מבוא
ספר קצר זה עולה מתוך עבודתי רבת השנים בתחום הפסיכולוגיה הבין תרבותית שהתפרסמה בסדרת "הצופן התרבותי" – חמישה כרכים בהוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון שבנגב. ספר זה מתמקד בהיבט הפרקטי של מלחמתנו בארגוני ומדינות הטרור ומראה כמה חשוב ההיבט הרגשי - פסיכולוגי במאבק זה.
ראוי שיוקם מרכז ייעוץ פסיכולוגי לקובעי המדיניות ומערכת הביטחון דוגמת זה הקיים ב-APA (הסתדרות הפסיכולוגים האמריקאית). מדינאים ואנשי צבא מתייחסים להיבטים הרציונאליים ומעולם לא הוכשרו להתייחס להיבטים הרגשיים שמניעים את כולנו. בכך אני דן ביתר הרחבה בספרי האחרון "סופה של מדינת ישראל?!"
כמי ששירת בחטיבת המחקר באמ"ן טרם הטבח, התריע על כשליה של המערכת וחוסר מוכנותה למלחמה במכתב לבכירים (הוא מופיע בספרי האחרון) ופוטר בשל כך, אני מתריע שוב שללא שקלול המרכיבים הפסיכולוגיים אסון מלחמת יום כיפור והשבעה באוקטובר עלול לשוב ולהכות בנו.
ד"ר עפר גרוזברד,
אוקטובר, 2024
ofer-grosbard.com
הקדמה: איך חושב האויב?
סיפורנו מתחיל לפני כחמש מאות שנה, בתחילתה של העת החדשה או מה שמכונה לעתים קרובות "עידן הנאורות". בתקופה זו החל האדם להיפרד מהקבוצה, בעיקר בצפון אירופה ובצפון אמריקה. עד אותם ימים ולאורך כל ההיסטוריה האנושית חש עצמו האדם חלק מקבוצה. הוא לא היה אינדיבידואל נפרד. מה פירוש הדבר לחוש חלק מקבוצה? דמיינו לכם שאתם נמצאים בחדר מלא אנשים ולכל מקום שתפנו תיתקלו במישהו. האם בתנאים האלה תוכלו להתלבט ולהרהר או לפתור בעיה קשה? לא, אתם תהיו מכוונים החוצה לשם הישרדות.
בעת החדשה התרחש במערב תהליך ייחודי שאין לו תקדים בהיסטוריה האנושית – תהליך שהפעם היו שותפים לו לא רק פרטים יחידים כי אם גם קבוצות גדולות. היחיד החל אט-אט לשאול את עצמו, מה אני מרגיש ורוצה? הלחץ הקבוצתי התרופף, והאדם הפך להיות במרכז, מכוון לעצמו, וכך החל תהליך פסיכולוגי מרשים שיש לו היום מגוון שמות: נפרדות, מיקוד שליטה פנימי (לעומת חיצוני), וקטור חשיבה המכוון פנימה (לעומת החוצה), אינדיבידואציה לעומת אינטגרציה עם הקבוצה, האדם במרכז, שפת האני (לעומת שפת האנחנו) ועוד. תהליך זה יצר פרדיגמת חשיבה חדשה שבה האדם מכוון פחות אל סביבתו ויותר אל עצמו – שינויים שעיצבו ספקטרום רגשי וקוגניטיבי חדש. המזרח אף הוא אימץ בחלקו, בהדרגה ובשלב מאוחר יותר, שינויים אלה בתהליך שאנו כולנו נתונים בו עד היום – תנועה מאופנות חשיבה מסורתית-קולקטיבית לכיוון חשיבה מודרנית-אינדיבידואלית המכוונת לעצמי.