עם הצל
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉

עוד על הספר

  • הוצאה: קתרזיס
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2024
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 68 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 2 דק'

תקציר

אורית שגיא, משוררת, פסיכולוגית התפתחותית וחינוכית ומטפלת משפחתית, מוציאה לאור את ספר השירה הראשון שלה, עִם הצל. שיריה של המשוררת מקיפים מגוון של נושאים, הכוללים חוויות ילדות, יחסים משפחתיים, אתגרים רפואיים ונושאים לאומיים עדכניים. האוסף מספק בחינה רפלקטיבית של היבטים מגוונים אלה על החיים, וממחיש את נקודת המבט הייחודית של שגיא כאשת מקצוע בתחום הפסיכולוגיה וגם כמשוררת. המבט הייחודי שלה על נושאים אלה הוא נרחב ומעמיק כאחד, ומשקף את עיסוקה רב השנים בנושאים רגשיים וחברתיים מורכבים.

בנוסף, השירה של אורית שגיא מציעה נקודת הסתכלות ייחודית על קשיי החיים ועל סוגיות קיומיות. באמצעות שיריה, המגיבים לסיפורי עם ולאגדות ילדים, היא מצליחה לחשוף ממדים סמויים בטבע האנושי, תוך שמירה על וירטואוזיות לירית בתיאורה מציאויות מורכבות ואקטואליות. השירה שלה פועלת כמצע לבחינת הקשרים שבין מצבים אישיים לחברתיים, ומביאה לידי ביטוי את כוחה של השירה כמשאב להבנה מעמיקה ורגישה של החיים ושל החברה שבה אנו חיים.

אורית שגיא, פסיכולוגית ומשוררת ישראלית. עִם הצל הוא ספרה הראשון.

פרק ראשון

תולדות הכאב

אַתְּ תִּרְאִי שָׁם קוֹץ,

וְתָרוּצִי אֵלָיו יְחֵפָה.

רַק אֶתְמוֹל הֵרַחְתְּ

נַרְקִיסִים.

בַּת שְׁנָתַיִם,

עֲדַיִן לֹא מְבִינָה

שֶׁדּוֹקֵר לִפְעָמִים

גַּם מַקְסִים.

וְאָבִיךְ לֹא יִרְאֶה,

אַחַר־כָּךְ יֹאמַר: "זֶה קוֹרֶה",

וְיַחְרֹז לָךְ דְּקִירָה

וְנוֹרָא.

תבניות

א. כִּי

כִּי

הַמִּלִּים תַּבְנִיּוֹת,

אֲבָל

הַמִּלִּים תַּבְנִיּוֹת,

אוּלַי

לֹא רַק תַּבְנִיּוֹת.

כִּי

הָיוּ שָׁם אוֹתוֹת,

אֲבָל

גַּם בְּלוּז מַקְהֵלוֹת

עַתִּיקוֹת.

אוּלַי

הָיָה עָלַי

לְחַכּוֹת.

ב. אֲבָל

עֵינַיִךְ

חָדְלוּ מִלִּרְאוֹת,

אֲבָל

עֵינַי הַכָּלוֹת,

אֲבָל

רָצִיתִי לִחְיוֹת.

אֲבָל

לָחַשְׁתִּי אוֹתָךְ,

אֲבָל

אִלְחַשְׁתְּ אוֹתִי,

אֲבָל

גָּזַרְתְּ עָלַי

אֶת מוֹתִי.

עוד על הספר

  • הוצאה: קתרזיס
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2024
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 68 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 2 דק'
עם הצל אורית שגיא

תולדות הכאב

אַתְּ תִּרְאִי שָׁם קוֹץ,

וְתָרוּצִי אֵלָיו יְחֵפָה.

רַק אֶתְמוֹל הֵרַחְתְּ

נַרְקִיסִים.

בַּת שְׁנָתַיִם,

עֲדַיִן לֹא מְבִינָה

שֶׁדּוֹקֵר לִפְעָמִים

גַּם מַקְסִים.

וְאָבִיךְ לֹא יִרְאֶה,

אַחַר־כָּךְ יֹאמַר: "זֶה קוֹרֶה",

וְיַחְרֹז לָךְ דְּקִירָה

וְנוֹרָא.

תבניות

א. כִּי

כִּי

הַמִּלִּים תַּבְנִיּוֹת,

אֲבָל

הַמִּלִּים תַּבְנִיּוֹת,

אוּלַי

לֹא רַק תַּבְנִיּוֹת.

כִּי

הָיוּ שָׁם אוֹתוֹת,

אֲבָל

גַּם בְּלוּז מַקְהֵלוֹת

עַתִּיקוֹת.

אוּלַי

הָיָה עָלַי

לְחַכּוֹת.

ב. אֲבָל

עֵינַיִךְ

חָדְלוּ מִלִּרְאוֹת,

אֲבָל

עֵינַי הַכָּלוֹת,

אֲבָל

רָצִיתִי לִחְיוֹת.

אֲבָל

לָחַשְׁתִּי אוֹתָךְ,

אֲבָל

אִלְחַשְׁתְּ אוֹתִי,

אֲבָל

גָּזַרְתְּ עָלַי

אֶת מוֹתִי.