיג ולנתח את עבודתם. לרוב, הם היו מסוגלים לעשות מעין "הֲזָרָה"7 של הסיטואציה החברתית/טיפולית/חינוכית שהם חלק ממנה, ולהביט מבחוץ על עצמם, על התנהלותם המקצועית ועל האינטראקציות שהם יוצרים. לשיטתנו, ההמשגות והניתוח של המרואיינים חשובים ביותר על־מנת להציג את הנראטיבים שלהם באופן שלם, ועל כן הם מובאים בכל פרק מנקודת־מבטו של הנחקר.
ניגשנו למחקר זה מצוידים באג'נדה ברורה ומגובשת. בישראל של ימינו מעמיקים השסעים החברתיים ומתרחבים הפערים הכלכליים בקצב מדאיג מתמיד.8 אנו מאמינים, כי במצב זה תפקידם החיוני של חוקרים הוא להביא ולהאיר קולות של אנשים, שפועלים בתוך השבר החברתי, לא נכנעים לו, ונחושים לאחותו. במקרה שלנו, מוקד המחקר הוא יזמים חברתיים, שנטלו על עצמם להיות מעין סנגורים של הנפגעים מהמצב, של הקבוצות השוליות והחלשות. הנראטיבים של סנגורים אלה עשויים לסייע לזהות דרכי עבודה חדשות ויעילות לעבודה עם קבוצות אלה. אנו מאמינים ומקווים, שתיאורי המקרה בספר זה יעודדו את מי שפועלים למען תיקון חברתי ללמוד ולבחון לעומק התנסויות שונות בתוך מגוון של אוכלוסיות וצרכים. בכך אנו מצטרפים לקולות באקדמיה, הגורסים שמן הראוי שמחקר יהיה בראש ובראשונה כלי לשינוי חברתי, וייעשה מתוך עמדה שהיא אינטלקטואלית וערכית בעת ובעונה אחת.9 שמנו את הדגש על מודלים של הצלחה בעשייה בתוך שסעים בחברה הישראלית, על־מנת לתת ביטוי למנהיגות אזרחית אחרת במדינת ישראל ולסייע במשהו למי שפונים לדרך זאת. אנו מקווים שמחקרנו בנושא, הצגת זירות ודפוסי פעולה של יזמות חברתית מצליחה והזרקור, שמיקדנו על גיבורים מיטיבים משמעותיים, ידחפו אנשים נוספים לעשייה מיטיבה משלהם בחברה הישראלית.
*המשך הפרק זמין בספר המלא*
הערות
1. ראה מחשבותיו של יונה רוזנפלד בסוגיית הצורך בלמידה מהצלחות (רוזנפלד, 1997).
2. בר שלום, 2004.
3. בר שלום, 2007.
4. ייתכן שנקדיש להשפעה של הנראטיבים על הסטודנטיות ועל קהלים שונים מאמר נוסף בהמשך.
5. זכור לנו במיוחד מפגש עם חניכי קורס למנהיגות פוליטית צעירה בהנחייתו של רמי לבני, שהוא עורך ספר זה, ואולי ניתן לראותו ככותב שלישי, בהיותו בעל השפעה משמעותית על הטקסט.
6. ראו למשל (Clandinin & Connelly, 2000).
7. מושג מתחום תורת הספרות המשמש בעשורים האחרונים את חוקרי מדעי החברה: היכולת להתבונן על מצב תרבותי כאילו אתה מחוצה לו.
8. לנתונים העדכניים ביותר מומלץ להיכנס לאתר מרכז אדווה,
http://www.adva.org/.
9. ראו Carspecken, 1996, Giroux, 1998, Bar Shalom, Daas, Bekerman, 2008.
הקדמה
כאשר פרופ' יהודה בר שלום וד"ר עמירם שראל פנו לקרן פרידריך אברט* ברעיון לכתוב ספר, המביא את סיפוריהן של דמויות שהצליחו לחולל שינויים חברתיים ופוליטיים אגב הפגנת רוחק ראות, תושייה ויצירתיות רבה, השתכנענו מיד שחיבור כזה יהיה כלי חשוב שעשוי לעודד ולהעצים ישראלים צעירים, יהודים וערבים, מזרחים ואשכנזים, גברים ונשים, מהגרים וצברים, ללכת בדרך השינוי החברתי.
כעת, משהספר מוכן, אנו משוכנעים בכך עוד יותר. המבט ההשוואתי והגישה ההוליסטית, המייחדים את מה שעשו שני מחברי הספר, מאירים בבהירות רבה כיצד משכילים מנהיגים קהילתיים בחברה הישראלית לפתח תחושה מועצמת של דמוקרטיה. כיצד דמויות כמו אורי עמדי, הרב איתן אקשטיין, האב אמיל שופני, ד"ר תמר ורטה זהבי ואחרים עשו, כל אחד בתחומו, שינוי בחברה הישראלית.
על ידי עיון בדוגמאות אלה יכולים אנשים צעירים ללמוד לא לוותר לעולם, ולא לסבור בטעות שהיעד "קטן מדי". כל הישג הוא הצלחה שמובילה להישג הבא. הגיבורים והגיבורות שבספר זה הם הוכחה חיה לגישה זאת, והספר מעניק לקהלי יעד השונים מודל קונקרטי לפעולה, שיעודד אותם לקחת תפקידים פעילים במנהיגות אזרחית.
מכיוון שאנו מקווים ומאמינים שספר זה יקדם את השיח הישראלי בנושא שינוי חברתי, החלטנו לשלב קטעים ממנו בפעילויות שונות שנערכות במסגרת פרויקטים שלנו, וכבר התחלנו להוציא זאת לפועל. שמחנו לגלות כי פעילויות שנעשו ברוח הספר והתובנות העולות בו, זכו להערכה ניכרת מצד המשתתפים בהן, שמצאו בהן טעם רב. דמויות הספר ודרכם החינוכית של המחברים העניקו להם השראה, ופתחו להם אופקים חדשים.
ברצוני להודות למחברים על גישתם החדשנית, על הספר המצוין ועל התרומה שלהם לסדנאות רבות שנערכו בשיתוף קרן אברט.
בעבודתם בכלל, ובמחקר זה בפרט, יהודה בר שלום ועמירם שראל הינם דוגמה כיצד יש לקדם שינוי חברתי בישראל.
בכך הפכו גם הם למודלים לחיקוי.
ד"ר ראלף הקסל
מנהל קרן פרידריך אברט, ישראל
* קרן פרידריך אברט הינה קרן רעיונית גרמנית, הפועלת בישראל מאז 1978. אחת ממטרותינו העיקריות היא לסייע לקדם צדק חברתי ולהעצים את החברה האזרחית בישראל, חברה רבת תרבויות ומרובת שסעים.
יעד ראשון במעלה להגשמת מטרה זו הוא אנשים צעירים, מכיוון שהם מנהיגי המחר של ישראל. בשביל להיות למנהיגים, הם זקוקים לא רק לידע, לרכישת מיומנויות ולפיתוח יכולת אישית, אלא גם לעידוד ולדמויות שיהיו להם מקור להשראה, הזדהות ולמידה.
תודות
ספר זה הינו תוצר של שיתוף פעולה פורה בין אנשים וגורמים רבים, שאנו חבים להם תודה.
אנו מודים לד"ר ברוריה שישון מהמכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין, רכזת תוכנית המצוינים במכללה, שהאמינה לאורך כל הדרך בפרויקט, בחשיבותו לסטודנטיות שעבדו איתנו ובפוטנציאל שלו לתרום לגיבוש זהותן ודרכן המקצועית.
תודתנו נתונה לחוג לרפואת המשפחה בבית־הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ששימש לנו לא רק בית אקדמי חם המעודד מחקר לטובת הפרט והקהילה, אלא אף מקור השראה. כמה מאנשי הצוות של החוג מופיעים בין פרקי הספר.
אנו מודים על מאמציהם של עמיתינו באקדמיה, שקראו את כתב היד בשלבים שונים של גיבושו, העירו וחיזקו את ידינו בצד ביקורת בונה. הערותיהם סייעו לנו מאוד. אנו מודים במיוחד לפרופ' תלמה קושניר, לד"ר עדנה גרין, לד"ר סמדר בן אשר, ולורד גנור-שביט, שהאירו את עינינו.
ספר זה נערך בידיו האמונות של רמי לבני, שעשה את מלאכתו בכישרון ובהזדהות פעילה עם החומרים. רמי שוקד על קידום יוזמות שונות המכוונות לבניית פוליטיקה פרוגרסיבית חדשה בישראל, ואנו מאחלים לו הצלחה רבה בפועלו.
אנו מודים לישראל כרמל על הערותיו ועל אמונתו בחשיבותו של פרויקט זה ובערכים העומדים בבסיסו.
הדיאלוג הרעיוני שקיימנו עם מנהל קרן פרידריך אברט בישראל, ד"ר ראלף הקסל, ועם הגב' אניטה חביב העשיר אותנו ואת הספר בתובנות חשובות, ואנו רואים בהם שותפים נאמנים הן לרעיון והן לתהליך. כמו כן, שמחנו על ההזדמנות להעביר סדנאות והרצאות בשיתוף קרן אברט, שבהן הוצגו חלק מן המודלים ודרכי הפעולה של גיבורי ספר זה.
בנוסף לתמיכתה הנדיבה של קרן אברט, ברצוננו להודות לסיוען של קרן לאוטמן ושל קרן אלן ב' סליפקה, שהועיל לנו במחקר גישוש בתחילת הדרך.
אנו מודים על ההשראה, שהעניק לנו מרכז עוזיהו לחשיבה אינטגרטיבית. המרכז, הקרוי על שמו של עוזיהו שראל, מהנדס ואדריכל אשר גילם בפועלו שילוב בין חומר לרוח ובין ידע מסועף לחוכמת הלב, מעודד כיום פיתוח של פרדיגמות חשיבה אינטגרטיביות לטובת הכלל.
תודה גדולה ומיוחדת לסטודנטיות, שערכו ראיונות עומק טובים וממצים עם גיבורי הספר, כתבו על כל דמות ודמות עבודות סמינריוניות מרגשות, והיו שותפות מעורבות ומשפיעות במחקר. תודה לרינה אביטן, רחלי אלבז, תמר בהרב, נועה בלייכמן, תרצה בן דוד, עינת גלבוע, מאירה גמליאל, אסמאא ג'רה, נועה דהרי, ולא הריש, מורן יצחקי, נעמה כהן, מוריה ללוש, לינה סאק, יעל קוגן, רונית קרטה אלבלק, אורנה שטרית ואלאא שרארה. כמחנכות העתיד בישראל, אנו מאחלים לכן שתצטרפנה למעגל היזמות החברתית בישראל ותצלחנה לחולל שינויים בשדה החינוך והחברה ברוח העשייה של נשואי מחקרכן.
במישור האישי, אנו מודים מקרב לב לנשים בחיינו, אילני ואמירה, על העידוד המתמשך ובעיקר על כך שהן משמשות לנו, מבלי משים, מודל לאהבת האחר ללא תנאי.
מעל לכול, תודתנו מעומק הלב לגיבורים. גיבורי ספר זה מצטרפים למאות ולאלפי יזמים חברתיים בישראל, ש"הולכים נגד הרוח", ואינם מוכנים לוותר על החזון של חברה מתוקנת, צודקת וסולידרית יותר. אנו מקווים להוציא לאור בקרוב את סיפוריהם של גיבורים נוספים, אשר אנו חוקרים את פועלם כעת.
על המחברים
פרופ' יהודה בר שלום הוא חוקר ומרצה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. הוא מלמד בבית־הספר לתלמידי חו"ל באוניברסיטת תל אביב ובמסגרות של תואר שני במכון שכטר ובמכללת גבעת וושינגטון.
מחקריו עוסקים בעיקר ביזמוּת וחדשנות בחינוך ובחינוך רב־תרבותי. בין ספריו: הפואמה הפדגוגית של לובה אליאב (2007) ואידיאה של תיקון (2004).
בר שלום הוא מקים שותף של הרשת ליזמות חינוכית חברתית, יחד עם אייל בלוך, המקדמת יזמות חינוכית חברתית מתוך תפיסה של קיימות.
בנוסף לעיסוקיו באקדמיה, בר שלום מלמד בבית־הספר גבעת גונן בירושלים, מתנדב במרכז אתג"ר במכללת דוד ילין, מורה לקרטה מעל לשלושים שנה ותלמיד מדיטציית ויפאסאנה על־פי גישת ס.נ. גואנקה.
ד"ר עמירם שראל הוא רופא מומחה בפסיכיאטריה שטווח פעילותו נע על פני טיפול, הוראה, מחקר ואמנות.
פעילויותיו, שהינן בו זמניות ועקביות, נובטות מתוך גרעין פנימי משותף ונצברות לכדי היגדים אינטגרטיביים השזורים אלה באלה.
כמטפל, הוא נוהג לשלב פסיכיאטריה עם פסיכותרפיה דינמית ופסיכותרפיה קוגניטיבית־התנהגותית תוך נקיטת גישה אינטגרטיבית הכוללת גם ממדים של חוויה ואף של יצירה ובכך ייחודו.
שראל יוזם קורסים המשלבים למידה אינטלקטואלית עם למידה אמוציונלית, בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב וכן במסגרות נוספות, ומתמחה בהנחיית רופאים ומטפלים במציאת אפיקים יצירתיים להגברת האפקטיביות הטיפולית.
מחקריו עוסקים בעיקר ביחסי מטפל־מטופל והוא משמש בהתנדבות יו"ר עמותת תקשורת רופא־חולה.
כאמן, שראל מחויב לפעילותו האמנותית (פיסול ומיצב) העקבית שהינה מרכיב דומיננטי בזהותו.
רקע
ספר זה הוא פרויקט מחקרי ייחודי משותף של שני חוקרים, הבאים משני עולמות ושדות עיסוק שונים אך משיקים. פרופ' יהודה בר שלום, ראש לימודי החינוך במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין, פועל בשדה החינוך הכללי. ד"ר עמירם שראל, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט מן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בא מתחום החינוך הרפואי. שני הכותבים עוסקים בחינוך: בר שלום בהכשרת מורים ושראל בהכשרת רופאים. במהלך שנות עבודתם שמו לב בר שלום ושראל, שהתלמידים שלהם, אם לחינוך ואם לרפואה, נוטים להעריך במיוחד דרך הוראה, המביאה דוגמאות למצוינות מה"שטח", בנוסף לידע התיאורטי. הם הכירו בכך, שלמידה מהצלחות מעשירה את רפרטואר ההתנהגויות של רופאים ושל מורי העתיד כאחד, ומציבה בפניהם דוגמאות קונקרטיות לפעולה מוצלחת. 1
ספר זה הוא ניסיון של השניים לרכז מבחר של דיוקנאות של מי שהם בעיניהם "גיבורי תרבות" – תשע דמויות מיוחדות ומיטיבות, הבוחרות בשדות פעולה מגוונים על מנת להשפיע מן השורש (grassroots) על החברה הישראלית. המחברים חשים, כי קולותיהם של הגיבורים שבספר נארגים לכלל אמירה מאוחדת, שיש בה ביקורת חברתית מעמיקה וחזון מעורר השראה. זאת ועוד, מסיפוריהן של הדמויות עולים ומצטיירים קווי מתאר של מודל של יזמות חברתית מוצלחת, שעשוי להשפיע על מי ששואפים לתקן את החברה ולגעת נגיעה משמעותית בזולת. ספר זה מגיש לקוראים אנתולוגיה נבחרת של גיבורים חברתיים, הפועלים לתיקון המציאות הישראלית העכשווית – חלקם ידועים יותר, חלקם מוכרים בשמותיהם, וחלקם נחשפים בפעם הראשונה בתבנית עיונית־מחקרית מעין זו. העדויות, הניתוחים והתובנות שבספר מספקים מבט אל עולם מרתק, ולא פחות מכך קריאה לפעולה, לשינוי ולתקווה.
באמצעות הראיונות, ביקשו צמד החוקרים לעמוד על השאלות הבאות: מה גורם לאנשים מסוימים לפעול בהצלחה בסביבה ובנסיבות קשות ומורכבות? מהן התפיסות המקצועיות והאידיאולוגיות שעל־פיהן הם פועלים? מהיכן הם שואבים כוחות? מהי דמותה האידיאלית של החברה הישראלית בעיניהם?
שראל ובר שלום זיהו בתוך המגוון העשיר של הטקסטים שעלו מן הראיונות עם הגיבורים השונים כמה מוטיבים חוזרים:
א. תפיסה ביקורתית של החברה הישראלית ומחויבות לשפרה באורח מעשי.
ב. מגע משמעותי ואמפתי עם האחר.
ג. מודעות עצמית גבוהה ומגע עם מחוזות אישיים כואבים וצלקות העבר.
ד. יכולת מרשימה להתאים את הטיפול/חינוך להקשר האינדיבידואלי של המטופל/החניך/הקהילה.
דרך הטיפול/חינוך/יוזמה של מנהיגים אלה הינה רב־ממדית, אינטגרטיבית והוליסטית, ונמצא הרבה מן המשותף בעשייתם למרות שיוכם לשדות מקצועיים שונים. במיוחד בולטות נכונותם "לראות" את האדם שמולם בכוליותו, "לגעת" בו ולהכילו באופן מורחב ועמוק יותר בהשוואה לאנשי מקצוע אופייניים בשדה הספציפי שבו הם פועלים.
מי אנחנו?
מחברי הספר הם צוות בין־תחומי של שני אנשים: פרופסור לחינוך המכשיר פרחי הוראה, ודוקטור לרפואה, שהוא גם פסיכיאטר ופסיכותרפיסט, המלמד רופאים בבית־הספר ללימודי המשך ברפואה באוניברסיטת תל אביב. לפני כמה שנים מצאנו את עצמנו משוחחים זה עם זה בשולי כנס מקצועי, ומגלים שלשנינו יש עניין משותף: אנשים שנוגעים בזולת באופן שלם ומכיל יותר. השיחה הזאת היתה תחילתה של ידידות אישית ומקצועית, והולידה בסופו של דבר גם את הספר הזה.
בר שלום עוסק בחקר יזמות חינוכית וחברתית במדינת ישראל. ספרו הראשון, אידיאה של תיקון,2 הביא את סיפוריהם של חמישה בתי ספר בישראל, שפיתחו דרכים להתמודדות מיטיבה עם אוכלוסיות חלשות של תלמידים מרקע מגוון. ספרו השני, הפואמה הפדגוגית של לובה אליאב,3 הציג את דרכו החינוכית של מנהיג ישראלי רב השראה. שראל כתב סקירות ומאמרים רבים בנושאי חינוך רפואי. בר שלום שוקד ללמד את הסטודנטים להוראה על־פי המודלים שהוא מוצא בשדה, ושראל מפתח קורסים ייחודיים לרופאים, השמים דגש על הממד החווייתי ומדגימים קשר מורחב ושלם יותר ביחסי הרופא ומטופליו. הוא גם משמש יו"ר עמותת תקשורת רופא־חולה.
הגיבורים
הספר מציע מבט עומק על פועלם של תשעה אנשים שביקשו לחולל שינוי – אנשים מתחומי עיסוק שונים, בעלי רקע תרבותי שונה ושאיפות שונות – שהמשותף להם הוא הצלחתם, כל אחד בתחומו, להעמיד פרויקטים מצליחים של שינוי לאורך זמן. ואלו הם:
1. ד"ר אנדרה מטלון – רופא, מקים המרפאה הפסיכוסומטית הראשונה בארץ לטיפול משולב בגוף ונפש.
2. דניאלה ברפמן – אישה בעלת מוגבלויות, מייסדת "המרכז לחיים עצמאיים", הפועל למען השתלבותם בחברה של אנשים בעלי צרכים מיוחדים.
3. נעמה אהרונוביץ' – קרימינולוגית, המטפלת במסירות בנוער במצוקה, אף שאובחנה בילדותה כ"חלשה".
4. הרב איתן אקשטיין – מקים כפר טיפולי לנגמלים מסמים.
5. אורי עמדי – מנהל אזור לב העיר ירושלים ומארגן קהילתי.
6. פרופ' מיכאל וינגרטן – רופא, יוזם הקמת גמ"ח תרופות בראש העין, המסייע לחולים שידם אינה משגת לקנות תרופות חיוניות.
7. מעוזיה סגל – מנהל פרויקטים לשיקום שכונות, נכה צה"ל.
8. האב אמיל שופאני – מנהל בית־הספר אל־מוטראן בנצרת לשעבר, ומי שארגן משלחת יהודית־ערבית למחנות ההשמדה בפולין.
9. ד"ר תמר ורטה זהבי – סופרת לבני הנעורים ומרצה לחינוך בגיל הרך, המקדמת בספריה ובעבודתה ערכי הומניזם וסובלנות לאחר.
ברור לנו, שתשעת הגיבורים שבחרנו אינם "מייצגים", ואינם בבחינת מדגם סטטיסטי. בחרנו דמויות, שהלמו את הסיפור שהיה לנו חשוב לספר כאן. בפרויקט כולו ראיינו יותר מ־20 נחקרים, ומשיקולי עריכה החלטנו לכלול בספר זה רק תשעה מהם. אנו מקווים להשלים את החסר בקרוב, ולתת במה לכל הנחקרים בפרסום נוסף. ברור לנו גם, כי גיבורי המחקר הם רק חלק זעיר מבין מאות ואולי אף אלפי יזמים חברתיים מצליחים ומעוררי השראה בחברה הישראלית. ייתכן שמקצת מדמויות אלה ימצאו אף הן הד לפועלן בין השיטין של דפי ספר זה.
מי הן המראיינות שלנו?
המראיינות שלנו, ובמידה רבה שותפותינו למחקר, הן סטודנטיות במסלול המצוינים במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין בשנת תשס"ט. בתיאום עם ראש המסלול, ד"ר ברוריה שישון, יצרנו מסגרת ייחודית של סמינריון מחקרי, שבו כל סטודנטית עורכת שני ראיונות עומק עם כל דמות נחקרת. כהכנה לפרויקט, למדנו יחד תיאוריות של תורת הריאיון, ודנו איתן בסוגיות רחבות של יצירת קשר משמעותי עם האחר, שאלות של צדק וכוח בחברה הישראלית ויזמות חינוכית וחברתית. הסטודנטיות ניגשו לכל ריאיון, כאשר הנחקר מכיר את הפרויקט, מבין את מטרתו ואף חתם על הסכמה לקחת בו חלק. לימים, הסתבר שהמחקר צימח כנפיים בקהילה האקדמית, ויצר כדור שלג של המלצות באשר לדמויות שראוי לכלול בפרויקט. גם הסטודנטיות הציעו גיבורים משלהן, שחלקם נכנסו לפרויקט.
השאלות ששאלנו
יחד עם הסטודנטיות, ניסחנו שאלות רחבות שסברנו שהן חשובות להבנת הפעולה הטיפולית/חברתית/חינוכית של הגיבור הנחקר. הנה כמה שאלות מייצגות:
היכן נולדת? היכן נולדו הוריך? מתי עלו ארצה?
כיצד אתה מאפיין כל אחד מהוריך? איזו דמות היתה בעבורך אמך? ואביך?
איזה ילד היית?
שתף אותי בבקשה בשניים־שלושה זיכרונות ילדות מוקדמים משמעותיים.
באילו קשיים נתקלת כילד?
כשהיית ילד, מה רצית להיות כשתגדל?
מה רצו או ציפו הוריך שתהיה?
ספר בבקשה על שניים־שלושה אירועים מכוננים במהלך חייך.
תאר בבקשה דמויות משמעותיות שהשפיעו עליך במהלך חייך. הורים? מורים? תיאורטיקנים? במה וכיצד הם השפיעו?
זו שאלה בומבסטית, ובכל זאת: מה בעצם מניע אותך בחיים המקצועיים ובכלל בחיים?
מה מקנה לך סיפוק? מה גורם לך להיות מאושר?
מכיוון שבכל ריאיון נוצרה "כימיה" אחרת בין המראיינת למרואיין, לא נשאלו אותן השאלות במדויק בכל ריאיון. כחלק מהמחקר, נתבקשו הסטודנטיות לדווח על תחושותיהן ומחשבותיהן בעקבות הריאיון. תחושות אלה הצטרפו לטקסטים שעלו בראיונות, והיו חומרי־הגלם שעימם ניגשנו להמשיג את פועלו הייחודי של כל גיבור וגיבור.
אחד הדברים שהפתיעו אותנו במהלך השנתיים שבהן ערכנו את המחקר, הוא עומק ההשפעה שהיה לתהליך המחקרי על הסטודנטיות. התברר לנו, שהמפגש עם גיבורי הספר, הראיונות והדיון על הממצאים במפגשים הכיתתיים היוו חוויה משמעותית ביותר לדידן, הן במישור המקצועי והן במישור האישי. הסטודנטיות תיארו את זאת כ"חוויה של צמיחה".4 כשהזדמן לנו להציג את הסיפורים האלה בהרצאות ובסדנאות לקהלי יעד שונים, שוב נוכחנו עד כמה הם מעוררים רושם רגשי עז בקרב השומעים.5
הגישה המחקרית
הממצאים המוצגים בספר מובאים במתכונת נראטיבית. הספר מתבסס על שיטת המחקר הנראטיבי־פנומנולוגי, המבקש לבחון את הניסיון האנושי, כפי שהוא מתבטא בסיפוריהם של בני־אדם – וכפי שהם מנסחים אותם. שיטה זו חותרת להבין את התנסותו של הפרט, מתוך השקפה כי הנראטיב הוא הדרך הטובה ביותר לייצג ולהבין את ההתנסות הזו.6 ניסינו לצמצם עד כמה שאפשר את הז'רגון האקדמי, על־מנת שהידע שנאסף בספר זה יהיה בהיר ונגיש יותר גם מחוץ לאקדמיה.
אחד המאפיינים שהופתענו לגלות בקרב המרואיינים הוא מידה רבה של מודעות עצמית, המאפשרת להם להמשיג ולנתח את עבודתם. לרוב, הם היו מסוגלים לעשות מעין "הֲזָרָה"7 של הסיטואציה החברתית/טיפולית/חינוכית שהם חלק ממנה, ולהביט מבחוץ על עצמם, על התנהלותם המקצועית ועל האינטראקציות שהם יוצרים. לשיטתנו, ההמשגות והניתוח של המרואיינים חשובים ביותר על־מנת להציג את הנראטיבים שלהם באופן שלם, ועל כן הם מובאים בכל פרק מנקודת־מבטו של הנחקר.
ניגשנו למחקר זה מצוידים באג'נדה ברורה ומגובשת. בישראל של ימינו מעמיקים השסעים החברתיים ומתרחבים הפערים הכלכליים בקצב מדאיג מתמיד.8 אנו מאמינים, כי במצב זה תפקידם החיוני של חוקרים הוא להביא ולהאיר קולות של אנשים, שפועלים בתוך השבר החברתי, לא נכנעים לו, ונחושים לאחותו. במקרה שלנו, מוקד המחקר הוא יזמים חברתיים, שנטלו על עצמם להיות מעין סנגורים של הנפגעים מהמצב, של הקבוצות השוליות והחלשות. הנראטיבים של סנגורים אלה עשויים לסייע לזהות דרכי עבודה חדשות ויעילות לעבודה עם קבוצות אלה. אנו מאמינים ומקווים, שתיאורי המקרה בספר זה יעודדו את מי שפועלים למען תיקון חברתי ללמוד ולבחון לעומק התנסויות שונות בתוך מגוון של אוכלוסיות וצרכים. בכך אנו מצטרפים לקולות באקדמיה, הגורסים שמן הראוי שמחקר יהיה בראש ובראשונה כלי לשינוי חברתי, וייעשה מתוך עמדה שהיא אינטלקטואלית וערכית בעת ובעונה אחת.9 שמנו את הדגש על מודלים של הצלחה בעשייה בתוך שסעים בחברה הישראלית, על־מנת לתת ביטוי למנהיגות אזרחית אחרת במדינת ישראל ולסייע במשהו למי שפונים לדרך זאת. אנו מקווים שמחקרנו בנושא, הצגת זירות ודפוסי פעולה של יזמות חברתית מצליחה והזרקור, שמיקדנו על גיבורים מיטיבים משמעותיים, ידחפו אנשים נוספים לעשייה מיטיבה משלהם בחברה הישראלית.
*המשך הפרק זמין בספר המלא*
הערות
1. ראה מחשבותיו של יונה רוזנפלד בסוגיית הצורך בלמידה מהצלחות (רוזנפלד, 1997).
2. בר שלום, 2004.
3. בר שלום, 2007.
4. ייתכן שנקדיש להשפעה של הנראטיבים על הסטודנטיות ועל קהלים שונים מאמר נוסף בהמשך.
5. זכור לנו במיוחד מפגש עם חניכי קורס למנהיגות פוליטית צעירה בהנחייתו של רמי לבני, שהוא עורך ספר זה, ואולי ניתן לראותו ככותב שלישי, בהיותו בעל השפעה משמעותית על הטקסט.
6. ראו למשל (Clandinin & Connelly, 2000).
7. מושג מתחום תורת הספרות המשמש בעשורים האחרונים את חוקרי מדעי החברה: היכולת להתבונן על מצב תרבותי כאילו אתה מחוצה לו.
8. לנתונים העדכניים ביותר מומלץ להיכנס לאתר מרכז אדווה,
http://www.adva.org/.
9. ראו Carspecken, 1996, Giroux, 1998, Bar Shalom, Daas, Bekerman, 2008.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
