10 עצות פסיכולוגיות למלחמה בארגוני ומדינות טרור
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
10 עצות פסיכולוגיות למלחמה בארגוני ומדינות טרור

10 עצות פסיכולוגיות למלחמה בארגוני ומדינות טרור

ספר דיגיטלי
ספר קולי
האזנה לדוגמה מהספר

ד"ר עפר גרוזברד

ד"ר עפר גרוזברד הוא בוגר הפקולטה להנדסת מחשבים בטכניון, פסיכולוג קליני. כתב רומנים וספרי עיון שתורגמו לשפות שונות וזכו לפרסים .https://ofer-grosbard.com/

מספריו:
"הערבי שבלב". תל-אביב: תמוז. 2000. ספר השנה של אגודת הסופרים.
"מנחם בגין – דיוקנו של מנהיג, ביוגרפיה". תל-אביב: רסלינג. 2006. זוכה פרס המחקר של המרכז למורשת מנחם בגין.
"הקוראן לחינוך הילד". אוניברסיטת בן גוריון. 2008. ייצג את ישראל בוועידת הנשיא.

נושאים

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

המלחמה בארגוני טרור היא קודם כל מלחמה פסיכולוגית בגוף בעל אופנות חשיבה שונה. ללא לימוד של אופנות חשיבתו אין סיכוי לנצחו.

ספר קצר זה מציג לקורא עשר עצות פסיכולוגיות למלחמה בארגונים ומדינות טרור. הספר פותח בהקדמה המציגה את אופנות חשיבתו של האויב והדינמיקה הנפשית שלו. פרק ראשון דן במה שאנו לא רוצים לראות – הדחקות. פרק שני באשליות שלנו בנוגע ליכולתנו להרתיע את האויב. פרק שלישי מסביר את המשמעות הפסיכולוגית – רגשית של חיסול מנהיג אויב. פרק רביעי מזכיר לכולנו במה אויבנו עולים עלינו ועל כן ממה עלינו להיזהר. פרק חמישי דן מדוע אין אצלנו לוחמה פסיכולוגית ואצל האויב יש ומה לעשות כדי לשנות מצב עניינים זה. פרק שישי מציג את ההסבר המדעי מדוע לא נוכל להיפרד מארגוני הטרור. פרק שביעי מלמד את החוק החשוב ביותר בעבודה אל מול ארגוני טרור. בפרק השמיני נשאל האם ניתן לעשות אתם הסכמים? בתשיעי, מדוע ההסברה שלנו כל כך כושלת בהשוואה אליהם? ולסיום בפרק העשירי משהו על הלא מודע של המערב שחשוב לדעת. 

פרק ראשון

מבוא

ספר קצר זה עולה מתוך עבודתי רבת השנים בתחום הפסיכולוגיה הבין תרבותית שהתפרסמה בסדרת "הצופן התרבותי" – חמישה כרכים בהוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון שבנגב. ספר זה מתמקד בהיבט הפרקטי של מלחמתנו בארגוני ומדינות הטרור ומראה כמה חשוב ההיבט הרגשי - פסיכולוגי במאבק זה.

ראוי שיוקם מרכז ייעוץ פסיכולוגי לקובעי המדיניות ומערכת הביטחון דוגמת זה הקיים ב-APA  (הסתדרות הפסיכולוגים האמריקאית). מדינאים ואנשי צבא מתייחסים להיבטים הרציונאליים ומעולם לא הוכשרו להתייחס להיבטים הרגשיים שמניעים את כולנו. בכך אני דן ביתר הרחבה בספרי האחרון "סופה של מדינת ישראל?!"

כמי ששירת בחטיבת המחקר באמ"ן טרם הטבח, התריע על כשליה של המערכת וחוסר מוכנותה למלחמה במכתב לבכירים (הוא מופיע בספרי האחרון) ופוטר בשל כך, אני מתריע שוב שללא שקלול המרכיבים הפסיכולוגיים אסון מלחמת יום כיפור והשבעה באוקטובר עלול לשוב ולהכות בנו. 
                                                                                                   
 ד"ר עפר גרוזברד,
אוקטובר, 2024        
ofer-grosbard.com

הקדמה: איך חושב האויב?

סיפורנו מתחיל לפני כחמש מאות שנה, בתחילתה של העת החדשה או מה שמכונה לעתים קרובות "עידן הנאורות". בתקופה זו החל האדם להיפרד מהקבוצה, בעיקר בצפון אירופה ובצפון אמריקה. עד אותם ימים ולאורך כל ההיסטוריה האנושית חש עצמו האדם חלק מקבוצה. הוא לא היה אינדיבידואל נפרד. מה פירוש הדבר לחוש חלק מקבוצה? דמיינו לכם שאתם נמצאים בחדר מלא אנשים ולכל מקום שתפנו תיתקלו במישהו. האם בתנאים האלה תוכלו להתלבט ולהרהר או לפתור בעיה קשה? לא, אתם תהיו מכוונים החוצה לשם הישרדות.

בעת החדשה התרחש במערב תהליך ייחודי שאין לו תקדים בהיסטוריה האנושית – תהליך שהפעם היו שותפים לו לא רק פרטים יחידים כי אם גם קבוצות גדולות. היחיד החל אט-אט לשאול את עצמו, מה אני מרגיש ורוצה? הלחץ הקבוצתי התרופף, והאדם הפך להיות במרכז, מכוון לעצמו, וכך החל תהליך פסיכולוגי מרשים שיש לו היום מגוון שמות: נפרדות, מיקוד שליטה פנימי (לעומת חיצוני), וקטור חשיבה המכוון פנימה (לעומת החוצה), אינדיבידואציה לעומת אינטגרציה עם הקבוצה, האדם במרכז, שפת האני (לעומת שפת האנחנו) ועוד. תהליך זה יצר פרדיגמת חשיבה חדשה שבה האדם מכוון פחות אל סביבתו ויותר אל עצמו – שינויים שעיצבו ספקטרום רגשי וקוגניטיבי חדש. המזרח אף הוא אימץ בחלקו, בהדרגה ובשלב מאוחר יותר, שינויים אלה בתהליך שאנו כולנו נתונים בו עד היום – תנועה מאופנות חשיבה מסורתית-קולקטיבית לכיוון חשיבה מודרנית-אינדיבידואלית המכוונת לעצמי. 

ד"ר עפר גרוזברד

ד"ר עפר גרוזברד הוא בוגר הפקולטה להנדסת מחשבים בטכניון, פסיכולוג קליני. כתב רומנים וספרי עיון שתורגמו לשפות שונות וזכו לפרסים .https://ofer-grosbard.com/

מספריו:
"הערבי שבלב". תל-אביב: תמוז. 2000. ספר השנה של אגודת הסופרים.
"מנחם בגין – דיוקנו של מנהיג, ביוגרפיה". תל-אביב: רסלינג. 2006. זוכה פרס המחקר של המרכז למורשת מנחם בגין.
"הקוראן לחינוך הילד". אוניברסיטת בן גוריון. 2008. ייצג את ישראל בוועידת הנשיא.

10 עצות פסיכולוגיות למלחמה בארגוני ומדינות טרור ד"ר עפר גרוזברד

מבוא

ספר קצר זה עולה מתוך עבודתי רבת השנים בתחום הפסיכולוגיה הבין תרבותית שהתפרסמה בסדרת "הצופן התרבותי" – חמישה כרכים בהוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון שבנגב. ספר זה מתמקד בהיבט הפרקטי של מלחמתנו בארגוני ומדינות הטרור ומראה כמה חשוב ההיבט הרגשי - פסיכולוגי במאבק זה.

ראוי שיוקם מרכז ייעוץ פסיכולוגי לקובעי המדיניות ומערכת הביטחון דוגמת זה הקיים ב-APA  (הסתדרות הפסיכולוגים האמריקאית). מדינאים ואנשי צבא מתייחסים להיבטים הרציונאליים ומעולם לא הוכשרו להתייחס להיבטים הרגשיים שמניעים את כולנו. בכך אני דן ביתר הרחבה בספרי האחרון "סופה של מדינת ישראל?!"

כמי ששירת בחטיבת המחקר באמ"ן טרם הטבח, התריע על כשליה של המערכת וחוסר מוכנותה למלחמה במכתב לבכירים (הוא מופיע בספרי האחרון) ופוטר בשל כך, אני מתריע שוב שללא שקלול המרכיבים הפסיכולוגיים אסון מלחמת יום כיפור והשבעה באוקטובר עלול לשוב ולהכות בנו. 
                                                                                                   
 ד"ר עפר גרוזברד,
אוקטובר, 2024        
ofer-grosbard.com

הקדמה: איך חושב האויב?

סיפורנו מתחיל לפני כחמש מאות שנה, בתחילתה של העת החדשה או מה שמכונה לעתים קרובות "עידן הנאורות". בתקופה זו החל האדם להיפרד מהקבוצה, בעיקר בצפון אירופה ובצפון אמריקה. עד אותם ימים ולאורך כל ההיסטוריה האנושית חש עצמו האדם חלק מקבוצה. הוא לא היה אינדיבידואל נפרד. מה פירוש הדבר לחוש חלק מקבוצה? דמיינו לכם שאתם נמצאים בחדר מלא אנשים ולכל מקום שתפנו תיתקלו במישהו. האם בתנאים האלה תוכלו להתלבט ולהרהר או לפתור בעיה קשה? לא, אתם תהיו מכוונים החוצה לשם הישרדות.

בעת החדשה התרחש במערב תהליך ייחודי שאין לו תקדים בהיסטוריה האנושית – תהליך שהפעם היו שותפים לו לא רק פרטים יחידים כי אם גם קבוצות גדולות. היחיד החל אט-אט לשאול את עצמו, מה אני מרגיש ורוצה? הלחץ הקבוצתי התרופף, והאדם הפך להיות במרכז, מכוון לעצמו, וכך החל תהליך פסיכולוגי מרשים שיש לו היום מגוון שמות: נפרדות, מיקוד שליטה פנימי (לעומת חיצוני), וקטור חשיבה המכוון פנימה (לעומת החוצה), אינדיבידואציה לעומת אינטגרציה עם הקבוצה, האדם במרכז, שפת האני (לעומת שפת האנחנו) ועוד. תהליך זה יצר פרדיגמת חשיבה חדשה שבה האדם מכוון פחות אל סביבתו ויותר אל עצמו – שינויים שעיצבו ספקטרום רגשי וקוגניטיבי חדש. המזרח אף הוא אימץ בחלקו, בהדרגה ובשלב מאוחר יותר, שינויים אלה בתהליך שאנו כולנו נתונים בו עד היום – תנועה מאופנות חשיבה מסורתית-קולקטיבית לכיוון חשיבה מודרנית-אינדיבידואלית המכוונת לעצמי.